הבלוג של לי-את הלר

לא מי את, לי-את.

אז שלום לכולם, אני לי-את (הלר) אני כבר די גדולה, והנה, גם אני כאן, כותבת בבלוג משלי, ומלהגת על דברים שמעניינים, נוגעים, ומזיזים לי. בחיי המקצועיים אני מתפרנסת מתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. תחומי עניין, בגדול – תרבות: - ספרים... +עוד

אז שלום לכולם, אני לי-את (הלר) אני כבר די גדולה, והנה, גם אני כאן, כותבת בבלוג משלי, ומלהגת על דברים שמעניינים, נוגעים, ומזיזים לי. בחיי המקצועיים אני מתפרנסת מתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. תחומי עניין, בגדול – תרבות: - ספרים – על חוויות הקריאה שלי מן הסתם אכתוב בהמשך. - תיאטרון, אבל טוב (אני בוגרת של החוג לתאטרון של אוניברסיטת ת"א, במגמת בימוי). - קולנוע, אחרת לא יכולתי לעבוד במקצוע המופרע הזה שלי. - אמנות - וכל מה שיבוא לי. בפייסבוק אפשר למצוא אותי: @li-at heller

עדכונים:

פוסטים: 70

עוקבים: 17

החל מנובמבר 2015

בלגן נפלא קראה ורד שנבל לספרה החדש – שם נהדר! שרה, הגיבורה החדשה שלה, מסדרת בתים של אחרים. אבל וידוי קטן של רז בעלה מזה 12 שנים, המגלה שהוא בגד בה, פעם אחת, לפני 8 שנים, מעורר בלגן עצום בחייה ומזכיר לה את דברי אמא שלה: אחרי האושר ועושר מתחילים החיים האמיתיים.

21/01/2018

balgannifla 1

כשאני שפוף ורע לי על הלב 

אני הולך אל ברטה ואצלה יושב…

אז אצלי זו לא ברטה שעושה לי טוב על הלב,
זה ספר טוב שיכול להרים לי את המורל ולעשות מסאז’ גם ללב.

כשראיתי שורד שנבל  הוציאה ספר חדש, חייכתי. אחרי ספרה הקודם  ‘בתי הקפה של נורה עפרון’ (הפנייה לסקירה שלי עליו בלחיצה על השם) שעשה לי טוב על הנשמה, רציתי עוד אחד כזה.

בלגן נפלא שנבל קראה לספרה החדש – שם נהדר! כבר נהיה לי חשק, ומיד קידמתי אותו לראש רשימת הקריאה הארוכה שלי, לקחתי את עצמי לקפה השכונתי והתחלתי לקורא.

^^^^^^^^^^^

מה היית עושה אם היית מגלה בקר אחד, ברגע רומנטי, שבן זוגך בגד בך?

גיבורת ספרה החדש של שנבל היא שרה, שמסדרת עם אמא שלה בתים של אחרים, אבל במשפט אחד שזורק לה רז, בעלה, הופכים חייה לבלגן אחד ענקי.

שרה לא אוהבת הפתעות, למעשה היא פוחדת מהן מאז הייתה ילדה קטנה, אבל היא מסכימה להפתעה הקטנה שהכין לה רז, לחגיגת 12 שנות הנישואים שלהם, ויוצאת איתו לבילוי במלון בוטיק קטן.

שם ברגע של אושר זוגי ממתינה לה ההפתעה האמתית – וידוי לא מתוכנן של רז, שהוא בגד בה. פעם אחת, לפני 8 שנים.

שרה ואמא שלה מסדרות בתים, אבל על הבלגן שמתרחש בחייה בעקבות הווידוי, היא לא מצליחה להתגבר, והווידוי הזה של רז פותח דלת לבלגן הגדול שיבוא אחר כך לחייה המאוד מסודרים (לכאורה) של שרה.

ויחד איתו יחשוף בלגן בכל נקודה בחייה.

הסיפור שמסופר בקולה של שרה, מוביל את הקורא(ת) אל ההכרות וההתאהבות שלה ושל רז, אל הבת המשותפת והמיוחדת שלהם, אל עברה  שלה כילדה שהוריה התגרשו בעקבות בגידת אביה, אל היחסים המוזרים של הוריה היום, אל חברים חדשים שהיא פוגשת שגם חייהם בבלגן,  ואל הסוד הגדול שהיא עצמה מחביאה אפילו מפני עצמה – שלא כל שכן מפני אהוביה הקרובים ביותר – והכל על מנת לשמור על הלב ולא להיפגע כמו שלימדה אותה אימא שלה.

ותוך כדי כל הבלגן הנפלא הזה היא בורחת, חוזרת, ושוב בורחת, עושה כמה מעשים מצחיקים ואפילו מטורפים, בטח בקנה המידה שלה. יוצרת חבריות חדשות, ומפרקת את חייה לגורמים כדי לעשות סדר חדש בבלגן, בדיוק כמו שלמדה אותה אימא שלה,

השיטה של מריל רייכמן לנצח בלגן מורכב, בלגן קיצון, כזה שגורם לכל בן אדם שפוי מהשורה לעמוד חסר אונים ולשקול ברצינות את אובדן ההכרה, היא לבלגן יותר. אבל רק לכאורה. לשפוך הכל, לפרוש את הבלגן…. (עמ’ 15)

תפרשי לפנייך את כל מה שיש, ותתחילי למיין ולבנות. (עמ’ 242)

 

אבל ההחלטות שלה משבשות עוד יותר את הכל.

הסיפור משעשע ועצוב בעת ובעונה אחת. הטוב והרע משמשים בו בערבוביה מבולגנת אבל נפלאה.

שנבל מצליחה בחן רב להכניס אותנו לתוך הראש המסובך והמבולגן של שרה. להתחבר אליה ולהזדהות  איתה, או לא להסכים לבחירות שלה, ולרצות לצעוק לה שתשמע ושתפסיק לבחור בדרך שעושה את הכל עוד יותר מבולגן בעבורה.

דמיות המשנה שמציבה שנבל אל מול הגיבורה, חזקות ושלמות. הן יוצרות אצלה מצבים ומחשבות שמניעות את העלילה ואותה, ואצלנו הקוראים הן יוצרות שעשוע ואמפטיה ונפח שמוסיפים לסיפור האישי.

אמא שלה – שכל חייה הולכת לפי עקרונות שישמרו על הסדר ועל הלב וברגעי האמת גם היא מכניסה בלגן לחייה שלה.

אבא שלה – שלמרות השנים והמרחק חוזר לארץ בניסיון נואש לכיבוש ליבה של אמא שלה שוב. ומסתבך ברומן משולש והזוי עם רופא צעיר וסימפטי שמשמש בן זוגה של האם היום.

רז בעלה – שלא מבין מה עולל בעולמה וממתין בצד עדין אוהב, עד יעבור זעם או יסלח

און – שף  מתוסבך שחי בנפרד מאשתו וילדיו, ושאליו היא מגיעה בעקבות הבריחה החפוזה שלה כשהיא שומעת את הוידוי.

נסיה – הסטנדאפיסטית המפורסמת שחוטפת התמוטטות עצבים בהופעה. ומתגלה ביחד עם און כחברים חדשים ואמיתיים שתומכים בה ובם בעת צרה.

והבת האהובה שלה, אביה – שמסתובבת בעולם עם זוג כנפיים של פיה. ותמימות ילדית קסומה.

כל דמות ודמות שמצוירת דרך עיניה של שרה, היא יצירה שלמה בפני עצמה שיכלה להכיל את סיפור שלם בספר וסיפור משלה.

שנבל יודעת לכתוב בצורה כנה ומרתקת. היא יודעת לעצב סיפור. לבלגן עלילה, ולזרוק לתוכה דמיות שונות שמאירות את הגיבורה בצבעים שונים.

אבל שלא כמו בספרי Feel Good שהכל בם מסתיים באושר ועושר עד עצם היום הזה, שנבל לא מייפה את המציאות, לא עושה הנחות לקורא שרוצה קתרזיס. היא מתארת סיטואציות ופורטת אותן לרגעים קטנים, למעשים לשברון ולכאב, ויחד עם זאת היא מצליחה לסחוף את הקורא אל עומק הדמיות ובחירותיהן ואל הקשיים שהחיים האמיתיים מציבים להם. לנו.

או כמו שמריל אמרה:

ואחרי ה happily ever after מתחילים החיים האמיתיים (עמ’ 243)

אז לא קיבלתי את הספר שירים לי את המורל ויעשה לי טוב על הלב, כמו שרציתי שבחרתי לקורא אותו, אבל קיבלתי ספר שנון, נוגע ללב שמביא את החיים האמתיים אחרי העושר והאושר המובטחים רק בסיפורי האגדות. ומעורר מחשבה גם אחרי שהוא נגמר.

רוצה לציין גם עטיפת הספר, הנפלאה לא פחות, שצוירה על ידי תומר חנוכה ועוצבה ע”י אמרי זרטל.

ולסיכום:

מביאה כאן ציטוט של ורד שנבל מתוך פוסט שכתבה לקבוצת הפייסבוק – מועדון קוראות:

קוראות יקרות,
כשהתיישבתי לכתוב את “בלגן נפלא” לא היה לי מושג על מה אכתוב. מניסיון ידעתי שאם אכתוב משהו – משפט, קצה של רעיון, סיטואציה – ואז אכתוב עוד, אפילו טיפה. ואז אמחק. ואתחרט (לא על המחיקה, אלא על הרעיון). ואבהל. ואתאפס – ושוב ושוב (כל העניין הזה מהכתיבה ועד ההתאפסות) – זה יקרה. דמויות ייבראו, עלילה תתפתח ורומן חדש יתגבש.
אני זוכרת שרציתי לכתוב על מישהי שפורצת לבתים. לא ידעתי מיהי ולמה היא פורצת לבתים, אבל התחלתי לכתוב. ואז נעצרתי. כי נזרקתי אל דמות מבולגנת. לא רק נפשית. ראיתי אותה ניצבת בבלגן נוראי. ורציתי לדעת למה. ופתאום נזכרתי באיזה חופש זוגי, במקום חלומי. עם ריח של ספא באוויר. ופסקול של שירים מצוינים, תקווה וציפורים. כשמכל עבר רק זוגות מאוהבים. כביכול. אה! אה! כביכול! כשיש כביכול, יש עניין. כי כשהבטתי סביבי, וכנראה היינו בבריכה, ראיתי מולי זוגות-זוגות, צפים בשלווה בבריכה המשגעת וחשבתי – ומה אם בתוך כל האידיליה הזאת, בעודם צפים, בעל מתוודה באוזני אשתו שפעם, מזמן, הוא בגד בה. מה אז? מה לעזאזל היא עושה?!
ביליתי חודשים שלמים בניסיון לפתח את “מה לעזאזל היא עושה”. וזה היה חתיכת מסע. שיצאתי אליו עם שרה, גיבורת הספר שלי. טיפוס נפלא ומעורער. שנאלצת לברוא את עצמה מחדש ולהתמודד עם כל מה שבחרה להדחיק ולנסות לקבור. ולמרות ששרה מצטיינת בלהיות יסודית, גם בלגן מוסתר היטב, סופו להתפרץ.
ומרגע שרז מספר לשרה שבגד בה, שרה נאלצת לנוע. היא נוטשת את המזרן, צוללת אל המים, יוצאת חסרת נשימה מהבריכה, מטפסת במעלה המדשאה, יוצאת מהמלון המושלם, הולכת ומתרחקת. וממשיכה לצעוד. ככה, כמו שהיא. עם בגד ים ספוג מים, חלוק וכפכפי בד. ויש לה גם בת פנטסטית. ואמא – ששרה עובדת אצלה, בחברת המסדרות שלהן, ואת אבא שלה. וישנם גם קומיקאית מופלאה ושף מתוסבך עם נשמה גדולה.
אז אני כאן. לכל דיון, שאלה, או מענה, למשהו שסקרן, בענייני כתיבה והמצאת סיפורים ובריאת הדמויות ופיתוחן ועוד על השראה – ועל איך למשל פיצחתי שבעים אחוזים מהסיפור (רמז – אני הלכתי אליה. היא לא באה אלי).
שלכן,
ורד.

בלגן נפלא

שם מחברת: ורד שנבל

הוצאה לאור: כנרת זמורה ביתן

שפת מקור: עברית

שנת הוצאה: ינו’ 2018

מס’ עמ’: 271

עורכת: עלמה כהן ורדי

עיצוב עטיפה: אמרי זרטל

ציור עטיפה: תומר חנוכה

עוד מהבלוג של לי-את הלר

תצוגה מקדימה

לכל איש יש שם - 'איש ושמו אובה'

'איש ושמו אובה' – פרדריק בקמן בביקור ב'צומת ספרים' , גיליתי שברשימת עשירייה - ספרים ב-29.9 ₪  משתתף במבצע גם 'איש ושמו אובה' של פרדריק בקמן, שזכיתי לקרוא כספר לבן עוד...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

אלנה פרנטה והחברה הגאונה שלה

'החברה הגאונה' – אלנה פרנטה. *********************** איזה ספר מופלא. איזה סיפור מלא קסם, מלא גאונות. איך אפשר בעזרת מילים לכתוב...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

רוחות העבר וצללי המתים

'הרוחות של בלפסט' – סטיוארט נוויל.     ספר חדש מבית הוצאת תמיר||סנדיק יצא לאור. יש משהו בהוצאה העצמאית הקטנה הזו שנושא תו איכות על הספרים המופעים תחת ידה. משהו שגורם לי...

תגובות

פורסם לפני 2 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה