הבלוג של רונית דינצמן

לגדול עם ספרים

סופרת ומאיירת, מחברת ספרי הנוער 'הדינוזאור מרמת-גן' ו'לב היער', אם לשתי בנות ובן. בלוג על ספרי ילדים וספרי נוער, חדשים וישנים, וגם על החיים.

עדכונים:

פוסטים: 78

החל מפברואר 2014

ספר נוער, אחד היפים שקראתי אי פעם

15/03/2020

ספינת משא עולה על שרטון, וארגזים המכילים רובוטים נופלים ממנה אל הים. ארגזים אחדים נסחפים אל אי בודד. רק ארגז אחד לא נהרס והרובוטית שבתוכו, רוז שמה, נותרת שלמה. כשהיא פוקחת את עיניה ויוצאת מהארגז, אין לה מושג היכן היא נמצאת ואיך הגיעה לשם. היא מתחילה לטייל באי ונתקלת בבעלי חיים, חלקם בורחים ממנה, אחרים מנסים לתקוף אותה.

ARGAZ

רוז תוכנתה לשרוד.

בתחילת הדרך היא לומדת מבעלי החיים כיצד להסוות את עצמה, כיצד להימלט, וכשהיא מוסווית היא מתבוננת בסביבתה, רואה ואינה נראית, ולומדת אותה.

“ציפורים חפזו בשמיים, עכבישים ארגו רשתות סבוכות, פירות יער הזמינו פיות רעבים, שועלים ארבו לארנבות. פטריות בצבצו מערימות עלים לחות, צבים החליקו לתוך אגמים, טחב התפשט על פני שורשי עצים, נשרים גחנו על גוויות, גלי ים נחבטו בחוף. ראשנים נהפכו לצפרדעים, וזחלים נהפכו לפרפרים. רובוטית בהסוואה התבוננה בכל אלה.”

אחרי שהיא לומדת את הסביבה, היא לומדת את בעלי החיים:

“אחר כך התחילה להבין גם מה אומרים הקיפודים, הסלמנדרות והחיפושיות. היא גילתה שלכל החיות יש שפה אחת משותפת, אלא שהן דוברות את השפה הזו בדרכים שונות. כלומר אפשר להגיד שכל סוג של חיות מדבר במבטא ייחודי לו.”

היא מתחילה לתקשר עם החיות, להיות חלק מהקהילה שלהן, והופכת למעין מנהיגה.

היא מאמצת אפרוח ברווזון יתום והופכת לאם למופת, זורעת גן מאכל לטובת אוכלי העשב, ובחורף הקשה מקימה מחסה מחומם לכל בעלי החיים.

IMA

יש בספר התייחסות למעגל החיים בטבע, בלי להתחמק מנושאים לא מדוברים או לא נעימים.

כשרוז מקימה את גן הירק, היא פונה לכל החיות: “אני מבקשת שכולכם תבואו אל החלקה הזאת ותעשו בה את הצרכים שלכם! ככל שיהיו כאן לשלשלת וגללים רבים יותר, האדמה תהייה עשירה יותר והגינה תהייה בריאה יותר.”

“רוז הבינה שככה זה בטבע, חלק מהחיות מתות ולפעמים במותן הן מאפשרות לחיות אחרות להמשיך לחיות.”

הסיפור הופך מותח מרגע לרגע, החיים על האי מזמנים לרוז אתגרים רגשיים – למרות שהיא רובוטית, ואתגרים פיזיים.

רוז נפצעת ומאבדת כף רגל, היא מתניידת באמצעות רכיבה על דובה, ומתמודדת עם הנכות הזו באמצעות כף רגל חלופית שהבונה (בעל חיים) בונים עבורה.

רובוטית על אי בודד

לקראת סוף הספר הסיפור נעשה קודר יותר. אנחנו מבינים שהוא מתרחש בעתיד, שהאקולוגיה של כדור הארץ השתנתה, ושרובוטים חסרי רגשות  משמשים בתפקדי אחזקה ושיטור. רובוטים מגלים את מיקומה של רוז, ובאים לקחת אותה ואת חלקי הרובוטים שהתפזרו על החוף כשהארגזים שנסחפו אליו נשברו. רוז ובעלי החיים נלחמים בהם ומביסים אותם. רוז כמעט מתה, ובנה האווז מציל אותה, במעשה זה יש סגירת מעגל, היא הצילה אותו ממוות והוא הציל אותה ממוות. היא נפצעת קשה מאוד, מאבדת את כל גפיה, והוגה תוכנית כיצד לחזור אל בני האדם כדי שיתקנו אותה. בעלי החיים נפרדים ממנה בצער, והיא מבטיחה שתעשה הכל כדי לחזור.

יש בספר עיסוק ומידע בנושאים אקולוגיים, ואלה שזורים בסיפור באופן אינהרנטי, בתיאור החורף הקשה, והמחסה שבנתה רוז עבור בעלי החיים, בתיאור הקשיים שעוברים על האווזים בנדידתם דרומה, ובשיחות בין בעלי החיים שנשארו באי בחורף. הצב מספר: “אני הוותיק מכולכם וזה החורף התשעים ושלושה שלי… ואני יכול להגיד לכם שבכל שנה החורף נעשה קר יותר, הקיץ נעשה חם יותר, והסערות נעשות עזות יותר.”  הסנאית הגורה תוהה: ”שמעתי גם שפני היום עולים… אבל אני לא מבינה איך זה יכול להיות, כי מאיפה באים כל המים הנוספים?”

DOV

.

הספר הזה פשוט הפעים אותי.

בגלל הסיפור הנפלא ומרומם הלב, ובגלל דבר נוסף.

חוץ מלכתוב את הבלוג הזה, אני גם כותבת סיפורים לילדים. מצאתי ב’רובוטית על אי בודד’ דימיון לספרי ‘לב היער’. כמו ב’רובוטית על אי בודד’ גם בספר שלי משולבים תיאורי טבע, סיפור מותח ומידע אקולוגי.  גם הפיה לב, גיבורת ‘לב היער’ לומדת את אורחות החיים ביער ומתוודעת  למעגלי החיים והמוות, גם היא מצילה ממוות את הילדה שבזכותה היא חיה, גם היא, כמו רוז, מתמודדת עם נכות עקב פציעה, גם היא רוכבת על בעל חיים כשאינה יכולה להתנייד בכוחות עצמה. לב, כמו רוז, לומדת לדבר עם החיות והופכת למנהיגה שמיטבה עם החיות ביער.   ממש הרגשתי שמצאתי נפש ספרותית תאומה.

TWO

התרגשתי כשמצאתי בספר שלי וברובוטית על אי בודד קטעים שהממו אותי בדמיון ביניהם:

רובוטית על אי בודד: עם בוא ההפשרה, נחשפו עוד ועוד גוויות, הטבע אכן עלול להיות מכוער לפעמים. אבל מהכיעור צמח יפי. כי היצורים המתים האלה שבו לעפר, גופותיהם הזינו את האדמה וכך בזכותם האביב התברך בפריחה מרהיבה שכמוה לא נראתה באי מעולם.

לב היער: בסתיו הפיות אינן מתערבות בתהליכים הטבעיים המתרחשים ביער. עצים עומדים בשלכת, אבל הפיות מאפשרות לעלים להצהיב ולנשור, כי עלי השלכת מדשנים את האדמה ומכינים אותה ללבלוב ולפריחה של האביב הבא.

- קטע הפרידה של רוז מהחיות דומה להפליא לקטע הפרידה של מלכת הפיות מהחיות:

רובוטית על אי בודד: כל החיות באי באו להיפרד מהרובוטית. “להתראות, חיות אהובות שלי!” קולה של רוז הידהד באוויר האפרפר. החיות חייכו, ואז כמה מהן שאגו, ואחרות קראו, צייצו, נהמו וייללו. כל יצור נפרד מרוז בדרכו שלו.

לב היער: בעלי החיים זמזמו והמהמו, נאנחו והמו, צייצו וקראו, פעו וייללו. אוושה חלפה בעשב והתפשטה כמו אדווה הרחק-הרחק. היער נמלא שירת ציפורים אטית וקריאות עורבים קצובות, אטיות, עצובות. בעלי החיים נפרדו מהמלכה.

- בסקירות ספרים לפעמים מתארים יצירה ספרותית באמצעות יצירות אחרות. את ‘רובוטית על אי בודד’ אפשר לתאר כך: ‘ענק הברזל’ פוגש את ‘לב היער.

.

לסיכום: ספר שובה לב ואנושי, על חברות, הורות, שיתוף פעולה, חיים ומוות, טכנולוגיה וטבע פראי, מדע בדיוני ואקלוגיה.  

ROBOTIT

הוצאת ידיעות ספרים, תרגום: שרון פרמינגר, מתאים לנוער צעיר ולנוער, 287 עמודים עם איורים בשחור-לבן.

פיטר בראון הוא סופר רב-מכר וזוכה פרסים. הוא התפרסם בזכות ספרי פיקצ’ר בוקס לילדים. זהו ספר הנוער הראשון שלו.

.

רונית דינצמן

[email protected]

עוד מהבלוג של רונית דינצמן

תצוגה מקדימה

ספרות בלשית לנוער

הבלוגר 1" תעלומת הצופן הסודי, מאת מיה מיטב דני מאסלי (שם בדוי.הגידו אותו הרבה פעמים ברצף ושמעו מה יוצא). פותח בלוג כדי "לשחרר עצבים". הוא ילד אינטליגנטי, שאוהב טריוויה,...

תצוגה מקדימה

סיפורו של שחף

גיבור הסיפור הוא צב (ללא שם) שלא חסר לו שום דבר חומרי, וגם חברים יש לו, אבל הוא לא מאושר. הוא לא מאושר כי הוא לא אוהב להיות צב, מעולם לא אהב להיות צב, הוא מעדיף להיות שחף. אלי הצבים שומעים את מחשבותיו, ומחליטים להפוך אותו לשחף...

תצוגה מקדימה

"עוד סיפור אחד ודי" - פרק 3 משפחה

פִּתְחוּ אֶת הַשַּׁעַר, פִּתְחוּהוּ רָחָב, עָבוֹר תַּעֲבֹר פֹּה שַׁרְשֶׁרֶת זָהָב: אַבָּא וְאִמָּא, וְאָח וְאָחוֹת וְחָתָן וְכַלָּה בְּמִרְכֶּבֶת קַלָּה פִּתְחוּ אֶת הַשַּׁעַר, פִּתְחוּהוּ רָחָב, עָבוֹר תַּעֲבֹר...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה