הבלוג של לי-את הלר

לא מי את, לי-את.

אז שלום לכולם, אני לי-את (הלר) אני כבר די גדולה, והנה, גם אני כאן, כותבת בבלוג משלי, ומלהגת על דברים שמעניינים, נוגעים, ומזיזים לי. בחיי המקצועיים אני מתפרנסת מתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. תחומי עניין, בגדול – תרבות: - ספרים... +עוד

אז שלום לכולם, אני לי-את (הלר) אני כבר די גדולה, והנה, גם אני כאן, כותבת בבלוג משלי, ומלהגת על דברים שמעניינים, נוגעים, ומזיזים לי. בחיי המקצועיים אני מתפרנסת מתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. תחומי עניין, בגדול – תרבות: - ספרים – על חוויות הקריאה שלי מן הסתם אכתוב בהמשך. - תיאטרון, אבל טוב (אני בוגרת של החוג לתאטרון של אוניברסיטת ת"א, במגמת בימוי). - קולנוע, אחרת לא יכולתי לעבוד במקצוע המופרע הזה שלי. - אמנות - וכל מה שיבוא לי. בפייסבוק אפשר למצוא אותי: @li-at heller

עדכונים:

פוסטים: 72

עוקבים: 18

החל מנובמבר 2015

אחרי עשרים שנות זוגיות של יפתח קליין עם שירי ארצי, החליט יפתח לכתוב את גרסתו לחייו עם אשתו. קליין חזר הכי קרוב אל עצמו, ומוציא תחת ידיו מחזה אישי מאד, נוגע ללב וישיר עד כאב, כשבמרכז המחזה מערכת היחסים המורכבת בין שני בני הזוג. ‘ערב שקופיות’ מציב לקהל שיקוף עצמי של הקורות בביתו שלו, בחייו הוא. קליין מעניק לנו הצופים, ועוד יותר לנו הצופות, הצצה חושפנית אל עולמו הפנימי של הגבר, בגילגוליו השונים: הבן האב המאהב והבעל, ברגעיו האינטימיים ביותר.

26/03/2017

ערב שקופיות- יפתח קליין

Yiftach Klein1

(צילום: שרון ב.ה).

                 

נילי בוגרת: אולי הלכנו כל כך רחוק אחד מהשני שלא נמצא את הדרך חזרה.

ירון: תפסיקי לפחד ממני, תפסיקי לפחד בכלל. בואי נעשה הפסקת אש, בואי נעשה הסכם פירוק נשק גרעיני, נפזר את המאגרים. מה את אומרת?

נילי בוגרת: אוקיי / אני מסכימה.

ירון: אני לא אוהב אותך פחות אפילו לא בגרם, אני נמשך אלייך אותו דבר כמו בהתחלה.

את לא מושלמת בעיניי, ראיתי לך. אבל את מדהימה.

 * * * * * * * * * * * * *

לפני למעלה מחודש קיבלתי שיחת טלפון מיפתח קליין.

יפתח ואני מכירים כבר שנים מעבודה שותפת על סטים שונים בהפקות לטלוויזיה ולקולנוע.

“יש לי הצגה חדשה, בואי לראות”, הוא אמר. ככה בפשטות.

“בשמחה” אמרתי, “מתי?” “מחר” הוא ענה, “בצוותא”. “מחר? לא יכולה. עובדת” השבתי.

“אז יש גם בחודש הבא” ענה. “תבואי”.

האמת. מצד אחד שמחתי. אני אוהבת תיאטרון, וחושבת שיפתח שחקן מוכשר, אבל מצד שני חששתי, הבנתי שזו הצגה אישית שיפתח כתב ביים והפיק בעצמו, וחששתי מה יהיה אם לא אוהב, מה יהיה אם ממש לא אוהב.

כשאני הולכת להצגות אליהן הוזמנתי, הציפייה שאכנס אל מאחורי הקלעים או אמתין לשחקנים בתום ההצגה ואמר מה דעתי, קיימת. הם מחכים לזה. והמצב יכול להיות מביך, על אחת כמה וכמה כשאת לא ממש אוהבת. מה גם שאני לא שחקנית טובה ולא מצליחה לשקר או לזייף הנאה.

לקח לי חודשיים בסופו של דבר, ובשבוע שעבר הלכתי לראות את יפתח, או נכון יותר לומר לראות ליפתח.

ובשורה התחתונה…. התרגשתי מאד ונותרתי ללא מילים.

 * * * * * * * * * * * * *

בשנת 1984, כתב שלמה ארצי לאשתו מילכה,

רֹב הַזְּמַן אַתְּ אִשְׁתִּי
וַאֲנִי מְכֻתָּר בָּךְ
רֹב הַזְּמַן אַתְּ אִתִּי
אַתְ בֵּיתִי
אַתְּ אִשְׁתִּי פֹּה בְּעֶצֶם.

מילכה ושלמה הם הוריה של שירי ארצי, בת זוגתו של יפתח קליין כבר למעלה מעשרים שנה.

אחרי עשרים שנות זוגיות של יפתח ושירי החליט יפתח לכתוב את גרסתו לחייו עם אשתו, שירי.

בתום שנתיים בצפון הארץ בהן ניהל קליין את תיאטרון מראה, שב יפתח הביתה, וחזר הכי קרוב אל עצמו, והוציא תחת ידיו  מחזה אישי מאד, נוגע ללב וישיר עד כאב, כשבמרכז המחזה מערכת היחסים המורכבת בין שני בני הזוג.

קליין מציב בפני הצופה מראה כואבת של מה קורה כאשר האהבה קיימת אבל היומיום השנים והחיים משכיחים ומזניחים אותה.

 * * * * * * * * * * * * *

עולם התרבות משחר קיומו עסק ביחסים בין נשים וגברים, בצדדים הטובים, באהבה, ברומנטיקה באידאה. ובצדדים הפחות טובים, בכאב, בכעס בשבירת הכלים.

הנושא הוצג בכל מדיום אפשרי, ספרות מחזות קולנוע טלוויזיה ציור פיסול מחול, you name it, אבל הפעם מבחינתי החידוש של קליין לגבי, הינו בהצגת הצד הגברי בסיפור.

בשנים האחרונות כשקראתי או צפיתי בחומרים בנושא זוגיות, מהצד הפחות יפה שלה, תמיד הייתה זו אישה שיצרה והוציאה מתוך הקרביים שלה את הכאב.

והנה בא יפתח, בתיעוד אישי וחושפני, ומספר את סיפורו של הגבר השבור: הבעל. הבן.

דרך יחסיו עם הנשים בחייו הוא מציג על הבמה את השברים, את הכאבים, את המשברים, השחיקה הפחדים.

זיכרונותיו של קליין מוצגים בפני הצופה כזיכרונות בהם מעורבבים הזמנים, הווה פוגש בעבר, וזרם תודעתי מתעמת עם מציאות וזיכרונות.

קליין כתב מחזה חזק אישי ונוגע, ובעיקר עם סיפור טוב. וכשיש לך חומר טוב, ואישי, כל שנותר לשחקנים לצקת לתוכו גוף וממשות ולהביא לעולם את הסיפור בצורה הטובה והנכונה ביותר.

לצידו על הבמה מציב קליין שלוש שחקניות נפלאות שמעניקות עומק ורוח ליחסים אותם חווה וחווה קליין.

צילום: ארלה הצמצם הבוער

צילום: ארלה הצמצם הבוער

מצד אחד אשתו, נילי הבוגרת –  היום בשנות ה40 שלה, אחרי 20 שנות זוגיות – אותה מגלמת טלי שרון הנפלאה, (כחודש אחרי שילדה את ביתה השלישית, ואין הדבר ניכר עליה כלל). שעושה כאן תפקיד נוגע ללב ומרגש, ומציבה דמות שבורה כואבת מיואשת שלא מצליחה לתקשר את כאביה עם אהוב נעוריה אבי ילדיה ובעלה, אבל נותרת מכורח אינרצייה של זוגיות

צילום: ארלה הצמצם  הבוער

צילום: ארלה הצמצם הבוער

מצד שני הוא מציג לנו את אותה אישה כשהייתה צעירה מבטיחה בה התאהב לראשונה, נילי הצעירה – אלישבע וייל, שחקנית צעירה מלאת קסם שלדעתי עוד נשמע עליה. בדמות שמציבה מראה של מה היה אל מול מה נהיה.

צילום: ארלה הצמצם  הבוער

צילום: ארלה הצמצם הבוער

ומצד שלישי – מביא קליין אל הבמה את דמותה של אימו בגילומה של אסתי קוסוביצקי הנהדרת. כי כל מערכת יחסים גברית נשית, מתחילה ביחסים בין אמא לבן.

צילום: ארלה הצמצם  הבוער

צילום: ארלה הצמצם הבוער

שלושת הנשים הנפלאות הללו מהוות קונטרה חזקה ממשית ומוחשית עד כאב לקליין וביחד נוצר על הבמה אנסמבל נפלא לשחקנים מוכשרים, שמשלים את המראות האחת אל מול האחרות ולהפך.

על מסך ענק ברקע מוקרנים סרטי וידאו ביתיים אישיים של קליין ובני משפחתו האמתיים, ובכך מביא אל הצופה עוד הצצה לאינטימיות המשפחתית.

על המוזיקה המקורית שמלווה את ההצגה הופקדו שני בניו המתבגרים של קליין, יהלי ומיכאל קליין, בראיון ששמעתי  סיפר קליין,  שביקש מבן ארצי אחיה של אשתו לכתוב את המוזיקה, אבל מאחר והלה לא היה פנוי, חזר קליין אל ביתו וביקש מבניו המוזיקאים לכתוב. והכל נשאר במשפחה.

ערב שקופיות מציב לקהל שיקוף עצמי של הקורות בביתו, בחייו הוא.

קליין מעניק לנו הצופים, ועוד יותר לנו הצופות, הצצה חושפנית אל עולמו הפנימי של הגבר.

בגילגוליו השונים: הבן האב המאהב והבעל, ברגעיו האינטימיים ביותר.

הוא מציב בפני הקהל  שקופיות על סיטואציות רגישות ומלאות כאב שבשחיקה שאנו חווים כולנו במערכות יחסים.

צילום: ארלה הצמצם  הבוער

צילום: ארלה הצמצם הבוער

צילום: ארלה הצמצם  הבוער

צילום: ארלה הצמצם הבוער

 * * * * * * * * * * * * *

[נכנסת נילי הבוגרת]

נילי בוגרת: תעשה לי מקום [מתיישבת] שוב היה לי את אותו חלום.

ירון: אני לא יודע מה להגיד… אני…  

נילי בוגרת: תשתוק, עדיף שתשתוק, באמת, תן לי לדבר. יש עכשיו משהו כבד ביננו, כמו הבטחה שהופרה ועכשיו לא רוצים לדבר. כשאתה כבר ישן במיטה אנחנו נותנים נשיקת לילה טוב מנומסת ומסובבים גב לגב, לפעמים אני נשארת על המחשב עד מאוחר כי לא בא לי לפגוש אותך, אתה מריר וסגור, במיטה אתה חזק וכואב וקר, אתה מלטף אותי אבל אני מרגישה שאין לך כח אלי. אנחנו שוכבים ואני שואלת, ‘אותי אתה רואה? תסתכל לי בעניים’, אבל זה לא באמת. אני לא רוצה שתראה אותי, אני מפחדת ממה שתראה שם.

ירון: מה כל כך מפחיד אותך שאני אראה?

נילי בוגרת: שתראה שהשתנתי, שכבר אין לי חלומות, שאני בורחת מעצמי, שאני נצמדת לשגרה קטנה. הייתי רוצה לתת לך אותה, את זאת שהתאהבת בה. אבל אני כבר לא היא, אני בקושי זוכרת מה היא הייתה אז אני מתחמקת מהמבט שלך

ירון: אני רואה אני רואה את זה ואני לא יודע איך להגיע אלייך. אני לא מצליח, אני שולח אלייך יד אבל זה תמיד יוצא עקום. אני אולי נראה לך חזק אבל זה הורס אותי המרחק בינינו, הריחוק שלך. אני הולך ימים שלמים עם כאב בצד מרוב אהבה שלא עוברת.

נילי בוגרת: אבל אתה באמת חזק עלי ואני מפחדת שאתה תרמוס אותי שאתה תהרוג אותי. אז אני צריכה להיות יותר חזקה, יותר חזקה ממך

ירון: זה סתם דימוי שאני כבר בקושי מצליח להחזיק, הוא מתפורר לי בין האצבעות כי אני נחלש ומתבגר ומוותר. ואני גם מתחמק מהמבט שלך כי אני מפחד שאני מאכזב. שאני לא עונה על הציפיות שלך שאני לא מי שרצית שאני אהיה.

* * * * * * * * * * * * *

שורה תחתונה,

הצגה נהדרת, חושפנית עד כאב שגורמת לקהל לצאת החוצה בסופה עם כאב קטן בלב ותקווה שגם אצלו האהבה תנצח את שגרת הקיום.

קחו את הבעל, החבר, הבן- זוג וטוסו לראות

 * * * * * * * * * * * * *

מחזה ובימוי: יפתח קליין
טקסטים נוספים: שירי ארצי
מפיק ועוזר במאי: ישי בריסי
שחקנים: יפתח קליין, טלי שרון, אלישבע וייל, אסתי קוסוביצקי
עיצוב תפאורה ותלבושות: קארין בראונר קומאי
וידאו ארט: נירית אהרוני
מוזיקה מקורית: יהלי קליין ומיכאל קליין
עיצוב תאורה והפעלה: אדם ויזר
צילום: אפרת כהן
תודות: שירי ארצי, חווה מציאל, משפחת קליין

עוד מהבלוג של לי-את הלר

תצוגה מקדימה

לכל איש יש שם - 'איש ושמו אובה'

'איש ושמו אובה' – פרדריק בקמן בביקור ב'צומת ספרים' , גיליתי שברשימת עשירייה - ספרים ב-29.9 ₪  משתתף במבצע גם 'איש ושמו אובה' של פרדריק בקמן, שזכיתי לקרוא כספר לבן עוד...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

אלנה פרנטה והחברה הגאונה שלה

'החברה הגאונה' – אלנה פרנטה. *********************** איזה ספר מופלא. איזה סיפור מלא קסם, מלא גאונות. איך אפשר בעזרת מילים לכתוב...

תגובות

פורסם לפני 3 years
תצוגה מקדימה

רוחות העבר וצללי המתים

'הרוחות של בלפסט' – סטיוארט נוויל.     ספר חדש מבית הוצאת תמיר||סנדיק יצא לאור. יש משהו בהוצאה העצמאית הקטנה הזו שנושא תו איכות על הספרים המופעים תחת ידה. משהו שגורם לי...

תגובות

פורסם לפני 2 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה