הבלוג של לימור גרוס-קלינגר

2BaMAM

אמא לשלושה מדהימים וכלב אחד. המתבגר המאתגר, ילדת השוקולד רבת האשכולות והפושעת קטנה שרק נראת מפורצלן. הצצה אל עולם האימהות בפרט, הורות בכלל ומה שביניהם... קצת מתכונים והרבה המלצות: ספרים, סרטים, סדרות ועוד. יצירה ורעיונות... +עוד

אמא לשלושה מדהימים וכלב אחד. המתבגר המאתגר, ילדת השוקולד רבת האשכולות והפושעת קטנה שרק נראת מפורצלן. הצצה אל עולם האימהות בפרט, הורות בכלל ומה שביניהם... קצת מתכונים והרבה המלצות: ספרים, סרטים, סדרות ועוד. יצירה ורעיונות מקוריים לימי הולדת. בקיצור - אין רגע דל!

עדכונים:

פוסטים: 221

החל מדצמבר 2013

לא צריכה את יום הזכרון כדי לזכור. בכל פעם שיש פיגוע, ולצערי הם פשוט לא מפסיקים. מספיק אפילו שבנסיעה באיזור מתקרבים במקצת לאיזור הצומת – אני כבר יודעת שהלילה הם שוב יחזרו להם בחלום. המראות, הקולות. הם כבר לא יעזבו אף פעם.

22/01/2014

לפני 19 שנים סגרתי עוד שבת שגרתית, בזמן שהחטיבה שהתה בבסיס בבית ליד.
כל השבת הרגשתי רע והעלתי חום, קיבלתי גימלים מצוות המרפאה החביב אך משכתי עד יום ראשון בבוקר כדי לא להקפיץ אף אחד מהשבת.
בבוקר יצאתי לכיון הצומת עם אחד הרופאים מהמרפאה.
בדרך שמענו פיצוץ עז, לא הספקנו לעכל ומיד הגיע הפיצוץ השני.
ואז הגענו אל הצומת. הישר אל עבר מראות הזוועה שעד היום גורמים לי לצמרמורות וסיוטים.
אני אפילו לא זוכרת איך חזרתי לבסיס, רועדת כולי.
פלאפונים היו אז מצרך יקר ונדיר.
שני קווי הטלפון במשרד שלנו הוצפו במבול שיחות מהורים ומשפחות דואגות.
הטלפון הציבורי היה רחוק והיתה דילמה אם להשאר ולחכות לשיחה מהבית או ללכת לטלפון הציבורי ולנסות לתפוס אותם.
בסוף הגיעה שיחה בטלפון האדום. על הקו היה המפקד של חברה דואגת שהפעילה קשרים וביקשה שיתקשרו לשאול לשלומי, מאחר וידעו שאני חולה ואמורה לצאת הביתה באותו הבוקר והיא מסרה הרגעה לכולם.
19 שנים עברו  והמראות, הריחות והאווירה עדיין מרגישים מוחשיים כ”כ.
תמונותיהם  של החובש שפגשתי יום קודם במרפאה וקצין הרפואה של החטיבה שלנו עדין חרוטים לי בזכרון מכותרות העיתונים ביום שאחריי.
יהי זכרם ברוך
אנדרטה
22.1.2014
19 שנים לפיגוע בצומת בית ליד.
ואני?
אני לא צריכה את יום הזכרון כדי לזכור.
בכל פעם שיש פיגוע, ולצערי הם פשוט לא מפסיקים.
מספיק אפילו שבנסיעה באיזור מתקרבים  במקצת לאיזור הצומת- אני כבר יודעת שהלילה הם שוב יחזרו להם בחלום.
המראות, הקולות.
הם כבר לא יעזבו אף פעם.
ומה נשאר לנו אם לא הזיכרון?

עוד מהבלוג של לימור גרוס-קלינגר

תצוגה מקדימה

יומנה של אימא- אשת השנה שלי

זו היתה אהבה ממבט ראשון ומאז היא שם בשבילנו ואנחנו בשבילה.תמיד. גאה להכיר לכם את :נעמי גלילי אז מי זו נעמי? מנהלת רשת גני ילדים ובתי ספר להורים בקרית ביאליק, בהם היא מגננת ומנחה הורים. עוסקת בהדרכה הורית בקבוצות ובאופן...

תצוגה מקדימה

המדריך הגדול לאירועי פסח בצפון 2016

 מיטב הפסטיבלים ואירועי פסח בצפון 2016 פסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים  מעל לעשרים שנים שתיאטרון חיפה מפיק את הפסטיבל הססגוני שבו מעל 100 הצגות ומופעים מהארץ...

תצוגה מקדימה

יומנה של אימא- סוגרת את הבסטה

למרות שכבר ברור לי מעל שנתיים רק בסופ"ש האחרון נפל לי האסימון שזה סופי - סוגרת את הבסטה. זמן קצר אחרי שהתחלנו לצאת, הוא לקח אותי לביקור אצל הדודים שלו בקיבוץ. שם פגשתי לראשונה את שתי בנות הדוד המקסימות שלו, לאחת שלושה...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה