הבלוג של lilachlaw

lilachlaw

לילך סנג'רו, עו"ד ומגשרת משנת 2010 מוסמכת בעלת תואר ראשן במשפטים LL.B מהמרכז האקדמי למשפט ועסקים והתמחות בזכויות חברתיות וכלכליות. תואר שני מאוניברסיטת בר אילן LL.M עם התמחות בגישור ויישוב סכסוכים. משרדנו עוסק בדיני... +עוד

לילך סנג'רו, עו"ד ומגשרת משנת 2010 מוסמכת בעלת תואר ראשן במשפטים LL.B מהמרכז האקדמי למשפט ועסקים והתמחות בזכויות חברתיות וכלכליות. תואר שני מאוניברסיטת בר אילן LL.M עם התמחות בגישור ויישוב סכסוכים. משרדנו עוסק בדיני ההוצאה לפועל, זכויות נשים בהיריון בעבודה, ותביעות אזרחיות על סוגיהן דיני משפחה , ומקרקעין. כמו כן משרדנו מתמחה בייעוץ לחברות וליווי משפטי הן בגביית חובות, חוזים, הסכמי עבודה. משרדנו מלווה את כל סוגי הלקוחות בביהמ"ש, החל מהגשת התביעה ועד למתן פס"ד וביצועו בהוצאה לפועל. לעו"ד לילך סנג'רו ניסיון רב בניהול אלפי תיקי הוצאה לפועל,בחברות הגדולות ( חברת עמידר, דואר ישראל בע"מ,גבע באראט בע"מ ) וחברות נוספות תוך ביצוע גבייה מקסימלית ושימוש בטכניקות גבייה יעילות עד לפירעון החוב. ייחודה של עו"ד עו"ד לילך סנג'רו הוא ניסיונה הרב הן כעו"ד בתחום האזרחי מסחרי והן כעו"ד קהילתית בעבר "בעמותת ידיד" ,היכולת להסתכל על שני צידי המתרס , לייצג בהוגנות ובנחישות הם שהביאו לתוצאות הרצויות ולסגירת תיקים שהתנהלו עשרות שנים נגד חייבים וזאת בתוך מס' חודשים ולשביעות רצונם של לקוחות המשרד .

עדכונים:

פוסטים: 4

החל מאפריל 2018

הליכים בהוצאה לפועל- עו”ד לילך סנג’רו

 

לשכות ההוצאה לפועל הפזורות ברחבי הארץ משמשות כזרוע הביצועית של בתי המשפט.

מערכת ההוצאה לפועל פועלת עפ”י חוק ההוצאה לפועל, התשכ”ז- 1967 באמצעותו ניתן לאכוף פסקי דין, לרבות פס”ד מזונות, להגיש שטרות לביצוע , משכנתאות וכן החלטות שניתנו ע”י גופים שונים ותביעות בסכום קצוב .

תיק הוצאה לפועל נפתח בבקשת זוכה לביצוע כדלקמן:

א.      בקשה לביצוע פסק דין לפי סעיף 6 (א) : בבקשה לביצוע פסק דין יציין הזוכה את פרטי החייב, וכן יפרט בה את ההליכים שהוא רוצה שיינקטו בתיק.

ב.      בקשה לביצוע שטר לפי סעיף 81א. (א) : שטר כמשמעו בפקודת השטרות (נוסח חדש) לרבות שטר חליפין, שטר חוב ושיק הניתן לביצוע כמו פסק דין של בית משפט .

ג.        תביעה לסכום קצוב לפי סעיף 81א1 (א): תביעה הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה בכתב. הסעיף מפרט כי מדובר בסכום קצוב וסכומה אינו עולה על 75,000 ש”ח ושעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק.

אמצעי האכיפה בלשכות ההוצאה לפועל ננקטים לרוב עפ”י בקשת זוכה ומתן אישור לכך ע”י רשם ההוצאה לפועל או מנהל לשכת ההוצאה לפועל שהינם הגורם המוסמך לדון בבקשות וליתן החלטות תוך שקילת כלל השיקולים המובאים לפניהם ואיזון האינטרסים של הזוכה מול החייב.

א.      ביצוע פסק דין : 

כאשר יש בידי תובע פס”ד כספי, אותו לא הצליח לגבות מהנתבע, יכול התובע להגישו לכל לשכת הוצאה לפועל בבקשה לבצעו. את הבקשה לביצוע יש להגיש בחלוף 30 ימים מיום מתן פסק הדין ככל והדיון התקיים במעמד הצדדים. לחלופין, במקרים בהם פסק הדין ניתן במעמד צד אחד, על התובע להמציא את פס”ד לנתבע ומניין הימים יחל בחלוף 30 ימים מיום מסירת פס”ד לידי הנתבע.
במקרים חריגים, רשאי רשם ההוצאה לפועל להתיר לזוכה להגיש בקשה לביצוע פס”ד דין בטרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין , בצירוף תצהיר , אם היה לרשם יסוד סביר להניח שבתוך מועד זה יסוכל ביצוע פסק הדין.

 

ב.      ביצוע שטרות בהוצאה לפועל:

שטר הינו פס”ד הניתן לביצוע מיידי בלשכת ההוצאה לפועל ע”י האוחז או המוכ”ז – אדם המחזיק בשטר שהינו בר פירעון.

פקודת השטרות {נוסח חדש} מגדירה, בין היתר:  מהו שטר?  מי נחשב אוחז כשורה? תקינותו של השטר, כיצד ניתן לבצעו .

סוגי שטרות:

שטר חליפין – מסמך בו מורה פלוני לאלמוני לשלם כסף לצד ג’.

המחאות – שטר חליפין בו מקבל הוראת התשלום הינו תאגיד בנקאי.

שטר חוב – אינו מעניק עילת תביעה אלא מהווה התחייבות נוספת של החייב לפרוע את החוב.

התשלום בשטר הינו התחייבות לשלם בעתיד, בעוד תשלום במזומן מביא לביצוע התשלום בפועל ולקיום ההתייבות הכספית בעת מסירתו.

שטר שהועבר לאוחז כשורה וניתנה תמורה עבורו,  אך לא נפרע בשל אי כיסוי מספיק, או בוטל ע”י החייב, זכאי הזוכה לפנות לכל לישכת הוצאה לפועל שיבחר ולהגיש בקשה לביצוע שטר.

כיצד מגישים בקשה לביצוע שטר:

לצורך הגשת הבקשה, על הזוכה לצרף טופס בקשה לביצוע שטרות, צילום ההמחאה משני צידיה, מילוי פירטיהם המדוייקים של הזוכה ושל החייב וכן צירוף יפויי כח במידה והזוכה מיוצג,  אישור על נכונות פרטיו של החייב מטעם משרד הפנים (במידה ופרטי החייב שונו).

במעמד הגשת הבקשה יש לשלם אגרה בסך 1.25% מסכום החוב. סכום האגרה המינימלי לתשלום הוא 162 שקלים. (או כמעודכן בלשכה).

אזהרה לחייב:

לאחר הגשת הבקשה לביצוע שטר, תוציא לשכת ההוצאה לפועל אזרה לחייב המיידעת את החייב בדבר פתיחת תיק שטרות נגדו וכי באפשרותו לפרוע את חובו לזוכה בתוך 20 יום ממועד מתן האזהרה ושובר התשלום המצורף לה, בטרם ינקטו הליכי הוצאה לפועל ע”י הזוכה למימוש החוב. במידה ולא נמסרה אזהרה לחייב, לא יוכל לפעול הזוכה בתיק השטרות עד למועד מסירתה.

במידה ולא הצליח מוסר מטעם לשכת ההוצאה לפועל למסור אזהרה לחייב, יכול הזוכה להגיש בקשה למסירת אזהרה אישית ע”י שליח מטעמו ולהגישה (יחד עם תצהיר מוסר) ללשכת ההוצאה לפועל.

רק לאחר מסירת האזהרה כחוק לחייב, וכעבור 20 יום ממסירתה, יוכל הזוכה לפעול כנגד החייב ע”י הגשת בקשות לרשם ההוצאה לפועל, לנקוט בפעולות למימוש חובו. הפעולות בהוצאה לפועל אינן מבוצעות באופן אוטומטי ולכן יש לערוך מעקב אחרי החלטות הרשם ולהגיש בקשות תכופות לעיקול וכד’ עד לפירעון החוב.

כמו כן יכול הזוכה, יחד עם הגשת בקשתו לביצוע שטר, להגיש בקשה לנקיטת הליכים בטרם אזהרה במקרה בו יש חשש שהחייב יבריח נכסים, עומד לעזוב את הארץ, התנהגות שתאיין את הסיכוי לגבות את החוב.

התנגדות לביצוע שטר ע”י החייב:

במהלך תקופת האזהרה ובמשך 30 ימים, עומדת לחייב הזכות להגיש התנגדות לביצוע שטר יחד עם עיכוב הליכים או  בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות במידה והחייב רוצה להגיש התנגדותו כאשר עבר זמן רב מיום מסירת האזהרה ויש בידו טיעונים משכנעים לכך.

במידה ובקשת החייב להתנגדות לביצוע שטרתתקבל ע”י הרשם , יורה הרשם על עיכוב הליכים בתיק ההוצאה לפועל. התיק יעבור לבימ”ש שלום שלו הסמכות המקומית לדון בהתנגדות. כל עוד מתנהלים הליכים בביהמ”ש, לא יוכל הזוכה לנקוט בפעולות נגד החייב הוצאה לפועל.

ג.        תביעה לסכום קצוב בהוצאה לפועל

כאשר חייב חב לזוכה סכום כסף, ויש לזוכה ראיה חד משמעית לקיום החוב, באפשרותו להגיש תביעה ללשכת ההוצאה לפועל מבלי לפנות לבימ”ש לצורך קבלת פסק דין. (בהתאם לתקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ”ד-1984).

סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ”ז 1967 קובע מהי תביעה על סכום קצוב:

81א1. (א)  תביעה שהיא אחת מאלה:

(1)   תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה בכתב;

(2)   תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק,

ניתן לבקש לבצעה בהוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בכפוף להוראות סעיף זה, ובלבד שסכום התביעה אינו עולה על 75,000 שקלים חדשים ביום הגשתה, והוא אף אם עלה הסכום לאחר מכן מחמת הפרשי ריבית או הצמדה (בסעיף זה – תביעה על סכום קצוב).

הנה אם כן, הגשת תביעת הזוכה בדרך זו הינה יעילה ומהירה ובאפשרותו של הזוכה, לאחר שעברו 30 ימים ממועד המצאה האזהרה לחייב, לפעול ולבצע פעולות בהוצאה לפועל לגביית חובו. בהליך זה אין צורך להמתין לפס”ד. הזוכה מגיש את תביעתו בצירוף כל המסמכים התומכים בתביעתו, כולל ההסכם שהופר עליו נסמכת התביעה.

כל עוד לא הגיש החייב התנגדות לתביעה, הרי שמדובר בחוב שאינו שנוי במחלוקת. במצב דברים זה, יכול הזוכה לגשת ישירות ללשכת ההוצאה לפועל ולבצע פעולות שונות כגון: הטלת עיקולים על חשבון החייב, עיקול רכב, בקשת צו עיכוב יציאה מהארץ. פעולות אלה בלשכת ההוצאה לפועל חוסכות זמן ומשאבים יקרים מצד הזוכה אילו הגיש את התביעה בהליך רגיל בביהמ”ש.

באופן כללי, סכום יחשב לקצוב אם הוא נקוב בסכום כספי, או לחילופין ניתן לקצוב את שיעורו באמצעות פעולה אריתמטית פשוטה, להבדיל מפעולה המחייבת שומה או הערכה.

לדוגמא: אם מדובר בהתחייבות לשלם סכום ספציפי בגובה 50,000 ש”ח עבור רכישת ציוד, הרי שמדובר בסכום קצוב. לעומת זאת, אם מדובר בסכום ערטילאי או ברווח עתידי שאינו ניתן לחישוב אריתמטי, הרי שאין מדובר בסכום קצוב אותו ניתן לתבוע בהוצאה לפועל.

דוגמא לחיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק הינה חיוב תושב של רשות מקומית בתשלום ארנונה או היטל השבחה.

אופן הגשת תביעה על סכום קצוב:

לפני הגשת התביעה על סכום קצוב, ישלח הזוכה לחייב התראה בטרם נקיטת הליכים משפטיים לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל , תשכ”ז- 1967.

לאחר 30 ימים ממועד משלוח ההתראה, יגיש הזוכה את תביעתו ללשכת ההוצאה לפועל.

המסמכים שעל הזוכה לצרף לתביעה על סכום קצוב:

1. העתק מהסכם שהופר/ תשלום מס שלא שולם.

2. כל מסמך התומך בתביעה לרבות: התכתבויות בין הצדדים במייל וכד’.

3. העתק מההתראה ואישור על משלוחה בדואר רשום לנתבע.

4. העתק תשובת הנתבע להתראה, אם השיב לה.

5. יפוי כוח במידה והזוכה מיוצג.

6. אישור רשם החברות במידה ומדובר בחברה.

*** מטפלת בתיקים מ40,000 ₪ ומעלה .

עוד מהבלוג של lilachlaw

תצוגה מקדימה

נשים בעסקים כמנוע צמיחה כלכלי ואישי

אתמול התקיים בכנסת כנס להב- לשכת ארגוני העצמאיים והעסקים בישראל, שעסק בחסמים הביורוקרטיים בהם נתקלים בעלי עסקים מבחינת ארנונה, מיסוי גבוה במיוחד לעמת עסקים גדולים, זכויות סוציאליות שאינן שוות לשכירים אעפ"י שבעלי העסקים...

לילך סנג'רו עו"ד ומגשרת

יתרונות וחסרונות הליך איחוד תיקים בהוצאה לפועל- עו"ד לילך סנג'רו פרק ז' לחוק ההוצאה לפועל , תשכ"ז- 1967 מגדיר מהו איחוד תיקים וכיצד ניתן להגיש בקשה זו: בהליך זה יכול החייב לבקש לאחד את כלל התיקים הפתוחים נגדו בלשכות השונות...

ביטול פס"ד שניתן במעמד צד אחד כנגד מעסיק שחייבו בחוב הפסוק של העובד- עו"ד לילך סנג'רו

ביטול פס"ד שניתן במעמד צד אחד כנגד מעסיק שחייבו בחוב הפסוק של העובד- עו"ד לילך סנג'רו לא פעם קורה כי מעסיקים מקבלים צו עיקול על כספי העובדים, בשל חוב להוצאה לפועל. ס' 44 לחוק ההוצאה לפועל , תשכ"ז- 1967 קובע כדלקמן: עיקול כלל...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה