הבלוג של לימור גרוס-קלינגר

2BaMAM

אמא לשלושה מדהימים וכלב אחד. המתבגר המאתגר, ילדת השוקולד רבת האשכולות והפושעת קטנה שרק נראת מפורצלן. הצצה אל עולם האימהות בפרט, הורות בכלל ומה שביניהם... קצת מתכונים והרבה המלצות: ספרים, סרטים, סדרות ועוד. יצירה ורעיונות... +עוד

אמא לשלושה מדהימים וכלב אחד. המתבגר המאתגר, ילדת השוקולד רבת האשכולות והפושעת קטנה שרק נראת מפורצלן. הצצה אל עולם האימהות בפרט, הורות בכלל ומה שביניהם... קצת מתכונים והרבה המלצות: ספרים, סרטים, סדרות ועוד. יצירה ורעיונות מקוריים לימי הולדת. בקיצור - אין רגע דל!

עדכונים:

פוסטים: 229

החל מדצמבר 2013

מחאה היא פעולה לגיטימית וראויה. וזה לא משנה אם תומכים בה או לא. חלק מאבני היסוד במדינה דמוקרטית. אך מה קורה כשהיא יוצאת מפרופורציה והופכת אלימה

03/07/2019

נתחיל בגילוי נאות: אני גרה די קרוב למרכז העניינים.
כמה קרוב?
קרוב שתכננתי לערוך בשבוע הבא את יום הולדתה של קטנטנת הבית בפארק בו ארע האירוע (ומזל שבשבוע שעבר, בלי קשר למקרה החלטנו להעביר לפארק אחר).
קרוב שביום שאחרי הארוע צעדתי עם הגדול 2 ק”מ בצהרי יום לוהט בכדי לרשום אותו לתיכון. תיכון שנמצא מעבר לכביש, ממש מול תחנת המשטרה הכי מדוברת בימים האחרונים. כי זה היה יום הרישום היחיד וכל הכבישים מסביב היו חסומים ומלאים במפגינים.
קרוב שכבר שני ערבים גם המזגן והחלונות הסגורים לא מצליחים לבודד את קולות הפיצוצים שמגיעים מכיון הכביש הראשי. קולות החזיזים, הנפצים, רימוני ההלם וירי כדורי גומי. מה שגורם לכלבלב הבית לנבוח בחוסר מנוחה ומקשה על שנתם של הרבה מילדי השכונה המבוהלים.
קרוב שאתמול התחבורה הציבורית מצפון לדרום הופסקה בפתאומיות עקב חסימת צמתים והגדול שחזר מחדר כושר תפס בפוקס את האוטובוס האחרון שעצר לו ב3/4 דרך.
קרוב שהיום אחה”צ אמורה להיות לקטנטנה חזרה גנרלית למופע הסיום של חוג הריקוד על בימת אולם שנמצא בהמשך הרחוב של אותה משטרה מדוברת. אז גם אם נצא מהבית מוקדם ותארך הדרך- מי יודע אם המהומות לא יגיעו גם לשם? ומה יהיה מחר, התאריך של המופע עצמו?
קרוב שכדי להגיע לסופר בו אני נוהגת לערוך את הקניות הביתה אני צריכה לעבור בדיוק בצמתים הכי בוערים וצריך להערך ליום ההולדת?

צומת הצריף ביום שני. צילום: עצמי

צומת הצריף ביום שני. צילום: עצמי

אבל לא! לא באתי לקטר על הקשיים בחיי היומיום העכשווים שלי.
מוכנה לקבל את הקושי ולתמוך במחאה מכל הלב.

צומת מוצרט ביום שני. צילום: עצמי

צומת מוצרט ביום שני. צילום: עצמי

העדה האתיופית תמיד היתה קרובה ללבי.
עוד משנות ה-90 כאשר הייתי נערה והגיעה עליה גדולה אל שכונת ילדותי.
אבל שלושה עשורים חלפו להם והדברים כן השתנו.
לא מדברת ממרומי שכונה צפונבונית מתנשאת.
הם חיים פה איתנו בשכונה. בגני הילדים ובבתי הספר של ילדי.
ויש ביניהם בדיוק כמו בכל עדה אחרת: רוסים, מרוקאים, אשכנזים, קווקזים וכו’ אנשים טובים יותר וכאלו שקצת פחות.

לא הייתי שם בזמן המקרה להביע את דעתי.
לא על הקצין המצטיין ששהה בגן המשחקים עם שלושת ילדיו ואשתו. שלמרות שלא היה בתפקיד, ראה ארוע אלים, בקש סיוע משטרתי ורק אז נגש לנסות לפזר את ההמולה. לא על האלימות והאבנים שהושלחו עליו כאשר הזדהה כשוטר. לא על הירי לרצפה ע”פ כל הנהלים ונסיונות ההחייאה שלו בבחור שנפגע בטעות בעקבות נתז הכדור מהרצפה.
וגם לא על הבחור הספציפי שבכלל היה אמור להיות במעצר בית ולא להתגייס עקב עבר פלילי.

אך חקירות המשטרה הרשמיות לא באמת מענינות אף אחד מהמפגינים המוחים.
המקרה המצער הזה הציף רגשות שגואים בעדה כבר תקופה ארוכה.
רגשות שגרמו להם לצאת בהמוניהם לרחובות ולזעוק.

מחאה היא פעולה לגיטימית וראויה.
וזה לא משנה אם תומכים בה או לא.
חלק מאבני היסוד במדינה דמוקרטית לחופש הביטוי והדיבור.

אך מה קורה כשהמחאה יוצאת מפרופרציה והופכת לאנרכיה ופוגעת קרוב?
קרוב שמריחים עצים שנשרפו לצידי הדרך.
קרוב ששכנה שהלכה עם בתה ברחוב הותקפה ע”י המפגינים וכאשר נכנסו לתחנת המשטרה לשם הגנה מצאו עצמן כלואות בה מאחר וגם התחנה הותקפה באלימות.
קרוב שהבוקר נחרדתי לגלות על נסיון הצתה במרכז מסחרי בצומת, סמוך מאד לעסק של חבר קרוב שרק בנס לא הסתיים באסון ונזק גדול לעשרות חנויות במתחם.

 בכביש 22

יום שלישי בכביש 22

גם למחאה יש כללים וקווים אדומים:

אי אפשר למחות נגד אלימות ולהשתמש באלימות.

אי אפשר לפגוע פיזית באנשי חוק או באזרחים, עוברי אורח תמימים.

אי אפשר לחסום כבישים ולמנוע מעבר של אמבולנסים במקרי חרום רפואיים.

אי אפשר לנהוג בונדליזם, לפגוע בסביבה ולשרוף עצים ומבנים.

תוצאות המחאה נכון לבוקר יום ד’ 3.7.2019 :
111 שוטרים שנפגעו.
136 עצורים.

צומת ק.אתא יום שלישי

צומת ק.אתא יום שלישי

האמפתיה של הציבור פוחתת מרגע לרגע.
ולמען האמת גם שלי.

אולי כדאי לעצור רגע ולחשוב מהי מטרת המחאה ואלו תוצאות אתם רוצים להשיג.
ובעיקר מהי הדרך הנכונה להשיג אותם.
אי אפשר לטעון לדעות קדומות על עדה אלימה ובמקביל להשליך בקבוקי תבערה.
דבר אחד בטוח -

מחאה נגד אלימות לא פותרים במחאה אלימה!

וזה הצפי להיום -האם זו הדרך?

מחאה נגד אלימות לא פותרים במחאה אלימה

מחאה נגד אלימות לא פותרים במחאה אלימה

עוד מהבלוג של לימור גרוס-קלינגר

תצוגה מקדימה

יומנה של אימא- אשת השנה שלי

זו היתה אהבה ממבט ראשון ומאז היא שם בשבילנו ואנחנו בשבילה.תמיד. גאה להכיר לכם את :נעמי גלילי אז מי זו נעמי? מנהלת רשת גני ילדים ובתי ספר להורים בקרית ביאליק, בהם היא מגננת ומנחה הורים. עוסקת בהדרכה הורית בקבוצות ובאופן...

תצוגה מקדימה

המדריך הגדול לאירועי פסח בצפון 2016

 מיטב הפסטיבלים ואירועי פסח בצפון 2016 פסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים  מעל לעשרים שנים שתיאטרון חיפה מפיק את הפסטיבל הססגוני שבו מעל 100 הצגות ומופעים מהארץ...

תצוגה מקדימה

יומנה של אימא- סוגרת את הבסטה

למרות שכבר ברור לי מעל שנתיים רק בסופ"ש האחרון נפל לי האסימון שזה סופי - סוגרת את הבסטה. זמן קצר אחרי שהתחלנו לצאת, הוא לקח אותי לביקור אצל הדודים שלו בקיבוץ. שם פגשתי לראשונה את שתי בנות הדוד המקסימות שלו, לאחת שלושה...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה