הבלוג של חסה חוסכת

חסה חוסכת

כל מה שיכול להשתבש - ישתבש. וגם אם הוא לא - זה עדיין יעצבן אותי.

עדכונים:

פוסטים: 100

החל מאפריל 2012

ימים לא פשוטים עוברים על החסה.

החום הגדול לא מיטיב עם קצות העלים המשחירים, החול משמיע קולות גריסה בין השיניים והמרירות, הוי המרירות מרקיעה שחקים.

היבול השבועי הוליד הזמנת לוקר לנארוטו העברי הראשון – בכיתה אחרת לגמרי מהכיתה שלו. אם תשאלו אותי – אני סיימתי את הפגישה עם המחנכת וממש באותה הכיתה פסעתי ללוקר המבוקש, צילמתי אותו וביצעתי  את ההזמנה במסדרון ליד הכיתה. ועדיין – מדובר בלוקר ששוכן למעצבה בכיתה אחרת. משם המשכתי ונתתי לבת של נועה חברתי את הספר “הדודה מיכל” (מומלץ ביותר, דרך אגב) לכבוד הגן החדש. רק שהספר שייך בכלל לפורת שלי, ואני התכוונתי לתת את “החתול קרמר” (לא יודעת. לא קראתי). עטפתי את הספר בקפידה ובכלל לא שמתי לב שאני לא עוטפת את הספר הנכון. והיום בבוקר התקשרה אלי רות היקרה, ששאלה למה בעצם אני לא נמצאת בבית שלה ומסדרת את חדר העבודה כפי שקבענו. קבענו??? לא רק שזה לא כתוב לי ביומן – אין לי אפילו בדל של זיכרון מתעורר שקביעה כזאת נעשתה אי פעם.

בשלב הזה הבנתי שמשהו חייב להשתנות.

בצר לי פניתי אל “אדונית הארונית”, הצד המואר של האישיות שלי. זאת שמסדרת ומתקתקת ויעילה ויודעת את התשובות הנכונות. האדונית הניחה יד חומלת על מצחי הקודח ושלחה אותי לנוח. הרבה זמן. בזמן הזה, כך הבטיחה לי האדונית, היא תחליף אותי בכתיבה בבלוג הזה. אפילו את השם שלו היא תחליף. נגיד למשהו אופטימי ומדויק כמו “יהיה בסדר“. וכאן, רק עד שאחלים, כמובן, היא תספר על אנשים מעניינים וסיפורים יוצאי דופן בהם היא ניתקלת במהלך עבודתה. על הסבא בן ה 83 שחזר לשחק במשחק שקיבל ליום הולדתו השמיני, על הספריות והספרניות הלבביות שנמצאות בקיבוצי ארצנו, על האספנים השונים והאוספים שלהם – מטורפים לדבר אחד אחד, ועוד הרפתקאות שיחזירו לכם את האמונה בנפש האדם ושרק מי שמסתובבת כל היום ונכנסת לחייהם של אנשים זרים מידי יום – יכולה לספר.

 

יהיה כיף! מבטיחה! אני הולכת לנוח. שזאת, דרך אגב, הפעילות החביבה עלי מיד אחרי אכילה, והדבר שאני עושה הכי טוב, מיד אחרי לא לזכור כלום.

והנה האתר של אדונית הארונית. 

IMG_2497

עוד מהבלוג של חסה חוסכת

תצוגה מקדימה

לב מתעורר

  פחות משלושה  עמודים לפני סוף הספר, כותבת אפרת, המספרת, את המילים הבאות:"הרי גם כשמאבדים אהובים - האהבה שאוהבים אותם לא אובדת. האהבה לא אובדת, ואהבתי - רק בי תלויה". אפרת...

תצוגה מקדימה

אדונית הארונית

מכירים את זה שהתינוק שלכם צורח? שום דבר לא עוזר - הוא לא רוצה לאכול, והחיתול שלו יבש, הוא הרגע קם משינה עמוקה, הבטן שלו לא נפוחה - והוא צורח וצורח. אתם משעינים אותו על הכתף, הופכים אותו על היד, משקשקים, מערסלים, שרים שירים...

תצוגה מקדימה

הנערה שלא רזתה

שתים עשרה שעות ארכה לידת בכורתי אהובתי. שתים עשרה שעות של התרגשות ודמעות, של לחיצות ודחיפות, של כאבים וציפיה לבאות. אחרי שהפורת נולדה, וחובקה, ונשקלה ונלקחה. אחרי שנתפרתי וכוסתי והובלתי החוצה מחדר הלידה, שכבתי במסדרון...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה