הבלוג של לי-את הלר

לא מי את, לי-את.

אז שלום לכולם, אני לי-את (הלר) אני כבר די גדולה, והנה, גם אני כאן, כותבת בבלוג משלי, ומלהגת על דברים שמעניינים, נוגעים, ומזיזים לי. בחיי המקצועיים אני מתפרנסת מתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. תחומי עניין, בגדול – תרבות: - ספרים... +עוד

אז שלום לכולם, אני לי-את (הלר) אני כבר די גדולה, והנה, גם אני כאן, כותבת בבלוג משלי, ומלהגת על דברים שמעניינים, נוגעים, ומזיזים לי. בחיי המקצועיים אני מתפרנסת מתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. תחומי עניין, בגדול – תרבות: - ספרים – על חוויות הקריאה שלי מן הסתם אכתוב בהמשך. - תיאטרון, אבל טוב (אני בוגרת של החוג לתאטרון של אוניברסיטת ת"א, במגמת בימוי). - קולנוע, אחרת לא יכולתי לעבוד במקצוע המופרע הזה שלי. - אמנות - וכל מה שיבוא לי. בפייסבוק אפשר למצוא אותי: @li-at heller

עדכונים:

פוסטים: 77

החל מנובמבר 2015

מקולנוע פוליטי ממוקד מטרה, אט אט, בניגוד למחשבתה של שרת התרבות מירי רגב, נולד כאן קולנוע חברתי, קולנוע אישי, שבא לספר סיפורים אנושיים מבלי להכניס אג’נדה פוליטית. גם שנת 2018, מלאה בסרטים אישיים / חברתיים, נהדרים שעוד ידובר בהם כשיצאו אל האקרנים. תאמינו לי צפיתי, ולכם יש למה לצפות. השבוע עולה לאקרנים ברחבי הארץ סרטו החדש – שרוכים. סרטו האישי ביותר של הבמאי עטור השבחים ינקול גולדווסר.

02/09/2018

שרוכים - פוסטר הסרט

שרוכים – פוסטר הסרט

שרוכים – ינקול גולדווסר

אין זה סוד שאני חלק מתעשיית הקולנוע והטלוויזיה הישראלית.  ואין זה סוד שאני אוהבת קולנוע.

ולרובכם אין זה סוד שאני צופה בסרטים ישראלים בשנים האחרונות כחברת האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה, כך שיצא לי לראות לא מעט ממגוון הסרטים שנוצרו כאן בעשור האחרון.

מקולנוע פוליטי ממוקד מטרה, אט אט, בניגוד למחשבתה של שרת התרבות מירי רגב, נולד כאן קולנוע חברתי, קולנוע אישי, שבא לספר סיפורים אנושיים מבלי להכניס אג’נדה פוליטית.

מכתוב, ישמח חתני, געגוע, פיגומים, מוטלים בספק, אלו רק דוגמאות מהקולנוע של 2017.

גם שנת 2018, מלאה בסרטים אישיים / חברתיים, נהדרים שעוד ידובר בהם כשיצאו אל האקרנים.

תאמינו לי צפיתי, ולכם יש למה לצפות.

הפעם אני רוצה לכתוב על הסרט החדש של במאי עטור פרסים ושבחים – ינקול גולדווסר. – שרוכים.

ינקול גולדווסר על סט סרטו שרוכים, צילום מתוך דף הפייסבוק של ינקול

ינקול גולדווסר על סט סרטו שרוכים, צילום מתוך דף הפייסבוק של ינקול

גילוי נאות, זכיתי לעבוד עם ינקול כעוזרת במאי בסדרה ‘מעורב ירושלמי’ אותה ביים.

ינקול יצר קולנוע אישי חברתי כבר מסרטו הראשון.

מתחת לאף (1982) אף הפך ברבות השנים לסרט קאלט אלמותי. וזאת אף על פי ואולי בזכות הטיפול בדמיות שוליים בחברה הישראלית.

סרטו מעבר לים (1991) זכה לפרסים ושבחים רבים, מספר את סיפורו האישי של ינקול כילד, בהיותו בן למשפחה אשכנזית בורגנית שחיפשה לרגע לצאת מהארץ ולהצליח באמריקה הגדולה, ארץ האפשריות הבלתי מוגבלות.

השבוע עולה לאקרנים ברחבי הארץ סרטו החדש – שרוכים. וזהו סרטו האישי ביותר של ינקול.

מתוך הסרט שרוכים - צילום: ורד אדיר

מתוך הסרט שרוכים – צילום: ורד אדיר

הסיפור פשוט ונוגע ללב, סיפורם של ראובן, מוסכניק ירושלמי מבוגר, אביו של גדי, גבר בשנות השלושים לחייו המאותגר מנטלית.  ראובן שהתנכר לבנו לאורך כל ילדותו, נאלץ לקבל אותו לחייו לאחר שאימו של גדי מתה, והוא לא מסוגל לנהל חיים עצמאיים. המפגש בין שני הגברים הללו שמתחיל בחוסר ברירה, מגלה עם הזמן את אהבה שנוצרת בין האב לבן, ובין הבן לאביו. הם יעברו מורדות ועליות ביחסים שיגרמו לצופה לשבת מול המסך ולהזיל דמעות ללא יכולת  או רצון לשלוט ברגשות.

את דמות האב מגלם השחקן דוב’לה גליקמן, שמוכיח על המסך כישרון מופלא של שחקן אדיר. הופעתו מלאת עוצמה ורגש וממלאת את המסך בכל פריים בו הוא מופיע. הוא נוגע ללב מצד אחד, ומלא הומור מצד שני. ויוצק לדמות הכתובה נפח ונוכחות מרגשת.

שרוכים 9

דוב’לה גליקמן – בתפקיד ראובן, צילום: ורד אדיר

 

את תפקיד הבן המאותגר מגלם נבו קמחי, שמצליח להציב לנגד עניינו קונטרה ראויה לגליקמן, הוא יוצר דמות שמצליחה לעורר אהבה וסימפטיה, ולרגש.

תפקיד זה כאילו ונכתב ליכולות המשחק של השחקן הוותיק והלא מספיק מוערך הזה. שלא ספק עושה כאן את תפקיד חייו (עד כה).

הוא מציג לנו דמות של אדם עם צרכים מיוחדים, אבל צולח את תפקיד הדמות שיכלה בקלות ליפול לקלישאה, ומביא דמות אמינה ומרגשת כאחד. נטולת זיוף ומניפולציות.

 נבו קמחי - גדי, צילום:ורד אדיר

נבו קמחי – גדי, צילום:ורד אדיר

בהימור שלי אם יורשה לי בשלב זה, השניים הללו, שמשלימים האחד את השני בתצוגת משחק וירטואוזית נהדרת ונוגעת ללב, יקטפו השנה את פרסי אופיר למשחק.

אל השנים הללו מצטרף קאסט נפלא של שחקני משנה כשבראשם אוולין הגואל שעושה מטעמים מתפקיד משנה קטן. ולצידם אציין גם את אלי אלטוניו שלצערי לא רואים יותר מדי ממנו על המסכים. ואת יפית אסולין גם היא בתפקיד קטן ונוגע ללב.

אוולין הגואל ויפית אסולין - צילום: ורד אדיר

אוולין הגואל ויפית אסולין – צילום: ורד אדיר

חוץ מצוות שחקנים טוב, הצליח גולדווסר לאסוף סביבו צוות יוצרים מוכשר ובראשם הצלם המוערך, המוכשר ועטור הפרסים בועז יהונתן יעקב והמעצב האמנותי הגאון – יואל הרצברג שמצליח ליצור סטים פשוטים ואמיתיים לחלוטין, כמו דירת האב, המוסך, המסעדה הקבועה ועוד. הכל ראליסטי חף ממניפולציות יופי ואסתטיקה, ונראה אמין לחלוטין.

 את התסריט כתבו גולדווסר והתסריטאי הקבוע שלו חיים מרין שיצר איתו בעבר את הסרטים מתחת לאף, מעבר לים, מקס ומוריס, הבולשת חוקרת,  ואין לה אלוהים. ונראה כי השילוב הפורה בין השניים מביא גם הפעם תסריט רגיש, אישי ונוגע.

 את עבודת עריכת הסרט הפקיד גולדווסר בידי בנו  - איתמר גולדווסר, וביחד הם סיפרו את סיפור משפחתם.

 עבודת הבימוי של ינקול ניכרת בכל פריים וניואנס קטן על המסך, האנושיות והחום שלו יוצאים מכל סצנה וניכרים בעשיה של כל הצוות שעטף אותו. כשהוא מנצח על הכל על מנת להביא לצופה את הרגש והחמלה, והיכולת לראות את האחר. השונה.

ינקול דובלה ונבו על סט הסרט, מתוך דף הפייסבוק של ינקול

ינקול דובלה ונבו על סט הסרט, מתוך דף הפייסבוק של ינקול

אין לי ספק שהסרט הזה, שאולי לא יזכה לביקורות אוהדות בקרב המבקרים, שמחפשים תסריטים מתחכמים, יתקבל בקרב קהל הצופים באהבה רבה, כמו שקרה ל’ מכתוב’ או ל ‘ישמח חתני’. שמלכתחילה מיועדים לקהל הרחב על כל קשת גווניו ולא ליודעי חן בשם עצמם.

הסרט יצליח לגעת בליבו של הקהל, מתוך הומניות ואנושיות אותן ובמשם הוא נוצר.

והוא רק בא לרגש ולהפיץ חמלה ואהבת אדם לאחר ולשונה.

התגובות החמות בתום הקרנות הטרום בכורה, מוכיחות עד כמה הסרט הזה נוגע וחורץ לבבות.

אני יצאתי בוכה. ועמדתי דקה ארוכה מול ינקול בלי יכולת להוציא ולו מילה מפי. נושאת את הסיפור איתי ימים רבים אחרי שיצאתי מההקרנה.

embedded by Embedded Video

רוצו לראות.

 

שרוכים

שחקנים: דובל’ה גליקמן     נבו קמחי     אוולין הגואל     אליהו אלטוניו    אושרת אינגדשט    דרור קרן

במאי: ינקול גולדווסר

הפקה: טרנספקס הפקות וסרטים בע”מ – מארק רוזנבלום

תסריט: ינקול גולדווסר וחיים מרין,

צילום: בועז יהונתן יעקב

עריכה: איתמר גולדווסר

מעצב אמנותי: יואל הרצברג

מוסיקה: דניאל סלומון

ז’אנר: דרמה, ישראלי

ארוך: 98 דקות

שפה: עברית
בכורה: 30.8.2018

 

עוד מהבלוג של לי-את הלר

תצוגה מקדימה

לכל איש יש שם - 'איש ושמו אובה'

'איש ושמו אובה' – פרדריק בקמן בביקור ב'צומת ספרים' , גיליתי שברשימת עשירייה - ספרים ב-29.9 ₪  משתתף במבצע גם 'איש ושמו אובה' של פרדריק בקמן, שזכיתי לקרוא כספר לבן עוד...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

אלנה פרנטה והחברה הגאונה שלה

'החברה הגאונה' – אלנה פרנטה. *********************** איזה ספר מופלא. איזה סיפור מלא קסם, מלא גאונות. איך אפשר בעזרת מילים לכתוב...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

יצאתי לגלוש

יצאתי לגלוש   יש לי חברים גול-שים. גולשים אמתיים אומרים את המילה במילעיל ולא במילרע, זה יותר קול. יותר היפ... הגול-שים הם עם של חתיכים, נראים תמיד בכושר, עם גוף חטוב, וצבע...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה