הבלוג של ליאת עיני

ליאת עיני

עדכונים:

פוסטים: 17

החל מפברואר 2013

יש מטרה, יש תוכנית, יש תאריך ועכשיו צריך לוודא שהכול קורה. נרשמתי לחצי מרתון וכל מה שנשאר הוא העניין השולי והקטן – להתאמן ולהצליח להגיע למרחק הלא הגיוני הזה

22/11/2014

לרוץ חצי מרתון זה משהו שנמצא אצלי בראש כבר די הרבה זמן. כשאני מספרת לאנשים שאני רוצה לעשות את זה (21.1 ק”מ), התשובות נחלקות לאלו שישר אומרים “קטן עלייך”, ואלו שאומרים – “למה את צריכה את זה? זה לא בריא לגוף ומיותר לגמרי, רוצי לפי היכולות שלך כמה שאת רוצה אבל לא צריך להתחיל לרוץ מרחקים כאלו גדולים”. בדרך-כלל אני מהנהנת בראש וממשיכה הלאה. למדתי שאין טעם להתחיל להסביר לאנשים שבטוחים שהם צודקים.

ולא שלא ניסיתי, בהתחלה עוד הייתי עונה. לאלו שאומרים ש”קטן עליי” הסברתי שגם היום, כשאני רצה מרחקים של עשרה ק”מ קשה לי. אף פעם אני לא מסיימת ריצה ואומרת כמה קליל ונחמד היה לי הפעם. כל אימון ומרוץ עבורי הם אתגר חדש ובסופם יש הקלה שהנה הצלחתי שוב. תמיד אבל תמיד נראה לי שלכולם הרבה יותר קל ממני, ודווקא מהמקום הזה החלטתי לאתגר את עצמי.

וככה הלכתי אתמול למרוץ עלם, עם הלבטים בראש – כן להירשם, לא להירשם. אמנם מדובר בחצי מרתון שמתקיים בעוד שלושה חודשים אבל אומרים שחלק מהעניין הוא להירשם מספיק זמן מראש, שהחלק הקשה ביותר בכל הסיפור הזה הוא ההרשמה, ההתחייבות בפני בעצמך וההצהרה שזה הולך לקרות (מחשבה יוצרת מציאות ועוד כל מיני משפטי העצמה שעושים את העבודה).

עדיה ואני

מרוץ עלם הוא אחד המרוצים האהובים עלי. הוא מתקיים בחולון אחת לשנה והמסלול של עשרה ק”מ נהדר. בלי עליות תלולות, בלי מוקשים בעייתים ועם כמות סבירה של אנשים שרצים למען מטרה טובה (כל ההכנסות לטובת בני נוער בסיכון). התחלנו את המרוץ, ובערך באמצע כשהיה לי קשה, התחילו השיחות בראש – “אם קשה לך עכשיו איך בדיוק את חושבת שתעשי חצי מרתון?” ואני ממשיכה לרוץ ופתאום כף הרגל שלי נרדמת. אני מנסה לשחרר אותה אבל לא כל כך מצליחה.

המחשבות המבאסות בראש הולכות ומתגברות והיחידה שמצילה אותי מעצמי היא חברתי הטובה עדיה שלא עוזבת אותי לשנייה, לא מרפה. בכל רגע שאני טיפה מאטה את הקצב היא צועקת עלי וזה עובד. הוא מודיעה לי עוד כמה ק”מ נשאר לנו ולרגע לא מורידה את העיניים. אני מחליטה להפסיק עם המחשבות השליליות. לעזוב כרגע את הלבטים על החצי מרתון ולהתרכז בהווה, להסתכל מסביבי וליהנות מהרגע.

ואז אני רואה את השלט האהוב עלי – עוד 500 מטר לסוף. לא יודעת מאיפה הגיעו הכוחות אבל שתינו רצות הכי מהר שאפשר עד קו הסיום ומסיימות כמנצחות. אני אומרת לה שבלעדיה זה לא היה קורה ופתאום כל כאב ומחשבה שלילית ברגע אחד הופכים לחגיגה אחת גדולה, שוב עשינו את זה. אמנם התוצאה לא משהו ולא הייתי בשיאי אבל להגיע לסוף זה הדבר הכי חשוב.

מרוץ עלם

הגעתי הביתה ונרשמתי לחצי מרתון. הסיבה העיקרית לכך היא שאם לא ארשם אני כל הזמן אמשיך לחשוב האם באמת הייתי מסוגלת לעשות את זה? אז אנסה ואני מקווה מאוד שאצליח. יש לי תוכנית אימונים טובה, ושני המאמנים שלי בטוחים שאני מסוגלת לעשות את זה, אז כנראה שהם יודעים איזה דבר או שניים על היכולות שלי.

מרתון תל אביב

מתרגשת ומפחדת לקראת הדבר הזה. האם הגוף שלי באמת יכול? האם המשפט האהוב כל כך על המאמנים – “הכול בראש” באמת תופס? איך אתמודד עם החורף? מה יהיה אם יצוצו כאבים? ימים יגידו מה יהיה אבל אני יודעת שאעשה הכול כדי להצליח להגשים לעצמי את החלום הזה.

טולי וליאת

ואם גם לכם יש איזה חלום לא הגיוני שאתם חושבים עליו, כמה טיפים שיוכלו לעזור לכם:

1. תיצמדו לאנשים חיוביים שיוכלו לעזור לכם. לקבוצה או אפילו לחבר טוב יש המון כוח.

2. תקראו. ידע זה כוח וברשת יש המון מידע. תקראו על התחום שמעניין אתכם, קבלו טיפים מועילים, למדו מסיפורים אישיים, זה עוזר וגם מרגיע (מבינים שהכול אפשרי).

3. תכתבו לעצמכם מהם הפחדים שלכם ולמה אתם חושבים שזה לא אפשרי להגשים את החלום הזה, ממש בסעיפים כל חשש. אחרי שתסיימו תכתבו הסבר למה זה כן אפשרי ובר ביצוע. למשל – אין לי זמן, וליד איך אתם יכולים למצוא את הזמן הנדרש לכך.

רוצים לקרוא פוסטים נוספים שלי? לחצו למעלה על “עקוב אחרי” וממש בקרוב ניפגש שוב.

עוד מהבלוג של ליאת עיני

תצוגה מקדימה

לאמא יש חיים

יש המון סיבות למה כדאי לעשות ספורט. אפשר לקרוא עליהן באינסוף מאמרים ומחקרים שמציגים עובדות על מניעת מחלות, שיפור אורח ואורך החיים ועוד כל מיני נתונים חשובים אבל לא מעניינים וכנראה גם ממש לא עובדים על אף אחד. לעולם לא...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

הדברים שאתם לא רואים

לפוסט הקודם היו כל מיני תגובות, בעיקר משמחות אבל היו גם אנשים שדאגו להגיד לי שזו לא חוכמה שאני עושה ספורט כי נראה שהכול קטן עליי ושממש קל לי....

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

הערות קטנות ומעצבנות

כשפתחתי את בלוג הריצה הייתה לי מטרה ברורה - לשתף אתכם באימונים שלי ובעיקר בחלום להצליח לרוץ חצי מרתון (21 ק"מ). היה לי גם שם לבלוג, קראתי לו "המרוץ...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה