הבלוג של לילך סימן טוב

תלויה באוויר

אני בשנות ה30 לחיי, אמא לשני ילדים אהובים, מיוחדים ומתאגרים כל אחד בדרכו. הלהטטנות בין ילדים, זוגיות, פרנסה וקריירה גורמים לי לא פעם להרגיש שאני "תלויה באוויר". אני לא יודעת כמה פוסטים אני אפרסם ומתי. אני כותבת מהלב,... +עוד

אני בשנות ה30 לחיי, אמא לשני ילדים אהובים, מיוחדים ומתאגרים כל אחד בדרכו. הלהטטנות בין ילדים, זוגיות, פרנסה וקריירה גורמים לי לא פעם להרגיש שאני "תלויה באוויר". אני לא יודעת כמה פוסטים אני אפרסם ומתי. אני כותבת מהלב, אני כותבת מהחיים והחיים מה לעשות הם לא מתוזמנים.

עדכונים:

פוסטים: 18

החל מינואר 2017

11 שנה עברו מאז, התבגרנו, התקדמנו בחיים ואליאל נשאר לנצח בן 24. משנה לשנה אני נשארת עם המחשבות על מה ואיזה מן איש הוא היה יכול להיות היום, אם רק היה יוצא משם בחיים.

30/04/2017

הרבה פעמים חלמתי על מוות, פעמיים החלום התגשם. בפעם הראשונה חלמתי שמודיעים לי כי ילדה ששמרתי עליה בתיכון, נפטרה ממחלת הסרטן בזמן שהייתי בשליחות בארה”ב. גירשתי את החלום הזה בבוקר. חודשיים אחרי, אני כבר חזרה בארץ, צועדת מחוץ לביתה ומגלה שזה התגשם, הילדה באמת נפטרה בזמן שלא הייתי, הורי בחרו שלא לספר לי בגלל שהיתי כל כך רחוקה.

בפעם השנייה, כמה ימים לאחר פרוץ מלחמת לבנון השנייה, חלמתי שמודיעים לי שאליאל נהרג, חברה מתקשרת ומעירה אותי מהשינה ומספרת לי את הידיעה הנוראה הזו. גם את החלום הזה ניערתי מעלי בבוקר וניסיתי כל היום לחשוב על דברים אחרים. אחרי כמה שבועות הגיע הטלפון האמיתי, במציאות זו היתה אמא שלי ולא החברה, אבל הבשורה היתה אותה בשורה. אליאל נהרג בלבנון. מאז כל פעם שיש לי חלום שהולך לכיוון הזה, אני מכריחה את עצמי להתעורר, לא רוצה לסיים אותו, מפחדת שאם אסיים אותו גם הוא עלול להתגשם.

לקוח מתוך "אתר הגבורה":http://www.gvura.org/a5079-%D7%A1%D7%A8%D7%9F-%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%9F-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%96-%D7%9C

לקוח מתוך “אתר הגבורה”:http://www.gvura.org

בבוקר של הלוויה היה לי מבחן במכללה, עזבתי הכל ונסעתי הבייתה, אחר כך במשך שנים לא הגעתי לכפר ביום הזיכרון ולא עליתי לקבר. עבדתי אז במשרד החינוך, ושם תמיד היו מורים ומורות שהיו צריכים את יום החופש ההיעדרות הזה יותר ממני. זאת איבדה אח, ההוא איבד אב ואני, אני בסך הכל איבדתי חבר.  איבדתי חבר ילדות, גדלנו כמה בתים אחד מהשני, קורס מש”צים ביחד, הדרכנו ביחד בתנועת הנוער, הפעלנו את ה”חברותון” של המתנ”ס ביחד ועמדנו אחד ליד השנייה ביום העצמאות כשהעניקו לנו, ביחד עם נדב, את אות המתנדב הצעיר כשהיינו בכיתה י’.  אחר כך נפרדו דרכינו. כל אחד התגייס, טיולים בעולם, לימודים, כבר בקושי נפגשנו.

מאז שחזרתי לכפר אני מגיעה כל שנה לבית הקברות.  עומדת מול המצבה של אליאל בן יהודה ושל יוסי אליאל, דודו שנפל במלחמת לבנון הראשונה ומאחורי המצבה של סבא רבה שלי. מאחורי סבא, שנפטר משיבה טובה ובגיל מופלג ומולי 2 קברים, של חבר ודודו, שניהם נשארו בני 20, שניהם נשארו בלבנון, 24 שנים מפרידות ביניהם.

פורסם בידיעות אחרונות לאחר מותו

פורסם בידיעות אחרונות לאחר מותו

אני מסתכלת על האנשים מסביב: משפחה, חברים ובני כיתה שלי שמתכנסים כאן כל שנה בבית הקברות הפסטורלי שלנו ואני חושבת על אליאל, לנצח בן 24. השנה יעברו 11 שנים מאז שנפל, אנחנו כבר בני 35, והוא לנצח בן 24. הייתה לו חברה שלא הספיק להקים איתה את הבית שכל כך רצה. כמעט כולנו כבר הורים לילדים בגילאים שונים והוא לעולם לא יביא ילדים לעולם הזה ואני תוהה איזה מן אבא הוא היה יכול להיות. אני מנהלת ספרייה, לידי יש עורכת דין, מסביב אני רואה עוד חברים לכיתה: רואי חשבון, מנהלי מחלקה, אנשי חינוך, אנשי כוחות הביטחון כל אחד מאתנו מצא את מקומו בעולם הזה והוא, הוא לא הספיק אפילו להחליט מה הוא רוצה לעשות כשיהיה גדול. אולי היה בוחר בחקלאות, בעובדת האדמה של הארץ הזו שכל כך אהב, או אולי היה מתמנה למנהל באיזו חברה גדולה, כי הוא היה מנהיג מלידה, תמיד הקשיבו לו, תמיד הלכו אחריו אפילו בלי לשאול לאן? ולמה? פשוט כי זה אליאל ואם אליאל מבקש, אז מקשיבים. אבל זה לא יקרה לעולם, לא בית, לא ילדים ולא עבודה, כי הוא נשאר לנצח בן 24.

היום יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה שנת תשע”ז. משנה לשנה זה כואב יותר ויותר, משנה לשנה אנחנו מתבגרים, מתקדמים בחיים והוא נשאר לנצח בן 24, משנה לשנה אני נשארת עם המחשבות על מה ואיזה מן איש הוא היה יכול להיות היום, אם הוא רק היה יוצא משם בחיים.

דף הזיכרון באתר חטיבת גולני

סרט לזכרו של אליאל, 2011

מתוך הידיעה על מותו:http://news.walla.co.il/item/958232

מתוך הידיעה על מותו:http://news.walla.co.il/item/958232

עוד מהבלוג של לילך סימן טוב

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 2 years

15 דקות ביום

15 דקות ביום וזהו. לא, זה לא דיאטה חדשה, או איזה שיטת אימון מתקדמת המבטיחה למתמידה בה להשיל קילוגרמים, כשכל מה שצריך זה רק 15 דקות ביום מזמנה. לא, זה משימה שקיבלנו מהפסיכולוגית שמלווה אותנו בחודשים האחרונים. 15 דקות ביום...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

דרישת שלום מהעתיד

אני יודעת שכולם אומרים לך שהכל יהיה בסדר. תעברו את התקופה הקשה ותראי שיהיה יותר טוב. "רק תחזיקי מעמד, אל תשברי, איזה מזל גדול יש לו שאתם ההורים שלו" הם אומרים. את מחייכת, מחביאה את הדמעות ומהנהנת בראש, אני יודעת שאת לא...

תגובות

פורסם לפני 2 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה