הבלוג של לי-את הלר

לא מי את, לי-את.

אז שלום לכולם, אני לי-את (הלר) אני כבר די גדולה, והנה, גם אני כאן, כותבת בבלוג משלי, ומלהגת על דברים שמעניינים, נוגעים, ומזיזים לי. בחיי המקצועיים אני מתפרנסת מתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. תחומי עניין, בגדול – תרבות: - ספרים... +עוד

אז שלום לכולם, אני לי-את (הלר) אני כבר די גדולה, והנה, גם אני כאן, כותבת בבלוג משלי, ומלהגת על דברים שמעניינים, נוגעים, ומזיזים לי. בחיי המקצועיים אני מתפרנסת מתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. תחומי עניין, בגדול – תרבות: - ספרים – על חוויות הקריאה שלי מן הסתם אכתוב בהמשך. - תיאטרון, אבל טוב (אני בוגרת של החוג לתאטרון של אוניברסיטת ת"א, במגמת בימוי). - קולנוע, אחרת לא יכולתי לעבוד במקצוע המופרע הזה שלי. - אמנות - וכל מה שיבוא לי. בפייסבוק אפשר למצוא אותי: @li-at heller

עדכונים:

פוסטים: 98

החל מנובמבר 2015

ספר שירה חדש של לאה גולדברג יוצא לאור – לאה גולדברג | השירים הגנוזים. חייבת להודות שתהיתי. הייתי סקפטית ואף כעסתי קצת. שירים גנוזים, אולי ראוי שיישארו כך? אז זהו, שלא ! על לאה – עליה ועל שיריה הגנוזים.

27/06/2019

 לֵאָה גּוֹלְדְּבֵּרְג | הַשִּׁירִים הַגְּנוּזִים

 

LEAGOLDBERGSIRIM 11

אַחֲרֵי הַרְבֵּה שָׁנִים,
אַחֲרֵי מוֹתֵנוּ,
הָלוֹךְ יֵלְכוּ עֲנָנִים
עַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם.

יַעַמְדוּ יָמִים לְבָנִים
וְלֵילוֹת יַשְׁחִירוּ
וְיֵרְדוּ גְּשָׁמִים רוֹנְנִים
עִם פְּרוֹס הַחֹרֶף.

בֶּחָצֵר יְשַׂחֲקוּ יְלָדִים
וּבִשְׁעוֹת הָעֶרֶב
מֵחַלּוֹן יִקְרָא קוֹל הָאֵם:
“יְלָדִים, הַבַּיְתָה!”.

וְזוּגוֹת יַעַמְדוּ צְמוּדִים
בִּמְבוֹי הַשַּׁעַר,
וְאִישׁ בָּעוֹלָם לֹא יִזְכֹּר
כִּי אֲהַבְתִּיךָ.

(לאה גולדברג-השירים הגנוזים -מתוך השער השלישי, עמ’ 131)

כפי שידוע לכל עלי, אני אוהבת לקרוא.

אותיות שהתחברו לי למילים כבר בגיל 4, פתחו לי את הלב והנשמה לעולמות קסומים, לדמיון, לחלום.

ספרי סיפורים, מסעות, הרפתקאות, תמיד קסמו לי. ובין היתר גילתי כבר בגיל צעיר את לאה גולדברג. לאה של סיפורי הילדים, המפוזר מכפר אז”ר, איה פלוטו ובהמשך, ידידי מרחוב ארנון, ניסים ונפלאות, ועוד. ואם הסיפורים הגיעו גם שירי הילדים, שיר ליקינטון, מה עושות האיילות בלילות, הם רק דוגמאות מזעריות.

אבל אז גדלתי וגיליתי את לאה גולדברג המשוררת. האישה.  משהו בשירה של האישה הבודדה הזו התחבר לי בנשמה, הפעים בי את הנשימה. ‘האמנם’ (המוכר גם בשם ‘את תלכי בשדה’), שלה עם המשפט “וּפְשׁוּטִים הַדְּבָרִים וְחַיִּים, וּמֻתָּר בָּם לִנְגֹּעַ, וּמֻתָּר, וּמֻתָּר לֶאֱהֹב…” הילך עלי קסמים. ואהוב עלי ביותר עד היום בשירה העברית.

שירי ארץ אהבתי הנוגעים ללב, ימים לבנים, זה מכבר…  כמה יופי, וכמה כאב שהצליח לשבת לי על הנימים הכי קטנים שיש… הפכתי בשירים, קראתי אותם, שרתי אותם ,למדתי אותם בע”פ, מוקסמת מחיבורי המילים, מהפשטות המורכבת.

אהבתי. וידעתי שמה שהכרתי, זה מה שיש.

 

יצירתה של גולדברג, היוצרת הנפלאה  הזו (שהאמת, עסקה בכל כך הרבה אספקטים שקשורים לספרות, אבל זה לסקירה אחרת,) נסתיימה עם מותה בינואר 1970 (בשנה הבאה יציינו 50 שנה לפטירתה), וכל שנותר לנו זה להמשיך לקרוא לשיר ולהתפעם מיצירתה.

והנה טרום שבוע הספר, בחודש שעבר, התפרסם כי ספר שירה חדש של לאה גולדברג יוצא לאור – לאה גולדברג | השירים הגנוזים. חייבת להודות שתהיתי. הייתי סקפטית ואף כעסתי קצת. שירים גנוזים, אולי ראוי שישארו כך?

כל יוצר מן הסתם, יושב בחדר עבודתו וכותב. הדברים נכתבים בקלות או במאמץ, מתוך מחשבה שרצונו הוא שהעולם ייחשף לאותה היצירה.

אבל לכל כותב גם הזכות להחליט מה יפורסם ומה יישאר במחשכי מגירתו ולא יראה אור ויפגוש קהל.

גם גולדברג, היוצרת, כתבה שירים שהיא בחרה לא להוציאם לאור, אז מה עכשיו ולמה כמעט 50 שנה לאחר פטירתה יוצאים השירים הללו לאור?

החלטתי מאהבתי לגולדברג ומסקרנותי לפתוח את הספר ולהציץ לתוך השירה שלא ראתה אור קודם לכן.

את הספר ערך גדעון טיקוצקי שנתקל בשירים הללו בפעם הראשונה, עת היה סטודנט צעיר שנשלח ע”י ד”ר עפרה יגלין, חוקרת ספרותית, לאתר סונטות שחיברה גולדברג וגנזה. הוא הגיע למכון גנזים שם שמורה כל יצירתה של גולדברג, ובין אלפי דפי העיזבון מצא טיקוצקי, היום ד”ר וחוקר ספרות בעצמו, מחברות, מכתבים, טיוטות ודפים. וחוץ ממס’ סונטות גנוזות שהתבקש למצוא, הסתתרו שם גם המון שירים שהוא והעולם לא הכירו.

גולדברג פרסמה 750 שירים בימי חייה, וכעת עם יציאת הספר הזה, נוספו עוד 250 שירים שגנזה. בין היתר מופיעים בו שירי בוסר, שירי הילדות שלה, שהוריה שמרו מגיל צעיר. ושירים מכל תקופות החיים עת פרסמה את יצירתה.

בפתח הספר מציין עורכו טיקוצקי, כי עיזבונה של גולדברג מכיל כ 18 אלף עמודי טקסט, ביניהם מאות כתבי יד של שירים שכבר ראו אור ושל שירים שנותרו בחשכת הארכיון.

כשנשאל טיקוצקי מדוע גנזה את השירים השיב, כי גולדברג החמירה עם עצמה, ואנו הקוראים מעריכים אחרת את יצירתה וצמאים להכיר עוד ממנה. אמנם יש דילמה אתית בפרסום הדברים, אבל לטענתו אין הדין זהה בין אנשים פרטיים ובין יוצרים, וכל עוד לא פורסמו שירים ויצירות שפוגעות בה אישית, יש מקום לפרסום החומרים הללו.

כבר בפתיחת הספר נדרש הקורא להכרעה, לקרוא? או לא לקורא? להיות מציצן למקומות מוסתרים במגירה או להשתתף החווית יצירה של יוצרת גדולה ואהובה.

אני לא עמדתי בדילמה, הסקרנות גברה עלי, וכל שיר שפתחתי וקראתי, נקרא ביראת קודש ובפחד מפני האכזבה שאולי טמונה בו.

והנה מצאתי עצמי ברגשות מעורבים בקוראי את השירים, חלקם התגלו כשירים בתהליך, שירים לא גמורים, לא בשלים עד הסוף, כמו תינוקות שלא נולדו עדין. ומנגד קובצו כאן שירים שריגשו אותי, שימחו את ליבי, הפעימו. ושמחתי על כי בסופו של דבר יצאו מחשכת הגניזה ופגשו את עיניי הציבור וראו אור.

חמישה שערים בספר – כשכל שער מייצג תקופה פואטית בחייה של גולדברג:

השער הראשון | אירופה, מוקדם ומכיל את שיריה הגנוזים מהמחצית הראשונה של שנות ה–30 של המאה שעברה.

אלו שירים אישיים מתוך עולמה הקטן של גולדברג, עולמה האישי הפרטי. מתקופת לימודיה בגרמניה

השער השני |“השנים המעצבות” בארץ, בין השנים 1935-1939,

שירים מהשנים הראשונות לאחר עלייתה ארצה בשנת 35, התקופה המעצבת של יצירתה, וניכר בה רושם מפגשיה עם הכרך האירופי מכאן ועם המציאות הארץ־ישראלית מכאן

השער השלישי | שירים מהתקופה התיכונה בעיקר משנות ה 40 וה 50,

השנים בם ביססה את מעמדה בארץ כמשוררת כמשפיעה, שנים שנחשבו לשיא הקריירה הפואטית של גולדברג.

השער הרביעי | בנים אבודים: שירים שנשמטו ממחזורים מוכרים (מכל השנים)

זהו השער המעניין ביותר והוא איננו מוכוון לשנים ספציפיות. בשער זה מופיעים שירים שנועדו מלכתחילה להיכלל במחזורי שירים מוכּרים, אך נשמטו בהמשך. כך מתגלים שירים משלימים למחזורים ידועים, המאירים אותם באור חדש.

בין השירים הללו נמצאים למשל, הסונטה ה 13 לשיריה של תרזה די מון. או התכתבות עם שיר מה יהיה בסופנו שבגרסתו המוכרת יצא מוצלח יותר. או שלשיר האוהבים על שפת הים המוכר כ’בואי כלה’ קדמו שני בתים (להלן הראשון שבהם: “נדדה שנתי / חלוני פתוח / אל אוויר הלילה החם, המלוח / אני מקשיב למשק הזהיר של הים / החושש להעיר את יַלְדֵּךְ שנרדם” (עמוד 198).

ובכן, מתברר, יש גם ילד בתמונה.

השער החמישי | לכל המאוחר השירים משנות השישים, העשור האחרון לחייה.

כאן ימצא הקורא שירים מימי מחלתה, שירים אינטימיים על ימים של כאב, של הבנה שהיא הולכת לקראת מפגש חוזר עם אהובה המת “והנה בחלום / פגישה בעולם הבא: / … “ושוב אנו יושבים בבית קפה קטן / ומשיחים — על מה כן? על מה לא / ועל עלמה מאהלר / ועלמא הדין / וסתם בעלמא” (עמוד 272)

הספר עובר על הקורא בו כחוויה נעימה ומרגשת.

השירים מוגשים לקורא שלמים, הקריאה זורמת.

במאמר של הושבע סמט־שינברג מעיתון הארץ במוסף ספרים מתאריך 21.06.19, נכתב:

את אלה המבקשים בשיר הלירי את הרגש ואת החיבור האישי יְלַמֵּד ספר “השירים הגנוזים” של גולדברג לקחת את מה שהשמים נותנים. הוא ייענה לכל הלך נפש שלהם כשיזדקקו לו: לפרקים הוא ירגש אותם, לפרקים יצהילם. על פי רוב ידכדך אותם עמוקות, ואף יספק להם, לקוראים — במידה מוגבלת, אך הם לא יכירו במוגבלותה — הנאה אסתטית ומוזיקלית. אחרי הכל, גם לשירי “נֵפֶל” ישנה אותה גנטיקה משובחת של אחיהם סמוקי הלחיים מן הקורפוס שזכה ויצא לאוויר העולם. וגולדברג בגנזיה טובה יותר ומתגמלת יותר וחכמה יותר מרוב השירה שרואה אור ונצרכת היום על ידי קהל קוראי השירה הרחב…”

בסוף הספר כולל טיקוצקי הפניות הערות והקשרים ספרתיים שאולי יעניינו ויעזרו לחוקרי ספרות ובכך הופך אותו גם לספר מדעי לימודי מחקרי, אבל גם לקורא הפשוט יוסיפו דעת ועניין.

יש בספר הזה שורות מופלאות, חרוזים קסומים.

הקסם הגולדברגי נוכח בכל שורה בכל פסיק.

הקריאה בספר הזה מצליחה לחשוף עוד טפח בדמותה החידתית של גולדברג המשוררת, גולדברג האישה.

שורה תחתונה, חובה לאוהבי שירה ועוד יותר לאוהבי גולדברג שעוד טפח מיצירתה מוגש לקורא באהבה וכבוד ליצירה וליוצרת.

 

הִנֵּה כּוֹכָבִים קְטַנִּים
בְּשָׁמַיִם גְּדוֹלִים,
וְהַלַּיְלָה מֵאִיר פָּנִים
לַשּׁואֲֹלִים.
 
שְׁאַל, אֵפוֹא, לִבִּי הָעִקֵּשׁ,
נַפְשִׁי, שַׁאֲלִי;
מָה אֶשְׁאַל עוֹד וּמָה אֲבַקֵּשׁ
וְחַיַּי כְּבָר שֶׁלִּי?
 
(מתוך “מזמור לילה”, עמ’ 188)

~~~~~~~

 לֵאָה גּוֹלְדְּבֵּרְג | הַשִּׁירִים הַגְּנוּזִים

 

עורך: גדעון טיקוצקי

 הוצאה: ספריית הפועלים, הוצאת הקיבוץ המאוחד בע”מ

 ז’אנר: שירה

 שנת הוצאה בארץ: 2019

 מס’ עמ’: 453

 הספר יצא לאור בסיוע:

מפעל הפיס | מרכז הספר והספריות | העמותה להנצחת לאה גולדברג | אגודת הסופרים העברים | מכון גנזים

 על העטיפה: לאה גולדברג, ככל הנראה סבפטמבר 1960

צילום העטיפה:אנה ריבקין בריק

עיצוב עטיפה: דוד בן הרא”ש

 ~~~~~~~

לאה גולדברג | השירים הגנוזים, לינק לרכישה באתר ההוצאה

 leag_master

עוד מהבלוג של לי-את הלר

תצוגה מקדימה

לכל איש יש שם - 'איש ושמו אובה'

'איש ושמו אובה' – פרדריק בקמן בביקור ב'צומת ספרים' , גיליתי שברשימת עשירייה - ספרים ב-29.9 ₪  משתתף במבצע גם 'איש ושמו אובה' של פרדריק בקמן, שזכיתי לקרוא כספר לבן עוד...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

אלנה פרנטה והחברה הגאונה שלה

'החברה הגאונה' – אלנה פרנטה. *********************** איזה ספר מופלא. איזה סיפור מלא קסם, מלא גאונות. איך אפשר בעזרת מילים לכתוב...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

יצאתי לגלוש

יצאתי לגלוש   יש לי חברים גול-שים. גולשים אמתיים אומרים את המילה במילעיל ולא במילרע, זה יותר קול. יותר היפ... הגול-שים הם עם של חתיכים, נראים תמיד בכושר, עם גוף חטוב, וצבע...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה