מבית יעקב לבית חנינא- גשר של תקווה

לאור הנתונים המדאיגים ,המצביעים על כך  שרק 2% מילדי ישראל בחברה הערבית ו-10% מקרב הילדים בחברה החרדית זכאים למעון בחסות משרד הכלכלה ,ובהתחשב בעובדה שכיום 74% מנשות החברה החרדית מועסקות וזקוקות למענה ולמסגרת עבור ילדיהן בגילאי לידה עד 3, החלטנו, לצאת אל השטח ולהתרשם במו עיננו מהאתגרים,המשפיעים באופן ישיר על המשפחות בישראל, הורים וילדים.וכך יצאנו אל הדרך, נציגי ועדת ההיגוי של הקואליציה לחינוך מלידה, יערה שילה וישראל אליסף, בליווי פז כהן- מנכ”ל “אנו” ,סימה שהינו ,מנהלת התחום הפדגוגי בעיריית ירושלים יחד עם נציגים יקרים ממשרד רוה”מ.את הסיור התחלנו במשרד רו”ח של הגב’ אביגיל שקוביצקי ,בעברה סמנכ”לית בית יעקב וכיום, עומדת בראש המשרד ,הבנוי כולו מנשים מובילות בעמדות מפתח, המתקשות מאד להתחייב לעבודה במשרה מלאה, מאחר ורובן נשואות עם ילדים קטנים, ללא אפשרות לאתר עבורם מסגרת באזור מגוריהן או לחילופין במקום עבודתן. לדבריהן ,ישנו מחסור חמור במסגרות.אישה שילדה ואמורה כעבור 14 שבועות להשתלב במערך העבודה, לא מצליחה לעשות כן ונאלצת לשהות בביתה מספר חודשים נוספים עד למציאת פתרון הולם ,או חוזרת לעבודה במתכונת של משרה חלקית.שורש בעיית המחסור במבני המעון נעוץ בכך שהעירייה והרשויות המקומיות לא רואות לנגד עינהם ,בראיה רחבה,את צרכי העיר.מצד אחד הן מעודדות בנייה חדשה ומעבר של זוגות צעירים לתחומן,אך מצד שני הן לא נותנות מענה לקטנטנים …חלם- זה כאן! בהמשך, ביקרנו במעון יום בשכונת רמות,המשוייך למוסדות בית יעקב.מדובר במעון המאובזר בטוב טעם ומאכלס קרוב ל- 110 תינוקות ופעוטות.שוחחנו עם כמה מנשות הצוות על הקשיים הרבים בניהול משק הבית שלהן ,כאשר המשכורת ,שאמורה לכלכל לרוב משפחה רבת נפשות, דלה ביותר.בנוסף,שטחנו את אתגרי השטח-כתקנים לא פשוטים (היחס בין מס’ הילדים בקבוצה למבוגר)המקשים על ההתנהלות היומיומית ומובילים לשחיקה ולתסכול מצד הצוות המטפל ,ששוקל לפנות לאפיקים אחרים ,כל עוד לא יתרחש שינוי מהותי בתנאי שכרו והעסקתו .המשכנו לעבר משרדי בית יעקב ,ללשכתו של המנכ”ל ,הרב גולדקנוף, ששטח בפנינו ,בין היתר, את החשש ממעבר המעונות מחסות משרד הכלכלה למשרד החינוך,הנובע מתקצוב חסר (70% בלבד לכל ילד בגנים ובבתי הספר).כדי להמנע ממצב שבו ילד (עם סיבסוד)יקבל שניצל שלם ואילו חברו(ללא סיבסוד)יאלץ להסתפק בחצי שניצל ,כולם מקבלים כהזנה בצהרונים בורקסים או פרוסות המרוחות בשוקולד.(בניגוד גמור להמלצותיהם של שר הבריאות ושר החינוך !)אפליה של ממש בהתייחסות לילדים החרדים בגנים ,למרות שהם עומדים בכל הדרישות והתקנים .לפנות ערב פנינו לבית חנינא ,לפגישה עם נציגי המינהל הקהילתי.הרב גולדקנוף הצטרף אלינו וישבנו שם יחד ערבים, יהודים, דתיים, חילונים וחרדים, לשיחה מהלב,בגובה העיניים, ללא מחיצות או סייגים.קבוצת אנשים יקרה,שמנסה להבין באמת כיצד והאם הדברים מתנהלים כראוי.הובאה בפנינו מציאות עגומה שבה,לאור מחסור במסגרות לגילאי לידה עד 3 ,הנשים (אמהות וסבתות)משגיחות על הילדים.נתון המעיד על מוגבלותן בהשתלבות בשוק העבודה והלימודים.הידעתם כי מעט המעונות שישנם במזרח ירושלים מורכבים מ- 99% ילדי רווחה? נתון מצמרר…הבעייתיות גוברת לאור מחסור חמור גם בגנים ובכיתות הלימוד בבית הספר.תופעה המובילה לכך שילדים מסתובבים ברחובות, ללא אופק לימודי או מקצועי.מתוסכלים מהמצב הקיים ומהידיעה  שאין למי לפנות בבקשת עזרה.בסיומו של יום טעון ומרגש,סיכמנו על שמירת קשר רציף ביננו וכולנו תקווה ליצירת גשר של אמון ,הבנה וכבוד הדדי, למען בניית עתיד טוב יותר של ילדינו.