הבלוג של Yifat Ben Arie

"מגששת" בכתיבה על כל דבר…

בעלת תואר ראשון בחינוך ואנגלית ,מורה בדימוס..כן כן..פרשתי בזמן..מנסה להיות אופטימית ורוב הזמן זה דיי מצליח..מהגגת ,מתחבטת ומפלרטטת עם הכתיבה.. מאמינה שהעבר הוא היסטוריה , העתיד לא נודע וההווה הוא = מתנה , תיהנו :)

עדכונים:

פוסטים: 14

החל מיוני 2011

“תקראו מייד לסניטר ותושיבו את החולה בכיסא גלגלים , אין לטלטלה ואין להוליכה , נא לקבוע לה תור דחוף לצילום CT , צילום ריאות , רנטגן כליות , ייעוץ נפרולוגי , מיפוי לב ובדיקת מאמץ”…

מה קורה פה ? הם מדברים עלי ? אלי ?אני מנסה לצבוט את עצמי שוב ושוב כדי לוודא שאני לא חולמת ושזה אכן מתרחש….מה זה החלום בלהות הזה שהתרגש עלי ? נגמרו כבר כל הפנטזיות , המשאלות , החלומות הרטובים ועברתי לסיוטים ?..

דוקטור ,מה יש לי ? למה מתעלמים ממני ? מדוע לא אומרים לי שום דבר ? לא מסבירים ? כמו איזה ילד זב חוטם שרק סיים את גן החובה ואולי אם יתנהג יפה יקבל תעודת מעבר ליסודי… מדוע מתייחסים אלי כאיגנורנטית כזו ? הלו ? סיימתי תואר ראשון בשפה זרה , יש לי תעודת הוראה ואפילו התחלתי כמה קורסים לתואר שני…איזו החמצה…

עכשיו עם נתונים פיזיולוגיים / פאתולוגיים שכאלו לעולם לא אוכל לחבוש את ספסלי האוניברסיטה שוב… אני אאלץ לאכזב את המרצה המעונב לסטאטיסטיקה אירגונית …

קולות הרופאים , המומחים והסטאג’רים למיניהם ממשיכים להדהד באוזניי… הם מחככים את ידיהם בהנאה גלויה…הנה..סוף סוף פוטנציאל אדיר לשאיבת דמים.. מה קורה פה ? הם מוצצים את דמי…

הלו? לא נשאר מקום בגוף ממנו לא לקחו דגימה..אין איבר בגופי שאינו חבוט , מטולטל , דואב וכואב מכל ההתעללות הרפואית הזאת….האם יש מכשיר בבית החולים שלא ראה את גופי מתערטל ? האם נשארה מבחנה , מזרק , מיכון וציוד רפואי שלא התענגו על מחשופי גופי ושאבו מידע כה רב ? ומה חפץ או שימוש יש במאגר נתונים כה נרחב?

מה, הכריזו על שנת 2012 כשנת הבריאות והבדיקה הבינלאומית ואני הקורבן ? אני הטסטר לעת מצוא ? האם משרד החינוך הכריז על “בדוק את גופה של יפעת” כנושא המרכז של השנה ? ואם כבר לא חדלים מלבדוק ,מה קורה עם התשובות ? מדוע התוצאות מתמהמהות כל כך ? מדוע בוששות לבוא כשאני כל כך צמאה לידע ? פעם ראשונה שאני כל כך כמהה לראות כבר את אותם גיליונות הדיווח המעבדתיים ..היבשים….מהו העיכוב הנוראי הזה ומדוע לא מעדכנים אותי ? מה ארע בגופי ומה התחולל במערכותיו שהביאני למצב הזה ?
“דאגו בבקשה למיטה פנויה במיון שוכבים עד שתתפנה מיטה במחלקה….גברת יפעת בן אריה – את מתאשפזת !!!!”
או…איזה יופי…אני עוברת ממיון “עומדים” למיון “שוכבים”…איזו התקדמות..אך מה זה אומר ? זה סימן טוב או סימן רע ?..מה בשורה יש במעבר הזה ומתי תהיה לי מיטה פנויה במחלקה ?…מה קרה ? על מה ולמה כל העומס הזה ? דווקא עכשיו כולם חולים ?, לא הסתיים לו כבר החורף והחל הקייץ ? הלו..אנשים …הקיץ החל…עונת הרחצה בפתח…תלכו לים , תעשו פיקניקים , תעזבו אותכם מאישפוזים !!!

רגע אחד, מה הוא אמר ? המילים שנאמרו מסתובבות בחלל האוויר ומתחילות לחלחל לתודעה….האם המילה “אישפוז ” נאמרה עכשיו בנשימה אחת יחד עם שמי ????לא ייתכן…, אין צמד חמד של מילים שכל כך לא מתאים….זה לא שילוב הולם…גברת יפעת בן אריה לא מסכימה !!!!

“תמשיכו לקחת ממנה בדיקות עיניים , נימי דם , הולכה עיצבית , בדיקת דופלר ולא להפסיק לנקז את הנוזלים… בלילה יש לחברה לעירוי ולזונדה על מנת לספק לה נוזלים “…
רגע אחד…מה קורה פה ?…מה הטעם בכל הפעולות האלו אם מצד אחד מנקזים ומצד שני מחדירים ? יש היגיון בפעולה הכירורגית הזאת ? הלו ? אני צריכה נוזלים או שמא אני צריכה לאבד נוזלים ?מה יותר טוב ,לאגור או לאבד? השפיות שלי על סף אבדון….

אני צמאה אבל לא יודעת אם יכולה לשתות או רק ללגום מעט מהבקבוק…חוטפת לגימה מבקבוק הליטר הקטן שעל יד המיטה כמו גנב ערמומי שמפחד להיתפס…האחות אמרה לא יותר מ 5 כוסות ביום…הרופא אמר שיש לשתות כל פעם שמרגישה צורך… מה לעשות ? ולי המים נראים כל כך מזמינים …איך יכלו לעולל לי דבר כזה ?..מים בריאים , מזינים עם ויטמינים ומינרלים..מה פשעם של האומללים?
“תדאגו לארוחה דיאטטית עבורה , דלת פחמימות , דלת סוכרים , דלת נתרן , ללא עמילנים , קמח לבן או שומנים”..קולה של האחות האחראית חמורת הסבר נשמע מעמדת האחיות וממשיך להתגלגל לו ברחבי המסדרון….
טוב , אין צורך לצעוק את זה …לא כולם צריכים לשמוע את התפריט הדל שנחת עלי….הלו..רחמים….אז מה נשאר לי לאכול ? חסה וכולורבי ? מה, הפכו אותי לשפן סלע או עז אסיאתית ולא ידעתי?

“יש ליטול 3 סוגים של כדורים להורדת לחץ הדם , 3 סוגים של כדורים לאיזון רמת הסוכר , 2 סוגים של כדורים משתנים להוצאת הנוזלים , 2 סוגים של אנטיביוטיקה למיגור החיידק….ושני סוגים של מדללי דם רק כדי למנוע קרישה”….אני ממשיכה לשמוע את קולו של הרופא המתמחה מרחף בחלל האוויר….
נו ,טוב , מה הפלא שבנוסף לנוזלים שבגופי גם כרישים הסתננו להם ושוחים אצלי חופשי ועכשיו יש גם חיידק שמאיים להתנחל אצלי במערכת השתן….
אבל לא יכול להיות ,….כזו כמות נכבדה של כדורים שמכוונת אלי ??? מה זה פה, חגיגה קולינרית של תרופות בחלל בטני , יש מסיבה אצלי -במעוני ולא הזמינו אותי ????
זו בוודאי טעות…הם בטח מתכוונים לזקנה הנחמדת בת ה -83 ששוכבת רכונה אך בקושי במיטה הסמוכה לידי…היא בטח היעד המבוקש למטח הכדורים האלה…

לא , הטעות היא שלי…חץ הכדורים מכוון אלי והזקנה הנחמדת נהנית רק מכדור אחד ביום של דילול הדם…איזו ברת מזל , אך היא במקום לשמוח ולהתענג מקטרת ומלינה על כך שלה יש רק כדור אחד לבלוע…מה תעשה המסכנה , במה תעסיק את רוחה ,נפשה ולועה ? תפתור תשבצים ?…תלחך עשב ?
לא , גם פה יש לי טעות , הזקנה הנחמדת נהנית מתפריט מלא ועשיר , צלחת ארוחתה כל כך מלאה ומגוונת שמעצבנת אותי באופן מוחלט…

גברת בן אריה …את כנראה נשארת לשישבת כי מחכים לתוצאות“…מה קורה פה ? מה אני בטירונות ? מה עם התוצאות האלו ? מתי כבר יגיעו , מה זה הליגה הרפואית ? לפי כמות הבדיקות והתרופות אני לוקחת מקום ראשון בהליכה….

“אל תדאגי..יהיה נחמד ביום שישי”…אני שומעת את הזקנה על ידי לוחשת לי בלאט ואת שיניה התותבות נוקשות בעורפי….כן באמת…נעשה ערב הוואי ובידור עם דומינו , קלפים ושבץ נא….אולי תהיה גם החלפת חיתולים מרגשת באמצע הלילה….
הלו…שמישהו יעיר אותי מהסיוט הזה…..הזמנתי יקיצה והיא בוטלה ???? נכנסתי לעשור של שנת חורף דובית במקום שנה אחת ??? אני לא יכולה יותר…!!!!

“גברת יפעת בן אריה –הגיעו כל התוצאות והכל בסדר – את משתחררת היום “
הלו…ככה מודיעים בשורה שכזאת ? איפה התופים , המחולות , השטיחים האדומים ? , איפה כל הארסנל של צוות רפואי, ציוד טכנולוגי , פקידים ועובדי משק , זה יפה ככה ? איפה פמליית הרופאים והאחיות שליוותה אותי וקלטה אותי כל כך ברגש ביום הראשון ??? בטח , עכשיו אני כבר לא רלוונטית…כבר לא מעניינת….

אבל איזה יופי…אני משתחררת…אני מחייכת למראה כיסא הגלגלים האדום שנשאר מיותם בצד ..כמה טוב לצאת מהמיון על 2 רגליים…טוב שהסיוט בחדר מיון נגמר….!!!

אילו חתולים היו רופאים


קראו גם:

מגדת עתידות
בת מצווש
פנטזיה או מציאות
לאהבה יש גיל?

עוד מהבלוג של Yifat Ben Arie

תצוגה מקדימה

מי צריך 50 גוונים של...כשיש מפגש כזה של נשים?

אומרים שגיל 50 זה ה -40 החדש , אבל בגיל 40 את בשיאך ובגדולתך אז זה לא ממש מרגיש לי דומה... הגוף כבר קצת בוגד ואת מוצאת את עצמך מתנשמת בכבדות יותר ויותר... הגוזלים הקטנים כבר פרשו כנף תלותית אחת מהקן ואת מבחינה שהזמן שלך איתם...

תגובות

פורסם לפני 3 years

"מגששת" בכתיבה -פנטזיה או מציאות ?

אני  מוצאת את עצמי מגיבה לכל מיני פוסטים ומאמרים באתרים שונים ואומרת לעצמי : אם יש לי כל כך הרבה מה להגיד , מדוע לא לפתוח בלוג משלי ? אבל איך אדע שיש מישהו בצד השני שקורא אותו והרי לא אפלוש למחשביהם של הקוראות הנאמנות של...

תגובות

פורסם לפני 8 years

פוסט חדש – "בת מצווש" וטקסים אחרים...

בעקבות טקס הסיום של ביתי בבית הספר היסודי הקהילתי עלו בי מחשבות נוגות לזמנים של פעם...לתקופה שלנו כילדים . זה רק נדמה לי או שהטקסים שלנו היו פשוטים ותמימים לעומת כל ההפקות הגרנדיוזיות והמצועצעות שמתקיימות היום ? אני...

תגובות

פורסם לפני 8 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה