הבלוג של חסה חוסכת

חסה חוסכת

כל מה שיכול להשתבש - ישתבש. וגם אם הוא לא - זה עדיין יעצבן אותי.

עדכונים:

פוסטים: 100

החל מאפריל 2012

אז מה אני מאחלת לשנה החדשה?

במעגל האנושי, זה שלצערי השפעתי עליו לא מספיק גדולה:

שנחזור לפנטז על השלום. פעם היו אומרים על תינוקות :”עד שהוא יגדל כבר לא יהיה צבא”. איבדנו את תחושת האופטימיות הזאת מתישהו במהלך הדרך. אני מתגעגעת אליה. אי אפשר לדמיין שככה יראו חיינו מעתה ועד עולם.

שיימצא פתרון אנושי ומכובד לפליטים הגודשים את רחובות תל אביב. שתמצא להם דרך להיקלט כאן, למצוא עבודה וחיים של כבוד ובטחון.

שתמצא פרנסה, ובעקבותיה חיים של התקדמות לכולם. שהמעמד הבינוני, אליו אני משתייכת, יפסיק להיות זה שמפרנס את כל המדינה. שאלו העומדים בראשנו ומייצגים אותנו יחזרו אלינו, אל החיים הרגילים, בבניינים הרגילים, עם המכוניות הרגילות והמשכורות הרגילות – צניעות ודוגמא אישית אינן מילים גסות.

שנמחזר, נמצא שימושים נוספים, לא נזרוק כל כך בקלות, לא נתפתה אחרי המרוץ להשגת הדבר הבא, החדשני יותר, היקר יותר. שנדע להעביר הלאה את מה שלנו אין חפץ בו.

ובמישור הפרטי שלי:

שאלמד לנהל את הזמן שלי טוב יותר.

וגם את חשבון הבנק שלי.

שתהיה לי עבודה – כל הזמן, אם אפשר. ושילדי ילמדו לחיות איתה בשלום, למרות שהם רוצים את אמא בבית במשך היום.

ושלמרות העבודה האינטנסיבית שלי – אמצא את הזמן להיות עם ילדי, לחזק אותם, לפנק אותם. ושלא אצעק עליהם בכלל יותר. כל השנה.

ושאמצא שקט נפשי. השלמה אמיתית. הבנה שאין ביכולתי לג’נגל את הכל, כל הזמן, בכל מקום. שאזכור שלהיות בלחץ – לא מקדם שום דבר, חוץ מאולי איזה אולקוס…

נראה לי שאסתפק בכל זה…

טוב, אולי גם בהורדה של איזה חמישה קילו, קצת כושר ושרירי בטן וערימה של ספרים טובים שמחכה לי ליד המיטה.

בסך הכל – לא כל כך הרבה לבקש, לדעתי.

שנה טובה!

עוד מהבלוג של חסה חוסכת

תצוגה מקדימה

לב מתעורר

  פחות משלושה  עמודים לפני סוף הספר, כותבת אפרת, המספרת, את המילים הבאות:"הרי גם כשמאבדים אהובים - האהבה שאוהבים אותם לא אובדת. האהבה לא אובדת, ואהבתי - רק בי תלויה". אפרת...

תצוגה מקדימה

אדונית הארונית

מכירים את זה שהתינוק שלכם צורח? שום דבר לא עוזר - הוא לא רוצה לאכול, והחיתול שלו יבש, הוא הרגע קם משינה עמוקה, הבטן שלו לא נפוחה - והוא צורח וצורח. אתם משעינים אותו על הכתף, הופכים אותו על היד, משקשקים, מערסלים, שרים שירים...

תצוגה מקדימה

הנערה שלא רזתה

שתים עשרה שעות ארכה לידת בכורתי אהובתי. שתים עשרה שעות של התרגשות ודמעות, של לחיצות ודחיפות, של כאבים וציפיה לבאות. אחרי שהפורת נולדה, וחובקה, ונשקלה ונלקחה. אחרי שנתפרתי וכוסתי והובלתי החוצה מחדר הלידה, שכבתי במסדרון...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה