הבלוג של ספריית כבר תבור

ד"ש מלילך הספרנית

בואו להכיר את הספרייה הכי יפה בארץ (אולי אני קצת משוחדת). את העשייה, את הצוות ואת האהבה למילה הכתובה ולקהילה שלנו.

עדכונים:

פוסטים: 44

עוקבים: 1

החל ממרץ 2017

קריסטין הרמל בספרה החדש “כשניפגש שנית”, מתדרגת גבוה ברשימת הסופרות האהובות עלי. מוזמנים להכנס ולקרוא מה חשבתי על הספר איזה דירוג “סמילי” הוא קיבל אצלנו בספרייה.

18/05/2017

כשניפגש שנית/קריסטין הרמל

 when we

את הספר הראשון של הסופרת “המתיקות שבשכחה” גמעתי תוך 3 שעות לדעתי ואהבתי כל רגע ממנו, בעיקר אני אוהבת כאשר ספר מעשיר אותי ידע שלא היה לי קודם, למדתי ממנו משהו, קיבלתי משהו מעבר להנאה שבקריאה.  הספר ההוא היה מלא בזה. למדתי על המוסלמים שהסתירו יהודים בתקופת מלחמת העולם השנייה בפריז, העתקתי והתנסיתי בכמה מהמתכונים המעניינים שהוסיפו עוד משהו שונה ומיוחד לספר.    כמה שאהבתי את הספר הראשון שלה, כך התאכזבתי מהשני “החיים שנועדו לי”, שלא תבינו אותי לא נכון, הסופרת בהחלט יודעת לכתוב, להכניס את הקורא לתוך החיים של הדמויות, להזיל דמעה פה ושם, אך היה בו משהו חסר. “החיים שנועדו לי” הוגדר אצלי כספר קליל, מרגש ונחמד שמעביר שבת בכיף על הספה אך לא יותר מזה.

לכן, הספר החדש שלה, “כשניפגש שנית”, היה מונח ליד המיטה מעל שבוע, הושטתי את היד והחזרתי אותה חזרה אלי.  חוששת, האם ה”מתיקות שבשכחה” היה אירוע חד פעמי של הסופרת, שתיזכר אצלי כסופרת של ספר אחד טוב והשאר חביבים? או שמא “החיים שנועדו לי” הוא היוצא דופן. לכן, כשהחלטתי שהנה אני מתחילה אותו, עשיתי זאת ברגשות מעורבים, בחשש קל ומתוך ידיעה שבמקרה הכי גרוע ייקח לי כמה ימים לסיים אותו. אני מכירה לא מעט סופרים וסופרות שהם “סופרים של ספר אחד”: ספר אחד טוב שבנה להם שם והשאר בינונים ומטה.

לקח לי קצת יותר מ3 שעות (כל הזמן הפריעו לי באמצע), אבל כשסיימתי את הספר, חייכתי. לא! “המתיקות שבשכחה” הוא לא אירוע חד פעמי אלא להפך. חוויתי את ההרגשה הזו עוד פעם, ספר שכתוב טוב, דמויות מלאות ומרתקות, עריכה ותרגום ברמה גבוה ואירועים היסטוריים שלא ידעתי עליהם קודם ובמקרה הזה מחנות השבויים הגרמניים בארה”ב. תבינו, בהיותי מורה ללימודי א”י לשעבר, חובבת היסטוריה ומנהלת ספרייה בהווה שקוראת 3-4 ספרים בשבוע ובז’אנרים שונים קשה להפתיע אותי, כך שלמצוא ספר כזה מבחינתי רק מוסיף לתענוג. אז אני בוחרת לסלוח לה על “החיים שנועדו לי”, ששוב ספר נחמד, בכיף, אבל לא יותר מזה.  ומחזירה את הסופרת בחזרה לרשימת הסופרות שאני הולכת לעקוב בדריכות אחר ספרים חדשים שלה.

בספריית כפר תבור הספר הזה מקבל אצלי סמיילי ממליץ.

smyli

עכשיו בקצרה על הסיפור:

אמילי, בחורה צעירה שהחיים לא בדיוק חילקו לה קלפים טובים: אביה נטש אותה כילדה ואמא נפטרה כשהיא הכי נזקקה לה, מקבלת לידה חבילה מסתורית ובה ציור של סבתא של כשהיתה צעירה.  מכאן היא יוצאת למסע לגלות את מקור הציור, חושפת שקרים ותעלומות ומנסה להשליט סדר בחייה. בדרך היא מגלה חלק מההיסטוריה של ארה”ב אותה כותבי ההיסטוריה בחרו להקטין ואפילו להעלים. יותר מזה אני לא מגלה.

עוד מהבלוג של ספריית כבר תבור

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

בתו של סוחר המשי - טיול בווייטנאם של פעם

בתו של סוחר המשי/דיינה ג'פריס, הוצאת ידיעות אחרונות,  373 עמודים, 2018 כבר כתבתי כאן לא פעם על מחסום  "הספר השני", כשיוצא ספר ראשון בעברית ואני אוהבת אותו מאוד, במקרה הזה את "אשתו של מגדל התה" ואז חודשים ספרים אחר כך יוצא ספר...

תצוגה מקדימה

הראיון האחרון/אשכול נבו

אשכול נבו מבחינתי הוא סופר פעמון (זה מהעקומה), יש לו ספרים נפלאים שהולכים איתי כבר שנים כמו "משאלה אחת ימינה" (ממליצה אחרי הקריאה לצפות בהצגה של בית לסין המעולה לא פחות, ולא לשכוח טישו בכיס) או "שלוש קומות" שגמעתי בשקיקה...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה