הבלוג של Ifat Rozaless

life as we know

אז שמי יפעת רוזלס, בת 33 וחצי, אמא לאריאל המתוק, נשואה, כאן אני אדבר על כל נושא שמעניין אותי, אשתף אתכם במלחמה שלי בסרטן, במלחמה שלי לקידום ההתפתחות של בני, מקווה שתהנו

עדכונים:

פוסטים: 26

החל מפברואר 2015

אז יש לי שכנה בת 75, שחזרה מניתוח בברכיים. באו מביטוח לאומי, לבדוק איך היא מתנהלת בבית, מרימה חולצה, מתלבשת, ואז הביאו לה מטפלת. גם כן מטפלת, אני עד היו לא ראיתי אותה, השכנה שלי נאלצת ללכת לקנות דברים בסופר עם עגלה. וגם המטפלת שהגיעה אליה, באה אולי לשעה וחצי בשבוע, היא הייתה אמורה לבוא כשלוש פעמים בשבוע לשלוש שעות בכל פעם. זה מאוד צורם לי, למה זה צריך להיות כל כך מועט. אותו הדבר לגבי סבתא שלי, לי לא מספרים מה קורה באמת לסבתא שלי, אני יודעת שהיא צריכה עזרה בכל דבר, אז כל פעם מישהו אחר ישן אצל סבתא שלי ונשאר איתה. סבתא שלי במצב קשה, לא יכולה לעשות כמעט כלום. אני רוצה להבין, למה כשצריכים את המדינה היא מתנערת מאיתנו.

אני עצמי חולת סרטן, אני גרורתית, לא יכולה לתפקד בבית. לפני כשנה אושפזתי בבית החולים למשך כשלושה וחצי חודשים. עברתי שיחות עם העובדת הסוציאלית של המחלקה, בכדי לראות איך משפרים את התנאים שלי ואיך אני אמורה לקבל יותר כסף בכדי שאני אוכל לקחת מטפלת. אחר כך באתי לביטוח לאומי, והם מצידם כלום, האחוזים שהיו נשארו כמו שהם, 100% נכות כללית, ו-50% שירותים מיוחדים, שזה כמעט כלום. זה מעציב אותי שהמצב ככה, שאנחנו צריכים להלחם על שייתנו לנו את מלוא הזכויות. השכנה שלי קיבלה מטפלת אולי לחודשיים, אבל המטפלות באות לשעה ובורחות. זה פשוט מעצבן, אותו הדבר זה לגבי חמי, הוא בבית אבות סיעודי, והוא מקבל רק 2,100, הוא לא מקבל קצבת נכות, רק מפני שהוא בבית אבות סיעודי, הוא כאילו מאושפז, למה זה צריך להיות ככה. גם כשהוא היה בבית, הוא קיבל רק 20 שעות שבועיות, כאשר הוא מרותק לכיסא גלגלים עקב אירוע מוחי.

אני רוצה להבין דבר אחד, למה אנשים מבוגרים צריכים לקבל כזה יחס. השכנה שלי בקושי מתנהלת בבית, מתהלכת עם מקל, אבל לא מקבלת עזרה. אין לה יכולת כלכלית, אין לה את האפשרות לקחת מטפלת פרטית, זה הזוי שהגענו למצב הזה, היא אישה שעבדה כל הזמן, תרמה את חלקה למדינה, שילמה כל חייה ביטוח לאומי, ועכשיו מה, היא צריכה לחכות לחסדי הביטוח שיבואו לבדוק שוב, היא אישה בת 75. אנחנו כל הזמן מביאים לה בקבוקים, בכדי שהיא תתן למיחזור ותקבל כסף, היא מתרגשת בכל פעם שבעלי נותן לה את הבקבוקים, ואותי מעציב שהיא מביאה לנו כל פעם צלחת אוכל, או צלחת של מתוקים, בקושי יש לה בשביל עצמה, אז בשבילנו?? אני מנסה לעזור לה, אני מקווה שאני אצליח.

הנה השכנה שלי

עוד מהבלוג של Ifat Rozaless

תצוגה מקדימה

ימית קרנט יהי זכרך ברוך - על הפחד האימתני שלי

ימית קרנט, בסך הכל בת 42 במותה, הספיקה בחודש פברואר האחרון לחגוג את בר המצווה של בנה, למרות שהוא היה בסך הכל בן 11 וחצי. זאת הייתה משאלתה האחרונה, להספיק לחגוג לבנה בר מצווה, ואכן הצליחו לארגן עבורה מסיבה גדולה ושמחה מהולה...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

מתי אצא מעבדות לחירות - על חייו הלא קלים של בני

אני התאמצתי המון בכדי להביא את הילד שלי לעולם. עברתי הזרעות, טיפולי פוריות, ואז היא הגיעה, התשובה החיובית. זה קרה ב-1 לדצמבר 2009, אני יושבת במשרד, עצבנית, לחוצה, רק מחכה לראות את השלילי על המסך, כי כל התופעות הרגילות שיש לי...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תחושות ורגשות של חולת סרטן

נעים מאוד, אני יפעת רוזלס, בת 33 וחצי, וחולת סרטן גרורתית. בגיל 30 וקצת, גיליתי כי אני חולה בסרטן השד. הכל התחיל שנה לאחר לידת בני הבכור. נלחמתי רבות בכדי שהוא יבוא לעולם, עברתי הזרעות, טיפולי פוריות, כל זאת מבלי לעבור אצל...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה