הבלוג של לי-את הלר

לא מי את, לי-את.

אז שלום לכולם, אני לי-את (הלר) אני כבר די גדולה, והנה, גם אני כאן, כותבת בבלוג משלי, ומלהגת על דברים שמעניינים, נוגעים, ומזיזים לי. בחיי המקצועיים אני מתפרנסת מתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. תחומי עניין, בגדול – תרבות: - ספרים... +עוד

אז שלום לכולם, אני לי-את (הלר) אני כבר די גדולה, והנה, גם אני כאן, כותבת בבלוג משלי, ומלהגת על דברים שמעניינים, נוגעים, ומזיזים לי. בחיי המקצועיים אני מתפרנסת מתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. תחומי עניין, בגדול – תרבות: - ספרים – על חוויות הקריאה שלי מן הסתם אכתוב בהמשך. - תיאטרון, אבל טוב (אני בוגרת של החוג לתאטרון של אוניברסיטת ת"א, במגמת בימוי). - קולנוע, אחרת לא יכולתי לעבוד במקצוע המופרע הזה שלי. - אמנות - וכל מה שיבוא לי. בפייסבוק אפשר למצוא אותי: @li-at heller

עדכונים:

פוסטים: 95

החל מנובמבר 2015

יש רגעים קטנים בזמן שבהם האמנות והחיים מתלכדים ונמהלים אלו באלו, לכדי מְצִיאוּת קִיּוּמִית אחת. זה מה שקרה לי שפתחתי והתחלתי לקרוא בספרה החדש של איריס לעאל – ‘לא העזנו לדעת’.

28/08/2019

לֹא הֵעַזְנוּ לָדַעַת – איריס לעאל

LO EAZNU 888

יש רגעים קטנים בזמן, שבהם האמנות והחיים מתלכדים ונמהלים אלו באלו, לכדי מְצִיאוּת קִיּוּמִית אחת. זה מה שקרה לי שפתחתי והתחלתי לקרוא בספרה החדש של איריס לעאל – ‘לא העזנו לדעת’.

בימים אלה מצוין בלוח השנה של ארצנו, חמש שנים למבצע ‘צוק איתן’.

מנגד התקשורת והמציאות העכשווית מלאה באירועים ביטחוניים שמקיפים אותנו מצפון ומדרום, והרגשה של מלחמה חדשה (או לפחות עוד מבצע) עומדת לפתחנו. וכאילו דבר לא השתנה

בטלוויזיה עלתה לאחרונה סדרה חדשה -’הנערים‘ (אם יורשה לי במאמר מוסגר, חובת צפייה חלה על כל אזרח במדינה, בסדרה הלא קלה הזאת.) שמעוררת מחלקות חריפה ומספרת בין היתר את סיפור הטריגר שהביא אותנו לפתחו של אותו מבצע צוק איתן (ובואו ונודה על האמת, מבצע זה לא היה). ועל שולחני נחת ספרה החדש של איריס לעאל-’לא העזנו לדעת’, ספר שעוסק במשפחה שנוחת עליה שכול בעקבות אובדן אחד מבניה באותו המבצע ממש.

 

משהו בספר הזה משך את ליבי להיפתח ולהיקרא הרבה לפני הספרים האחרים שממתינים לתורם על מדף ה’רכשתי אך טרם הספיקותי’ שלי. הטיימינג של יציאתו לאור כעת, פשוט מושלם. פתחתי ונשבתי.

 

“נמרוד העמיד אותנו במותו מול השאלה איך להמשיך את חיינו בידיעה שכל מה שיקר לנו יגיע יום אחד אל קיצו, שכל סיפור אהבה הוא סיפור אפשרי של אובדן. את ההורים שלו הוא העמיד כמובן בפני שאלה כוללת וקצרה יותר: איך חיים. אבל אנחנו אנשי המעגל השני, תהינו עד מתי נציץ לאחור בחרדה ונהיה מודעים כל כך לפגיעותינו.” (עמ’ 227)

לעאל מצליחה במעין מונולוג אינטנסיבי הכתוב לעילה, לסחוף את הקורא אל מערבולת הכאב והשכול שפוגע גם במעגל החיצוני של המשפחה הגרעינית. אחותו של בעלה, מאבדת את בנה, בקרב שמפתיע את החיילים השומרים על הפילבוקס בנחל עוז – קרב שבו נהרגו 5 חיילים ונותרו שניים לספר על שהיה שם – והאבל המשפחתי פוגע ומכרסם גם במעגל הרחב יותר של המשפחה – בדודים, נשותיהם וילדיהם.

 

במונולוג מפלח לב, או כפי שהיא מעידה בתחילת הספר, כותבת לעאל אֶלֵגְּיָה לנמרוד – פואמת אבל מלאת מחשבות ואסוציאציות על החייל המת של המשפחה, על עצבות ועל מה שעושה האבל הזה לכול הנוגעים בו.

 

תוך כתיבה צפופה, חסרת נשימה ואויר, מנסה לעאל לפרוט לנימים את כל מה שקרה למן הרגע שהטלפון בביתה צלצל, ב 03:00 לפנות בקר באחד מלילות המלחמה, והביא איתו את הבשורה על נפילת האחיין האהוב של בעלה. אט אט מפרקת לעאל את כל מה שהיה ומה שקרה, תוך שהיא מנסה לפענח לעצמה, לבעלה ומשפחתו מה היה שם באמת, ומה כל זה עשה למשפחה. ובה בעת היא חושפת אט אט את סיפור שברון המשפחה עוד לפני מותו של נמרוד.

 

הפואמה הזו, שמפעימה את הקורא וטורדת את מנוחתו, מצליחה להביא סיפור ישראלי של משפחה שכמו שאמר טולסטוי בספרו ‘אנה קרנינה’ -”כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו אך האומללות אומללות כל אחת בדרכה,” אבל בשונה מכך, נדמה כי הפעם הצליחה לעאל לנקז ולרכז את הכאב שבאובדן הבן, החייל, לכדי כאב כולל שלא שייך למשפחה זו או אחרת בלבד, כי אם שייך לכל המשפחות השכלות שממשיכות לחיות בקרבינו אחרי שהחיים שלהם מסתיימים, ויחד איתן שייך לקולקטיב הציבורי של כל העם שמתכנס באבל על מות הבנים, גם אם הם לא הבנים הפרטיים שלו.

אנחנו מקבלים הצצה לסיפור אישי מאד. (לעאל אכן שכלה את האחיין של בעלה באותו קרב שהיא מתארת בספר, אבל את שמו האמיתי היא שינתה בסיפור מנדב לנמרוד. במאמר מוסגר אוסיף כי נדמה לי שרק פרט זה שונה בסיפור). ניכרת עד מאד בכתיבתה, מעורבותה האישית בסיפור ובקורותיו, וכאבה וכאב המשפחה הפרטית שלה. אבל יחד עם זאת היא מצליחה לייצר אצל הקורא תחושת הזדהות מלאה וכאב חסר אויר בקריאת סיפרה.

מצד אחד לא יכולתי להניח את הספר הזה מהיד, ומצד שני הייתי חייבת לעשות הפסקות יזומות על מנת לתת לדברים לשקוע ולחלחל ובכדי שאוכל אני, הקוראת, לפחות (כי הכותבת נדמה לא מצליחה) לעצור ולנשום אויר ממש.

 

“יש רגע בלתי נשכח בספרו של צ’רלס דיקנס ‘ימים קשים’, כשאחת הדמיות, ששרועה על הספה ונתמכת בכרים, מקבלת את פני ביתה שבאה לשאול לשלומה. “אינני בקו הבריאות כלל, לואיזה, אני חשה חולשה רבה וסחרחורת” אומרת האם. “יש לך כאבים, אמא יקרה?” “אני חושבת שיש כאבים אי שם בחדר,” עונה האם. “אבל אינני יכולה לומר בוודאות שהם שלי”  זו הייתה, בזמן ההוא, תמצית חיינו.” (עמ’ 174)

בשוליי הסקירה הזו אני רוצה להוסיף הערת המלצה לקריאה נוספת: בתקופה האחרונה יצא לי לקורא רצף של ספרים שיצאו בהוצאת ‘ספרייה לעם’ של ‘עם עובד’, ספרי מקור שעוסקים במשפחות אומללות כל אחת בדרכה. מצאתי את עצמי נסחפת בסיפורים יוצאים מהכלל שנפרסים על פני ישובים קטנים וגדולים ברחבי הארץ.

מישהו בספרייה לעם עושה עבודת עריכה נפלאה בחיפוש, מציאה והוצאה לאור, של הספרים הללו. עוד אכתוב גם עליהם בהמשך אבל בינתיים כשאתם הולכים לרכוש את סיפרה של איריס לעאל, והאמינו לי אתם רוצים לרכוש ולקורא אותו, קחו איתכם הביתה גם את ‘על הדבש ועל המות’ של ערן בר-גיל, ‘נמר גימל’ של לירון גולוד, ואת ‘השופט’ של שי אספריל. ספרים נפלאים ומעוררי מחשבה שנשארים הרבה אחרי שהקריאה בהם מסתיימת. (שמעתי גם טובות ונצורות גם על ‘צערו העתיק של הירח’ של נעמה דעי שאני מתכוונת עוד לקרואו.)

 

ספרי עם עובד שקראתי ואהבתי השנה

ספרי עם עובד שקראתי ואהבתי השנה

ובשורה תחתונה – ‘לא העזנו לדעת’ הוא מסמך נדיר ואינטסיבי על כאב ואובדן גדולים מאד, שמצליח לעורר מחשבה ולהטריד את הנשמה בצורה בלתי רגילה. קריאה חובה לכל ישראלי.ת באשר הם. ספרות ישראלית במיטבה.

 ~~~~~~~

לֹא הֵעַזְנוּ לָדַעַת

 מאת: איריס לעאל

 הוצאה: עם עובד

סדרה: ספרייה לעם

 שפת מקור: עברית

 ז’אנר: פרוזה, ספרות מקור

 שנת הוצאה בארץ: 2019

 מס’ עמ’: 240

עורכי הסדרה: משה רון, מאיה פלדמן, דבורה נגבי, יובל שמעוני

 עיצוב הסדרה: יהודה דרי

תצלום העטיפה: Birthe Piontek-Cherries, from the series Vague, 2004

 ~~~~~~~

לינק לרכישת הספר באתר ההוצאה:

https://www.am-oved.co.il/%D7%9C%D7%90_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%93%D7%A2%D7%AA?bsp=19907

 

 

עוד מהבלוג של לי-את הלר

תצוגה מקדימה

לכל איש יש שם - 'איש ושמו אובה'

'איש ושמו אובה' – פרדריק בקמן בביקור ב'צומת ספרים' , גיליתי שברשימת עשירייה - ספרים ב-29.9 ₪  משתתף במבצע גם 'איש ושמו אובה' של פרדריק בקמן, שזכיתי לקרוא כספר לבן עוד...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

אלנה פרנטה והחברה הגאונה שלה

'החברה הגאונה' – אלנה פרנטה. *********************** איזה ספר מופלא. איזה סיפור מלא קסם, מלא גאונות. איך אפשר בעזרת מילים לכתוב...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

רוחות העבר וצללי המתים

'הרוחות של בלפסט' – סטיוארט נוויל.     ספר חדש מבית הוצאת תמיר||סנדיק יצא לאור. יש משהו בהוצאה העצמאית הקטנה הזו שנושא תו איכות על הספרים המופעים תחת ידה. משהו שגורם לי...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה