הבלוג של חסה חוסכת

חסה חוסכת

כל מה שיכול להשתבש - ישתבש. וגם אם הוא לא - זה עדיין יעצבן אותי.

עדכונים:

פוסטים: 101

החל מאפריל 2012

בשל טרוף העבודה – הפעם בלי ציור…

08/06/2012

פורת יוסף – רצף תודעה ורבלי

07:30

אמא: בוקר טוב, מתוקה. כבר נורא מאוחר. זוכרת שביקשת ממני לשקר לך בקשר לשעה? אז עכשיו אני כבר לא משקרת ובאמת שבע וחצי.

פורת יוסף: מממממ….. ררררררר….. דיייייייי!!!!! תעזבי אותייייי!!!!!!! בכלל יש לנו היום ביטול. אני בטוחה. אמרו אתמול בפייסבוק. וכואב לי הראש. אני חושבת שאני חולה. גם הלכתי לישון אתמול נורא מאוחר. ובכלל לא הייתי במחשב עד שתיים בלילה. מה פתאום. השוקו במטבח? על הרצפה? זה בכלל לא אני… אולי זה החתול. טוב תצאי לי מהחדר. ותסגרי את הדלת. אמממאאאא!!!! איפה הכפכף השני שלי? אה. הנה הוא. ותסגרי את הדלת!!! אימוש… את יודעת שאני אוהבת אותך? את יכולה לעשות לי צמה משולבת? תודה אימוש, אני אוהבת אותך. אני מצטערת שצעקתי עליך קודם. אבל תהדקי!!! לא! לא ככה! תעזבי! תני לי, אני כבר אעשה לבד! פשוט תעזבו אותי בשקט. גמדון! אל תשיר עכשיו – אתה לא רואה שאני עצבנית?!? אני תיכף יוצאת. אבל מה אני אעשה שגם אתם צריכים את השרותים? תעזבו אותי! אני בכלל שונאת את הסנדוויצים האלה! למה הגמדון מקבל שוקו ואני לא? טוב, כי אתמול לא התחשק לי שוקו. אבוש…. תביא חיבוק… אבוש, אתה יכול להקפיץ אותי לבית הספר? תודה אבוש… אני אודיע לנגה ומיקה שיחכו לי ליד הבית שלהן. אבל הבטחתי להן!!! אבל מה הבעיה לנסוע לשנקין להביא אותן. אבל אז מה אם זה בכיוון ההפוך ומשפצים שם!!! אף פעם אתם לא מסכימים לי לכלום!!! תודה רבה באמת!!!! ביי!!!!

(דלת נטרקת. מסך. סוף מערכה ראשונה)

13:30

צלצול בנייד:

היי אימוש. אני יוצאת עכשיו. שימרת ותימרת באות אלי – בסדר? מה יש לאכול? אבל אמרתי לך שאני לא אוהבת יותר פסטה. גם אורז לא. איכס, פתיתים….פיצה זה רעיון טוב, אבל לא של דומינוס. את יכולה לקפוץ לטוני וספה להביא לנו? אז מה אם את עובדת???!!! אז עכשיו אני אהיה רעבה כל היום, יופי, תודה באמת!!! כי אמרתי לך שאני לא אוהבת את הסנדווצים האלה! ביי.

14:30

היי. היה בסדר. בית ספר מטומטם. לא, לא היו שעורים. תשאלי אפילו את החברים שלי והם יגידו לך שלא היו שעורים בחודשיים האחרונים. המבחן הלך לי מצוין. לדעתי אפילו עברתי! החלפת לי את הגינס? אבל למה? אבל אז מה אם עבדת? אבל אין לי מה ללבוש!!!! רגע, איפה הפיצה? ולמה הוא קיבל ממתק? תודה רבה באמת! ואתה תסתום! ביי

(דלת נטרקת. מסך. סוף מערכה שניה)

22:00

כן. אני תיכף הולכת לישון. סידרתי את התיק. הוא ריק כי הכל בלוקר. אה, נכון, באמת יש לי ערבית מחר, איפה זה היה? מתחת למיטה שלכם? איך זה הגיע לשם? רגע, אבל אני חייבת להתקלח. למה אין אף פעם מרכך בבית הזה?!? שלשום קנינו? אבל יש לי שיער ארוך, אז אני צריכה הרבה. אבוש… אתה מכיר את המרכך הזה בבקבוק תורקיז? אתה יכול לקפוץ לויקטורי להביא לי? הייתי הולכת לבד אבל אני בדיוק באמצע פרק. אבל אני לא יכולה להתקלח ממילא כי אין לי מרכך, אז עד שיגיע המרכך אני אראה את הפרק… איזה חמוד אתה אבוש… ותסגור את הדלת!!!! איך בא לי משהו מתוק… איזה כיף אם היה לנו משהו מתוק בבית…. אמא, לא מתחשק לך שוקולד? הייתי הולכת לקנות אבל עוד לא התקלחתי…למה אף פעם אין לנו שום ממתק בבית!!!!! אבל בכלל לא מאוחר. תראו שמחר אני אקום ממש מהר. רק תשקרו לי בקשר לשעה, טוב? אני רק אחמם לי קצת שוקו…. ותסגרו את הדלת!!!!

(דלת נטרקת. מסך. סוף מערכה שלישית)

גמדון הבית – רצף תודעה ורבלי

07:00

אמא: בוקר טוב חמוד

גמדון: בוקר טוב. אני יכול להיות במחשב? לא, אני לא רעב. את יודעת שנארוטו שיפודן, כשהוא עושה את מהלך הראסנגן שלו נגד  ידה ידה ידה——


21:00

גמדון: ——–ידה ידה ידה וככה נארוטו מנצח אותו.

אמא: וואו, אתה ממש שולט בנארוטו, הה? לילה טוב, חמוד

(הוצאת אטמי אוזניים. מסך. סוף מערכה ראשונה ואחרונה ובלתי נגמרת חוץ מברגעי השינה. )



עוד מהבלוג של חסה חוסכת

Thumbnail

לב מתעורר

  פחות משלושה  עמודים לפני סוף הספר, כותבת אפרת, המספרת, את המילים הבאות:"הרי גם כשמאבדים אהובים - האהבה שאוהבים אותם לא אובדת. האהבה לא אובדת, ואהבתי - רק בי תלויה". אפרת...

Thumbnail

אדונית הארונית

מכירים את זה שהתינוק שלכם צורח? שום דבר לא עוזר - הוא לא רוצה לאכול, והחיתול שלו יבש, הוא הרגע קם משינה עמוקה, הבטן שלו לא נפוחה - והוא צורח וצורח. אתם משעינים אותו על הכתף, הופכים אותו על היד, משקשקים, מערסלים, שרים שירים...

Thumbnail

הנערה שלא רזתה

שתים עשרה שעות ארכה לידת בכורתי אהובתי. שתים עשרה שעות של התרגשות ודמעות, של לחיצות ודחיפות, של כאבים וציפיה לבאות. אחרי שהפורת נולדה, וחובקה, ונשקלה ונלקחה. אחרי שנתפרתי וכוסתי והובלתי החוצה מחדר הלידה, שכבתי במסדרון...

תגובות