ישראל חוגגת 66 שנה לעצמאותה, לא לפני שהיא מרכינה ראש ומתאבלת על קורבנות המלחמות ופעולות האיבה . ארץ ש"חגגה" את יום העצמאות הראשון שלה עם מלחמה ומאז לא היה עשור שלא היתה בו מלחמה.
1948
1956
1967
1973
1982
1991
2006
ועוד כל סוגי המיני מלחמות והמבצעים.
ובכל זאת זהו ערב שאני גאה להיות ישראלית. ומאושרת שבחרתי לחיות פה. עם הטוב והרע של המדינה שלנו. שגרתי באמריקה זה היה יום מתסכל בעבורי החלטה לחזור לארץ לראשונה באה בעקבות צפירת יום הזכרון שהיתה תוך כדי דיבור בטלפון עם חברה שחתכה את השיחה מכיוון שהצפירה החלה. יו כמה קנאתי וידעתי שאני אהיה בארץ כל שנה בתקופה הזאת. ואכן זאת השנה השלישית ברציפות שאני בארץ.
בעוד שעתים נרכין ראש, נעצור רכבים בדרכים, נצא מהם ונעמוד דומיה לזכר הנופלים שלנו ונתחיל את טכסי יום הזכרון המרגשים. כל חיל פנינה של אמא.
אנחנו עם אחד שמלוכד בכאב ששזור בבד ההתווהות שלו כמדינה.
איפה תראו בעולם ליכוד כזה? יום הזכרון באמריקה זה יום הסיילים הגדול!!!!
עוצרים לכבד, לזכור ולא לשכוח ~
וההומור השחור שלנו עוזר להתמודד…
המח"ט: "מר חסון, אם המצרים באים, מה אתה עושה?" ויקטור: "מה שעשינו ב־56'." המח"ט: "מה… מה עשיתם ב־56'?" ויקטור: "מה שעשינו ב־48',אין יותר טוב מזה,בטח!." המח"ט: "ומה עשיתם ב־48'?" ויקטור: "שלושים שנה, לך תזכור.