הבלוג של Eleanor Leibovich

עורכת דין אלינור ליבוביץ

עדכונים:

פוסטים: 33

החל ממאי 2011

מהי גניבת זרע? אין לכך הגדרה משפטית ברורה וחדה. גניבת זרע הוא מונח המתאר מצב חברתי ותחושה סובייקטיבית של גבר שאשה הרתה מזרעו בניגוד להסכמתו, בניגוד לידיעתו ובניגוד לרצונו.

02/06/2011

מהי גניבת זרע?
אין לכך הגדרה משפטית ברורה וחדה. גניבת זרע הוא מונח המתאר מצב חברתי ותחושה סובייקטיבית של גבר שאשה הרתה מזרעו בניגוד להסכמתו, בניגוד לידיעתו ובניגוד לרצונו.
במערכת אינטימית של גבר ואשה רב הנסתר על הנגלה. גניבת זרע על ידי אשה, דהיינו הריון הנוצר בניגוד לידיעתו או להסכמתו של האב, מתוך הנחה כי האשה מוגנת מפני הריון לא רצוי – הינה עתיקת יומין. שורשיה מגיעים אף לתקופת התנ”ך.
על פי תפיסת השיטה המשפטית שלנו גבר המקיים יחסי מין עם אשה צריך להיות ער לכך כי בעשותו כן הוא נוטל על עצמו אחריות לכל תוצאה ולכל התפתחות היכולה לנבוע מקיום יחסי מין. התעברות – כניסה להריון – הינה תוצאה טבעית של יחסי אישות, ועל כן גבר המקיים יחסי מין צריך להביא בחשבון אפשרות סבירה שדבר זה יקרה. זוהי ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון לפני שנים רבות ולא שונתה עד כה.
העקרון כי גבר המקיים יחסי מין עם אשה אחראי לתוצאות הטבעיות הנובעות ממעשהו לרבות מהריון לא רצוי, נקבע בפסקי דין רבים והינו בבחינת הלכה מחייבת מזה שנים רבות. גבר כזה יחוייב במזונות בנו הקטין כאשר אין חשיבות ולו גם מזערית לנסיבות בהן נוצר הילד, גם אם האשה רימתה את הגבר ואפילו אם טמנה לו פח במכוון.
רצונו או אי רצונו של גבר בהולדת הילד אינה רלוונטית ואין לאדם שליטה באפשרויות הביולוגיות היכולות לנבוע מקיום יחסי מין. גבר גם אינו רשאי לכפות על האשה לבצע הפסקת הריון או למנוע ממנה לבצע הפסקת הריון (הפלה).
טענת גבר כי הוסכם בינו לבין האם כי לא תיכנס להריון, ואפילו התחייבות שנתנה לו להשתמש באמצעי מניעה בטוחים – אינם יכולים להוות טענת הגנה ראויה מפני תביעה למזונות ולאבהות לגבי התינוק שנולד. טענה שהאשה “סידרה” או “רימתה” את הגבר לא תישמע ככל שהדברים נוגעים לקטין והיא לא תיבחן כלל בתביעת אבהות או בתביעת מזונות.
המישור היחידי בו טענה כזאת יכולה לעלות הינה במישור הנזיקי או במישור החוזי. מכוח עקרונות דיני הנזיקין השוללים מצג שוא או מצג כוזב וכן מכוח עקרונות תום הלב והדרך המקובלת על פי חוק החוזים (חלק כללי) התשלג – -1973 יכול גבר לטעון כי על האשה היה ליתן גילוי מלא ולפעול בהעדר זדון.

אשה שביודעין נכנסה להריון תוך שהיא מציגה מצג שוא בפני הגבר עמו היא מקיימת יחסים כי הינה מוגנת מפני הריון – מקימה כנגדה עילת תביעה בנזיקין או עילה תביעה חוזית.
עם זאת קיים קושי לגבר להוכיח את טענתו. קשה להוכיח כי הגבר דרש מהאשה להשתמש באמצעי מניעה בטוחים (כמו גלולות) וכי היא אמרה לו כי היא משתמשת בגלולות ולמרות השימוש הרתה בכל זאת. הקושי נובעת מהאפשרות להוכיח את טענת התרמית או מצג השוא, שכן מטבע הדברים שיחות בנושא אמצעי מניעה נעשים במערכת סגורה בין גבר לאשה ובדרך כלל אין שותפים לשיחות אלו.
גם אם תוכח טענתו של גבר כי האשה התחייבה בפניו כי אין לה כל סיכוי להרות אין לכך כל השפעה על חבותו של האב כלפי בנו הן במזונות והן בנוגע להכרה באבהותו. במישור היחסים שבין הילד לאב – מחוייבותו של האב קיימת בלא כל קשר להתנהגות של אם הילד והאם נהגה בתום לאו או לא והאם עשתה שימוש במצגי שוא או הרתה בזדון (או אף מתוך רשלנות) מתוך כוונה לגנוב את זרעו. יש גם רגליים לטענה כי לגבר יש רשלנות תורמת.
המסקנה העולה מבדיקת מספר פסק דין שניתנו בנושא זה היא כי באופן עקרוני עילת הנזיקין של מצג שווא שרירה וקיימת ולו אותו גבר-תובע היה מסוגל להוכיח כי הוטעה לחשוב שהאשה נוטלת גלולות או משתמשת באמצעי בטוח אחר – ייתכן והיה זוכה בדין, ואולם מפאת טבעם של יחסים בין גבר לאשה והיותם נעשים בחדרי חדרים ובצנעה, יקשה על גבר – אשר הנטל הראייתי הוא עליו – להוכיח כי האשה הציגה מצג שווא בדבר היותה מחוסנת מפני הריון.
האם ניתן לחייב גבר לעבור בדיקת אבהות (נטילת דם) לצורך שלילת או אימות האב?
שאלה נוספת העולה היא האם ניתן לחייב גבר שנתבע לאבהות ולמזונות לעבור בדיקת רקמות וכיצד מתבצעת בדיקת רקמות זו?
הבדיקה הינה בדיקת דם הנעשית לילד, לאב הנטען, ולאם. הבדיקה נעשית במעבדות של מספר בתי חולים בארץ בעלות של 3,000-4000 ש”ח, ואחוז הוודאות הינו גבוה כתוצאה מבדיקה כזאת. על פי הפסיקה בדיקת האבהות הינה ראיה מכרעת.
העקרון הוא כי אין פוגעים בכבודו של אדם. זכותו של אדם כי כבודו יוגן הינה זכות יסוד. הזכות קיימת כחלק מהותי מתפיסת היסוד האנושית והחברתית שלנו ועל כן יש לה מקום בהוראות החוקיות של המשפט כביטוי לערכים שאנו מגנים עליהם, ערכים שלנו כחברה וכמדינה. משמע, לא ניתן לכפות על אדם לתת את דמו לצורך בדיקה או מכל סיבה אחרת.
כבוד האדם מובטח ומוגן על ידי מתן ביטוי ממשי ומוחשי לשמירה עליו. בתי המשפט שוקדים על ההגנה המעשית של כבוד האדם. המימוש המעשי של עקרון יסוד זה מונע מבית המשפט לכפות את ביצועה של בדיקת רקמות. אין חוק שיכול לכפות על אדם לעבור בדיקה פולשנית שאין הוא רוצה בה ואין כופים על אדם לחקור בניגוד לרצונו בעברו. זכות היסוד של דם מעניקה לו את הזכות “שלא לדעת על עצמו יותר מאשר ברצונו לדעת” אולם זכות זו כפופה לזכויותיהם של אחרים ונבחנת מתוך התחשבות ובהקפדה על זכויותיהם של אחרים, ובמיוחד כשמדובר בקטינים.
על בית המשפט לערוך איזון בין זכויות היסוד של פרטים שונים המתנגשות זו בזו. לצד זכותו של הגבר שלא לדעת האם הוא האב אם לאו וזכותו שלא יכפו עליו בדיקה פולשנית דוגמת בדיקת דם – עומדת זכות יסוד של הקטין לכבוד כאדם, וזכותו לדעת את מוצאו ומיהו אביו. זכותו של קטין לדעת מיהו אביו גוברת על זכות הגבר שלא לדעת. בתחרות בין שתי זכויות יסוד אלה גוברת זכותו של הקטין.
בתי המשפט מצאו כי הפגיעה היחסית בילד עקב שלילת זכותו לדעת מיהו אביו חמורה בהרבה מן הפגיעה בזכותו של הגבר – שלא לדעת.
זכותו של אדם שידע מנין בא, מיהם הוריו, מי הולידו, מהו המטען הגנטי שלו, ומהי מורשתו. כבוד האדם של קטין כולל את רצונו לקבל את המידע על זהותו ולא ניתן למנוע ממנו לבקש לדעת את זהותו.
על כן כל אימת שגבר מסרב לערוך בדיקת רקמות שמורה הזכות לשופט היושב בדין להכריע כי עקב הסירוב לעבור בדיקת רקמות להסיק כי הגבר הינו אבי הקטין ועל כן להכריז עליו כאביו הקטין ולחייב אותו במזונות הקטין על פי יכולתו וצורכי הקטין. כלומר סירוב של גבר לערוך בדיקת רקמות לא נותן לא כל יתרון. בכל מקרה הוא יוכרז כאבי הקטין ויחוייב במזונותיו.
יש לציין כי במדינות רבות בארצות הברית ובאירופה רשאי בית המשפט לצוות על עריכת בדיקות דם לצורך קביעת אבהות ואף לכפות על בעלי הדין לבצע את הבדיקות. גישת המשפט שלנו היא כי ללא חקיקה ברורה של הכנסת לא תבוצע בדיקת דם בכפיה, וכאשר גבר מסרב לעשות כן ללא צידוק או נימוק סביר יסיק בית המשפט את המסקנה הראייתית המשתמעת מסרובו ויקבע כי הוא אבי הקטין.
בשנת 2002 התקין בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע חידוש בנוגע לבדיקת אבהות. באותו מקרה הגבר הנתבע הכחיש את אבהותו על הקטינה ואף סירב לערוך בדיקה לצורך כך. אין חולק כי עריכת בדיקת רקמות באמצעות דמו של אדם הכרוכה בחדירה לגופו של אדם ובנטילת דם ממנו אינה ניתנת להיעשות בכפיה. לעומת זאת בדיקת רוק הינה שונה. במקרה זה אין מדובר בחדירה לגופו של הנתבע אלא מדובר אך בנטילת דגימת רירית שאין עמה חדירה לגופו של האדם כי אם למשטח בחלק הלחי הפונה לחלל הפה. נטילת משטח רירית פה שונה בתכלית מנטילת דם שהרי אין עמה פגיעה בשלמות גופו ואין היא בבחינת פעולה חודרנית לגופו אלא במגע שאין עמו גרימת כאב, פציעה או פגיעה.
הקבלה להבחנה זו ניתן למצוא בהליך הפלילי, שם לזכותו של אדם לשלמות גופו נלווית הזכות לאי הפללה עצמית (שאין לה מקום במקרה דנן). בחוק סדר הדין הפלילי (סמכות אכיפה – חיפוש בגוף החשוד) תשנ”ו – 1996 הוגדר מהו “חיפוש חיצוני” ומהו “חיפוש פנימי”. בדיקת דם, הדמיית פנים הגוף, שיקוף פנים הגוף, בדיקת גניקולוגית לרבות לקיחת חומר הנם בגדר “חיפוש פנימי”. מאידך, מתן דגימת רוק ולקיחת תאים מחלקה הפנימי של הלחי הוגדרו כ”חיפוש חיצוני”.
על כן לאור זכותו של קטין לדעת מיהו אביו כחלק מזכויות יסוד שלו וכחלק מכבודו כאדם נקבע כי זכות זו גוברת על זו של האב, ובית המשפט יכול לכפות על הגבר הנטען לערוך בדיקת רוק שאינה פולשנית. בדיקה זו בצירוף סוג הדם שלו (מידע הקיים בידי רשויות הצבא לאור שירותו הצבאי) – יכולה לקבוע בוודאות גבוהה האם הוא אבי הקטין או לשלול את אבהותו.
המסקנה שעולה ממידע משפטי זה היא שעל כל גבר המקיים יחסים באופן אקראי להבין בחשבון כי בילוי אחד מיותר, עשוי להביא לתוצאות מרחיקות לכת שיש להן השפעה לכל החיים, הן מההיבט הכלכלי (מזונות, ירושה) והן מההיבט האישי (עצם ההורות והידיעה כי יש לך ילד שלא חפצת בו).
המשקל הפסיכולוגי שנותן בית המשפט לעובדה כי המדובר ב”גניבת זרע” הוא מועט ביותר. בדרך כלל לא יהיה בכך כדי להשפיע על גובה המזונות שיפסקו כנגד אותו גבר ובית המשפט יתחשב בצרכי הילד וביכולת האב ולא בעובדה ש”רומה”.

מוזמנים לאתר הבית שלנו או לדף האוהדים בפייסבוק

שלכם

עו”ד אלינור ליבוביץ

עוד מהבלוג של Eleanor Leibovich

עו"ד אלינור ליבוביץ - זכיה בפיס – האם היא משותפת לשני בני הזוג

עו"ד אלינור ליבוביץ הינה מייסדת ובעליו של משרד עורכי דין ונוטריון, הנחשב כאחד המובילים והאיכותיים בתחום דיני המשפחה, הקיים החל משנת 1987. זכיה בפיס - האם היא משותפת לשני בני הזוג דירת מגורים, מגרשים, זכויות סוציאליות,...

תגובות

פורסם לפני 6 years

הפרת הבטחת נישואין

הפרת הבטחת נישואין הצד שלו מול הצד שלה שחר ואדרת הכירו בפייסבוק ונקשרה ביניהם ידידות אשר במהרה הפכה למערכת יחסים אינטימית סוערת. בני הזוג לא משו אחד מזרועותיו של השני ובמהרה הכריזו בפני כולי עלמא כי זוהי "תחנתם...

תגובות

פורסם לפני 8 years
תצוגה מקדימה

עו"ד אלינור ליבוביץ' – נעים להכיר

אני אלינור ליבוביץ, אישה, רעיה, אמא, בעלת משרד עריכת דין ומנהלת את אתר "גירושין". סיימתי את לימודי המשפטים באוניברסיטת תל אביב בשנת 1986 והוסמכתי כעורכת דין...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה