הבלוג של חסה חוסכת

חסה חוסכת

כל מה שיכול להשתבש - ישתבש. וגם אם הוא לא - זה עדיין יעצבן אותי.

עדכונים:

פוסטים: 100

החל מאפריל 2012

בשאפתנותי החסאית, התכוונתי לסקור את תחפושותי במהלך ההסטוריה, שנה אחרי שנה. בעודי גוררת את הסולם אל הבוידעם, רפסו עצבי והחלטתי להסתפק בפילמוגרפיה עד סיום חוק לימודי. כשהתחלתי לדפדף באלבומי ילדותי נתקפתי עצב וחמלה כלפי הילדונת האבודה שראיתי שם, ומיד קיצצתי את הפרויקט לשלוש תחפושות מייצגות, שבהן אני נראית או חמודה להפתיע, או לא כל כך נראית

18/02/2013

התחפושת הראשונה: כפריה. (גיל 4).
ההשראה והפנטזיה: ד., שכנתי מהדלת ממול, וחברתי הטובה, שהתחפשה לזה שנה לפני כן.
הלוק: שרשרת כדורים גדולים מעץ, כובע שאולי נפוץ אצל כפריות אוזבקיסטניות, חצאית. מיני עם פסים מבריקים בשוליה.
אפקט החסה: ראוי לציין שכשד. התחפשה, מדובר היה בחצאית מקסי. כבר אז הייתי שרלילה.
מוצרים נוספים מאותה התקופה שהיו מחופשים:
מכנסי פדלפון שהורכבו ממכנסים רגילים שאמא שלי פרמה להם את התפר בצד והוסיפה משולש צבעוני.
מרגרינה מחופשת לחמאה. תמיד היתה חמאה במקרר אבל אף פעם לא השתמשו בה.

התחפושת השניה: אינדיאני. (גיל 7)
ההשראה והפנטזיה: באותה תקופה נהיתי אחרי ספריו של קרל מאי. בדמיוני הייתי לא פחות מוינטו, בן האפאשים השקט, המסוקס, העומד בעינויים בלי לעפעף, ובעיקר זה המתהדר ברעמת שיער שחור ומבריק כמו שלי ( לִיפַה שבמצב רוח נדיב אקרא לה ברונטית, וברוב החיים חום נס קפה אבקה מהזן הנחות ביותר).
הלוק: תחפושת קנויה. פרנזים לאורך השרוולים והמכנסים. חץ וקשת שחדי העין יראו שאני מחזיקה הפוך.
אפקט החסה: לפחות לא התחפשתי לאלכסנדר זייד בהשפעת ״ אנשי בראשית״ שהיה הספר החביב עלי באותה תקופה.
מוצרים נוספים שהיו מחופשים באותה התקופה:
ממרח אנשובי גלר, בצבעי צהוב ואדום חינניים, שהיה מחופש לאנשובי.
ממרח צמחי בקופסת שימורים קטנטנה, שהיה מחופש לממרח אנשובי.

התחפושת השלישית: דמלזה. ( גיל 10).
ההשראה והפנטזיה: דמות ראשית סדרה הסוחטת “פולדארק”.  היא היתה כמובן יפה, מושכת, סוערת וכנועה במקביל, כמו שחשבתי שאהיה כשאהיה גדולה.
הלוק: שלוש תחתוניות שהושאלו מקרובת משפחה טבטונית. ( אורגינל, מתחילת המאה). כובע קש גדול. שמלת לורה אשלי ארוכה.
אפקט החסה: בניגוד לתחזיות, לא גדלתי להיות יפה, מושכת, סוערת, ובטח לא כנועה במקביל. במקום תחתוניות- פשוט צימחתי תחת.
מוצרים נוספים שהיו מחופשים באותה התקופה:
חומוס בקופסאות שימורים קטנטנות. ( האמת, באיזה שהוא מקום פרוורטי אני מתגעגעת לטעם).
פטריות בקופסאות שימורים. זה היה כל כך נחשק שאף פעם לא עמדתי בפתוי. כדי שאימי הטבטונית לא תגלה, הייתי חייבת לגמור את הקופסה עד הסוף, לשרוף את הקופסה ולפזר את אפרה בעמק המצלבה. היה גבול כמה אפשר להאשים את העוזרת.
פעם אחת, מרוב הלחץ, השלכתי את הקופסה מהחלון ופגעתי בראשו של הגנן.

פורים שמח!

עוד מהבלוג של חסה חוסכת

תצוגה מקדימה

לב מתעורר

  פחות משלושה  עמודים לפני סוף הספר, כותבת אפרת, המספרת, את המילים הבאות:"הרי גם כשמאבדים אהובים - האהבה שאוהבים אותם לא אובדת. האהבה לא אובדת, ואהבתי - רק בי תלויה". אפרת...

תצוגה מקדימה

אדונית הארונית

מכירים את זה שהתינוק שלכם צורח? שום דבר לא עוזר - הוא לא רוצה לאכול, והחיתול שלו יבש, הוא הרגע קם משינה עמוקה, הבטן שלו לא נפוחה - והוא צורח וצורח. אתם משעינים אותו על הכתף, הופכים אותו על היד, משקשקים, מערסלים, שרים שירים...

תצוגה מקדימה

הנערה שלא רזתה

שתים עשרה שעות ארכה לידת בכורתי אהובתי. שתים עשרה שעות של התרגשות ודמעות, של לחיצות ודחיפות, של כאבים וציפיה לבאות. אחרי שהפורת נולדה, וחובקה, ונשקלה ונלקחה. אחרי שנתפרתי וכוסתי והובלתי החוצה מחדר הלידה, שכבתי במסדרון...

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה