הבלוג של Ifat Rozaless

life as we know

אז שמי יפעת רוזלס, בת 33 וחצי, אמא לאריאל המתוק, נשואה, כאן אני אדבר על כל נושא שמעניין אותי, אשתף אתכם במלחמה שלי בסרטן, במלחמה שלי לקידום ההתפתחות של בני, מקווה שתהנו

עדכונים:

פוסטים: 26

החל מפברואר 2015

אני אמא לאריאל המתוק, בן הארבע וחצי, עברנו המון מהמורות עד כה. לקח לי  המון זמן להביא את אריאל לעולם, אני ובעלי ניסינו בתחילה כמו כל זוג, ואז גילינו שאנחנו נצטרך טיפולים. בתחילה ניסינו הזרעות, זה לא עבד, ואחר כך עברנו למגרש של הגדולים, טיפולי הפוריות. בפעם השלישית, הצלחנו. אריאל נולד, לאט לאט התחלתי להבין שהוא לא כמו כל ילד בגילו, הוא אולי חכם, תקשורתי, מתחיל עם כולם, אבל לא, הוא לא מתקדם כמו כולם. לקח לו המון זמן עד שהתהפך, זחל, התיישב ונעמד. לכן התחלנו בטיפולים בהתפתחות הילד. המתוק שלי התחיל ללכת רק בגיל שנתיים וחצי, ורק לאחר שעבר לגן של החינוך המיוחד, רק אז הוא התחיל לדבר, בחודש הראשון הוא לא הפסיק לנשוך אותנו, לצעוק, להלחם בנו. עברנו לגן החינוך המיוחד כי ברווחה לא הפסיקו לבקש מאיתנו. בנושא הזה אני מודה מאוד למשרד הרווחה, כי באמת הוא התקדם המון בזכות הגן, ובזכות הצהרון. הבעיה כאן, שברווחה לא הסכימו לתת לי הסעות, בכלל, זאת מפני שאנחנו גרים 200 מטרים פחות מהמרחק הנדרש לקבלת הסעה אוטומטית, שתבינו כשאני בדקתי את המרחק בין הבית שלי לבין הגן הייתי במרחק המתאים, 2 קילומטרים, אבל לא מבחינת העירייה, מבחינת העירייה אני גרה 1.800 קילומטר מהגן בקו אווירי, כאילו יש לנו מטוס. אחרי מלחמות בלתי פוסקות, כולל כתבה בידיעות אחרונות, השגתי את ההסעות לגן, לצהרון ומהצהרון הבייתה.

הצהרון נמצא רחוק מהגן עצמו, כך שצריך איכשהו להגיע לצהרון, לכן שתי ההסעות שסידרו לי הן שתי ההסעות המגיעות בחוק, וההסעה האחרונה ממומנת על ידי הרווחה. שנה שעברה לא הייתה לי בעיה של ההסעות מהצהרון, כי הייתה לי הסעה כל השנה, אבל ביום שלישי שעבר אני מקבלת טלפון, בשבע בערב, בעלי עונה לשיחה, ולתדהמתנו, זאת שיחה מהעובדת סוציאלית של הרווחה שככל הנראה היא זו שמטפלת לי בהסעה. האמת שלא ידעתי שיש כמה עובדות סוציאליות שמטפלות בנושא הגן, כי העובדת סוציאלית המקורית שאיתה עבדתי בכלל לא ענתה לטלפונים והתייאשתי כבר מלנסות לדבר איתה. אז הבחורה הזאת מתקשרת ומוסרת לנו שהחל מראשון הקרוב אין הסעות מהצהרון ואנחנו נאלץ לקחת אותו מהצהרון. הכל היה יכול להיות טוב ויפה לו אני יכולתי להוציא אותו, אני חולת סרטן גרורתית, אני לא יכולה לזוז בבית שלא נדבר על ללכת לקחת את הבן שלי, בעלי יוצא מהעבודה שלו כבר שעה מוקדם יותר, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שהוא ייצא שעה נוספת.

זה הסיפור שלי עם הרווחה, אבל אתמול בפגישה עם שאר ההורים, התברר שלא כל ההורים בכלל ידעו על המצב הזה. התברר לי שחלק מההורים שמעו על כך מההורים האחרים, אמא אחת בכלל שמעה על כך בוואטסאפ, משיחה סטנדרטית בוואטסאפ של הגן, טוב שפתחנו קבוצת וורטסאפ של הגן, אחרת חלק מההורים היו מקבלים את זה בהפתעה גמורה. העובדת סוציאלית של הרווחה אמרה לנו כי להם זה נודע לפני חודש וחצי אבל הם לא התייחסו לזה חשבו שזה סתם לחץ, ורק ביום ראשון הם קיבלו את המידע על כך, כך שאנחנו היינו צריכים למצוא תשובה לסידור תוך שלושה ימים. ברווחה הצליחו להרוויח לנו עוד שבוע עם הסעה הבייתה, אבל עדיין, אם היו מסדרים את זה כמו שצריך אז יכולנו כבר לסדר הסעות משלנו מבלי לסמוך על הרווחה שלצערנו הרב למדנו שאין לנו על מי לסמוך מלבד על עצמנו.

אני מאושרת שהבן שלי בגנים האלה, שהצלחתי להכניס אותו לגן שפתי, אני מאושרת שהוא בצהרון, הם עוזרים המון להתפתחות שלו, אבל להתנהג בצורה כזאת, להפיל עלינו בשניה האחרונה את הבעיה הזאת זה מרתיח!! אם היו מודיעים לנו מראש ולא באים בצורה כזאת, של השניה האחרונה, אז היינו יכולים להתארגן בצורה יותר טובה. והבעיה גם שכל מוסד מפיל את הבעיה על השני, העירייה על הרווחה, הרווחה על העירייה, ובינתיים אנחנו באמצע.

 

עוד מהבלוג של Ifat Rozaless

תצוגה מקדימה

ימית קרנט יהי זכרך ברוך - על הפחד האימתני שלי

ימית קרנט, בסך הכל בת 42 במותה, הספיקה בחודש פברואר האחרון לחגוג את בר המצווה של בנה, למרות שהוא היה בסך הכל בן 11 וחצי. זאת הייתה משאלתה האחרונה, להספיק לחגוג לבנה בר מצווה, ואכן הצליחו לארגן עבורה מסיבה גדולה ושמחה מהולה...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

מתי אצא מעבדות לחירות - על חייו הלא קלים של בני

אני התאמצתי המון בכדי להביא את הילד שלי לעולם. עברתי הזרעות, טיפולי פוריות, ואז היא הגיעה, התשובה החיובית. זה קרה ב-1 לדצמבר 2009, אני יושבת במשרד, עצבנית, לחוצה, רק מחכה לראות את השלילי על המסך, כי כל התופעות הרגילות שיש לי...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תחושות ורגשות של חולת סרטן

נעים מאוד, אני יפעת רוזלס, בת 33 וחצי, וחולת סרטן גרורתית. בגיל 30 וקצת, גיליתי כי אני חולה בסרטן השד. הכל התחיל שנה לאחר לידת בני הבכור. נלחמתי רבות בכדי שהוא יבוא לעולם, עברתי הזרעות, טיפולי פוריות, כל זאת מבלי לעבור אצל...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה