הבלוג של ליאת עיני

ליאת עיני

עדכונים:

פוסטים: 17

החל מפברואר 2013

יהודה אטלס מצליח לגעת בספר החדש שלו בכולם. מסוג הסיפורים שקוראים, מהנהנים בראש, מחייכים ואומרים – נכון

14/02/2014

מזמן לא נהנתי כל כך מספר, ועוד ספר ילדים. “הילדה שאני אוהב” של יהודה אטלס הוא המשך לקלאסיקה “והילד הזה הוא אני”. הסיפורים מנקודת מבטו של ילד, כתובים בצורה קלילה, מצחיקה ובעיקר גורמים להזדהות מלאה של הילדים וההורים.

אז למרות שהייתי יכולה לכתוב פה עוד ועוד כמה התענגתי על המילים, הציורים והרעיונות המקוריים (או במילים אחרות – רוצה להיות יהודה אטלס כשאהיה גדולה), נתתי הפעם לדור הצעיר במשפחה לכתוב את דבריו.

הילדה שאני אוהב

לכולם יש אותם חלומות

בר (בת 10): אהבתי מאוד שהילד מבטא את רגש האהבה שלו מאוד יפה: “בטור השני, יושבת ילדה שהיא בעיני מאוד חמודה. מכל הילדים שיש בכיתה נורא מתחשק לי לשבת איתה”.

אהבתי שהילד בספר הראשון (והילד הזה הוא אני) ובספר השני (הילדה שאני אוהב) מספר על חיים של כל ילד בימינו, וזה עוזר לנו להסתכל על החיים שלנו מלמעלה ולראות מה טוב ומה רע בשבילנו: “אני רוצה שפתאום ביריד יהיו המון אנשים, יקראו ת’שם שלי ברמקול ויגידו: גש מיד למודיעין! אני רוצה שפתאום סתם באמצע העיר, יגש אלי משהו ויגיד – אותך כבר מזמן רציתי להכיר”.

וגם יש כמה פעמים שהוא מספר על חלום שלו, וזכור לי שגם אני חלמתי משהו דומה, וזה היה מאוד מצחיק לראות שאנחנו חולמים אותו הדבר. זה מסביר את זה שנראה לי שהמון ילדים חולמים את החלום הזה: “חלום נורא מפחיד שאני זוכר, שפתאום העבירו אותי בית ספר אחר. עמדתי שם לבד בקצה המגרש וכל הילדים הצביעו הנה הילד החדש!”.

לרחוץ את הידיים

רומי (בת 8): אהבתי מאוד שהילד מספר עד כמה הוא יודע לספור, ואז אומרים לו כל הכבוד אתה פרופסור, ואז כשהוא רוצה להראות שהוא סופר עד מיליון, ההורים אומרים לו: “אולי תפסיק לבלבל את המוח!”.

וגם אהבתי מאוד את זה כשהאוכל מוכן וההורים של הילד אומרים לו לשטוף את הידיים, ואז הוא מגיע ובודק את המגבת, היא לא רטובה והוא מבין שהורים שלו לא שטפו ידיים – “תמיד כשהאוכל מוכן אתם אומרים לי: “לרחוץ ידיים בבקשה! אז איך זה שאתם כבר יושבים על יד השולחן והמגבת עוד יבשה?” זה היה מצחיק.

אהבתי את הנושא הרומנטי, שכל הילדים אומרים לילד שהוא דלוק על הילדה ובסוף הם ביחד: “יש ילדה אחת בכיתה שכולם אומרים שאני אוהב אותה, אז מרוב שנימאס שכולם מדברים בסוף נהיינו חברים”.

.*****

“הילדה שאני אוהב”, יהודה אטלס, איורים: דני קרמן, הוצאת: כתר.

עוד מהבלוג של ליאת עיני

תצוגה מקדימה

לאמא יש חיים

יש המון סיבות למה כדאי לעשות ספורט. אפשר לקרוא עליהן באינסוף מאמרים ומחקרים שמציגים עובדות על מניעת מחלות, שיפור אורח ואורך החיים ועוד כל מיני נתונים חשובים אבל לא מעניינים וכנראה גם ממש לא עובדים על אף אחד. לעולם לא...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

הדברים שאתם לא רואים

לפוסט הקודם היו כל מיני תגובות, בעיקר משמחות אבל היו גם אנשים שדאגו להגיד לי שזו לא חוכמה שאני עושה ספורט כי נראה שהכול קטן עליי ושממש קל לי....

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

הערות קטנות ומעצבנות

כשפתחתי את בלוג הריצה הייתה לי מטרה ברורה - לשתף אתכם באימונים שלי ובעיקר בחלום להצליח לרוץ חצי מרתון (21 ק"מ). היה לי גם שם לבלוג, קראתי לו "המרוץ...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה