הבלוג של לי-את הלר

לא מי את, לי-את.

אז שלום לכולם, אני לי-את (הלר) אני כבר די גדולה, והנה, גם אני כאן, כותבת בבלוג משלי, ומלהגת על דברים שמעניינים, נוגעים, ומזיזים לי. בחיי המקצועיים אני מתפרנסת מתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. תחומי עניין, בגדול – תרבות: - ספרים... +עוד

אז שלום לכולם, אני לי-את (הלר) אני כבר די גדולה, והנה, גם אני כאן, כותבת בבלוג משלי, ומלהגת על דברים שמעניינים, נוגעים, ומזיזים לי. בחיי המקצועיים אני מתפרנסת מתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. תחומי עניין, בגדול – תרבות: - ספרים – על חוויות הקריאה שלי מן הסתם אכתוב בהמשך. - תיאטרון, אבל טוב (אני בוגרת של החוג לתאטרון של אוניברסיטת ת"א, במגמת בימוי). - קולנוע, אחרת לא יכולתי לעבוד במקצוע המופרע הזה שלי. - אמנות - וכל מה שיבוא לי. בפייסבוק אפשר למצוא אותי: @li-at heller

עדכונים:

פוסטים: 58

עוקבים: 17

החל מנובמבר 2015

הלכתי לצפות בסרט נוסף בקטגוריית הסרטים המועמדים לאוסקר כסרט הטוב ביותר. ‘ספוטלייט’ ( Spotlight) ולטעמי, זהו סרט שאכן ראוי להכלל בקטגוריה זו. אבל רק בגלל הנושא שהוא מציג. ‘ספוטלייט’ מעלה שוב לדיון (קולנועי) את תפקיד של העיתונות ככלב השמירה של החברה, לעומת הרצון של אותה חברה להחביא ולהעלים מהעין את כל מה שלא בגבולות הנורמות שהיא עצמה הציבה.

10/02/2016

ספוטלייט (Spotlight)

 

***************************************************************************************************************************

 Spotlight1

יש לי מנהג בוקר, כאשר אני בבית בבקרים, להאזין לגלי צה”ל בתוכנית הבוקר שלו.

רזי ברקאי פותח לי את הבוקר ויעל דן סוגרת לי את הצהרים.

בשתי התוכניות הללו, מובאים כתבות וראיונות מרתקים על נושאים שעולים באקטואליה ורלוונטיים לאותה העת.

שלשום האזנתי ליעל דן ושמעתי ראיון שערכה עם אמא, דתייה מבית”ר עילית, שלה ארבעה בנים, שגילתה בוקר אחד ששלושה מילדיה עברו התעללות מינית ואף אונס ומעשה סדום, וכל זאת על ידי הרב שלהם.

בראיון שנגע בי מאד, סיפרה אותה אם שההליך המשפטי נמשך כבר שנה וחצי ואין עוד אופק לסיומו. היא דברה על ההתמודדויות הבלתי נתפסות ועל הקשיים של ילדיה לאורך כל התקופה הזו: “הבן שלי מאמין רק לחיות, רק איתן הוא מתקשר. אני רק מחכה שזה יגמר“.

הסיפור נחשף רק כאשר הבן הבכור שחווה את ההתעללות ראשון, אבל לא יכול היה לשתף איש במה שעבר עליו, החליט לחשוף את הדבר כשגילה שאחיו הצעיר, הרביעי, גם עומד לעבור את שעבר עליו. את שני אחיו השני והשלישי, הוא לא הצליח להציל מציפורני אותו הרב, מאחר ולא יכול היה לספר בזמן על שעבר. משהו נשבר בו באח הרביעי וגרם לו להיחשף ולמנוע את הישנות המקרה.

האזינו לשיחה המלאה איתן ולתגובה של הפרקליטות

 https://soundcloud.com/glz-radio/hflr1ryivknz

הכתבה הכואבת הזו הלכה איתי לאורך כל היום, המחשבה שדמות חינוכית שמשדרת סמכות ומייצגת את הדת, היא זו שפגעה בילדים זעזעה אותי עמוקות.

ועם הסיפור הזה הלכתי אמש לצפות בסרט נוסף בקטגוריית הסרטים המועמדים לאוסקר כסרט הטוב ביותר.  ‘ספוטלייט’ ( Spotlight)
ולטעמי, זהו סרט שאכן ראוי להכלל בקטגוריה זו. אבל רק בגלל הנושא שהוא מציג.

(במאמר מוסגר רק אוסיף שלא ברור לי מדוע לא תורגם השם לעברית –  ‘זרקור’)

הסרט החשוב הזה מועמד לעוד 5 קטגוריות חשובות (סה”כ 6):

על *בימוי, *תסריט מקורי, *עריכה, *שחקן ושחקנית משנה.

זהו סרט חשוב המספר סיפור אמיתי שהרעיד את אמות הסיפים בגילוי שהוא הוציא לאור, ומבוסס על מקרה אמיתי של צוות עיתונאים תחקירנים שעובדו בעיתון ‘בוסטון גלוב’, ונקראו צוות ‘ספוטלייט’, ושחשפו פרשה של התעללות מינית בילדים ע”י כמרים מהכנסייה הקתולית במסצ’וסטס.

להלן לינק לתחקיר העיתונאי של ה‘בוסטון גלוב’ שפורסם ב 6 ינואר 2002:

 http://www.bostonglobe.com/news/special-reports/2002/01/06/church-allowed-abuse-priest-for-years/cSHfGkTIrAT25qKGvBuDNM/story.html

 Spotlight2

העלילה:

עורך העיתון בוסטון גלוב מתחלף, ובמקומו מונה מרטי ברון. יהודי במוצאו, בעיר שהאוריינטציה שלה נוצרית מבהקת. דווקא ברון היהודי, מעורר שאלה בדבר כתבה על כומר מקומי שנאשם בהתעללות מינית בילדים שמגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, ורותם, לצורך כתבת תחקיר מקיפה, את צוות ספוטלייט של העיתון.

זהו צוות קטן שעובד בשיתוף פעולה, לכתיבת כתבות עומק המבוססות על תחקירים רחבי יריעה. המתפרסמים פעם בשנה בערך.

ראש הצוות, ולטר רובינסון (מייקל קיטון) מבשר לחברי צוות  ‘ספוטלייט’: מייקל רזנדס (מארק רופאלו), סשה פייפר (רייצ’ל מקאדמס) ומאט קרול (בריאן דרסי ג’יימס),  שהצוות נדרש הפעם לבדוק האם המקרה הנידון הינו מקרה בודד, או שהוא סימפטום שפשע ברחבי הכנסייה הקתולית, ומושתק לאורך שנים.

העיתונאים שמתחילים מיד בעבודה ונתקלים בחוסר שיתוף פעולה מצד כל המעורבים בפרשה. בעזרת לחץ על אנשים המעורבים בפרשה כמו אחד מעורכי  הדין (סטנלי טוצ’י) המתמחה בייצוג קורבנות של פדופיליה בין כתלי הכנסייה, הם מנסים להרכיב תמונה מקיפה ככל האפשר.

עם הזמן הם מגלים שלא רק שמדובר במספר רב של כמרים מתעללים, אלא שקיימת מערכת שלמה של טיוח והסתרת עובדות מצד גורמים בעיר, דתיים וחילוניים כאחד.

הסרט עוקב אחר הליך התחקיר העיתונאי המרתק הזה, שבמהלכו מצליח הצוות לאסוף עדויות על אחת הפרשות הכי כואבות שהתגלו.

הסרט, ‘ספוטלייט’ מעלה שוב לדיון (קולנועי)  את תפקיד של העיתונות ככלב השמירה של החברה, לעומת הרצון של אותה חברה להחביא ולהעלים מהעין את כל מה שלא בגבולות הנורמות שהיא עצמה הציבה.

במהלך התחקיר מצליח הצוות לשים יד על מסמכים שחושפים שראשי הכנסייה ידעו על מקרי ההתעללות ולא פעלו למניעת הישנותם, תוך שהם משלמים לקורבנות דמי שתיקה, ושעו”ד שהיו מעורבים בסיפור, גזרו קופון שמן על חשבון הילדים.

ואף גרוע מזה, הכנסייה ששילמה, המשיכה בחטא הנורא, של הטיוח וההסתרה, והעבירה את הכמרים הסוררים לקהילות אחרות שם המשיכו לפגוע בילדים נוספים.

הכתבה שהתפרסמה בתחילת שנת 2002, בתום הכריסמס, פתחה תיבת פנדורה ענקית.

לאחר פרסומה הוצפה המרכזייה של העיתון בפניות מצד קורבנות נוספים ונתגלו כ 1000 קורבנות באזור בוסטון בלבד. בכותרות הסיום אנו נחשפים למקרים רבים בערים שונות בארה”ב וברחבי העולם כולו.

סיפור העלילה של הסרט מוצג מזווית הראיה של התחקיר, ועובר מגילוי לגילוי, ומחשיפה לחשיפה, תוך שאנו עוקבים אחרי העיתונאים, שאט אט נחשפים בעצמם למעשים, ואף מגלים שגם ידם הייתה במעל של השתקת הסיפור שנים רבות קודם.

לאורך כל הסרט אין אנו רואים התעללות בפועל, אבל עדויות הקורבנות שהינם היום כבר גברים בוגרים מובאות בפנינו ומעוררות חמלה וכעס.

בסרט משחקים גם

ג’ון סלאטרי (בן ברדי ג’וניור, סגן עורך אחראי בעיתון)

וליב שרייבר (מרטי ברון- העורך ראשי)           

המועמדויות לפרסי האקדמיה של הסרט הזה כוללות את הבמאי טום מקארתי (‘אנשי התחנה’, ‘האורח‘ ועוד), את ג’וש סינגר שכתב את התסריט. ואת טום מקארדל המועמד על העריכה.  ומצד השחקנים מועמדים שניים, לתפקידי שחקן ושחקנית המשנה: רייצ’ל מקאדמס ומארק רופאלו (במקרה של רופאלו לטעמי בצדק לחלוטין),  והסרט עצמו כמובן, מועמד לפרס הגדול.

שאר השחקנים משתלבים באנסמבל מבויים היטב, מבלי לבלוט או להפריע למהלך הסיפור.

 Spotlight-Movie

מדובר בסרט המדמה עבודת תחקיר עיתונאית, יש כאן הצגה טובה של עיתונאים מהסוג הישן והאפרורי, המטפלים גם בסקנדלים גדולים שעשויים למוטט את אחד מעמודי התווך של הקהילה אליה הם שייכים, ועושים זאת בלי כחל וסרק. כשרק האמת וחשיפתה, ניצבת לנגד עיניהם. זהו בעקרון מותחן עיתונות עשוי היטב כדוגמת ‘כל אנשי הנשיא’ הזכור לטוב.

צוות העיתונאים של ספוטלייט לא פועל על מנת להפיל את הכנסייה המושחתת. נהפוכו, במהלך כל הסרט הצוות מוצג כחבורת עיתונאים מקצועיים שהמטרתם היחידה היא להוציא לאור כתבה אמינה שמבוססת על תחקיר מעמיק ומגובה בעובדות ועדיות. וגם כאשר הראיות היו מרשיעות, הצוות העדיף להמשיך ולאסוף עוד מידע כדי להוכיח את הטענות מעבר לכל ספק

אז נכון שהנושא חשוב וראוי, ומטופל בכובד ראש, אבל הסרט עצמו קורקטי ויבשושי כמו שרק כתבת תחקיר יכולה להיות. ואף מבויים מתוך בחירה ככזה.

הסרט מציג את הדברים כמות שהם ונדמה לעיתים כאילו זה סרט דוקומנטארי המשוחק ע”י צוות שחקנים מיומן וטוב. ולא יותר.

במקום דרמה קולנועית יש בסרט רק עוד ועוד מידע. ומרגיש כאילו הוא מתחיל באמת רק אחרי למעלה מחצי שעה מתחילתו.

אין עלילות משנה, אין סודות אפלים מעברן של הדמויות, והסיפור מועבר באופן נטול הומור ועובדתי לחלוטין. אבל סופו מציג קתרזיס מושלם עבור הצופה.

אבל אציין שכל הנ”ל לא נאמר דווקא לשלילה, והכל עובד בתחומי הסגנון של התסריט והבימוי של הסרט.

ויחד עם זאת חשוב לתאם ציפיות ולדעת מה אתם הולכים כקהל לקבל.

אחזור לתחילת דברי כאן על הסיפור שהתרחש בבית”ר עילית, ומן הסתם קיים גם אצלנו בחברות סגורות דתיות, וגם כאלה שלא. בהם מתרחשים סיפורים שכאלה, המטופלים ומושתקים במסגרת הקהילה על חשבון ילדים תמימים והורים שלא קראו את המפה נכון.

מקרים כאלו לא חייבים להיות רק בחסות הכנסייה אלא קורים השכם והערב בכל מני קהילות.

אין ספק שממדי התופעה ועצם קיומה עדיין מזעזעים ומפחידים.

ועיתונאים כמו רזי ברקאי ויעל דן שחושפים לציבור מאזיניהם את הסיפורים הללו,
בעולם שבו נדמה שעיתונות – בוודאי עיתונות מודפסת – נהיית פחות ופחות רלוונטית, אבל מציבה עיתונאים שאכן נלחמים בממסד הכל-יכול, ומצליחים אולי אף להציל נפשות.

סרט קולנוע, מסוג זה, שאף נבחר להיות מועמד לאוסקר בגזרת הסרט הטוב, מעורר ומפיץ את חשיבות הנושא, וממשיך את כתבת התחקיר הזו ביכולת שלו לעורר ולחשוף עוד מקרים כאלו.

ומכאן חשיבותו.

 Spotlight3

שורה תחתונה:
שווה צפייה, אבל לא חייב את המסך הגדול לשם כך, ויכול לחכות ל VOD.

וללא ספק מעורר דיון ומחשבה.

אתר הסרט:
http://spotlightthefilm.com/

טריילר:

embedded by Embedded Video

עוד מהבלוג של לי-את הלר

תצוגה מקדימה

לכל איש יש שם - 'איש ושמו אובה'

'איש ושמו אובה' – פרדריק בקמן בביקור ב'צומת ספרים' , גיליתי שברשימת עשירייה - ספרים ב-29.9 ₪  משתתף במבצע גם 'איש ושמו אובה' של פרדריק בקמן, שזכיתי לקרוא כספר לבן עוד...

תגובות

פורסם לפני 1 year
תצוגה מקדימה

אלנה פרנטה והחברה הגאונה שלה

'החברה הגאונה' – אלנה פרנטה. *********************** איזה ספר מופלא. איזה סיפור מלא קסם, מלא גאונות. איך אפשר בעזרת מילים לכתוב...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

רוחות העבר וצללי המתים

'הרוחות של בלפסט' – סטיוארט נוויל.     ספר חדש מבית הוצאת תמיר||סנדיק יצא לאור. יש משהו בהוצאה העצמאית הקטנה הזו שנושא תו איכות על הספרים המופעים תחת ידה. משהו שגורם לי...

תגובות

פורסם לפני 1 year

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה