הבלוג של קמות מהספה

קמות מהספה

יש אנשים שחולמים ויש נשים שעושות. לקראת מרוץ הנשים אספנו נשים מעוררות השראה שיום אחד פשוט התחילו לרוץ. למה? מה מניע אותן? איך הן מתמודדות עם האתגרים? ואיך כל אחת יכולה לרוץ בדיוק ככה? כל הסיפורים והטיפים בבלוג

עדכונים:

פוסטים: 26

עוקבים: 3

החל ממרץ 2016

הרגשתם שחייבים לרוץ רחוק ומהר? הנה 5 נשים שממש לא רצות עם הזרם ומתעקשות ליהנות מהריצה במרחק ובקצב שלהן. השראה

12/03/2018

drushotliferun

כשהתחלתי לרוץ, לפני 5 שנים בערך, שני קילומטרים נראו לי בלתי מושגים, לרוץ חמישה ק״מ נשמע לי כמו להגיע לירח, ומרתון? לא היה לי מושג מה זה. עם הזמן התקדמתי, שיפרתי את כושר הריצה שלי, חיפשתי אתגרים וכבשתי מרחקים גדולים, כולל מרתון ומעבר לו, ועכשיו, לאחר פציעה והחלמה ממושכת, אני מגלה שהחזרה לריצה למרחקים של 4-5 ק״מ היא מאתגרת וממש לא פשוטה, כמעט כמו שהיתה בהתחלה.

מהמקום הזה התבוננתי על השיתופים בקבוצות הריצה, ונוכחתי שקהילת הרצים מאוד מתגמלת על כיבוש יעדים ״מפוצצים״, אבל שלריצה למרחקים קצרים-בינוניים אבדה התהילה. אז פניתי לקהילה בחיפוש אחר רצות חובבות למרחקים קצרים ובתוך זמו קצר קיבלתי כמעט 170 תגובות ובקשות להשתתף בכתבה, מתוכן פניתי לחמש נשים שרצות למרחקים קצרים-בינוניים ולמאמנת ריצה אחת, כדי לשאוב השראה לחזרה להנאה שבריצה וגם כדי לעודד נשים אחרות פשוט להתחיל לרוץ ולעוף על עצמן, בלי רגשות אשם.

בהתחלה קיללתי אבל המשכתי, כי לא נעים מהילדה

לאן את רצה? 
ליאת לוינהר בי, 44, רצה 3 פעמים בשבוע, 3-6 ק״מ. היא התחילה לרוץ לפני פחות משנה בנסיבות לא שגרתיות.
״בשנה וחצי האחרונות אני מתגוררת עם משפחתי בניו ג’רזי. בשנה שעברה הבת האמצעית שלנו (בת 11) הצטרפה לתוכנית בביה״ס שנקראת “נערות רצות” ובמסגרתה בנות בגילאי 9-12 משתתפות במפגשי העצמה נשית בהם הן לומדות, בין השאר, להגשים חלומות. כאימון להגשמה, הן מתחילות את התוכנית מאפס ניסיון בריצה ומגיעות בתוך שלושה חודשים להשתתפות במירוץ של 5 ק”מ. ריצת הסיום היא חגיגה אמיתית: כ- 500 בנות משתתפות בריצה הזו ולכל אחת מלווה/תומך מבני משפחתה.

בפעם הראשונה שהבת שלנו השתתפה בתוכנית, היא ויתרה לנו בשל היכרותה עם יכולותינו המוגבלות בתחום הספורט, אבל בפעם השניה נגמרו ההנחות. שנייה לפני ההרשמה המחודשת, מיקה הודיעה לנו שהפעם אנחנו רצים איתה. ושם זה התחיל. מתוך רצון לא לאכזב את הילדה. נרשמתי לריצה, הורדתי אפליקציית ריצה לאייפון (האפליקציה נקראת מבטטת כורסה ל- 5 ק”מ – כאילו נוצרה בשבילי) והתחלתי לרוץ. בהתחלה קיללתי אבל המשכתי, כי לא נעים מהילדה. באמצע קיללתי אבל המשכתי, כי לא נעים מהילדה. ופתאום, איפשהו בדרך, גיליתי שאני יוצאת לריצה עם חיוך שלא יורד לי מהפרצוף לאורך הריצה כולה. ולסיום: ביום המירוץ עם מיקה ירד גשם ללא הפסקה. למרות התנאים המבאסים, לא ויתרנו. 41 דקות רצנו יד ביד בלי לעצור לרגע. עד קו הסיום.  היום הריצה היא המקום שלי לחשוב, לקחת פסק זמן קצר מהעולם ולבלות עם עצמי. ריצה היא דרך לרפא את עצמי, להרגיש טוב יותר.״

הילה ספיר, בת 57, ״התחלתי לרוץ לפני שנתיים וחצי בערך ואף השתתפתי במרוץ נתניה במקצה 5 ק”מ, ואז הייתה לי פציעה בברך, לדעתי בגלל אימוני TRX . עשיתי הפסקה ארוכה גם עקב אילוצים אחרים וחזרתי לרוץ שוב לפני כחצי שנה אבל לא אינטנסיבי.״

חיה קליינר, 45, רצה לסירוגין כבר כמה שנים אבל עם הפסקות די ארוכות. ״בכל פעם שהייתי מתאמנת לקראת מירוץ של 5 ק“מ היתה ירידה במוטיביציה לאחריו. עכשיו אני מרגישה שיש לי יותר מוטיבציה פנימית ולא בגלל מירוץ, אלא משתי סיבות: מאמן תותח שנתן לי תכנית אישית, ו-2 קבוצות אינטרנט של נשים שמתאמנות ומעודדות אחת את השנייה. וזה נתן לי בוסט.״

ורד פרן, בת 49, רצה 6-10 ק״מ וממש לא חוסכת בתמונות סלפי ריצה עם אוזניות וזיעה כמיטב המסורת. ״אני רצה כי אני אוהבת, התרגלתי, ככה אני שומרת על הבריאות והגזרה. בתור שפית במקצועי, הריצה מוסיפה לי הרבה לכושר הגופני ולבריאות. אני גם חותרת, ובהחלט מרגישה בהבדל כשאני רצה.״

פסי הורביץ, 50, חרדית לא הארד קור להגדרתה, התחילה לרוץ לפני כחצי שנה. ״ נרשמתי לקבוצת ריצה של מירי פורס, שהתוודעתי אליה דרך הפייס, ללא רקע מקדים. הרעיון של הקבוצה הוא מ-0-10 ק״מ באימון הדרגתי. הלכתי על זה מתוך רצון להיכנס לכושר, ולא בחדר כושר אלא באויר ירושלמי צלול. אחרי שמונה ק”מ נפצעתי מעומס יתר. חשבתי בהתחלה שארוץ על הכאב ואנצח אותו, אך למרבה הפלא זה לא עבד. שמעתי על אורטופד שמומחה ברפואת ספורט בשם אלעד שפיצר,  קבעתי אצלו פגישה והוא הורה לי לחזור להתחלה פחות או יותר – הליכות בשילוב ריצות קצרות. בהתחלה נפלו עלי השמיים,  הייתי ממש מבואסת, אבל פעלתי לפי הוראותיו ואכן הגעתי לריפוי כמעט מלא- תודה לאל. כרגע בגלל האקס-פציעה עומדת על שישה קמ״ש ולא מוותרת,  בדרך כלל רצה לבד ולפעמים נפגשת עם הבנות מהקבוצה.״

כולם רצים עכשיו
כדי להבין את הטרנד במבפנים, צירפתי אל צוות הנשאלות שלי את מיכל רג׳ואן, מאמנת ריצה מוכרת ופעילה בקהילת הרצים בארץ.

ש: בסקר של י׳דיעות׳ מצאו ש 40% מהאוכלוסיה הבוגרת בישראל עוסקת בריצה. 79% מתוכם רצים עד 5 ק״מ בלבד, ובכל זאת נראה שהשיח הרווח סביב הריצה עוסק במרוצים, הישגים ויעדים שהולכים יותר ויותר לאקסטרים. למה זה כך לדעתך?

מיכל: ״כל אוכלוסיית הנשאלים יודעת מה התמורה של הריצה לנפש וגם לגוף, חלק גדול מהאוכלוסיה יעדיפו לרוץ מרחקים קצרים של 5 ק”מ בגלל כמה סיבות: אחת שזה מספיק להם, כי ב-5 ק”מ הם בעצם עושים ספורט ומפעילים את הגוף ואכן משפרים איכות חיים של גוף ונפש.

נושא האקסטרים תפס תאוצה גדולה בשנתיים האחרונות, בדיוק כמו שנראה שלאחרונה כל מדינת ישראל התחילה לרוץ. רצים מחפשים גיוון, לא עוד לשבור שיא בחצי מרתון או מרתון, הם מחפשים את הריגוש ביעדים גדולים יותר וקיצוניים יותר וכך בעצם כל נושא אולטרא מרתון בארץ גם תפס תאוצה וגם מרוצי אקסטרים כמו MUD DAY, שבעצם ממחיש שכל אחד יכול לשלב ריצה עם קצת אתגרים. אבל בכל יעד יש ריגוש שיכול לגרום לנו לרצות לשחזר אותו או לעבור ליעדים נוספים כדי להרגיש אותו, אולי אפילו חזק הרבה יותר.״

יש כאלה שחמישה ק”מ נראה להם כלום, אבל זה לא מזיז לי

האם הייתן רוצות לרוץ מרחקים ארוכים יותר?
ליאת: ״ניסיתי להצטרף לקבוצה ולהתקדם ל- 10 ק”מ אבל מהר מאוד הרגשתי שזה עושה לי רע. החיוך קצת ירד מהפנים והגוף כאב. הבנתי שזה לא בשבילי וחזרתי למה שעושה לי טוב – ריצות קצרות, עם המוזיקה שלי והנופים של ניו ג’רזי מול העיניים.״

חיה: ״5 ק”מ זה המקסימום פחות או יותר. אולי יש כאלה שחמישה ק”מ נראה להם כלום, אבל זה לא מזיז לי.  בשבילי לרוץ אותם ברצף יהיה הישג נהדר ואני יודעת שאם מתאמנים משתפרים כל הזמן.״

 הילה: ״בהחלט צריך לתת מקום של כבוד גם למרחקים בינוניים, לי אישית יש כוונה להגיע ל 10 ק“מ.״

פסי: ״אכן יש לי שאיפה להגדיל מרחקים, אבל אני חוששת מפציעה, לכן אם אגדיל אז קרוב לוודאי שלא אעבור את העשרה ק״מ.״

ורד: ״בסופ״ש אני רצה לפעמים 12-16 ק״מ, אבל כשמתחילים לדבר בקבוצות על מהירות 5 דקות לק״מ ומרחקים ארוכים אני מרגישה שאני לא מתאימה והייתי רוצה קבוצה לכאלה שאין להם שאיפות לחצי מרתון וכל המירוצים.״

 >> גם את חולמת לרוץ? ב-21/3 במרוץ הנשים ‘Life Run’ כל אחת יכולה לרוץ. 
הירשמי לאחד המקצים 4-8-12 ק״מ או היכנסי לאתר מירוץ הנשים לפרטים נוספים <<

אם אחרי כל היום עדיין יש להן את הכוח לצאת ולרוץ – הן מלכות

ש: הרבה נשים מספרות לי שהן לא משתפות בריצות שלהן כי הן רצות ״רק״ 4-5-6 ק״מ. איך אפשר לתת יותר מקום בשיח לאנשים ובפרט לנשים שרצים מרחקים קצרים, שיחגגו את ההנאה ותחושת ההישג מהריצה שלהם?

מיכל: ״אני מבינה את מה שהן אומרות. כשרצים מעלים שעונים של ריצות של 10 ק”מ וגם הרבה יותר, ריצות של 4-6 ק”מ פתאום נראות “פושטיות”, אבל אני יכולה להגיד לך, שזה ממש לא ככה, אותן נשים צריכות להבין שהן מלכות! עצם העובדה שהן יוצאות לריצה, אחרי שעבדו יום שלם, היו עם הילדים ועדיין יש להן את הכוח לצאת ולרוץ הן מלכות והן צריכות להרגיש שיש להן כתר על הראש בכל פעם שהן יוצאות וכשהן מסיימות, ועם הכתר הזה לעלות סלפי מאושר ומזיע עם מרחק הריצה לקבוצות. כשהן יעשו את זה הן יבינו שמפרגנים להן. אני אישית קדה להן בכל פעם מחדש, כי אני מבינה כמה זה קשה למצוא את הזמן הזה והכוח במרוץ החיים.״

מה היית אומרת לאישה שרוצה להתחיל לרוץ?  
חיה: ״לפני ריצה כיום אני מרגישה חשק ורצון לצאת לאימון, אבל לא תמיד זה היה כך. פעם יכולתי לצאת לאימון עם פחות חשק ואנרגיות. אבל אחרי האימון ההרגשה נפלאה. יש לי מרץ ומצב רוח טוב ועייפות בריאה. אני אפילו נהנית מהשרירים התפוסים.
לאישה שרוצה להתחיל הייתי  אומרת – תתחילי, בהתחלה אולי קצת קשה ולא מיד נהנים אבל אחרי שמתרגלים – מתמכרים ונהנים.״

הילה: ״שפשוט תעשה זאת רק בהקשבה לגוף, רצוי לקבל הדרכה לפחות בהתחלה ושתהנה מזה, זה כיף, אני מרגישה סיפוק אדיר אחרי כל ריצה, אפילו שזה קשה לי לפעמים.״

ורד: ״ להתחיל לרוץ בקטן. כשהתחלתי לרוץ בקושי רצתי 200 מטר. ולא להתייאש. צריך הרבה משמעת ונחישות, לא תמיד בא לצאת מהבית לרוץ, במיוחד כשקר או מוקדם בבוקר, אבל כשיש מטרה, הרבה יותר קל, בהצלחה.״

פסי: ״לאישה שרוצה לרוץאמליץ בכל פה, תוך העלאת היתרונות לגוף ולנפש (ירדתי כשישה קילו והתחטבתי על הדרך יותר מכל דיאטה שעשיתי בעבר), אבל אדגיש את הקושי, שנראה בהתחלה בלתי עביר לחלוטין ואת הדרישה להתמדה, אחרת אין טעם.״

ליאת: ״ הייתי אומרת: אל תתחילי מחר, זה פשוט לא יקרה. תתחילי היום. תתחילי עכשיו. ותהיי סבלנית. לא כולם מתמכרים בדקה. אבל כשמתרגלים לקצב הזה, לתנועה של הגוף, לשקט, אז מגלים שריצה זה החיים עצמם.״

מיכל: ״ כמאמנת, התשוקה לריצה נמצאת איתי כל הזמן ובכל פעם ששואלים אותי “למה לרוץ? זה הורס את הברכיים” אני מחייכת ואומרת, בואי לאימון אחד, של 40 דקות אחרי זה תגידי לי למה לרוץ. הסיפוק הוא אדיר, ההישגים הם רק שלך ובזכותך, את זו שגורמת לעצמך לזוז, הדופק שלך עולה ואת מזיעה וכשאת מגיעה לסוף את כל כך עייפה, אבל עם כל זה האנדרנלין והסיפוק מעצם כך שסיימת עוד אימון שהוא אך ורק בזכותך  – זו הרגשה שאין שנייה שלה.״

 

טיפ של הלייף - כדי להתמיד: הפכי את הריצה לשיגרה מהנה

לסיכום הסשן מלא ההשראה הזה, מיכל רג׳ואן חלקה איתנו את חמשת הדברים שבעיניה צריך לעשות כדי להתחיל לרוץ.

1. לדאוג שחבר או חברה יהיו איתך, כי הכי קל זה להבריז לעצמך, מאוד קשה להבריז למישהו אחר או להצטרף לקבוצת ריצה, דרבון מאנשים אחרים והתחייבות למאמן זוהי דרך נהדרת לזוז מהבית גם כשלא קל לצאת. בנוסף – תודיעי לחברים ולמשפחה שאת מתחילה לרוץ, ככה בפעמים הראשונות לפחות (אחרי זה את כבר תתמכרי), לא יהיה נעים לך לא לצאת ולרוץ, כי הצהרת בפני כולם

2. להבין שריצה היא דרך ואת הדרך את בונה וכל צעד שאת עושה וכל מרחק שאת עוברת הם אך ורק בזכותך. אם תנסי ישר להתחיל לרוץ, בפעם הראשונה את תחזרי הביתה מתוסכלת מהקושי, לכן שילוב של ריצה והליכה בשלבים הראשונים זו המתכונת להצלחה וככל שעובר הזמן, הריצה באימון הופכת לחלק גדול יותר מההליכה.

4. תהפכי את הריצה לחלק ביום שהוא רק שלך, בלי רעשים, בלי ילדים, רק את והמוסיקה או החברה/חבר. תצפי לשעה הזו שאת  יוצאת לרוץ, תסגרי אפילו ביומן אם צריך, זה הזמן שלך, פעמיים בשבוע, אשר בו את  מקימה את הממלכה של עצמך.

5.  תרכשי בגדי ריצה חדשים כאלו שממש תאהבי לצאת איתם החוצה, תדאגי שיהיו לך נעלים מתאימות לריצה, כאלו שתרגישי נוח לרוץ איתן לאורך זמן. מגיע לך.

________________________________________

*עזרה בהכנת הכתבה -  מיכל רג׳ואן, מאמנת ריצה והבעלים של MOVE!

 >> גם את חולמת לרוץ? ב-21/3 במרוץ הנשים ‘Life Run’ כל אחת יכולה לרוץ. 
הירשמי לאחד המקצים 4-8-12 ק״מ או היכנסי לאתר מירוץ הנשים לפרטים נוספים <<

עוד מהבלוג של מורן מישל

תצוגה מקדימה

היידה חלומות: החיים הם חתיכת מרוץ

סמדר "מאותגרת ריצתית" דקל נעים הגעתי לשלב בחיים, שבו אין חידושים שמחייבים התמודדות ואתגרים חדשים. ברור שככל הנוגע לגידול הילדים, לזוגיות ולקריירה, האתגרים מתחדשים,...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

מי שלא טוב לו שיזוז

זר אולי לא יבין זאת, אבל אחרי שבועיים של אימוני ריצה עם מישהו שכיף במחיצתו, כבר יש חיבור. וכמו שהאחות הגדולה מסלונה צפתה מראש, אכן התחברנו. סמדר כבר נכנסה לחיי, כנראה...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה