הבלוג של לי-את הלר

לא מי את, לי-את.

אז שלום לכולם, אני לי-את (הלר) אני כבר די גדולה, והנה, גם אני כאן, כותבת בבלוג משלי, ומלהגת על דברים שמעניינים, נוגעים, ומזיזים לי. בחיי המקצועיים אני מתפרנסת מתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. תחומי עניין, בגדול – תרבות: - ספרים... +עוד

אז שלום לכולם, אני לי-את (הלר) אני כבר די גדולה, והנה, גם אני כאן, כותבת בבלוג משלי, ומלהגת על דברים שמעניינים, נוגעים, ומזיזים לי. בחיי המקצועיים אני מתפרנסת מתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. תחומי עניין, בגדול – תרבות: - ספרים – על חוויות הקריאה שלי מן הסתם אכתוב בהמשך. - תיאטרון, אבל טוב (אני בוגרת של החוג לתאטרון של אוניברסיטת ת"א, במגמת בימוי). - קולנוע, אחרת לא יכולתי לעבוד במקצוע המופרע הזה שלי. - אמנות - וכל מה שיבוא לי. בפייסבוק אפשר למצוא אותי: @li-at heller

עדכונים:

פוסטים: 98

החל מנובמבר 2015

‘הפרדס’ הינו ספר קטן גדול, ספר פיוטי, על גבול בין מחזה-תיאטרון לסיפור אלגורי שנוגע בנימי הנפש פנימה, ומרגש עד דמעות.

20/02/2016

‘הפרדס’ – לארי טרמבלה

הפרדס 2

“כשאמד בכה, עזיז בכה גם הוא.

כשעזיז צחק, אמד צחק גם הוא.

אנשים לעגו להם ואמרו:

“יום אחד הם עוד יתחתנו.” (עמ’ 11)

‘הפרדס’ הינו ספר קטן גדול, ספר פיוטי, על גבול בין מחזה-תיאטרון לסיפור אלגורי שנוגע בנימי הנפש פנימה, ומרגש עד דמעות.

כמו פרדס של עצי הדרים נטוע ומושרש, אבל הפעם בלא מקום ספציפי בתבל, ובלא זמן מדייק במרחב השנים.

בארץ אחת ללא שם אי שם באזור מלחמה. מתי שהוא.

זהו סיפורו של פרדס שניטע באמצעו של מדבר, בצד האחר של ההר. נווה מדבר בלב שממה. וסיפורה של המשפחה שהפרדס שייך לה.

וזהו סיפורם של שני אחים, תאומים, אמד ועזיז, בני התשע. האחד בריא והשני חולני, החיים בצל עצי ההדר, בפרדס הפורח שנטעו סבם וסבתם. ושקמים לבוקרו של יום אחד, לגלות שהמלחמה שמתרחשת מעבר להר, נחתה אצלם בפרדס והנחיתה פצצה על בית הסבים, ובאחת ריסקה אותם ואת חייהם.

המלחמה הגיע לפתחם. ועם ההפצצה הביאה איתה גם את אחד ממנהיגי הקרבות שבא לגייס את הילדים לנקום את מות סביהם. בקשתו מהאב לבחור את אחד הבנים למשימת נקמה, בשם קדושת האל והכבוד, ובכך להופכו ל’מרטיר’ (בתרגום לעברית נשאר הביטוי מרטיר למרות שאנו משתמשים בדר”כ במילה ‘שאהיד’ ששאולה מהשפה הערבית, וזאת אולי על מנת להמשיך בקו המחבר ולהרחיק את הסיפור ממרחב מיקומי ספציפי למרות שבשמות הגיבורים בחר שמות בעלי קונוטציה מוסלמית).

מכאן תתגלגל העלילה בפיתולים ודילמות שעוטפות את הילדים הקטנים הללו, שמרגישים גאווה ופחד לנוכח המשימה. והוריהם שצריכים לבחור מי מבין השניים יצעד אל מותו. החולה שממילא חייו קצובים, או הבריא שאם יהפוך ל’מרטיר’ יהיה קורבנם גדול ונשגב יותר.

הספר מחולק לחלקים, בחלקו הראשון אנחנו פוגשים בתאומים כילדים בני תשע שחווים את המלחמה ורוצים להיות חלק ממנה.

ואילו בחלקו השני, אנו קופצים 20 שנה קדימה, ופוגשים את האח שנשאר בחיים, ובכך מקבלים מבט על הילד שבגר, שנסיבות חייו הובילהו לחיות במערב, ומנסה לפצח את משמעות מעשיו שלו, של אחיו, ושל הוריהם.

עבר אל מול הווה.

הפרדס הינו משל, אלגוריה, סיפור פשוט, אנטי מלחמתי מחד אך מעורר מחשבה וכאב מצד שני.

סיפור שמתנהל בין ילדות פסטורלית בין עצי ההדר בפרדס, לבין אימת המלחמה שזולגת מעבר להר אל הטריטוריה הקסומה.

הדינמיקה הנפרשת בין התאומים של פחד ושל אומץ, של בחירות בין חיים ומוות, בין ילדות לבגרות, בין משחק למציאות, בין גורל שמשתנה בלי שהם יוכלו להיות שותפים לבחירה, כל זה יוצר דואליות ומשנה מחשבה על הבחירות של השניים.

והבחירה של המחבר להעמיד את הילדים במרכז עוזרת לנטרול השאלה הפוליטית שמלווה תמיד את ההבנה של דילמת המתאבדים השאהידים, ומאפשרת להתמקד בשאלות הקשות שמעוררות המלחמות. שאלות מוסריות, ערכיות וקיומיות, והוא מציב בפני הקורא המערבי נקודת  מבט שרובנו לא רוצים לראות.

זהו ספר קצר ודקיק, אך הוא מצליח להרעיד את נימי הנפש הקטנים ביותר ולהפוך קרביים, ועושה זאת באיפוק מילולי ובעדינות מעוררת השתהות.

למרות הסיפור הנורא שהוא מגולל, הוא חף מסנטימנטליות, מיומרה, ומניפולציות. המילים המתארות הינם פשוטות עד כי נדמה היה לי בקריאת חלקו הראשון כי אני קוראת מחזה תיאטרוני, המציג את הדברים, המילים, הפעלות, אבל משאיר את המחשבות שמאחורי המילים נקיות וחפות פירוש ושיפוט.

בהמשך צפיתי בראיון שנתן המחבר לארי טרמבלה, שסיפר שאכן הספר התחיל כמחזה שביים לפני כחמש שנים, והפך להיות הספר הזה. ושאולי עוד עתיד בעקבות הספר להפוך שוב להצגה.

הנדידה ביו המדיומים, נשארה מעניינת נקייה ואף סגפנית והיא גם זו שמייחדת את האלגוריה הנפלאה הזו.

להלן הלינק לראיון:

https://www.youtube.com/watch?v=JtHPpqwwSi8

זהו ממש פיוט אנטי מלחמתי, נקי ברור חד וצלול. נובלה הנקראת בשקיקה ובכאב.

בשפה מינורית ומאופקת העומדת בניגוד והזרה לתוכן העולה ממנו.

קצת על המחבר: לארי טרמבלה,

לארי טרמבלה 2

סופר קוויבקי, יליד 1954, שפרסם ספרים רבים בארצו בשפה הצרפתית, ואף זכה לפרסים חשובים ותורגם לשפות שונות בעולם, אך בארץ משום מה זהו התרגום הראשון שלו לעברית. הוא דוקטורנט לתיאטרון מה שמסביר את הסגנון שלו בספר הזה.

על הוצאת תמיר//סנדיק כבר נשפכו סופרלטיבים מכל כיוון אפשרי בעולם הספרות, ויש הסכמה מקיר לקיר על איכות הספרים שהם בוחרים להוציא.

אני אוסיף שהכל בצדק לחלוטין, בעלי ההוצאה הזו, יודעים להניח את ידם על פנינים ספרותיות, ולהביאם בתרגומים מעולים לקהל הישראלי.

כל בחירה שלהם היא פנינה. והפעם אני חושבת שהם מצאו את אם הפנינה בספר מעורר המחשבה והלב הזה, החל מהפסקה הראשונה, ושממשיך להדהד הרבה אחרי סגירת הכריכה בסופו.

דבר אחד הפריע לי בספר הזה, והוא דווקא בעותק הישראלי שבו, בסוף הספר נוספה במהדורה העברית ‘אחרית דבר’ ע”י המתרגמת רוני אפרת, (שבעניין התרגום עשתה עבודה יפה ונקייה) אבל אחרית הדבר שלה, לטעמי, מיותרת ואינה מוסיפה לספר. היא אמנם באה להסביר ולפרש דברים, אבל מאחר והמחבר בחר לכתוב משל / אלגוריה נקייה ומשתמש בצמצום והזרה מתוך בחירה מודעת, לא יהיה צורך לפרשן אותו בשום צורה או דרך.

אני הייתי מסיימת את הספר בדבריו של המחבר המספר:

“…והלב שלי רצוץ כמו אבן.

ואני בוכה בדמעות שקוראות את פני.

אבל פני שלווים, כפי שאתה רואה. ואפילו קולי נינוח.

אני מדבר אליך במילים, במשפטים של שלום.

אני מדבר אליך בקול של בן שבי, בן תשע, בן עשרים, בן אלף שנים. אתה שומע?” 

(עמ’ 159)

 

 ועוד אוסיף משאלת לב:

לפני זמן מה, נפסל בארץ הספר ‘גדר חיה’ מלהיכנס לתוכנית הלימודים של משרד החינוך.

‘הפרדס’ של לארי טרמבלה הינו ספר חשוב וראוי מאין כמותו, שכולי תקווה שמישהו במשרד החינוך יקרא אותו, כי הוא בדיוק מסוג הספרים שראוי שכל נער/ה יקראו וילמדו אותו.

ואף ארחיק ואוסיף במשאלתי, שאולי אפילו בצבא ההגנה לישראל, מישהו יחליט שהוא חובה להיקרא ע”י חייליו שנאלצים אף הם להתמודד עם דילמות מוסריות כבדות והרות גורל.

פשוט, ספר חובה לכל אדם באשר הוא.

הפרדס / L’ORANGERAIE

שם מחבר: לארי טרמבלה

הוצאה לאור: תמיר//סנדיק

שפת מקור: צרפתית

ז’אנר: תרגום, פרוזה, אלגוריה.

מתרגמת: רוני אפרת

עורכת תרגום: אסנת יקירה

עיצוב עטיפה: חן יאקה-שומרון|סטודיו לימונדה

שנת הוצאת מקור: 2013

שנת הוצאה בעברית: פבר’ 2016

אחרית דבר: רוני אפרת

מס עמ’: 168

הפרדס - כריכה אחורית

עוד מהבלוג של לי-את הלר

תצוגה מקדימה

לכל איש יש שם - 'איש ושמו אובה'

'איש ושמו אובה' – פרדריק בקמן בביקור ב'צומת ספרים' , גיליתי שברשימת עשירייה - ספרים ב-29.9 ₪  משתתף במבצע גם 'איש ושמו אובה' של פרדריק בקמן, שזכיתי לקרוא כספר לבן עוד...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

אלנה פרנטה והחברה הגאונה שלה

'החברה הגאונה' – אלנה פרנטה. *********************** איזה ספר מופלא. איזה סיפור מלא קסם, מלא גאונות. איך אפשר בעזרת מילים לכתוב...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

יצאתי לגלוש

יצאתי לגלוש   יש לי חברים גול-שים. גולשים אמתיים אומרים את המילה במילעיל ולא במילרע, זה יותר קול. יותר היפ... הגול-שים הם עם של חתיכים, נראים תמיד בכושר, עם גוף חטוב, וצבע...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה