הבלוג של לי-את הלר

לא מי את, לי-את.

אז שלום לכולם, אני לי-את (הלר) אני כבר די גדולה, והנה, גם אני כאן, כותבת בבלוג משלי, ומלהגת על דברים שמעניינים, נוגעים, ומזיזים לי. בחיי המקצועיים אני מתפרנסת מתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. תחומי עניין, בגדול – תרבות: - ספרים... +עוד

אז שלום לכולם, אני לי-את (הלר) אני כבר די גדולה, והנה, גם אני כאן, כותבת בבלוג משלי, ומלהגת על דברים שמעניינים, נוגעים, ומזיזים לי. בחיי המקצועיים אני מתפרנסת מתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. תחומי עניין, בגדול – תרבות: - ספרים – על חוויות הקריאה שלי מן הסתם אכתוב בהמשך. - תיאטרון, אבל טוב (אני בוגרת של החוג לתאטרון של אוניברסיטת ת"א, במגמת בימוי). - קולנוע, אחרת לא יכולתי לעבוד במקצוע המופרע הזה שלי. - אמנות - וכל מה שיבוא לי. בפייסבוק אפשר למצוא אותי: @li-at heller

עדכונים:

פוסטים: 77

עוקבים: 20

החל מנובמבר 2015

זקן ,(לא ממש); בודד. ערירי. נרגן. וא-חברותי, שאשתו, אהבתו האנושית היחידה, נפטרה זה לא מכבר, מחפש את המוות ומוצא… חברים. זהו סיפור מופלא על אהבת אמת, סאאב ועל העובדה שמה שאתה רואה או מבקש זה לא תמיד מה שאתה מקבל בסוף.

08/03/2016

‘איש ושמו אובה’ – פרדריק בקמן

אובה קדמית

בביקור ב’צומת ספרים’ , גיליתי שברשימת

עשירייה – ספרים ב-29.9 ₪

 משתתף במבצע גם
‘איש ושמו אובה’ של פרדריק בקמן, שזכיתי לקרוא כספר לבן עוד בטרם יציאתו בארץ.

אז להלן סקירה שכתבתי אודותיו.
ממליצה בחום לכל מי שבטעות טרם שם את ידיו עליו.

*****************************

פרדריק בקמן ואובה שלך… מה עשית לי?!

במילה אחת, התאהבתי.

עלילה בקצרה:

זקן (לא ממש); בודד. ערירי. נרגן. וא-חברותי,
שאשתו, אהבתו האנושית היחידה, נפטרה זה לא מכבר,
מחפש את המוות ומוצא… חברים.

****
כשהתחלתי לקרוא, הרגשתי קצת שזה לא זה,
עוד ספר מסדרת הספרים שכולם יאהבו אבל אני לא.
עוד דמות של אדם קצת “דפוק/מפגר/בעייתי” (למרות שאלו לא ההגדרות הנכונות) שבדרך נס, קורים לו דברים שעושים לו טוב, והופך להיות מישהו אחר.
כדוגמת הרבי מכר הזקן בן המאה…” או “פרויקט רוזי” שאני יודעת שאני בין הבודדים שלא אהבו,  וככה התייחסתי לספר זה בתחילת הקריאה.

לא התחברתי לדמות, לגיבור, והרי זה בדיוק, מן הסתם מה שנדרש ממני בשלב זה של הקריאה…

אבל, למרות זאת המשכתי…ועל כך אני שמחה, ומודה.

****

‘איש ושמו אובה’ הוא מסוג הספרים
שמחזיר לך את האמונה בסיפור טוב, בדמיות שהוא מציג.
גורם לך להתאהב, ואז להיפרד בצער.

****

זהו סיפור עצוב, מצחיק ומתוק, על זקן קמצן שיודע שכל בר דעת יעשה דברים כמו שצריך,
אך מה לעשות והעולם מלא באנשים אידיוטים שעושים כל דבר בצורה השגויה,
והם צריכים אדם כמו אובה, שמאמין במטרה, שגרה וכללים שנקבעו מראש,
כדי לשמור על הסדר והמינהל התקין של דברים.

הספר בתחילתו מצטייר כעוד סיפור על הזדקנות, בדידות ולבדות (מלשון לבד) אבל בסופו, אתה רוצה להיות, לפחות במעט, ולרגעים, אובה.

אובה בן ה 59 (הווה אומר, לא באמת זקן במושגים של ימינו), שחלק את 40 שנותיו האחרונות עם אשתו שנפטרה לאחרונה,
ולא היה זקוק לדבר מלבד אהבתם, נאלץ לפרוש מעבודתו ולנוכח המצב הוא מוותר על שארית חייו.

סיפור עברו מוצג לפנינו בפרקי פלשבק השזורים בספר,
פעם פרק על הווה, פעם פרק על עבר,
ודרך הפלשבקים הללו אנו נוכחים לדעת עד כמה היו חייו שזורים בעצב וצער מבני אדם,
ואין זה פלא שהוא חי ומתנהג כפי שמוצג, אבל היסודות שהקנה לו אביו בילדתו, ואהבתה הבלתי תלויה של אישתו, הותירו בו את האדם הטוב והפרודוקטיבי שהפך להיות בבגרותו.

הוא מתאהב ברגע, באישה חכמה ויפה, ובטוב ליבו ובפשטותו גורם לה לאהוב אותו בחזרה.
אהבה הדדית, ללא תנאי, גם ברגעי השבר והצער העמוקים ביותר.

אובה, שמאז מות אשתו האהובה, סוניה, שואל את נפשו למות, מנסה בכל כוחו לחולל עם המוות,
אבל לגורל יש דרכים משלו להשיב בריקוד הטנגו שלו… צריך שניים לטנגו, והמוות הפעם,
כמו בשיר “טנגו אחרון” של מאיר גולדברג, צועד עם אובה צעד קדימה שניים אחורה:

“צריך שניים גם לטנגו אחרון, 
הוא מהלך עם צלליתך לאורך מסדרון .
צילך רוקד יחף מבלי להתעייף, 
ומשתדל להיות יותר מצל חולף. 
… צעד קדימה, שניים אחורה, סקובידו 
הוא לא הבטיח שלנצח תרקדו …
צריך שניים גם לקרב של ריקודים… ”

אובה מנסה דרכם שונות לסיים את חייו ולהצטרף אל אשתו אבל בכל פעם קורה דבר מה שגורם לו לעצור ולהכיר עוד חבר חדש למשפחה הקהילתית שמתחילה לעטוף אותו

הגורל הצוחק בפניו, מזמן אל סביבתו,

  • זוג שכנים חדשים בהריון עם שתי בנותיהן,
  • חתול פצוע בעל תשע נשמות,
  • שכן שבעבר היה חברו הטוב והיום כבר לא יכול לתפקד,
  • זוג נערי מצוקה חסרי בית ואהבה הורית,
  • אנשי בירוקרטיה רעים,
  • ושאר שכנים שונים ומשונים,

וכל הנ”ל הופכים את חייו על פיהם, מראים לו אהבה בדרכים שונות יוצרים סביבו קהילה ומקבלים בתמורה, רגעי חסד, עזרה ודאגה מהאיש הא-חברותי הזה.

אובה לא כל כך אוהב אדם, הוא לא מבין אותם, איך הם פועלים ומה הם רוצים ממנו,
ולמרות זאת הוא מצליח להיכנס לליבם, לעשות להם טוב, ולעזור לכול מי שחלש בעיניו, גם בלי להתכוון לכך, ובעיקר מבלי לצפות לתמורה.

“מצד אחד האנשים האלה מונעים ממנו שוב ושוב להתאבד, ומצד שני הם דוחקים אותו אל סף השיגעון…”  (עמ׳ 153)

 “אין סיבה לדאגה. אובה גרוע מאד בלמות”. {פרוואנה (עמ’ 313)}.

*********

סיפורו של אובה נפרש לנגד עינינו ומחלחל אט אט לליבם של שכניו ומכריו ומשם אל ליבו של הקורא שנופל שדוד ומאהוב לרגליו של אובה.

זהו סיפור מופלא על אהבת אמת, סאאב ועל העובדה שמה שאתה רואה או מבקש זה לא תמיד מה שאתה מקבל בסוף.

צחקתי בכיתי ובעיקר אהבתי.

אובה, הלך וחילחל לתוכי, נגע והצית וגרם לי בסוף להזיל דמעות ולהיפרד בצער ובאהבה.

מומלץ ביותר.

אובה אחורית

 כריכה אחורית

embedded by Embedded Video

הטריילר לספר

* (לספר גם יצא עיבוד קולנועי שוודי, אשר טרם צפיתי בו).

================================================================================

‘איש ושמו אובה’

שם הספר בשפת מקור: En man som heter Ove

שם המחבר: פרדריק בקמן

הוצאה: ידיעות ספרים

שפת מקור: שוודית

ז’אנר: פרוזה, תרגום

מתרגמת: יעל צובראי

מס’ עמודים: 319

שנת הוצאה לאור: 2014

אז להלן ה”ביקורת שלי”:
עלילה בקצרה:

עוד מהבלוג של לי-את הלר

תצוגה מקדימה

אלנה פרנטה והחברה הגאונה שלה

'החברה הגאונה' – אלנה פרנטה. *********************** איזה ספר מופלא. איזה סיפור מלא קסם, מלא גאונות. איך אפשר בעזרת מילים לכתוב...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

יצאתי לגלוש

יצאתי לגלוש   יש לי חברים גול-שים. גולשים אמתיים אומרים את המילה במילעיל ולא במילרע, זה יותר קול. יותר היפ... הגול-שים הם עם של חתיכים, נראים תמיד בכושר, עם גוף חטוב, וצבע...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

רוחות העבר וצללי המתים

'הרוחות של בלפסט' – סטיוארט נוויל.     ספר חדש מבית הוצאת תמיר||סנדיק יצא לאור. יש משהו בהוצאה העצמאית הקטנה הזו שנושא תו איכות על הספרים המופעים תחת ידה. משהו שגורם לי...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה