הבלוג של חסה חוסכת

חסה חוסכת

כל מה שיכול להשתבש - ישתבש. וגם אם הוא לא - זה עדיין יעצבן אותי.

עדכונים:

פוסטים: 100

החל מאפריל 2012

סיפור נחמד לחג האורים – איך אפשר לעשות לעצמך חם בלב ואור בעינים

26/12/2016

בתור דור שני לחובבות משפחתולוגיה מאד קשה לי להיפרד מחפצים שקשורים לילדותי, או לילדותם של קרובי משפחתי.

מצד שני, בתור “אדונית הארונית”, שמסדרת כל כך הרבה בתים ורואה כמויות מטורפות של חפצים שנשמרים ויוצרים לבעליהם בלגן בעיניים וגם בראש, אני יודעת שצריך לשמור על מידתיות גם בעניין הזה.

מצד שלישי – קשה לי להביא לויצו, או להוריד לספסל מתחת לבית (שלוחה מאד פעילה של מרכזי סיוע) מזכרות משפחתיות ואישיות כל כך.

 

לכן מה מאד שמחתי כשראיתי לפני כשלוש שנים בפייסבוק שמישהו, שאני לא מכירה, מחפש חלקי מכאנו.

זה הזמן להסביר שמכאנו (meccano)  הוא משחק הרכבה אנגלי, שקיים כבר מ 1898. (הלכתי לבדוק). ולאחים שלי, שגדולים ממני בהרבה וגם היו בנים, היה משחק מכאנו להרכבת תחנת רוח, עם מנוע וחבלים וגלגלי שיניים. כמובן שאמא שלי שמרה אותו המון שנים, ואז שמחה להעביר אותו אלי, יחד עם הבדידים שלהם מכיתה א’, עשויים מעץ ויפיפים, ועם עוד כמה משחקי קופסה ישנים.

בקיצור, הבחור ההוא, יריב, סיפר שאבא שלו הוריד את קופסת המכאנו הפרטית שלו וניסה לעניין במשחק את הנכדים. אז הנכדים פחות התחברו, ואילו הסבא גילה שבעצם הוא עדיין מאד נהנה להרכיב דברים.  יריב פנה בבקשה לחבריו בפייסבוק למכור לו חלקי מכאנו אם יש ברשותם כאלו. כתבתי ליריב הודעה, ובה אמרתי לו שיש ברשותי קופסה עם חלקים, ושישמח אותי מאד לתת אותה לאבא שלו. אני חושבת שלא חלפה שעה ויריב כבר התייצב אצלי בבית. (כמובן שבאותו הרגע החליט הנארוטו העברי הראשון שזה משחק מאד מעניין, אבל זה היה כבר מאוחר מדי וגם איכשהו לא כל כך משכנע).

ביום למחרת התקשר אלי חגי, הסבא. הוא היה נרגש מאד והודה לי במילים חמות, למרות שאני כל הזמן ניסיתי להסביר לו שאני מאושרת מכך שמישהו מחזיר לחיים משחק שהיה של אחי ושכב כל כך הרבה שנים סגור ובודד ומעלה אבק.

ואז עברו להן שלוש שנים, ובאחד הבתים שבהם עבדתי, התבקשתי להעביר לתרומה קופסת נעליים ובה חלקי מכאנו. סיפרתי לבעלי הבית את הסיפור ושאלתי אם אוכל לתת לחגי גם את החלקים האלו. גם אותם העניין שימח מאד, ושוב לא עבר זמן רב ויריב התייצב אצלי לקחת אותם, אלא שהפעם ביקשתי ממנו לארגן לי פגישה עם אביו. ואכן נפגשנו וחגי סיפר לי שכשהיה ילד הוא קיבל ארגז עץ גדול ובו חלקי מכאנו מאביו. בתקופת מלחמת העצמאות נפל אביו בשבי ולא חזר. את כל החלקים חגי שומר בקפדנות – חלק חלק במקומו. כל חלק נצבע מחדש ברבות הימים. חלקי חילוף נשמרים בקופסה נפרדת, ליתר בטחון. את המכסה של הקופסה המתפרקת שנתתי לו בזמנו חגי עדיין שומר. יש עליה חותמות עם השמות של האחים שלי.

זה עושה לי חם ונעים בלב לדעת ששימחתי מישהו. ככה סתם. וזה לא עלה לי בכלום. נהפוך הוא – הרווחתי!

9 ללא שם

אם גם אתם לא יודעים ויודעות מה לעשות עם כל החפצים שגודשים את הבית ועושים בלגן בעיניים ובראש – אני כאן...

עוד מהבלוג של חסה חוסכת

תצוגה מקדימה

לב מתעורר

  פחות משלושה  עמודים לפני סוף הספר, כותבת אפרת, המספרת, את המילים הבאות:"הרי גם כשמאבדים אהובים - האהבה שאוהבים אותם לא אובדת. האהבה לא אובדת, ואהבתי - רק בי תלויה". אפרת...

תצוגה מקדימה

אדונית הארונית

מכירים את זה שהתינוק שלכם צורח? שום דבר לא עוזר - הוא לא רוצה לאכול, והחיתול שלו יבש, הוא הרגע קם משינה עמוקה, הבטן שלו לא נפוחה - והוא צורח וצורח. אתם משעינים אותו על הכתף, הופכים אותו על היד, משקשקים, מערסלים, שרים שירים...

תצוגה מקדימה

הנערה שלא רזתה

שתים עשרה שעות ארכה לידת בכורתי אהובתי. שתים עשרה שעות של התרגשות ודמעות, של לחיצות ודחיפות, של כאבים וציפיה לבאות. אחרי שהפורת נולדה, וחובקה, ונשקלה ונלקחה. אחרי שנתפרתי וכוסתי והובלתי החוצה מחדר הלידה, שכבתי במסדרון...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה