הבלוג של קמות מהספה

קמות מהספה

יש אנשים שחולמים ויש נשים שעושות. לקראת מרוץ הנשים אספנו נשים מעוררות השראה שיום אחד פשוט התחילו לרוץ. למה? מה מניע אותן? איך הן מתמודדות עם האתגרים? ואיך כל אחת יכולה לרוץ בדיוק ככה? כל הסיפורים והטיפים בבלוג

עדכונים:

פוסטים: 26

עוקבים: 3

החל ממרץ 2016

שתי הלידות של נעמה התרחשו יום לאחר שהשתתפה במרוץ הנשים. כן, זה לגמרי אומר שהיא רצה בהריון, ממש עד היום האחרון

07/02/2018

צריך לראות כדי להאמין – נעמה צובל זיו-אב לא מפסיקה לרוץ, כי זה מה שעושה לה הכי טוב, ואפילו ההריונות לא עצרו אותה.

״יש לי שני ילדים ובשני ההריונות רצתי עד יום לפני הלידה. בשניהם יצא שמירוץ הנשים סיכם את תקופת ההריון. בהריון הראשון בערב הייתי במירוץ הנשים בהרצליה ובבוקר הייתי כבר בחדר לידה, ובהריון השני בחמישי בערב הייתי במירוץ הנשים בתל אביב ובשישי בבוקר בחדר לידה.

בהריון הראשון כל כך פחדתי שיהיה לי קשה לחזור לכושר שאת המירוץ הראשון של עשרה ק”מ רצתי אחרי ששה שבועות ויום מהלידה ומרתון מלא 5.5 חודשים לאחריה, ובשני ההריונות השתתפתי במירוצים עד הסוף. אני טוענת שהריון זה דבר לא לגמרי שפוי והריצה עוזרת לי לשמור על השפיות.

תעודת זהות
נעמה צובל (זיו-אב)
גיל: 34
מצב משפחתי: נשואה +2
עיסוק: בודקת תוכנה ומאמנת כושר (בודקת תוכנה באפליקציית כושר אם מתפלאים על הקיצוניות)
כמה זמן רצה: 10 שנים

הריון זה דבר לא לגמרי שפוי והריצה עוזרת לי לשמור על השפיות

מתי ולמה התחלת לרוץ
התחלתי לרוץ קצת בפארק הלאומי בתקופה מאוד לא טובה שלי. תקופה של חמש שנים בה גרתי לבד ובאופן כללי הייתי רוב הזמן לבד. היו כל מיני בעיות בחיי, ואני זוכרת שממש דיברתי לעצמי ואמרתי “צאי לרוץ, אמנם זה לא יפתור כלום אבל תוך שעה תהיי עם מצברוח טוב”. הריצות הקצרות שלי התחילו במסלול של 2 ק”מ ולאט לאט הכושר עלה והגעתי ל-10 ק”מ. בשלב הזה, ידיד הציע לי להצטרף למירוץ רעננה. הגעתי לשם והתאהבתי במירוצים. בתקופות שאני לא מתאמנת למרתונים (שבהן תוכנית האימונים קשוחה ביותר), אני מגיעה כל שבוע למירוץ אחר.

מה הדבר שהכי זכור לך מתחילת הדרך שלך בריצה?
הכי זכור לי יום אחד מאתגר במיוחד בו הגעתי לרוץ כדי להוציא תסכולים ובאמצע הריצה היה לי ממש קשה, אז נכנסתי למן ריצה מדיטטיבית שלא יכולתי להפסיק ופשוט הגברתי קצב ורצתי המון זמן עד שלא יכולתי יותר לרוץ. עצרתי, נשמתי, קניתי קפה והמשכתי ללכת עם חיוך.

עוד זכרונות חזקים הם דווקא הדברים המטורפים יותר:

תמיד הצהרתי שלא ארוץ יותר מ-10 ק”מ ובאחד מהמירוצים, בתקופה שהייתי לא ממש בכושר, נרשמתי למירוץ של 5 ק”מ (היו עוד מקצים במירוץ הזה של 10 ו-21 ק”מ). עשר דקות לפני ההזנקה, אמרו ברמקול “רצי חצי מרתון מוזמנים להגיע לקו הזינוק בעוד כעשר דקות”. הסתכלתי על בעלי, הוא הסתכל עלי, אמר לי: “אין מצב, יא משוגעת”. אחרי 5 דקות עמדתי על קו הזינוק ובעלי הלך לעמדת הרישום לשנות לי את המקצה לחצי מרתון הראשון שלי.

אני צריכה את הזמן היומי שלי בריצה עם עצמי

גם למרתון הראשון שלי סיפור דומה. כשהבת שלי הייתי בת ארבעה חודשים בעלי טס לחו״ל לכמה ימים וכ׳פיצוי׳ הבטיח לי שכאשר יחזור לארץ, אפילו שזה לפנות בוקר, אני אוכל ישר לצאת לרוץ והוא אפילו לא יגיד לי לשמור על עצמי אחרי הלידה ולרוץ מעט. אז יצאתי וחזרתי אחרי 19 ק”מ, אחרי כמה ימים רצתי 25 ואחרי כמה ימים 27 ואז הוא אמר לי בתור בדיחה שבסוף ארוץ מרתון. מפה לשם נרשמתי למרתון שהתקיים בדיוק חודש אחרי וסיימתי מרתון מלא כשהבת שלי הייתה בת 5.5 חודשים.

naama5

 >> גם את חולמת לרוץ? ב-21/3 במרוץ הנשים ‘Life Run’ כל אחת יכולה לרוץ. 
הירשמי לאחד המקצים 4-8-12 ק״מ או היכנסי לאתר מירוץ הנשים לפרטים נוספים <<

מה את אוהבת בריצה? מהי הריצה עבורך?
הריצה עבורי היא זמן שלי לחשוב. אני אוהבת לשמוע תוכניות רדיו ולעיתים אפילו תוכניות סטנדאפ. זה זמן שאני מרגישה שאני נותנת לעצמי יחס, בריאות, כושר, מגיעה לתובנות ובעיקר נהנית. יש לי שני ילדים ובעל והם הדבר הכי טוב שקרה לי, אבל עם זאת אני צריכה את הזמן היומי שלי בריצה עם עצמי, אפילו אם זה רק חצי שעה לפעמים.

מה האתגר הכי גדול בשבילך בריצה, ומה היה האתגר בתחילת הדרך?
כרגע מאוד קשה לי לשלב את האימונים כי אני גם עובדת במשרה מלאה וגם אמא, אבל כן החלטתי להתכונן למרתון אז הדרך לשלב את זה היא להניק כל הלילה, לקום בחמש, לצאת לריצה של עד 10 ק”מ, להגיע הביתה, להתקלח, לארגן את הילדים ולצאת לעבודה (להגיע לעבודה עד 8). בימי שישי אני יוצאת לריצה של 30 ק”מ פלוס מינוס. בערב לפעמים הולכת עם חברה ולפעמים מחליפה את אימון הבוקר באימון משקולות ו-TRX בבית.

אם לא הייתי רצה הייתי, כמובן, רצה.

האם יש לך משפט שמלווה אותך בהקשר של הריצה?
אף פעם לא התחרטת שרצת. כן, לא כל ריצה בא לי לצאת. לפעמים אני עייפה מלילות לבנים והנקות ובא לי לישון. אבל אף פעם לא התחרטתי שרצתי.

טיפ קטן ומועיל לנשים שרוצות להתחיל לרוץ
להתחיל לרוץ לאט מאוד. לא לנסות לרוץ ספרינט ” עד המנורה השלישית בשביל” כי אז הדופק עולה מהר והריצה נראית בלתי אפשרית. אם מתחילים ממש ממש לאט, ממש בקצב זחילה, אפשר להתמיד בריצה כמה דקות, ומפה הדרך להרגיל את הגוף לריצה של זמן ממושך ובהמשך גם הגברת קצב זה רק עניין של זמן.

טיפ של הלייף - על הריון וריצה 

הריון הוא לא מחלה, אבל הוא בהחלט ״מצב״. הגוף והנפש נמצאים במצב לא שגרתי, שבו הם חוויים שינויים תכופים שמייצרים גם מתח ועייפות לעתים. ההמלצה הגורפת היא לא להתחיל בהריון פעילות חדשה שאינך מורגלת בה, אבל אם רצת כדרך קבע עד שגילית שאת בהריון ולאחר אישור מרופא שההיריון תקין, תוכלי לרוץ גם במהלכו. חשוב לשים לב שבריצה בהריון עלייך להיות קשובה מתמיד לגוף, להוריד בהתאם ליכולת את הקצב, המרחק והעצימות, לא לעסוק בתחרות ובשיאים חדשים – אלא בהנאה שבפעילות הגופנית ובתנועה.

אם לא רצת קודם להריון עכשיו זה לא הזמן להתחיל, אבל אם פתאום התעורר בך החשק לרוץ, תוכלי להתחיל בהליכות, אפילו בהדרגה להגיע להליכות מואצות וארוכות. ההליכות ישפרו את הכושר הגופני שלך, יסייעו לך להפחית עומס במהלך ההריון, יפחיתו את העייפות ויכינו את הגוף ללידה נוחה וזורמת יותר. כשהלידה תהיה מאחורייך בשלום, ולאחר תקופת משכב הלידה, תגלי שההליכות גם עזרו לך להגיע לכושר טוב שאיתו תוכלי להתחיל לרוץ לאט ובהדרגה בהנאה גדולה.

———————————————–
>> גם את חולמת לרוץ? ב-21/3 במרוץ הנשים ‘Life Run’ כל אחת יכולה לרוץ. 
הירשמי לאחד המקצים 4-8-12 ק״מ או היכנסי לאתר מירוץ הנשים לפרטים נוספים <<

עוד מהבלוג של מורן מישל

תצוגה מקדימה

היידה חלומות: החיים הם חתיכת מרוץ

סמדר "מאותגרת ריצתית" דקל נעים הגעתי לשלב בחיים, שבו אין חידושים שמחייבים התמודדות ואתגרים חדשים. ברור שככל הנוגע לגידול הילדים, לזוגיות ולקריירה, האתגרים מתחדשים,...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

מי שלא טוב לו שיזוז

זר אולי לא יבין זאת, אבל אחרי שבועיים של אימוני ריצה עם מישהו שכיף במחיצתו, כבר יש חיבור. וכמו שהאחות הגדולה מסלונה צפתה מראש, אכן התחברנו. סמדר כבר נכנסה לחיי, כנראה...

תגובות

פורסם לפני 2 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה