הבלוג של Yifat Ben Arie

"מגששת" בכתיבה על כל דבר…

בעלת תואר ראשון בחינוך ואנגלית ,מורה בדימוס..כן כן..פרשתי בזמן..מנסה להיות אופטימית ורוב הזמן זה דיי מצליח..מהגגת ,מתחבטת ומפלרטטת עם הכתיבה.. מאמינה שהעבר הוא היסטוריה , העתיד לא נודע וההווה הוא = מתנה , תיהנו :)

עדכונים:

פוסטים: 14

החל מיוני 2011

אני  מוצאת את עצמי מגיבה לכל מיני פוסטים ומאמרים באתרים שונים ואומרת לעצמי : אם יש לי כל כך הרבה מה להגיד , מדוע לא לפתוח בלוג משלי ? אבל איך אדע שיש מישהו בצד השני שקורא אותו והרי לא אפלוש למחשביהם של הקוראות הנאמנות של סלונה כמו האקרית אכזרית או אשלח תחינות נואשות במייל לעשרות כתובות ובתפוצה נרחבת…ולכן , חשבתי שאשב ואכתוב ויהי מה !!!,

כי המילים פורצות מתוכי ורוצות לצאת והמחשבות והרעיונות בוקעים מתוכי ומבקשים מפלט לתוך היריעה ואין מנוס מזה עכשיו , זה מרגיש ממש כמו “עכשיו או לעולם לא “..אז מי אני הקטנה שבאדם אתנגד להן ? רואה את כל האמירות והתגובות על גיל המעבר , על “ארבעים” החדש ובין תגובה אחת על בגידה ומערכות יחסים לבין פוסט מקסים על עוגת גבינה אכילה או סטיילינג חדיש אני תוהה עם עצמי , לאן באמת נושבת הרוח ולאן החץ מראה ? שמא איבדתי כיוון או את שפיותי לגמרי ? האם גם אני חווה סוג של משבר / מועקה / חוסר שקט (סמן את התשובה המתאימה) בלי יכולת ל”מצפן” את עצמי לחוף מבטחים ?

מה אני מחפשת למען השם, למה אני נוברת בעבר , מתעסקת ברשימות של הישגים והספקים ובעיקר מרגישה שאין מאחורי רשימה נאורה ומרשימה שאוכל להתכבד בה ?

סקירה קצרה מראה לי שלימודים אקדמאיים היו באמתחתי , כן כן , עוד כשתואר ראשון היה לדוגמה ולמופת בקרב כל האמהות הפולניות ומעסיקים פוטנציאליים…

גם עבודת הוראה וחינוך אינטנסיבית ומתישה שקצרה שבחים ופרסים לרוב הייתה שם כשבתוכה אפילו חבוייה שליחות בינלאומית למדינה תיכונית באמריקה ושלא מביישת אף שגריר או ציר דיפלומטי ייצוגי של ארצינו הקטנטונת…

נמצאו בחיקי גם שלל רב של קורסים מגוונים , לימודי שפות , תכנות מחשב , כתיבה יצירתית , גרפולוגיה , אסטרולוגיה ושאר חבר מרעים הגלולים בעולם הרוחניות המזהירה והרפואה האלטרנטיבית..כשהשיא היה בלימוד ואימוץ תחום חדש לגמרי של יבוא ויצוא , לוגיסטיקה ושילוח שנשמע יותר כמו שם של משרד פירסום יומרני שמתעסק יותר בחזות של עצמו מאשר בתכנים של ממש…

בהמשך היתה ועודנה זוגיות מופלאה עם בן זוג מדהים ונחשק כשגולת הכותרת שלו הייתה נשיאת הפירות בדמות שני אוצרות מטמוניים שהם ילדיי ומקור כוחותיי וסיפוקי הבלתי נדלה..

פירות אלה הם כמובן מקור חדוותי וגאוותי למרות ההתעסקות היומיומית בשיעורי בית ופרויקטים משמימים המתחילים ביסודי וממשיכים למחזר את עצמם גם בתיכון והלאה…

בין היתר היו גם טיולים מהנים במחוזות שונים ברחבי העולם , התמודדות עם משברים משפחתיים ואישיים , מצוקה כלכלית וקשיי פרנסה אופייניים לזוג צעיר או למשפחה בהתהוות , אובדן של הורים והרגשת “יתמות מטרידה” שנחתה טרום זמנה , התעסקות בלתי פוסקת עם הופעה חיצונית , ענייני דיאטות , בריאות ורפואה קונבנציונאלית.

מקנחת את הרשימה , העובדה שיש עימי גם חבורה לא קטנה של אנשים טובים שסובבים אותי , שלפרקים מנעימים את זמני אך לעיתים מעצימים את תחושת הבעירה הפנימית ודוחקים בי לחזור ולהתעמק באותה רשימת נאצה של הישגים והספקים…

וזה מחזיר אותי לשאלה המעיקה של מה עדיף ? המרדף אחר ההגשמה העצמית שהיא אולי הפנטסיה המושלמת לעומת המציאות הרגילה היומיומית עם כל הפגמים שבתוכה ?

כנראה שלא אקבל מענה מיידי לכך ובוודאי שלא יסופק לי פיתרון אינסטנט לכל תחלואיי אך ללא ספק , בקריאה חולפת על מה שנכתב יש מעט מזור ומרגוע לתחושותיי…
כתבה גם את : בת מיצווש,ואת ילדה מיותרת או איפה החמלה האנושית

עוד מהבלוג של Yifat Ben Arie

תצוגה מקדימה

מי צריך 50 גוונים של...כשיש מפגש כזה של נשים?

אומרים שגיל 50 זה ה -40 החדש , אבל בגיל 40 את בשיאך ובגדולתך אז זה לא ממש מרגיש לי דומה... הגוף כבר קצת בוגד ואת מוצאת את עצמך מתנשמת בכבדות יותר ויותר... הגוזלים הקטנים כבר פרשו כנף תלותית אחת מהקן ואת מבחינה שהזמן שלך איתם...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

"הסיוט בחדר מיון" -מונולוג חושפני!!!

"תקראו מייד לסניטר ותושיבו את החולה בכיסא גלגלים , אין לטלטלה ואין להוליכה , נא לקבוע לה תור דחוף לצילום CT , צילום ריאות , רנטגן כליות , ייעוץ נפרולוגי , מיפוי לב ובדיקת מאמץ"... מה קורה פה ? הם מדברים עלי ? אלי ?אני מנסה לצבוט...

תגובות

פורסם לפני 7 years

פוסט חדש – "בת מצווש" וטקסים אחרים...

בעקבות טקס הסיום של ביתי בבית הספר היסודי הקהילתי עלו בי מחשבות נוגות לזמנים של פעם...לתקופה שלנו כילדים . זה רק נדמה לי או שהטקסים שלנו היו פשוטים ותמימים לעומת כל ההפקות הגרנדיוזיות והמצועצעות שמתקיימות היום ? אני...

תגובות

פורסם לפני 8 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה