הבלוג של ליאת עיני

ליאת עיני

עדכונים:

פוסטים: 17

החל מפברואר 2013

ברגע שהייתי בטוחה שחזרתי לעצמי בגדול, הגוף צעק שהחגיגות מוקדמות מדי. למרות הכול מצאתי 5 סיבות לשמור על אופטימיות

07/02/2015

“אני בסדר, ממש בסדר. חזרתי לעצמי, אני רצה, הכול טוב”. זו התשובה האוטומטית שקיבלו כל האנשים ששאלו אותי לאחרונה מה שלומי. אבל האמת היא שזה לא מדויק ולא ממש חזרתי לעצמי. על פניו הניתוח עבר בהצלחה, תקופת ההחלמה הסתיימה, אפילו הצלקות כמעט לא נראות. נשארה אחת קטנה ואני די מחבבת אותה, תמיד צלקות נראו לי דבר יפה. חזרתי לעבודה במלוא המרץ וחזרתי לרוץ. מה עוד אפשר לבקש? אז זהו שאפשר עוד הרבה.

בפעם הראשונה שיצאתי לרוץ החלטתי שאני לא מודדת זמנים ומרחקים אלא רק בודקת מה המצב, והמצב היה מעולה, הייתי על גג העולם. שמחתי כל כך שהרגלים זוכרות מה לעשות והגוף רק ביקש לרוץ קדימה. בפעם השנייה כבר לא הצלחתי להתאפק. הפעלתי את האפליקציה וכל ק”מ חישבתי מה מצבי ואם חזרתי למסלול. הייתי מרוצה וכל הזמן דיקלמתי בראש את המשפט “הגוף זוכר”.

השמחה כרגיל הייתה מוקדמת מדי והגוף לא רק זכר איך לרוץ אלא גם זכר שעברתי ניתוח, שבקושי זזתי אחריו, שהיה לי קשה לחזור לעצמי ופתאום בימים האחרונים הרגשתי חולשה, כבדות ועייפות. הריצות הבאות שלי כבר היו הרבה יותר שקולות וזהירות. רצה סיבובים קצרים יחסית, מקשיבה לגוף (אין לי כל כך ברירה) וחוזרת הביתה ללא קולות תרועה.

בתור אחת שמאמינה לכל הקלישאות אני מחפשת כל יום את הטוב בכל הסיפור הזה. אתם יודעים הרי “כל דבר לטובה” ו”כל מה שצריך לקרות קורה”. בנתיים לא מצליחה להבין איפה הטוב שצריך להגיע, למה הוא עוד לא הגיע. אמנם אני מעריכה כל ריצה שאני עושה הרבה יותר מפעם ואני גם מבינה עכשיו שהדרך לא פחות חשובה ומהנה מהמטרה (ספרתם עוד קלישאה?) למרות שאני מפנטזת ומדמיינת את המטרה בלי סוף, ולרגע לא שוכחת את חצי מרתון תל-אביב שיתקיים בסוף החודש בלעדי, אבל אני אופטימית ומאמינה שהגוף יחזור לעצמו. כל שבוע יש שיפור, אמנם קטן אבל כל עוד יש מגמת שיפור אפשר לשמור על אופטימיות זהירה.

ומכיוון שאני משתדלת לשמור על גישה חיובית לחיים, למרות הכול, מצאתי דברים טובים שבכל זאת קרו בתקופה הזו:

1. אנשים טובים – חוץ מהחברות ובני המשפחה שתמכו, עודדו והרפו כשהיה צריך, גיליתי אנשים טובים שבאמת דאגו מכל הלב. אנחנו מוקפים ביום יום באנשים ולא ממש שמים לב או מודעים לטוב ליבם. אותי הפתיעו שתי נשים שהראו איכפתיות ורצון אמיתי שיהיה לי טוב (הן כנראה בכלל לא מודעות לעזרה שלהן בזכות המילים החמות וההודעות הנעימות). נשים שהן לא חברות שלי במובן הפשוט של המילה אבל כל כך ריגשו אותי. צריך לפעמים רק להרים את הראש ולאפשר, לא תאמינו מה תגלו.

2. תמיד יכול להיות יותר גרוע – בעקבות הפוסט הקודם שלי קיבלתי הרבה תגובות של אנשים שסיפרו לי את הסיפור האישי שלהם. מסתבר שהקוראים שלי הם אנשים מאוד אמיצים וכולם היו עם מסר ברור אחד – תגידי תודה שזה נגמר ככה, אז אני אומרת תודה.

3. פחמימות – בחודש האחרון אכלתי את כל סוגי הפחמימות כמו שלא אכלתי שנים. המונח אוכל מנחם קיבל משמעות גדולה ואכן ניחם. היו גם לא מעט רגעים קטנים של אושר ועכשיו הגיע הזמן לחזור לשייקים, לאגוזים ולתמרים שגם הם בדרכם משמחים.

4. יש על מי לסמוך – הצוות הרפואי באיכילוב היה מקצועי ואנושי. טוב לדעת שלמרות כל הצרות של בתי החולים יש אנשים שעושים את עבודתם במסירות כל כך גדולה.

5. החיים שלי – אומרים שרק כשמאבדים משהו מעריכים אותו. אנשים לא הבינו למה אני כל כך לחוצה לחזור לעבוד, לרוץ ולעשות כל מה שעשיתי לפני הניתוח, אבל ככה זה שאוהבים מה שעושים, כל יום שמבובז מרגיש כמו פספוס אחד גדול.

פברואר 2015

הטיפ להפעם: אם אתם חובבי ענף מסוים בספורט, חפשו בלוגים שקשורים אליו. תוכלו למצוא טיפים טובים ולקרוא על חוויות של אנשים שעוברים דברים דומים לשלכם. אני אוהבת לקרוא את הבלוג המוצלח אמא רצה. כנסו לקרוא וכמובן יש עוד הרבה בארץ ובעולם.

רוצים לקבל עדכון על פוסט חדש? לחצו למעלה על “עקבו אחרי” (מלבן ורוד) ונתראה כאן שוב ממש בקרוב. 

*****

ביגוד ונעלים (דגם Supernova Sequence BOOST – נעל מתקנת מאוד נוחה עם תמיכה מלאה לכף הרגל): אדידס 

עוד מהבלוג של ליאת עיני

תצוגה מקדימה

לאמא יש חיים

יש המון סיבות למה כדאי לעשות ספורט. אפשר לקרוא עליהן באינסוף מאמרים ומחקרים שמציגים עובדות על מניעת מחלות, שיפור אורח ואורך החיים ועוד כל מיני נתונים חשובים אבל לא מעניינים וכנראה גם ממש לא עובדים על אף אחד. לעולם לא...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

הדברים שאתם לא רואים

לפוסט הקודם היו כל מיני תגובות, בעיקר משמחות אבל היו גם אנשים שדאגו להגיד לי שזו לא חוכמה שאני עושה ספורט כי נראה שהכול קטן עליי ושממש קל לי....

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

הערות קטנות ומעצבנות

כשפתחתי את בלוג הריצה הייתה לי מטרה ברורה - לשתף אתכם באימונים שלי ובעיקר בחלום להצליח לרוץ חצי מרתון (21 ק"מ). היה לי גם שם לבלוג, קראתי לו "המרוץ...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה