הבלוג של ליאת עיני

ליאת עיני

עדכונים:

פוסטים: 17

החל מפברואר 2013

לרוץ בכל מחיר גם כשאין כוח, לחפש סיבות להגיד תודה למרות הכול ולחייך כשאומרים שנראה שהכול קטן עליי

17/07/2014

לפוסט הקודם היו כל מיני תגובות, בעיקר משמחות אבל היו גם אנשים שדאגו להגיד לי שזו לא חוכמה שאני עושה ספורט כי נראה שהכול קטן עליי ושממש קל לי. לרגע חשבתי שהם לא קראו מה שכתבתי אבל מתברר שהקושי שלי לא נראה אמין ואחת מחברותיי אף ציינה בחצי צחוק חצי ברצינות שכנראה כתבתי שקשה לי כדי לגרום לאהדת הקוראים.

במהלך ריצה - ליאת עיני

בואו אספר לכם קצת כמה לא קטן עליי – בבוקר אני הולכת ישירות לארון תרופות ופותחת את היום בכדור ראשון. במהלך היום אני מרגישה לפעמים עייפות או חולשה אבל מוצאת את הדרכים שלי לעבור את הרגעים האלה (ותודה לשוקלד אהובי). בחורף ה”קליל” שלנו קר לי מאוד עד כאב לפעמים, ובקיץ אני בורחת מהשמש כי היא לא עושה לי טוב.

בסוף היום אני הולכת שוב לארון התרופות, לוקחת 3-6 כדורים, בהתאם למצב, ואומרת תודה על עוד יום שעבר בהצלחה, לא שוכחת אף יום למצוא סיבה להגיד עליה תודה, לא שוכחת ימים קשים שלא מצאתי סיבות טובות למרות שממש התאמצתי, ימים של כאבים, בתי חולים, אינפוזיות, כאבי ראש, כעס, בחילה, עייפות, חולשה ויאוש.

לפני 16 שנים גילו שיש לי לופוס (זאבת), מחלה אוטואימונית. לא אלאה אתכם בפרטים אבל בגדול היא (המחלה) ואני למדנו לחיות אחת עם השניה. אמנם היא לא תמיד עושה לי חיים קלים אבל גם אני לא הלקוחה הכי פשוטה שלה. היום אנחנו במצב מאוזן ואפילו קצת מכבדות אחת את השנייה. לקח לנו שנים להגיע למצב הזה אבל בסוף הבנתי בצער רב שהיא לא הולכת לשום מקום ולכן הפסקתי להילחם בה.

ריצת שטח - ליאת עיני

כשאני עייפה במיוחד או כשצץ כאב לא מוסבר, אני תוהה אם התחושות האלה קשורות למחלה או שאולי התאמצתי יותר מדי, אבל תמיד יש לי את התירוץ המנצח שאני אמא וכל האמהות עייפות. בדרך כלל זה עובד.

לעיתים רחוקות (מאוד) אני מספרת למישהו על המחלה כשיוצא במהלך שיחה. התגובה האוטומטית של כולם היא בהתחלה מין מבט מוזר שישר גורם לי לחשוב ולהתבאס שאולי מרחמים עליי, וישר אחריו מגיע המשפט הקבוע – “אבל את לא נראית”. נכון, יש לי חיים מלאים וטובים ובדיוק כמו שלא נראה שקשה לי לרוץ, לא נראה שאני מתמודדת יום יום עם הלופוס. אז בבקשה מכם, בפעם הבאה שאתם מסתכלים על מישהו ואומרים שקטן עליו ואין סיכוי שאתם תצליחו, תעצרו רגע ותשאלו את עצמכם – כמה אני באמת מכיר אותו? מה אני יודע עליו? למה אני מתייג אותו כל כך מהר?

לקבוצת ריצה שלי הצטרף לאחרונה גבר קטוע רגל עם פרוטזה. כשאני רצה לידו אני מבינה כמה המשפט “הכול בראש” נכון למרות שיש לו קונוטציה של טירונות. באותה קבוצה יש גם מתאמנת מעוררת השראה שעברה ניתוח בעקבות גילוי סרטן. אתם מבינים כבר לאן אנחנו מתקדמים, נכון? אם כולנו יכולים כנראה יש משהו בכל הקלישאות ואולי באמת כולם יכולים, השאלה כמה הם רוצים.

קבוצת ריצה "רצים עם לורנס". צילום: פיליפ גורדוןהקבוצה האהובה שלי – “רצים עם לורנס”. צילום: פיליפ גורדון

הטיפ להפעם: פרגנו לעצמכם. לאנשים שעושים ספורט, ובעיקר כאלו שרצים יש נטייה לשאוף ליותר. תקופה מאוד ארוכה הייתי חוזרת מריצה ורק מבקרת את עצמי – למה לא רצת יותר מהר, למה לא רצת יותר רחוק ועוד כל מיני פנינים. עם הזמן הבנתי שזה לא מוביל אותי לשום מקום. ברגע שאתם מסיימים לעשות ספורט פרגנו לעצמכם על זה שעשיתם משהו. זה המון ובכלל לא פשוט, אז מגיעה לכם מחמאה מהמאמן הכי קשוח שהוא ללא ספק אתם.

עוד מהבלוג של ליאת עיני

תצוגה מקדימה

לאמא יש חיים

יש המון סיבות למה כדאי לעשות ספורט. אפשר לקרוא עליהן באינסוף מאמרים ומחקרים שמציגים עובדות על מניעת מחלות, שיפור אורח ואורך החיים ועוד כל מיני נתונים חשובים אבל לא מעניינים וכנראה גם ממש לא עובדים על אף אחד. לעולם לא...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

הערות קטנות ומעצבנות

כשפתחתי את בלוג הריצה הייתה לי מטרה ברורה - לשתף אתכם באימונים שלי ובעיקר בחלום להצליח לרוץ חצי מרתון (21 ק"מ). היה לי גם שם לבלוג, קראתי לו "המרוץ...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

10 פעולות שאתם חייבים לעשות בחופשה משפחתית

אתחיל בוידוי חושפני – אני אוהבת את אילת. למרות החום, למרות הערסים ולמרות הנסיעה הארוכה, יש משהו בעיר הזו שגורם לי לחזור אליה כל קיץ מחדש ולהתחכך בכל עם ישראל. לקראת הקיץ קבלו את 10 הדברים שיעשו את החופשה שלכם לחוויה בלתי...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה