הבלוג של קמות מהספה

קמות מהספה

סמדר תמיד חלמה לרוץ, אבל אחרי שנפצעה בתאונת סקי ורותקה לספה, הרצון להגשים את החלום רק גבר. דיתי רצה בכיף שלה כבר שנים ובגדול, חיה את חייה על טהרת הבריאות. סיפור האהבה הזה מתחיל על קו הזינוק כשישה שבועות לפני מרוץ לייף ראן,... +עוד

סמדר תמיד חלמה לרוץ, אבל אחרי שנפצעה בתאונת סקי ורותקה לספה, הרצון להגשים את החלום רק גבר. דיתי רצה בכיף שלה כבר שנים ובגדול, חיה את חייה על טהרת הבריאות. סיפור האהבה הזה מתחיל על קו הזינוק כשישה שבועות לפני מרוץ לייף ראן, מרוץ הנשים של תל אביב, שייערך ב-13 באפריל. והוא נשמע כך || עידית תמיר, מנחת תהליכי הרזיה באמצעות תת המודע, בעלת הבלוג ״לרזות מהראש״ בסלונה וסמדר דקל נעים, עו"ד ומגשרת, בעלת הבלוג "דינא דמלכותא" בסלונה

עדכונים:

פוסטים: 17

עוקבים: 2

החל ממרץ 2016

דיתי ”האיילה הספורטיבית” תמיר בפוסט אישי על רגעים קלילים של אושר, על התאהבות וריצה ועל איך היא שוברת לכולם את כללי הדיאטה. פוסט 3 בפרויקט ”רצות ביחד” לקראת מרוץ Life Run

23/03/2016

קמות מהספה

זר אולי לא יבין זאת, אבל אחרי שבועיים של אימוני ריצה עם מישהו שכיף במחיצתו, כבר יש חיבור. וכמו שהאחות הגדולה מסלונה צפתה מראש, אכן התחברנו. סמדר כבר נכנסה לחיי, כנראה לתמיד. שידכו בינינו כדי לרוץ 4 קילומטר במרוץ Life Run של סופר-פארם, אבל כמו השם של המרוץ, זה מרגיש שגם אנחנו, מסתבר, here for life. ולמה ללכת בחיים האלו אם אפשר לעבור אותם בריצה ולהספיק ליהנות מהם עוד יותר? האמת, אחלה שם למרוץ.

אושר הוא שם פועל

המנטרה שלי בחיים היא ליהנות מהם. אמנם אני מכירה את כל הקלישאות האלו שהחיים קצרים, מורכבים ולפעמים הם גם קשים, מאתגרים ומסובכים – הכל נכון. אבל כאן מגיע תורנו לעשות מעשה ולהפוך אותם לנעימים. הייתי פעם בהרצאה על חשיבה חיובית שהעבירה חברה טובה שלי, שירלי יובל יאיר. היא אומרת שהאושר הוא שם פועל. כדי להיות מאושר צריך לעשות משהו, לפעול, תכלס – לזוז. מי שזז – נעים לו. ומי שזז מהר נעים לו יותר. הגיוני, לא?

או בקיצור: מי שרוצה שיהיה לו טוב שירוץ ואז זה יקרה, בקלות, בפשטות ובאחריות. סמדר אינטליגנטית, היא הבינה את זה. מאז שהתחלנו לרוץ אנחנו נפגשות מדי יום רביעי. ואחרי פעמיים בלבד זה כבר הרגיש כאילו זה היה שם תמיד – ימי רביעי הם שלנו. בפעם האחרונה שנפגשנו היא כבר הרגישה כנראה מספיק בטוחה על המסלול כי ברגע שהתחלנו לרוץ היא אמרה:

״ תקשיבי. יש לי פה עוד עניין …״

״דברי אלי אחות קטנה״, אמרתי, ״מה שתבקשי…״

״אני רוצה, על הדרך, תוך כדי ריצה, לשחרר ממני איזה שבעה קילו שצמודים לי לתחת כבר כמה שנים. מה את אומרת?״

קמות מהספה

שמחתי. אם יש משהו שגורם לי להרגיש טוב בעולם זו הידיעה שאני יכולה לעזור לאנשים לרדת במשקל מבלי לעשות דיאטה, בלי להתנזר, להימנע, לסבול ולהרגיש רעב. זו השיטה שאני מלמדת, ב-NoMoreDiets מפרידים אוכל מרגש. לומדים לאכול כדי לחיות ומתחילים לחיות ולהרגיש בפול-פאואר את כל מה שנמצא לנו בבטן, בלב, בגרון. כל התחושות צפות החוצה ומקבלות ביטוי. לא משתמשים יותר באוכל על מנת לדכא, או להגביר רגשות. משתמשים באוכל כדלק, כמקור כוח הכרחי. אנרגיה טובה לגוף היפה שלנו.

סמדר הקשיבה לנאום שלי, הסתכלה עלי בעיניים עגולות, ואמרה (בעודה מתנשפת בעלייה):

״מילא שאמרת לי שאפשר לרוץ 4 קילומטר בתוך פחות מחודשיים בכיף שלי, אבל עכשיו את גם אומרת שארד במשקל בלי דיאטה? ועוד בקלות? מה הסיפור שלך?״

אני מנפצת קלישאות – זה כנראה הסיפור שלי. החיים אולי קשים על מורכבותם, אבל הם גם טובים, יפים ומעניינים. ריצה היא לגמרי מאמץ גופני, שמפתחת סיבולת לב ריאה, אבל אפשר לרוץ גם בקלילות ובהנאה. גוף יפה הוא בעיני המתבונן. אם אתייחס יפה לגוף שלי ואזין אותו בצורה ראויה ובמידה הוא יגיב אלי בהתאם ולא יצבור עודף משקל. ככה אני חיה לפחות. מחפשת את הטוב בכל רע, את המלא שמסתתר מתחת לריק, את השיעור, את המסר, התובנה, התיקון, או איך שלא תקראו לזה.

ורוד וירוק

ברוב המקרים זה מצליח לי וכשזה לא, אני כנראה צריכה ללמוד משהו. זאת הסיבה שאני לובשת ורוד כשאני רצה. ורוד הוא הצבע של צ׳אקרת הלב. ורוד וירוק. החיבור הזה ללב, הקשבה לפעימות שלו, לקצב הנכון שלי. מה הלב שלי אומר, מה הוא רוצה, מה אני רוצה. אלו הקולות אליהם למדתי להקשיב. עכשיו גם סמדר לומדת להקשיב ללב שלה.

ומה לגבי השבעה קילו? כמו שאמרתי. בקרוב הם היסטוריה בקלי קלות. מעכשיו סמדר אוכלת חמש ארוחות ביום ולפני כל ארוחה היא מסתכלת על הצלחת, בודקת מה עומד להיכנס לה לתוך גופה המהמם ושואלת את עצמה אם זה ראוי דיו. אם כן, אז בתיאבון. אחר כך מגיעה שאלת ״המידה״ – כמה נכון לי לאכול. מה המידה הנכונה לגוף שלי. פרוסה אחת, שתיים, שלוש?

והתשובה? נכון, היא נמצאת לי בתוך הלב. אני רצה ואני שומעת אותו פועם. עכשיו נלמד גם להקשיב לו. זה כל הסיפור. מוזמנות להעתיק ולנסות גם. זה עובד. ובתמונה? שוב אני. מבטיחה לסמדר שלי גן של שושנים. אבל גם לכן. מוזמנות גם. בואו איתנו.

קמות מהספה

>> להרשמה זוגית למרוץ Life Run – הקליקו כאן וקבלו כרטיס מתנה

>> הצטרפו ביחד לקבוצת הפייסבוק ולקבוצת הריצה של סלונה - ”רצות ביחד” ותוכלו לזכות בחופשת חברות במלון ישרוטל גנים

עוד מהבלוג של קמות מהספה

תצוגה מקדימה

היידה חלומות: החיים הם חתיכת מרוץ

סמדר "מאותגרת ריצתית" דקל נעים הגעתי לשלב בחיים, שבו אין חידושים שמחייבים התמודדות ואתגרים חדשים. ברור שככל הנוגע לגידול הילדים, לזוגיות ולקריירה, האתגרים מתחדשים,...

תגובות

פורסם לפני 1 year
תצוגה מקדימה

נפרדנו כך: ריצה כמטאפורה לזוגיות

דיתי "האיילה הספורטיבית" תמיר במפגש הריצה הראשון שלי עם סמדר, פתחתי עם גילוי נאות: ״תקשיבי בובה, מתישהו במהלך האימונים שלנו ללייף ראן אני עולה על מטוס להודו ונעלמת לך לכמה...

תגובות

פורסם לפני 1 year

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה