הבלוג של לי-את הלר

לא מי את, לי-את.

אז שלום לכולם, אני לי-את (הלר) אני כבר די גדולה, והנה, גם אני כאן, כותבת בבלוג משלי, ומלהגת על דברים שמעניינים, נוגעים, ומזיזים לי. בחיי המקצועיים אני מתפרנסת מתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. תחומי עניין, בגדול – תרבות: - ספרים... +עוד

אז שלום לכולם, אני לי-את (הלר) אני כבר די גדולה, והנה, גם אני כאן, כותבת בבלוג משלי, ומלהגת על דברים שמעניינים, נוגעים, ומזיזים לי. בחיי המקצועיים אני מתפרנסת מתעשיית הקולנוע והטלוויזיה. תחומי עניין, בגדול – תרבות: - ספרים – על חוויות הקריאה שלי מן הסתם אכתוב בהמשך. - תיאטרון, אבל טוב (אני בוגרת של החוג לתאטרון של אוניברסיטת ת"א, במגמת בימוי). - קולנוע, אחרת לא יכולתי לעבוד במקצוע המופרע הזה שלי. - אמנות - וכל מה שיבוא לי. בפייסבוק אפשר למצוא אותי: @li-at heller

עדכונים:

פוסטים: 58

עוקבים: 17

החל מנובמבר 2015

האם כל מה שנכתב בספר הספרים שלנו, אכן, אמת לאמיתה הוא? ומה בין האמת להיסטוריה? על כך מנסה לענות תערוכה חדשה שתפתח במוזיאון ‘ארצות המקרא ירושלים’, ביום שלישי – 6.9.16 – ‘בין דוד לגולית-חידת קיאפה’. יצאתי בעקבות הקרב הכי מפורסם בתנ”ך לראות את התערוכה.

02/09/2016

KIAPS

מאז ומעולם קסמו לי סיפורי התנ”ך, אגדות עם קדמוניות שמהוות את הבסיס התרבותי של עמנו.

יש הרואים בו את יסודות הקיום האנושי, הן האוניברסאלי והן האישי-לאומי של עמנו. ויש השואלים האם בכלל הסיפורים הללו אמתיים, או שמע אגדות עם מיתולוגיות שחוברו אוגדו ונאספו במרוצת השנים, והקשר ביניהן ובין האמת ההיסטורית לא קיים.

כל מי שגדל בארץ שמע, קרא ולמד את התנ”ך.

הדמיות וסיפוריהן, ששזורים לכל אורכו של התנ”ך, הינן רבות ומגוונות, אבל לדעתי, הדמות המרתקת ושנויית המחלוקת הגדולה ביותר, הינה דמותו של המלך דוד, מיסד שושלת בית דוד ממנה יקום, על פי המסורת, המשיח שיביא את הגאולה לארץ.

מי היה אותו דוד בן ישי, רועה הצאן הקטן, שבקרב ענקים ניצח בקלות ובפשטות, הציל את העם והפך להיות המלך האהוב החוטא והאנושי?

והאם סיפורו הוא אגדת עם שעברה מדור לדור, או סיפורו של מלך בשר ודם, שחי פעל והיה קיים כאן בארץ ישראל, ארץ התנ”ך.

“דוד מלך ישראל, חי חי, וקיים…”
האומנם? היה הוא?

חוקרי ההיסטוריה שטיילו לאורכה ולרוחבה של הארץ ניסו מאז ומעולם למצוא סימוכין לקיומם לאמתיותם של סיפורי התנ”ך והדמיות שמאכלסות את המקרא.

ארץ ישראל  נחפרה בחפירות ארכיאולוגיות על מנת לבסס ולאשש את הקורות בתנ”ך.

אחת החידות הגדולות ביותר הייתה הניסיון למצוא סימוכין וממצאים ארכיאולוגיים שיאשרו את קיומו של דוד המלך.

בגב סיפרו המצוין של סטפן היים‘דו”ח דוד המלך’ אודות סיפורו של המלך דוד, והאמת מאחורי הנרטיב המוצג בספרי שמואל ומלכים בתנ”ך – נכתב:  

“זהו סיפור על אודות מלך מת ועל אודות היסטוריה חיה.

 זהו סיפור על עובדות ועל שקרים ועל האופן שבו אגדות וסיפורים הופכים לאמת.”

התערוכה החדשה שתפתח בשבוע הבא ב’מוזיאון ארצות המקרא בירושלים’ מנסה להוכיח בעזרת ממצאים ארכאולוגים שנחפרו בעמק האלה, במקום שנקרא ‘חרבת קיאפה’ את אמת קיומו של אותו המלך, באותה התקופה בה הוא מוזכר בספר הספרים ולהציג עובדות כדי להפוך את האגדה לאמת.

*****

לאורך השנים לא היו בנמצא הוכחות חיות לקיומו של דוד ולקיומה של ממלכתו. העיר ירושלים אותה הקים דוד, מלאה בממצאים היסטוריים אבל מעולם לא תוארך אף אחד מהממצאים הללו, לזמן בו מתוארך סיפורו של דוד במקרא, למאה העשירית לפנה”ס (לפני 3000 שנה)

אחד האתרים החדשים שנחפרו בשנים האחרונות נמצא בעמק האלה, המקום בו על פי התנ”ך התקיים הקרב במפורסם בין רועה צאן, ג’ינג’י קטן, שהביא איתו לקרב רוגטקה וחמש אבנים, לבין הענק הפלישתי, הלוחם המיומן והמפחיד – קרב דוד (לימים מלך ישראל) בגוליית הפלישתי.

באותו עמק האלה המדובר, בין תל עזקה לתל שוכה נחשף אתר ארכיאולוגי מסתורי ובו עיר בת 3000 שנה, מהמאה ה-10 לפנה”ס, תקופה שעל פי המסורת הייתה תקופת ממלכתו של דוד המלך.

ובפעם הראשונה בהיסטוריה  נמצאו ממצאים שיכולים להעיד שאכן באותה התקופה חי ופעל ישוב יהודי מלוכני באזור.

במשך 7 עונות בין השנים 2007 ל 2013, חפרה באתר משלחת מטעם המכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים בהנהלת פרופסור יוסף גרפינקל, סער גנור מרשות העתיקות (שהיה בראשית דרכו הסטודנט שמהמליץ לפרופ’ גרפיקל לחפור באתר) ופרופסור מייקל הייזל מהאוניברסיטה האדוונטיסטית בטנסי. המשלחת חשפה ממצאים ארכיאולוגים שמצביעים על עיר מסתורית וקדומה בדיוק בין פלשת ליהודה ויכולים להעיד על קיום של ישוב עברי בה.

פרופ' גרפינקל בחירבת קיאפה

פרופ’ גרפינקל בחירבת קיאפה

 

 

‘חירבת קיאפה’ נמצאת בעמק האלה בלב אזור העימות בין פלשת ליהודה, בחפירה התגלתה עיר קדומה מבוצרת בת 3000 שנה. וכפי הנראה היא הוקמה במסגרת תהליך התפשטותה של ממלכת דוד מערבה מגב ההר, אל מול הפלישתים ששכנו במישור.

העיר המסתורית שכל גודל הינו 23 דונם, התקיימה במשך כמה עשרות שנים עד לחורבנה ונטישתה בנסיבות עלומות.

20160829_100427_HDR_resized

חירבת קיאפה

שער מבצר האלה מכיוון עזקה

שער מבצר האלה מכיוון עזקה

בין קירות המבנים למרגלות חומות העיר המבוצרת,  לבין הממצאים מאזור החפירות שהובאו לתערוכה בירושלים,  מסתתרות תעלומות ושאלות המסעירות את מוחם של ההיסטוריונים והארכיאולוגים בארץ ובעולם

מי היו תושבי העיר ללא שם, שנטשו אותה בנסיבות מסתוריות, כנענים? פלישתים? או אולי בכלל עבריים בני ממלכתו של דוד המלך בימי ראשית שלטונו?

והעיר המבוצרת מוקפת חומה ובה שני שערים, האחד לכיוון יהודה וירושלים, והשני לכיוון פלשת,

האם שני השערים שנמצאו בה, מעידים  כי הייתה זו שעריים (שני שערים)המקראית הנזכרת בקרב בין דוד לגוליית?

שער מבצר האלה מכיוון עזקה

שער מבצר האלה מכיוון עזקה (תמונה מתוך ויקימדיה)

השער המערבי

השער המערבי (תמונה מתוך ויקימדיה)

התערוכה “בין דוד לגוליית-חידת קיאפה” שתפתח ב 6.9.16 במוזיאון ארצות המקרא בירושלים, תחשוף לראשונה לציבור ממצאים מהאתר הארכיאולוגי שנחשף לפני שנים בודדות בעמק האלה.

לראשונה יוצגו לציבור שרידי העיר, שעריה, בתיה ושלל הממצאים יוצאי הדופן שינסו לענות על השאלות הללו דרך סיור חוויתי שיאפשר למבקרים להיחשף לעיר הקדומה לתושביה ואורחות חייה, הסיור ילווה בהדמיות שהוכנו במיוחד עבור התערוכה, הדמיה הממחישה כיצד נראתה העיר בשיא ימי תפארתה, וכיצד חיו ופעלו תושביה במתחם העיר.

העיר המבוצרת והמתוכננת מלמדת על קיומה של ממלכה חזקה ומאורגנת ביהודה בראשית המאה ה-10 לפנה”ס והממצאים שהתגלו אתר ואשר יוצגו בתערוכה מחלישים את הטענה כי מדובר בעיר פלישתית, בין עשרות אלפי עצמות בעלי החיים שהתגלו בעיר לא נמצאו שרידי עצמות חזיר, המופיעות באחוזים נכרים בערים פלישתיות, בנוסף לכך, בהשוואה לאתריים פלשתיים, כמו אשקלון ואשדוד, מספרם של כלי חרס מטיפוס פלישתי באתר נמוך מאד.  הארכיאולוג הנודע פרופסור יוסף גרפינקל (שאף ליווה אותנו בסיור המקדים לתערוכה באתר הארכיאולוגי בחירבת קיאפה), מנהל החפירה בקיאפה, סבור כי הממצאים באתר מלמדים שהעיר נבנתה ביוזמת דוד המלך, ואפשר לזהותה עם שערים המקראית הנזכרת בסיפור דוד וגוליית:

“…וַיִּשְׁלַח דָּוִד אֶת יָדוֹ אֶל הַכֶּלִי וַיִּקַּח מִשָּׁם אֶבֶן וַיְקַלַּע וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי אֶל מִצְחוֹ וַתִּטְבַּע הָאֶבֶן בְּמִצְחוֹ וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו אָרְצָה.  וַיֶּחֱזַק דָּוִד מִן הַפְּלִשְׁתִּי בַּקֶּלַע וּבָאֶבֶן וַיַּךְ אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַיְמִיתֵהוּ וְחֶרֶב אֵין בְּיַד דָּוִד.  וַיָּרָץ דָּוִד וַיַּעֲמֹד אֶל הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּקַּח אֶת חַרְבּוֹ וַיִּשְׁלְפָהּ מִתַּעְרָהּ וַיְמֹתְתֵהוּ וַיִּכְרָת בָּהּ אֶת רֹאשׁוֹ וַיִּרְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים כִּי מֵת גִּבּוֹרָם וַיָּנֻסוּ.  וַיָּקֻמוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וַיָּרִעוּ וַיִּרְדְּפוּ אֶת הַפְּלִשְׁתִּים עַד בּוֹאֲךָ גַיְא וְעַד שַׁעֲרֵי עֶקְרוֹן וַיִּפְּלוּ חַלְלֵי פְלִשְׁתִּים בְּדֶרֶךְ שַׁעֲרַיִם וְעַד גַּת וְעַד עֶקְרוֹן …”

גלעיני זיתים מפוחמים שהתגלו בחפירות נשלחו לבדיקת תיארוך ע”י פחמן 14, ומצביעים על כך שהעיר התקיימה בסוף המאה ה 11 וראשית המאה ה-10 לפנה”ס, תקופה אליה מיחסים את ראשית המלוכה בישראל. ומכאן השיוך לתקופת מלכות דוד ביהודה, והניסיון להכריע בין מחלוקות ההיסטוריונים בדבר קיומה של הממלכה בתקופה בה היא מוזכרת בתנ”ך לפני כ 3000 שנה.

גלעין זית שנמצא באתר, תוארך למאה ה 10 לפנהס

גלעין זית שנמצא באתר, תוארך למאה ה 10 לפנהס (תמונה מתוך ויקימדיה)

לראשונה תוצג במסגרת התערוכה כתובת מסקרנת שלהערכת המומחים הינה הכתובת העברית הקדומה ביותר שהתגלתה עד היום, ובה מופיעות המילים: “עבוד את” …”מלך”…”שופט”…”אך תעש” ועוד. כתובת זו מעידה על קיומה של קהילה עברית באזור.

20160829_133147_HDR_resized 20160829_133210_HDR_resized איור של האוסטרקון

תמונות ואיור של האוסטרקון

כמו כן תוצג בתערוכה כתובת תל-דן – כתובת בשפה הארמית המזכירה את ממלכת יהודה בכינוי “בית דוד”, ומהווה את העדות החוץ מקראית היחידה עד היום לקיומו של דוד המלך. הכתובת מתוארכת למאה ה-9 לפנה”ס והוצבה בשער העיר העתיקה דן שבעמק החולה.

20160829_133928_HDR_resized

הכתובת שנמצאה בתל דן

בנוסף יוצגו דגמי מקדשים יוצאי דופן שנמצאו בתוך חדרי פולחן וביניהם דגם מקדש מפואר עשוי אבן מגולף בעיטורים אדריכליים אותם אפשר לקשור לתיאור בית המקדש והארמון שבנה שלמה המלך בירושלים.

עוד יוצגו בתערוכה מבני פולחן שונים, כלי עבודה ועדויות לחיי היומיום של תושבי העיר, ושחזורים אדריכליים מרהיבים של מראה העיר בשיא פריחתה.

5555

דגם שיחזור של העיר בחירבת קיאפה

חורבן העיר, בנסיבות עלומות היה וודאי טרגדיה גדולה בזמנו, אולם כמו חורבן פומפי, הוא הקפיא בזמן את שגרת החיים של התושבים, וכך 3000 שנים אחריו אפשר ללמוד על חיי התושבים באותה התקופה, הישגיהם הארכיטקטוניים, מנהגי הפולחן שלהם, על המזון והכלים שצרכו והשתמשו בהם ואף על מינהל העיר, שהשתייכה לישות פוליטית חזקה ומאורגנת.

אמדנה וייס, מנכ”לית המוזיאון: “התערוכה מעניקה לציבור הרחב הזדמנות להיחשף לממצאים המסעירים שהפכו את קיאפה למפתח להבנת התהליכים ההיסטוריים  והחברתיים שהתרחשו בזמן ראשית המלוכה בישראל. בפעם הראשונה בעולם שיש תערוכה על החיים בימי דוד המלך. המבקרים יפסעו אל תוך עולם שהיה ואיננו עוד ויזכו לראות עדות היסטורית מרגשת על חיי היומיום של התושבים שחיו על קו התפר בין יהודה לפלשת”

התערוכה תוצג קרוב לשנה במוזיאון ומיועדת לחובבי הסטוריה תנ”ך וארץ ישראל  ויחד עם זאת היא מיועדת לתלמידי בית הספר שלומדים על תקופת המלוכה.

ממליצה לחוות אותה בליווי והדרכה של המוזיאון שיכול להסביר ולהעצים את החוויה.

לכו לראות.

קישור לתערוכה באתר מוזיאון ארצות המקרא בירושלים

עוד מהבלוג של לי-את הלר

תצוגה מקדימה

לכל איש יש שם - 'איש ושמו אובה'

'איש ושמו אובה' – פרדריק בקמן בביקור ב'צומת ספרים' , גיליתי שברשימת עשירייה - ספרים ב-29.9 ₪  משתתף במבצע גם 'איש ושמו אובה' של פרדריק בקמן, שזכיתי לקרוא כספר לבן עוד...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

אלנה פרנטה והחברה הגאונה שלה

'החברה הגאונה' – אלנה פרנטה. *********************** איזה ספר מופלא. איזה סיפור מלא קסם, מלא גאונות. איך אפשר בעזרת מילים לכתוב...

תגובות

פורסם לפני 2 years
תצוגה מקדימה

רוחות העבר וצללי המתים

'הרוחות של בלפסט' – סטיוארט נוויל.     ספר חדש מבית הוצאת תמיר||סנדיק יצא לאור. יש משהו בהוצאה העצמאית הקטנה הזו שנושא תו איכות על הספרים המופעים תחת ידה. משהו שגורם לי...

תגובות

פורסם לפני 1 year

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה