הבלוג של ליאת ברעוז

" החיים – בין מה שתיכננתי "

פסיכותרפיסטית ועו"ס קלינית. בוגרת התכנית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית - אוניברסיטת חיפה. עוסקת בטיפול וייעוץ פסיכולוגי (טיפול רגשי) בקליניקה פרטית בחיפה ובעמותת "עמך"- טיפול בניצולי שואה דור שני ושלישי. מתמחה... +עוד

פסיכותרפיסטית ועו"ס קלינית. בוגרת התכנית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית - אוניברסיטת חיפה. עוסקת בטיפול וייעוץ פסיכולוגי (טיפול רגשי) בקליניקה פרטית בחיפה ובעמותת "עמך"- טיפול בניצולי שואה דור שני ושלישי. מתמחה בטיפול בנושאים הקשורים ל: הריון ולידה, אמהות. דיכאון לאחר לידה. מצבי חרדה ודיכאון - טיפול בדיכאון, טיפול בחרדות. נושאים הקשורים לדימוי עצמי, דימוי גוף והפרעות אכילה. טיפול רגשי במצבי משבר כגון: שכול ואובדן, התאלמנות, גירושין, התמודדות עם פרידות, פיטורין, התמודדות עם מחלה קשה, התמודדות עם סרטן. טיפול רגשי בנושאים הקשורים לקשר, זוגיות ומערכות יחסים. משבר בזוגיות, בעיות בזוגיות, פחד מזוגיות, חרדות נטישה. אתר: www.liatbaroz.co.il

עדכונים:

פוסטים: 10

החל מנובמבר 2015

התמודדות עם מחלה ובודאי התמודדות עם סרטן היא התמודדות פיזית ורגשית של החולה עצמו וכן התמודדות רב מערכתית – כזו המערבת את בני המשפחה (בן / בת זוג, ילדים, הורים ), חברים וקהילה.
להתמודדות זו מספר הבטים והיא משתנה גם בהתאם לשלבי הטיפול בהם נמצא החולה.
בדרך כלל , “המפגש” עם הסרטן הוא ארוע משברי אולם ככזה ניתן גם לצמוח ממנו ולעבור מסע של גילוי עצמי, קבלה כמו גם למידת דרכי התמודדות חדשות.
טיפול רגשי עשוי לעזור לחולה ולמשפחתו לצאת ממשבר לצמיחה.

התמודדות עם סרטן

” כשנגעתי שם, הרגשתי איזשהו גוש אבל חשבתי שזה כנראה לא משהו רציני, לקח לי כחודשיים עד שהגעתי לרופאה. היא שלחה אותי לבדיקות נוספות ואז זה כבר התחיל לחלחל אליי שאולי…אולי.

אני זוכרת את היום שבו עשיתי את הביופסיה, את המבט בעיניים של הרופאה, היא לא אמרה לי את התשובה במקום, ניסיתי לשאול והיא התחמקה ואז…כבר הבנתי.

הבנתי, ובדיעבד גם לא הבנתי כלום.

כי את הסרטן לא ניתן לקלוט. ואם כן, הקליטה היא איטית, רק עם הזמן שחולף, עם הטיפולים, עם הגוף שמשתנה, עם האובדנים הרבים, עם השינויים שמתרחשים.

הסרטן הוא דבר כ”כ גדול ובלתי נתפס כמו שרק אירוע שמביא אותך לחוויית ” ליד המוות ” יכול להיות “.

גילוי המחלה

אף אחד / אחת לא רוצה לשמוע את המילים ” יש לך סרטן “.

כי למרות שכיום לאחוזים רבים כ”כ מהאוכלוסייה, יש סרטן, היה סרטן או יהיה סרטן עדיין האסוציאציה הראשונה שעולה לרוב האנשים היא זו של מחלה קשה ולא סתם מחלה קשה אלא כזו שעלולה להוביל למוות.

אין הרבה פעמים בחיים שבהם אנו נוכחים בעודנו בחיים בקרבתו של המוות ובאפשרות של מוות וכאשר זה קורה לנו זוהי חוויה ייחודית, בלתי נשכחת ולעיתים אף טראומתית.

התחושה הראשונה, כמו למול כל משבר גדול היא לרוב הלם שאליו יכולות להתלוות תחושות של בלבול, חוסר שיפוט, הכחשה, כמו גם דיכאון, בכי, חוסר רצון לקום מהמיטה, או אף להיפך עיסוק רב ב doing

בהמשך, יחד עם הבנת המצב ישנה קבלה והשלמה (גם אם חלקית) תוך כדי גיוס כוחות ומשאבים רבים להתמודדות הן של העצמי והן מהסביבה.

ההתמודדות

התמודדות עם מחלה גופנית קשה כוללת מספר רבדים.

התמודדות גופנית שהיא עם הקשיים הפיזיים: במידה וצריך לעבור פעולות חודרניות כמו ניתוח, או גם מספר רב של זריקות, דקירות, ובדיקות שצריך לערוך, התמודדות עם החרדה שמתעוררת עקב ההמתנה לתוצאות הבדיקות,

התמודדות קשה במיוחד היא עם הטיפולים ובעיקר במידה וצריך לעבור כימותרפיה והקרנות אזי ישנה התמודדות גם עם תופעות הלוואי הרבות של הטיפולים.

התמודדות נפשית כוללת התמודדות עם אותן אסוציאציות ושאלות שמעלה המחלה.

כיצד חיים ליד חרדות המוות ? “האם אוכל בכלל לצאת מזה בחיים” ? ואם כן, “האם עשיתי משהו שגרם למחלה” ? לעיתים גילוי המחלה מעורר תחושות של אשמה או הרגשה שעשינו משהו לא בסדר שגרם לה

ההתמודדות הנפשית כוללת גם את ההתמודדות עם דימוי הגוף שמשתנה, ובעקבותיו גם הדימוי העצמי. לעיתים חלק מתופעות הלוואי של הטיפולים כוללות חוסר איזון נפשי והורמונלי, הפרעות שינה, בכי רב או כעס.

התמודדות חברתית

הסרטן מעורר בסביבה תחושות עזות. לעיתים אנשים שהיו רחוקים מתקרבים ומושיטים יד ממקום לא צפוי ולעיתים דווקא אלו שהינם קרובים – מתרחקים (מתוך הקושי שלהם) כי אינם יודעים איך להגיב ומה לומר.

האדם החולה זקוק דווקא בתקופה זו לתמיכה חברתית רחבה ולא תמיד הוא מקבל אותה מה שעלול להחמיר את התחושות הנפשיות שגם כך הינן לא פשוטות.

כמו כן, עולות השאלות למי לספר, מה לספר ואיך לספר. יש שמרגישים בנוח עם חשיפת המחלה מהרגע הראשון ויש שבוחרים להסתיר. לאסטרטגיות אלו מחירים רגשיים שונים לכאן ולכאן שכדאי לתת עליהם את הדעת.

עולה גם הנושא של בקשת עזרה, כיצד מרגיש האדם החולה עם העמדה של “לבקש” , נושאים של תלות למול עצמאות עשויים אף הם  לעלות ביתר שאת.

התמודדות משפחתית (זוגיות וילדים)

ההתמודדות המשפחתית למול המחלה הינה נושא רחב מאד. המחלה מערערת את מבנה המשפחה, משנה תפקידים, ומעלה קשיים בזוגיות או גם מצב של תלות רבה יותר.

התמודדות בן הזוג עם שינוי התפקידים: הן כהורה והן כבן זוג, עם הטיפולים, ועם השינויים הגופניים והרגשיים שעובר החולה הינה מהותית ומשמעותית ביותר בייחוד לאור העובדה שגם הוא עובר קשיים רבים בהסתגלות למצב החדש.

ישנם זוגות או גם משפחות שיוצאות מחוזקות יותר לאחר התמודדות זו , אחרות שקורסות או שהמחלה מעלה קשיים שאולי היו שם עוד קודם – ביתר שאת.

שאלות רבות קשורות לילדים במשפחה במידה ויש. מה לספר, איך לספר, מתי, איך להסביר לילדים קטנים על המחלה, כיצד להתמודד עם התחושות והחוויות שלהם למול השינויים שעובר ההורה,

כיצד לערב את גורמי התמיכה של הילדים כמו גן או בית ספר ועוד.

התמודדות לאחר סיום הטיפולים – ההבראה

ההתמודדות עם המחלה אינה נפסקת גם לאחר סיום הטיפולים או גם שלב ההבראה שהינו שלב קריטי.

לעיתים תופעות הלוואי של הטיפולים נמשכות עוד זמן רב, ולעיתים דווקא בשלב זה עולות ביתר שאת שאלות יותר רגשיות וקיומיות משום שהגוף שהיה עסוק קודם בהישרדות מפנה כעת את המקום לנפש.

זהו שלב חשוב מאד משום שהוא זה שיכול להפוך את המחלה והמשבר למקום של צמיחההזדמנות והחלמה לעומת אפשרות של טראומה מתמשכת, או חוויה נפשית של שקיעה רגשית.

הסרטן הינו לעיתים קרובות הזדמנות לשינוי. הוא עשוי להיות פתח להבנה מעמיקה יותר של העצמי האותנטי, של הגוף וכן של הקשר בין גוף – נפש. אשמה לגבי המחלה יכולה להתחלף למקום של לקיחת אחריות.

אחריות על הטיפול נכון בגוף או על התייחסות ראוייה יותר לצרכים נפשיים שאולי לא ניתן להם מספיק מקום עד לפני פרוץ המחלה.

התמודדות ולווי כאשר המחלה היא כרונית

במצבים מסוימים אין החלמה אלא הבנה שהמחלה היא כרונית. אזי ישנו צורך בלווי בדרך זו. כיצד חיים לצד המחלה ובכל זאת לא “את המחלה”. עד כמה הזהות של החולה משתלטת ועד כמה לא.

מהו המקום של החיים והאפשרויות לשינוי בתוך החיים יחד עם הכרוניות של המחלה. כיצד ממשיכים “להלחם” גם כאשר עולה הצורך לוותר, מהן הסיבות לבחור בחיים, לרצות לחיות עדיין, ועוד.

התמודדות וליווי לקראת מוות

לעיתים, למרות כל הטיפולים מאריכי החיים מגיע השלב של הפרידה. זהו שלב קשה מאד בעוצמתו ורגיש מאד לחולה ולקרוביו. לווי מתאים בשלב זה יכול לתת תמיכה בתהליך, כמו גם לעשות את הפרידה לאפשרות משחררת יותר.

סרטן אינו רק מחלה קשה.

הוא עשוי להביא איתו עוצמה רבה דווקא בהתייחסות לחיים, ואולי דווקא מתוך המקום של הפחד מהמוות עולה השאלה: האם אני מפחד גם מהחיים? ואם אני לא מפחד מהם, מה באמת באמת אני רוצה להיות או לעשות בתוך החיים הזמניים שלנו?

סרטן הוא מקום של שינוי זהות או שאילת שאלות לגבי זהות (מי אני כאשר גופי אינו כפי שהיה, מי אני כאשר איני עובד, מי אני כבן זוג ועוד)

סרטן הוא מקום שמספר על מערכות יחסים (כמה מהם אני רוצה בחיי, את מי אני רוצה, מי טוב לי, מי לא, כמה קרוב אני רוצה להיות ועוד)

סרטן הוא מקום שיכול לספר על אהבה. על כוחה בריפוי, על המשמעות של קבלתה מהקרובים לנו ובעיקר על המשמעות של האהבה לעצמנו.

לא, סרטן אינו מתנה (לדעתי) כפי שנהוג לומר. שום אירוע קשה שכזה אינו יכול לבוא באריזת מתנה מנצנצת אבל הוא כן אופציה למשהו אחר בהתייחסות  לחיים -  לאור המוות.

טיפול רגשי במצב של מחלה (גם בזמן הטיפולים במחלה ובעיקר בשלב ההבראה)  מומלץ מאד כי הרבה פעמים קשה לעבור את הדרך הזו וההתמודדות הזו לבד.

לעיתים הצורך בטיפול רגשי עולה תוך כדי הטיפולים ולפעמים דווקא לאחר סיום הטיפולים, סיום שלב “ההישרדות הפיזית”, אז ישנה התפנות להתבוננות נפשית, וקבלת עזרה בחלק זה.

כיצד עוזר הטיפול הרגשי למול מחלת הסרטן?

טיפול רגשי יכול לספק: תמיכה בעת זו, התבוננות שקטה על החוויה, גם הרגשית וגם הגופנית.

מקום שבו מתאפשר חיבור בין נפש וגוף, והבנה היכן הסרטן פוגש את הגוף ואת הנפש.

מקום שבו ניתן להתאבל על האובדנים בעקבות המחלה (תופעות הלוואי של הטיפולים, חווית הבריאות התקינה, הפחד מחזרת המחלה, דימוי גוף ועוד).

מקום שבו ניתן לשאול שאלות על שינויים שאפשרי או כדאי לעשות (הן פנימיים והן חיצוניים) באורח החיים.

כל זאת,  על מנת שאכן תתאפשר ההזדמנות לצמיחה רגשית מתוך המשבר הגדול.

 

 

 

 

 

 

עוד מהבלוג של ליאת ברעוז

איך בוחרים מטפל / ת מתאים / ה לטיפול רגשי? - כללי אצבע

בחירת מטפל / ת מתאים/ ה לטיפול רגשי היא החלטה לא פשוטה. טיפול רגשי הוא תהליך מורכב, אינטימי, לעיתים חשוף או גם כמוס ולכן אנו רוצים לדעת שהאדם שאיתו אנו עוברים תהליך זה קרי: המטפל / ת הוא האדם המתאים לנו. מספר כללים יכולים...

תצוגה מקדימה

שם הסרט: המלטות (או: הבריחה)

מי מאיתנו אינו מכיר את ההרגשה הזאת של  "לקום על צד שמאל" ? אולי למעשה כבר מזה תקופה אנחנו "קמים על צד שמאל" ?  חווים ימים של מתח ? של קושי?  אולי ימים של חרדה ? או עצב ? ימים של אכזבה או כאב ? אולי יש משהו שמציק ולא רוצים לחשוב...

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 3 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה