הבלוג של חסה חוסכת

חסה חוסכת

כל מה שיכול להשתבש - ישתבש. וגם אם הוא לא - זה עדיין יעצבן אותי.

עדכונים:

פוסטים: 100

החל מאפריל 2012

כבר המון זמן שלא הייתי כאן.

ולא, אני לא יכולה לומר שלא היה לי זמן. היה לי המון זמן. המון המון זמן.

סיימתי פרויקט מהגהינום, והחלטתי שמגיע לי, לאב הבית ולצאצאים קצת זמן איכות.

טעות.

הגמדון מיד החליט שאל לו לבזבז הזדמנות פז כזאת, ואחרי שלושה ימים הודיע על מיצוי שלם ומוחלט של הקייטנה. “אבל זאת הקייטנה של ראובן!!” זעקתי. ה – קיטנה. “ראובן כל הזמן מטביע אותי”, היתה התשובה המתגוננת שלו.

כך נגנזו להם החלומות שלי על בקרים ארוכים של קפה עם חברות, בעוד הפורת ישנה את שנת היופי שלה בבית. במקום זה, אני מוצאת את עצמי נותנת דין וחשבון לזה שגובהו אינו עולה על מטר, על כל הליכה פעוטה לרואה החשבון או לסופר.

אז אני נורא עייפה. למרות שאני ישנה שנ”צ כהלכתו  כל יום. ואני גם נורא לא מרוכזת, ועל זה תעיד החשבונית מויקטורי, שאליו הלכתי למרות שנאתי הגדולה כי היו מבצעים מצוינים לחברי מועדון, רק ששכחתי להעביר את כרטיס המועדון, וכך מצאתי את עצמי עם שתי חבילות אקסטרה לארג’ של נייר טואלט, שש מאות חבילות דוריטוס, ריבואות של סוכריות צבעוניות לכדורי שוקולד שעכשיו אצטרך לעשות,ועוד מכולת קטנה שעברה לגור אצלי בבית, במחיר מלא, כמובן. גם רואה החשבון יכול להעיד, אחרי שהיום הפצעתי במשרדו בפעם השלישית להוציא חשבונית זכוי שניה על אותה העבודה.

כל זה בא לומר, שכדאי שאמצא לי עיסוק הגיוני ומהר. אבל משהו שאפשר לעשות עם מזגן, מה שמפיל את ההצטרפות לקבוצת אימון למרתון (לא לדאוג, גם בחורף זה לא היה קורה). ומשהו שלא מצריך חשיבה מאומצת, כי כאמור, המוח שלי משול כעת לטחינה. ומשהו שלא דורש מחויבות ארוכה, כי עם שתי אבני ריחיים בדמות צאצאים התלויות על צווארי, ועם כמות המקלחות שאני עושה בשעה, כדאי שזה יהיה משהו שאינו דורש יותר מחצי שעה, לכל היותר.

ואז נזכרתי בתקופה שבה גם לא היתה לי עבודה, וגם הייתי חזק בנושא המיחזור, וניסיתי למכור צעצועי עץ בייצור עצמי ועבודת יד. פעם אחת אפילו הרהבתי עוז ונסעתי למושב טל שחר לאיזה יריד. החוויה כולה היתה הזויה, אבל אני דווקא די הצלחתי במכירות. רק כשחזרתי הביתה ועשיתי חשבון קטן התברר לי שבקושי כיסיתי את ההוצאות של הדלק ושל שכירת הדוכן. בסוף חילקתי את הקוביות לחברים טובים. אפילו בכורה של הקונה נחמה קיבל סט עם לידת אחיו הצעיר.

עוד פאה בקובית צעצועי הילדים

קוביית בעלי החיים

אז אני רוצה לאתגר אתכם ואתכן, חברי הקוראים:

מי רוצה קוביות עץ? כמה? בכמה? רוצים קוביות עם ציור אישי? או אמירה אישית? עם פרחים וייחורים? פלפלים ואלפחורסים? משפטי פסיכולוגיה בגרוש להורי מתבגרות? משקפיים ורודים? צעיפים וקולקציות קפסולה?

קוביות לפי אותיות

עכשיו זה הזמן. פתוחה להצעות, להזמנות, לתמחורים, לרעיונות. תמיד אני יכולה לומר שנרשמתי לקיטנת יצירה…

שירי ילדים

עוד מהבלוג של חסה חוסכת

תצוגה מקדימה

לב מתעורר

  פחות משלושה  עמודים לפני סוף הספר, כותבת אפרת, המספרת, את המילים הבאות:"הרי גם כשמאבדים אהובים - האהבה שאוהבים אותם לא אובדת. האהבה לא אובדת, ואהבתי - רק בי תלויה". אפרת...

תצוגה מקדימה

אדונית הארונית

מכירים את זה שהתינוק שלכם צורח? שום דבר לא עוזר - הוא לא רוצה לאכול, והחיתול שלו יבש, הוא הרגע קם משינה עמוקה, הבטן שלו לא נפוחה - והוא צורח וצורח. אתם משעינים אותו על הכתף, הופכים אותו על היד, משקשקים, מערסלים, שרים שירים...

תצוגה מקדימה

הנערה שלא רזתה

שתים עשרה שעות ארכה לידת בכורתי אהובתי. שתים עשרה שעות של התרגשות ודמעות, של לחיצות ודחיפות, של כאבים וציפיה לבאות. אחרי שהפורת נולדה, וחובקה, ונשקלה ונלקחה. אחרי שנתפרתי וכוסתי והובלתי החוצה מחדר הלידה, שכבתי במסדרון...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה