הבלוג של קמות מהספה

קמות מהספה

יש אנשים שחולמים ויש נשים שעושות. לקראת מרוץ הנשים אספנו נשים מעוררות השראה שיום אחד פשוט התחילו לרוץ. למה? מה מניע אותן? איך הן מתמודדות עם האתגרים? ואיך כל אחת יכולה לרוץ בדיוק ככה? כל הסיפורים והטיפים בבלוג

עדכונים:

פוסטים: 26

עוקבים: 3

החל ממרץ 2016

גם אחרי שנגמר מרוץ לייף ראן, דיתי וסמדר ממשיכות לרוץ ביחד. ואז הגיע הקיץ – ושתי החברצות לא לגמרי תמימות דעים במה שנוגע לעונה הלוהטת

16/05/2016

מרוץ לייף ראן היה עבורנו חוויה מדהימה בת חודשיים, של ריצות ושיחות, של שיאים אישיים ושל חברות אמיתית. התחלנו לרוץ בחורף, והנה פתאום נהיה לנו קיץ. העונות משתנות, וגם אנחנו איתן, ממשיכות לרוץ, לא יודעות לאן. חברצות לנצח.

קמות מהספה, פוסט מאי

סמדר דקל נעים

באופן כללי ובלתי מתפשר אני לא אוהבת את הקיץ. לא אוהבת כשחם לי. לא אוהבת להזיע. לא מוצאת מה ללבוש. כמו רוב נשות הלבאנט אני כן אוהבת להיות שזופה, אם כי בשנים האחרונות אני מקפידה להגן על העור, בכל זאת בריאות, קמטים וזה. אבל לא, לא עושה לי את זה כל הקיץ  החם הזה להזיע. מעדיפה לעבור ממזגן למזגן, ממעטת בהליכה בחוץ, עד יעבור זעם. כשמגיע הגשם הראשון אני באושר גדול. בחורף אני צמודה למכם הגשם, מקבלת היי מתחזית של סערה. תנו לי מעיל, מגפיים, כפפות וצעיפים ואני זורחת כמו השמש באוגוסט. יחד עם זאת אני בכל זאת אוהבת ים, אוהבת אבטיח, ארטיק בבריכה, כוס קאווה צוננת, או קפה קר עם הרבה קרח. אבל כל זה לנחמה על הקיץ. וחם לי. ואני מזיעה אינעלדינאק!

לחזור לאני הממוזגת

עכשיו, מה עם הריצה הזאת וקיץ? איך אני מתגברת על זה? הרי התחלתי לרוץ ואין מצב שאני מפסיקה רק כי קיץ כרגע. פעם כשנכחתי בשיעורי ספינינג (אצל המדריך האגדי ירון גרינר) הוא היה שואג לנו תוך כדי “ל-ה-ז-י-ע!”, מתוך תפיסה שרק כשאת מזיעה את באמת בפעילות גופנית, את במצב אירובי ושורפת, השם יודע מה או כמה. אז אני מנסה להסתכל על הכוס המלאה בזיעה – הנה קיץ, אצא לי ל-ה-ז-י-ע ביג טיים.

זה אומר לקום יותר מוקדם כדי להתחיל לרוץ לפני שמתחיל החום הגדול. זה אומר ללכת לישון בשעה נורמאלית, למרות שאני חיית לילה בכלל וכל הספורט הזה הפך אותי לגמרי. זה אומר לשתות מלא לפני כדי שלא אמות תוך כדי. זה אומר גופיות, כובע מצחיה, קרם הגנה לפנים, השפרצה של איזה ספריי הגנה ויאלה  – אם כבר להזיע אז בגדול! ומוקדם ככל האפשר – לגמור עם זה על הבוקר, להתקלח ולחזור לאני הממוזגת. האמת, מזל שאני שוחה, אני הרי דולפינה; הים פתוח, הבריכה צוננת, יש לי משקפת ג׳ונגלר וכובע ים חגיגי. נראה לי שאתמקד בזה לחודשי הקיץ. זה אולי הורס את השיער, אבל העיקר לא למות מחום.

קמות מהספה, פוסט מאי

דיתי תמיר

חזרנו לרוץ יחד. סמדר ואני. כבר אין שום מירוץ ספציפי שמאחד אותנו, אנחנו פשוט מחליטות להמשיך יחד בלייף ראן משלנו. מירוץ החיים, או החיים כמירוץ. לא ממש משנה איך נקרא לזה. אנחנו שתי נשים, שהתחברו והתאהבו להן זו בזו על הדרך, ככה פתאום באמצע החיים. ובאהבת אמת כמו באהבת אמת אין כמו ניגודים והפכים שתורמים לתחושת הריגוש והעניין זו בזו. החברצה שלי, סמדר, שהיא תכל׳ס כבר לא חברצה. היא גם חברה בזכות עצמה וגם רצה לגמרי לבד, בלי אף דחיפה. (אפילו עשתה את מירוץ הרצליה לפני כמה ימים כמו גדולה) הסמדר הזאת, היא כל כך שונה ממני. היא אומרת לי שקשה לה בקיץ . קשה לה בשמש, היא שונאת להזיע. היא עפה על גשם, ורק תנו לה סוודר ומגפיים או לחילופין מזגן מכוון על 14 מעלות. ואני, בדיוק להפך.

קיץ זה הזמן האולטימטיבי שלי לפרוח, לחייך וליהנות מהחיים. אוהבת כשיש אור בחוץ עד מאוחר. אוהבת כשחם. את הפירות של הקיץ. ללבוש לבן. עפה על שמלות. נעים לי בבגד ים. יפה לי גופיות עם שרוול קצר ולמרות שזה לא פוליטיקלי קורקט, אני הכי הכי אוהבת שמש. זה עושה לי טוב. מודה שאני מכורה; לשמש של הבוקר בזריחה ועד לשמש בזמן השקיעה ויותר מהכל, אני הכי נהנית להתמסר לה ב-12 בצהריים כשהיא קופחת, יוקדת ומשזפת.

זה נכון שפעם הייתי מתמרחת לכבודה בשמן תינוקות, או בשמן אגוזים או בכל השמנים על בסיס גזר שהיו אז בשיא האופנה. אין מה לעשות, מסתבר שקמפיין המודעות לסרטן העור הגיע גם אליי ולמרות נטייתי הידועה להדחיק ולהעיף ממני מחשבות על ״דברים רעים״, גם אני כבר קונה את תכשירי ההגנה הראויים עם ה-SPF הגבוה. קשה לומר שאני מורחת ומקפידה כמו שצריך, אבל היי, מודעות זה חלק משמעותי בדרך לשינוי.

יקיצה שהופכת לטבעית בארבע לפנות בוקר

אז איך זה מסתדר עם ריצה, אתם תוהים? בשש השנים בהן אני רצה, עשיתי כבר שלושה מרתונים. כולם היו מרתונים של סתיו, מה שאומר ששיא ההכנות לקראתם היה בקיץ. ריצות ארוכות של 17, 23 , 28 ו-34 קילומטר היו כולן חלק משיגרת האימונים בחודשים הכי חמים בשנה. יולי, אוגוסט וספטמבר. ונשארתי בחיים – אני ועוד אלפי הרצים, שהיו חלק מאותם מרתונים.

יקיצה שהופכת לטבעית בארבע לפנות בוקר, יציאה לפארק כשעוד חשוך ופחות חם, היכרות מעמיקה עם כל אחת מעשרות הברזיות הפזורות בעיר שלנו (אני כבר יודעת באיזו מהברזיות המים קרים וכיפיים ובאיזו הם דלוחים ופושרים). והכיף הכי גדול הוא להכנס לים עם בגדי הספורט אחרי ריצה ארוכה ולתת לשמש ללטף, לייבש ולאהוב אותי אחרי המאמץ הגופני שעשיתי. אין על התחושה הזאת בעולם. אז מאי הגיע. העצמאות מאחורינו. זה הזמן לוודא שיש לנו כובע מצחייה, משקפי שמש, גרבי דריי פיט, בגדי ספורט יפים ונעלי ספורט איכותיות. והיידה, אנחנו ממשיכות לרוץ . מוזמנים להצטרף – יהיה חם.

קמות מהספה, פוסט מאי

למידע נוסף על הגנה מהשמש – הקליקו כאן

עוד מהבלוג של קמות מהספה

תצוגה מקדימה

היידה חלומות: החיים הם חתיכת מרוץ

סמדר "מאותגרת ריצתית" דקל נעים הגעתי לשלב בחיים, שבו אין חידושים שמחייבים התמודדות ואתגרים חדשים. ברור שככל הנוגע לגידול הילדים, לזוגיות ולקריירה, האתגרים מתחדשים,...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

מי שלא טוב לו שיזוז

זר אולי לא יבין זאת, אבל אחרי שבועיים של אימוני ריצה עם מישהו שכיף במחיצתו, כבר יש חיבור. וכמו שהאחות הגדולה מסלונה צפתה מראש, אכן התחברנו. סמדר כבר נכנסה לחיי, כנראה...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה