הבלוג של Ifat Rozaless

life as we know

אז שמי יפעת רוזלס, בת 33 וחצי, אמא לאריאל המתוק, נשואה, כאן אני אדבר על כל נושא שמעניין אותי, אשתף אתכם במלחמה שלי בסרטן, במלחמה שלי לקידום ההתפתחות של בני, מקווה שתהנו

עדכונים:

פוסטים: 26

החל מפברואר 2015

ימית קרנט, בסך הכל בת 42 במותה, הספיקה בחודש פברואר האחרון לחגוג את בר המצווה של בנה, למרות שהוא היה בסך הכל בן 11 וחצי. זאת הייתה משאלתה האחרונה, להספיק לחגוג לבנה בר מצווה, ואכן הצליחו לארגן עבורה מסיבה גדולה ושמחה מהולה בעצב. בנה עמד גאה באימו, נרגש, וקרא את הדרשה שלו, אמו עמדה לצידו נרגשת, שמחה ומאושרת על כך שהצליחה להגשים את משאלתה האחרונה. זה היה אירוע שבו לא נשארה עין אחת יבשה, זה פורסם בכל מקום באינטרנט, לפני האירוע ובזמן האירוע, זאת מכיוון שבתחילה פרסמו בכדי לארגן כמה שיותר בעלי מקצוע בכדי שהאירוע הזה ייצא לפועל.

ראיתי את הסרטון שבו רואים את הבן שלה מקריא לאמא שלו את הנאום, איך הוא עמד שם נרגש, אני ישבתי לראות את הסרטון ופרצתי בבכי תמרורים. אני חולת סרטן בת 33 וחצי, ואותה אמא הגשימה את החלום שלי. אני גם גרורתית, וכל פעם שאני רואה כתבה על חולה סרטן שנפטר, הפחד שוב עולה בתוכי. ימית קרנט, אמא יקרה, שאהבה כל כך את בנה, הייתה חולה סופנית, היא הייתה ברגעיה האחרונים, בסך הכל בת 42, מפחיד לדעת שהיא הייתה כל כך צעירה כשהיא נפטרה. היא עכשיו השאירה מאחוריה את חמשת ילדיה, ואת בעלה. שוב יש יתומים, שוב יש אלמן, שוב המחלה הארורה הזאת לקחה לעצמה עוד שבויה. נמאס לי כבר לשמוע כל הזמן על נפטרים מהסרטן.

אז לי קוראים יפעת, אני כבר שלוש וחצי שנים שאני נאבקת במחלת הסרטן, לצערי הרב אני גיליתי את המחלה בשלב שהסרטן כבר התפשט, שהוא גרורתי. המידע נפל עליי כרעם ביום בהיר, למרות שבגיל 27 הרגשתי גוש, לא נבדקתי, עברתי טיפולי פוריות לא פעם ואף לא פעמיים, אלא שלוש פעמים, ואף טיפול לא נעצר כי לא נבדקתי אצל כירורג שד או אולטרה סאונד שד, אלא פשוט נתנו לי להמשיך בתהליך, היום אני מצטערת על כך, ונלחמת על כך שכל הנשים האחרות ייבדקו. אני מאחלת לי ולמשפחתי הקטנה, שמחלת הסרטן שבה אני חולה, תעלם כבר, שהשינויים המקצועיים שאני עוברת, והרצון שלי לכתוב ספר יוגשם, כי כן, אני נהנת כל כך לכתוב, בין אם זה בבלוגים, או בפייסבוק, אני מאוד נהנת. אני מאוד אוהבת גם לצלם, לכן אני מקווה, שהסרטן אולי שינה בי משהו, אבל אני אשנה אותו ואני אסלק אותו מגופי. אני מאחלת לעצמי ולמשפחתי, שאני אזכה לראות את בני בבר המצווה שלו, לראות אותו בחופה, אני מאחלת לנו שאני אראה את נכדיי ואחבק אותם.

אני מאחלת לי שאני אצמח מחדש, אלמד מחדש מהם החיים, ושהמעצור שבחיי שהגיע ושינה אותי, ייעלם כבר בכדי שאני אוכל להגשים את חלומותיי שצצו להם בזמן לא צפוי, שהחלומות שנוצרו לי בעקבות מחלת הסרטן יוגשמו.

עוד מהבלוג של Ifat Rozaless

תצוגה מקדימה

מתי אצא מעבדות לחירות - על חייו הלא קלים של בני

אני התאמצתי המון בכדי להביא את הילד שלי לעולם. עברתי הזרעות, טיפולי פוריות, ואז היא הגיעה, התשובה החיובית. זה קרה ב-1 לדצמבר 2009, אני יושבת במשרד, עצבנית, לחוצה, רק מחכה לראות את השלילי על המסך, כי כל התופעות הרגילות שיש לי...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תחושות ורגשות של חולת סרטן

נעים מאוד, אני יפעת רוזלס, בת 33 וחצי, וחולת סרטן גרורתית. בגיל 30 וקצת, גיליתי כי אני חולה בסרטן השד. הכל התחיל שנה לאחר לידת בני הבכור. נלחמתי רבות בכדי שהוא יבוא לעולם, עברתי הזרעות, טיפולי פוריות, כל זאת מבלי לעבור אצל...

תגובות

פורסם לפני 4 years

שנה לאחר הסיוט של החיים שלי

לפני שנה, אני הייתי בזמן כזה בטיול באילת, עשיתי כיף חיים, ממש אדיר. נשמע רגוע, נעים ושליו, אז זהו, שלא. לאחר הטיול עם בנות מהקבוצה, בנות שחלו בסרטן השד, מחלימות וכמוני, חולות. ביום שבת של אותו השבוע, מצאתי את עצמי נוסעת לבית...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה