הבלוג של חסה חוסכת

חסה חוסכת

כל מה שיכול להשתבש - ישתבש. וגם אם הוא לא - זה עדיין יעצבן אותי.

עדכונים:

פוסטים: 100

החל מאפריל 2012

החסה כבר לא צעירה. היא מטופלת באב בית שמנגר, בפורת מתבגרת אך מפליאה לצלם שהצליחה לעלות לכתה ט’ למרות שלא פתחה ספר לימוד מעודה, בנארוטו העברי הראשון שהצליח להגיע לכתה ד’ למרות שהוא לא אוכל וביוסף פורת יוסף – הכלב הגריאטרי שמסרב למות. בנסיבות כאלה – ברור שפניה נחרשו קמטים ושערה – זוהרו הועם.

30/08/2013

היום היה היום הראשון של הלימודים.

כבר שכחתי איך זה, אז קמתי מהשעון עם כאב ראש של חוסר שינה, ואז ניסיתי לשמח את הילדים ולהביא להם קיורטוש לארוחת בוקר, רק שהקיורטושים לא היו מוכנים. אז חזרתי הביתה והלכתי שוב לקנות לחם וממרח שוקולד. ואז הפורת הזכירה לי שהבטחתי לה לעשות בבוקר פנקייקס. ואז ירדתי שוב לקנות את הקיורטוש שכבר כן היה מוכן. ואז ירדתי עם הכלב. ואז כבר היה לי נורא חם למרות שהשעה היתה רק שבע וחצי בבוקר. בקיצור, הבוקר התחיל גבה גלי עד רוגש. בעבודה התחלתי להרגיש את כל המזגנים שמלווים אותי עוברים טרנספורמציה לגריפה (אני לא בטוחה מה זה אבל הייתי חייבת להשתמש במילה הזאת פעם…)

הביתה הגעתי פחות או יותר בזחילה. נראה לי שמשקל הרחמים העצמיים הכביד עלי יותר מכל. כשצלצלו בדלת כבר תכננתי לתפוס קורנס ולחבוט במי שבא להפר את האידיליה שבה אני סרוחה על הספה בעוד ילדי מספרים לי על היום הראשון בבית הספר.

מה רבה היתה שמחתי לקבל את המשלוח מגלוסיבוקס… כאילו מישהו הסתכל עלי מלמעלה ואמר :״זאת, זאת חייבת איזה מתנה… תראו איך היא נראית. אפילו לא בשבילה אלא בשביל המין האנושי כולו…״

בין רגע התחלתי להרגיש טוב יותר. הארתי פני לבני הבית ותכננתי תכנית חומש. אני, חסה, שנהגה בצעירותה לשים עפרון שחור מתחת לעינים והיום גם את זה לא עושה. אני, חסה, שכבר שבועיים מסתובבת עם חולצות שרוול ארוך כי בתי השחי שלה אינם ראויים לבוא בציבור (נושא חם ברשת בימים אלה…) אני חסה עומדת לעבור אקסטרים מייקאובר.

לעסות את הקש המעטר את ראשי  במסכת הפלא Arginine של לוריאל, את גופי המחוספס בפילינג גוף של iSpa, להסתיר את כתמי הגיל בקונסילר של Careline, למשוח שפתון בגוון פוקסיה עז, לעגל את ריסי ולבזוק מעט בושם של Laliqe.

כאן המקום להתוודות – את סדר הפעולות הכתיבה לי הפורת, ביתי המבגרת. וגם אם הייתי רוצה לעשות את כל הפעולות האלה, אני לא בטוחה שהייתי מצליחה. אני פשוט חסרת מושג בדברים האלה.

לשמחתי, לקחה הפורת, שטיפוח בשבילה הוא כמו חמצן לנשימה, את הפיקוד. חוץ מהפיקוד היא גם לקחה את כל הפינוקים האלה לרשותה, הודיעה לי שנהיה בשותף ושהיא תדאג לכך שאשתמש במוצרים כמו שצריך, ונגשה לצלם אותם. כמה יפה היא מצלמת, נכון?

צילום: מיקה ליכטר

צילום: מיקה ליכטר

בכל מקרה, בואו ניפגש בעוד חודש ואומר לכם מה אני חושבת על האני החדש שלי. אתם בטח תחרישו כי נשמתכם תיעתק מרוב זוהר שיהיה סביבי…

למזלי, עשתה עימי הפורת חסד והשאירה ברשותי את הקופסה. הכי אני אוהבת קופסאות…

עוד מהבלוג של חסה חוסכת

תצוגה מקדימה

לב מתעורר

  פחות משלושה  עמודים לפני סוף הספר, כותבת אפרת, המספרת, את המילים הבאות:"הרי גם כשמאבדים אהובים - האהבה שאוהבים אותם לא אובדת. האהבה לא אובדת, ואהבתי - רק בי תלויה". אפרת...

תצוגה מקדימה

אדונית הארונית

מכירים את זה שהתינוק שלכם צורח? שום דבר לא עוזר - הוא לא רוצה לאכול, והחיתול שלו יבש, הוא הרגע קם משינה עמוקה, הבטן שלו לא נפוחה - והוא צורח וצורח. אתם משעינים אותו על הכתף, הופכים אותו על היד, משקשקים, מערסלים, שרים שירים...

תצוגה מקדימה

הנערה שלא רזתה

שתים עשרה שעות ארכה לידת בכורתי אהובתי. שתים עשרה שעות של התרגשות ודמעות, של לחיצות ודחיפות, של כאבים וציפיה לבאות. אחרי שהפורת נולדה, וחובקה, ונשקלה ונלקחה. אחרי שנתפרתי וכוסתי והובלתי החוצה מחדר הלידה, שכבתי במסדרון...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה