הבלוג של לי-את הלר

לא מי את, לי-את.

אז שלום לכולם, אני לי-את (הלר) אני כבר די גדולה, והנה, גם אני כאן, כותבת בבלוג משלי, ומלהגת על דברים שמעניינים, נוגעים, ומזיזים לי. בחיי המקצועיים אני מתפרנסת מתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. תחומי עניין, בגדול – תרבות: - ספרים... +עוד

אז שלום לכולם, אני לי-את (הלר) אני כבר די גדולה, והנה, גם אני כאן, כותבת בבלוג משלי, ומלהגת על דברים שמעניינים, נוגעים, ומזיזים לי. בחיי המקצועיים אני מתפרנסת מתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. תחומי עניין, בגדול – תרבות: - ספרים – על חוויות הקריאה שלי מן הסתם אכתוב בהמשך. - תיאטרון, אבל טוב (אני בוגרת של החוג לתאטרון של אוניברסיטת ת"א, במגמת בימוי). - קולנוע, אחרת לא יכולתי לעבוד במקצוע המופרע הזה שלי. - אמנות - וכל מה שיבוא לי. בפייסבוק אפשר למצוא אותי: @li-at heller

עדכונים:

פוסטים: 95

החל מנובמבר 2015

כשאהבתי למילה הכתובה נפגשת עם חיי המקצועיים נוצר חיבור מעניין ומפרה. לפני שבועיים נחת על שולחני ספר חדש של העורך אריק להב-ליבוביץ, ‘הַטּוֹפּוֹגְרַפְיָה שֶׁל הָעֲרִיכָה’ הוא קרא לו. הסתקרנתי

19/08/2019

כשאהבתי למילה הכתובה נפגשת עם חיי המקצועיים נוצר חיבור מעניין ומפרה

הטופוגרפיה של האהבה - אריק להב-ליבוביץ

הטופוגרפיה של האהבה – אריק להב-ליבוביץ

~~~~~~~~

לפני שבועיים נחת על שולחני ספר חדש של העורך הנפלא והרגיש אריק להב-ליבוביץ- שבין עבודותיו הרבות והמוצלחות ניתן להזכיר למשל את סדרות הטלוויזיה: ‘החמישייה הקאמרית’, בת ים-ניו יורק, ‘פלפלים צהובים’, (וזה רק דוגמאות על קצה המזלג), וסרטים כמו: ‘ביקור התזמורת’, ‘אפס ביחסי אנוש’, ‘לבנון’, ‘שש פעמים’, ועוד רבים אחרים.

מבחר קטן ממהפקות אותן ערך אריק להב-ליבוביץ

מבחר קטן ממהפקות אותן ערך אריק להב-ליבוביץ

הַטּוֹפּוֹגְרַפְיָה שֶׁל הָעֲרִיכָה’ הוא קרא לו. הספר המעניין והיפה הזה, מכיל את משנתו של להב-ליבוביץ, הסתקרנתי.

~~~

למי שלא יודע אני מתפרנסת מזה למעלה מעשרים שנה בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה הישראלית. בתוקף תפקידי אני עובדת כעוזרת במאי ראשונה, ותפקידי מתחיל בתקופת הפרה פרודקשן (קדם הפקה), ומסתיים בתום הצילומים. בכל פעם שאנחנו מסיימים את חלקנו כצוות שעובד בתקופה זו, אני מוצאת את עצמי אומרת שעד כאן עשינו מה שבאחריותנו, ומעכשיו הסרט שהולך לעריכה, עובר לידיים אחרות, והן שיקבעו בסוף מה יגיע למסך.

את שנותיי באקדמיה העברתי בכלל בחוג לתיאטרון של האוניברסיטה, ואי לכך בפועל, כל מה שאני יודעת על קולנוע וטלוויזיה נלמד בדם יזע ודמעות, בעבודת שטח סיזיפית וארוכת שנים, על הסטים השונים. ומאחר ותפקידי מסתיים בתום הצילומים, אינני מבינה דבר וחצי דבר בנושא עריכה. השלב הזה תמיד נותר עלום וסודי בעיניי.

את שעותיי בחדרי עריכה ניתן לספור על כף יד אחת, ביקורים חטופים בחדרים שבמאים הזמינו אותי אליהם. בסרט מדוזות של שירה גפן ואתגר קרת לדוגמא, קיבלתי הזמנה מהצלם הצרפתי שהגיע לצורך הצילומים, ולטענתו מאפר.ת, מלביש.ה, ארט דירקטור, וע.במאי, חייבים להגיע ולצפות בהקרנות חומרי גלם בחדרי עריכה, כי רק ככה מבינים מה עושים. הגעתי לחדר ונשלחתי לצפות בסצנת הפתיחה שהייתה מאד מסובכת לצילום. חייבת להודות שממש התרגשתי. פתאום נפלו לי אסימונים לגבי החלטות ושיקולים שנלקחו בעת הצילומים ונראו לפני על המסך.

לאור כל זאת, כשקיבלתי את הספר ‘הטופוגרפיה של העריכה’, שמחתי על ההזדמנות להציץ אל מאחורי הקלעים של העשייה הקולנועית מהשלב שבו עבודתי כבר נסתיימה. להציץ וללמוד גם על עבודת העורך.

בספרו החדש חושף העורך המיתולוגי להב ליבוביץ, סודות וטיפים נפלאים מחדר העריכה – הסודות הגדולים והקטנים שיש לעורך טוב באמתחתו. אבל מה שמעניין בספר, שאין זה ספר המיועד למטיבי לכת בלבד. ואני מצאתי שגם הדיוטות גמורים שרוצים להציץ אל מאחורי הקלעים של העשייה הקולנועית ימצאו בו עניין. מאד.

להב-ליבוביץ מספר על ניסיונו בתחום, על האישי ועל המקצועי.

כמוני, מעיד על עצמו ליבוביץ-להב, גם הוא למד באופן עצמאי, תוך כדי עשייה בשטח.

הוא מעיד שעבודת העורך היא כעבודת הנווט: “על שניהם לשרטט נתיב שבו אמורים להוליך מטיילים או צופים בדיוק רב. אחד משרטט צירים על גבי מפה טופוגרפית ואילו השני פונה אל הדמיון האנושי, מחבר סצנה אחר סצנה לרצף אחיד ומוליך אותנו במבוך הסיפור והרגש” (עמ’ 11)…“העורך הוא מעין מדריך טיולים. יחד עם הבמאי הוא משרטט ציר ניווט לקבוצת המטיילים-הצופים…”(עמ 12)

בקריאה בספרו של להב-ליבוביץ, הבנתי גם, שעבודת העורך הקולנועי והעורך הספרותי מקבילות ומשיקות זו לזו. על שניהם בסופו של דבר להוליך את הקורא/הבמאי/הצופה בנבכיי הסיפור, אם במילים ואם בתמונות, וליצור רצף עלילתי משמעותי, ללא רגעים מיותרים שבהם יכול הקורא או הצופה ללכת לאיבוד. “יש הרבה מן המשותף לעריכה ולתסריטאות כי שתיהן עוסקות בהרכבה ופירוק של מבנים סיפוריים” כותב להב ליבוביץ בספרו.

כמה פעמים קראתם ספר וחשתם שיש בו תיאורים מיותרים. רגעים בסיפור שלא מקדמים את העלילה או הגיבורים כהוא זה? אותו הדבר קורה גם מן הסתם גם בסרטים, והמקום לפתור זאת הינו בחדר העריכה.

במאמר מוסגר אוסיף בנימה אישית, מצאתי את האמירה הזו נכונה גם לגבי תפקידי, וזאת כיוון שבתקופת הפרה, אני מפרקת טכנית כל סצנה לכל מרכיביה: משתתפים, לוקיישנים, זמני היום, אביזרים, רכבים, צרכים מיוחדים וכו’ וכו’. ואח”כ מרכיבה את הכל מחדש לתוכנית צילומים שעל פיה תצולם הסדרה או הסרט.  בתקופת הפרה פרודקשן, לא פעם אני מתריעה על נקודות מיותרות שעומדות להיות מצולמות – סצנות שלמות שלא מקדמות דבר וחצי דבר ואף תוקעות את העלילה. אני מסבירה שחבל לצלם אותן כי זה בזבוז משאבים יקרים של זמן כסף וכוח אדם, אבל התסריטאים, כמו הסופרים מן הסתם, לא פעם מאוהבים בטקסט שכתבו ואינם מסוגלים לוותר על כלום. אנחנו יוצאים לצילומים ורק בחדר עריכה כשהכול פרוש לנגד העיניים (הלא טריות כבר של החברה שעבדו בהפקה), מגיע העורך של הסרט או הסדרה ומציע פרשנות חדשה, חיבורים חדשים שמנתבים את הסיפור בדרך שקודם לא יכלה להתגלות לעוסקים במלאכה. לא הייתה הפקה שיצא לי לקחת חלק בה שהגיע למסך בסופו של התהליך בדיוק כמו שנכתבה וצולמה על הסט.

בפרקים קצרים וברורים מצליח להב ליבוביץ להוליך את הקורא שלו בדרך עבודתו של העורך תוך שהוא נותן דוגמאות מעניינות ומחכימות לקורא.

הנושאים שעולים מהספר הינם קצב, תסריט, עבודה עם במאים, בניית הסיפור בתמונות, שלב ה’ראפ קאט’ (השלב של העמדת הסצנות בזו אחרי זו בפעם הראשונה לפני תיקונים של אור, צבע, קול ועוד), כשלון, הצלחה, קולנוע דוקומנטרי סיפורי, מוזיקה של עריכה, סיום עבודה, ומבט בפרספקטיבה לאחר יציאת הסרט לעולם.

מצאתי שהספר מעניין, ומלמד אך עם זאת הוא לא דידקטי במובן השלילי של המילה. הוא מיועד לעורכים, ולאנשי קולנוע שלא מתעסקים בעריכה, אבל בעת ובעונה אחת הוא נהיר ברור וקריא גם לאלו שאינם מבינים דבר בנושא, אבל מבקשים לדעת ולהבין. הוא פותח צוהר אל מאחורי הקלעים תוך מתן דוגמאות מנסיונו של להב-ליבוביץ אבל בלי להכניס ריכולים וצהבת שבקלות יכולה הייתה לצוץ ולטעמי לפגוע בשלומות של הספר הזה.

ודבר אחרון, הספר הזה מבחינה אסטטית, הינו הספר היפה ביותר שאחזתי בידי בשנים האחרונות. החל בכריכה היפה שלקוחה מתוך תמונת הנושא של הסרט ‘ביקור התזמורת’, דרך עימוד נעים לעין של פרקים קצרים תמציתיים ועניינים, וכלה בתמונות הפזורות בתוכו מתוך סרטים שערך להב-ליבוביץ.

ממליצה לכל חובב קולנוע באשר הוא. לכל איש מקצוע בתעשייה, ולכל מי שרוצה להציץ וללמוד קצת יותר על העבודה בחדרי העריכה. ויש מה ללמוד.

 

למען גילוי נאות, כשנכנסתי לויקיפדיה לקרוא קצת על אריק גיליתי שחלקנו עבודה בלא מעט הפקות מבלי שידעתי זאת קודם-והוא שאמרתי עבודתי מסתיימת כשעבודתו מתחילה. (לדוגמא: ‘חלומות נעורים‘  – שאף הייתה הסדרה בראשונה בה עבדתי, ‘פלפלים צהובים’, ‘תיאום כוונות‘, ‘סיפורי בית קפה‘, ועוד)

את הספר ניתן לרכוש בלינק המצורף
https://market.marmelada.co.il/products/3854339656
ספר

COVER-0001

 ~~~~~~~

הַטּוֹפּוֹגְרַפְיָה שֶׁל הָעֲרִיכָה

מאת: אריק להב-ליבוביץ

 הוצאה: אסיה

הספר ראה אור בתמיכת: קרן הקולנוע הישראלי, משרד התרבות והספורט, והמועצה הישראלית לקולנוע

סדרה: קולנוע, בעריכת רבקה יוגב

 שפת מקור: עברית

ז‘אנר: מקור, עיון, הדרכה ולימוד

 שנת הוצאה בארץ: 2019

 מס’ עמ’: 141

דימוי הכריכה מתוך: ‘ביקור התזמורת’

 ~~~~~~~

עוד מהבלוג של לי-את הלר

תצוגה מקדימה

לכל איש יש שם - 'איש ושמו אובה'

'איש ושמו אובה' – פרדריק בקמן בביקור ב'צומת ספרים' , גיליתי שברשימת עשירייה - ספרים ב-29.9 ₪  משתתף במבצע גם 'איש ושמו אובה' של פרדריק בקמן, שזכיתי לקרוא כספר לבן עוד...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

אלנה פרנטה והחברה הגאונה שלה

'החברה הגאונה' – אלנה פרנטה. *********************** איזה ספר מופלא. איזה סיפור מלא קסם, מלא גאונות. איך אפשר בעזרת מילים לכתוב...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

רוחות העבר וצללי המתים

'הרוחות של בלפסט' – סטיוארט נוויל.     ספר חדש מבית הוצאת תמיר||סנדיק יצא לאור. יש משהו בהוצאה העצמאית הקטנה הזו שנושא תו איכות על הספרים המופעים תחת ידה. משהו שגורם לי...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה