הבלוג של ליה די-נור

LeelaHeart

עדכונים:

פוסטים: 8

החל ממרץ 2013

החלטה מספר 1325 של מועצת הביטחון של האו”ם, מצהירה על מחויבות מועצת הביטחון של האו”ם להגן על נשים ולהבטיח את ייצוגן בתהליכי שלום ובפוליטיקה הבינלאומית. בעקבות החלטה זו, גיבשו 23 מדינות ברחבי העולם תכניות פעולה לאומיות להטמעת עקרונות החלטה 1325, ובכללן ארצות הברית, בריטניה, ספרד, נורבגיה ועוד. מה מקומה של ישראל בתוך התמונה הזו אני עוד חוקרת..

קיץ זו עונה חזקה, עם השמש באות המלחמות, אותו היום שמצאו את שלושת הגופות של החטופים ז”ל היה אותו התאריך שגלעד שליט נחטף, לבנון 2 אותה התקופה, בכל הכתבים העתיקים קיץ זו עונת מלחמה, והשנה, הקיץ הזה, לי מרגיש אחרת, סוער יותר, בוער יותר בתוך הבית. אנשים בהתלהמות, אין כבוד לדעה של אחר, אין הקשבה, בעיקר אלימות על כל סוגיה, ויחד עם זאת בחזית אחת מאוחדת ואיתנה מאחורי צה”ל.

לא מאחלת לאף אמא לקבור את הילד שלה, לא ליהודיה, לא לערביה ולא לבורמזית לא מאחלת לאף אישה לטמון בחול, כנגד הטבע, את מה שהיא נשאה ברחמה והעניקה לו חיים, אמא היא אמא וכאב הוא כאב בכל השפות והצבעים ואני בטוחה שתחת הפחדים והמעטים הרבים שעוטפות את האמהות בעזה, גם אצלן יש כמיהה עמוקה לשלום ושהילדים שלהם יהיו פשוט ילדים. לי אישית גם אין שמץ של ספק שצריך להשמיד את כל המנהרות האלה, ויפה שעה אחת קודם, הדבר הראשון שעלה לי בראש שראיתי את המנהרות האלו היתה הסצינה מתוך הסרט “חומות של תקווה” איך בעזרת כפית נפערה שם מנהרה מפוארת שתוציא אותם אל החירות. וזה לא אותו הדבר אלו טרוריסטים מרצחים ובכל זאת זו התמונה הראשונה שעלתה לי. מה עושה עם מיואש שכבר אין לו מה להפסיד,שחי עשרות בשנים בתוך שטח מגודר, מבוצר, מה עושה עם ששנים מנוצל ע”י טרוריסטים,עם שנבזז, נרצח, מעונה לעיני כל, שנים כה רבות, והעולם שותק. עם שאין לו מה להפסיד נעמד מאחורי התקווה האחרונה שלו, הטרוריסטים.. מה יש כבר להפסיד… צריך להשמיד את המנהרות במיידי, ושניה לפני זה המנהרות הן רק הסימפטום. זה לא היה צריך להגיע למקום הזה בכלל, איך מגיע מצב שבעידן של היום, אנשים חופרים מנהרות מתחת לאדמה כמו חולדות באמונה עיוורת שהמוות ההמוני שזה יביא יקדם להם את המטרה. דורות של ילדים גדלים בתוך שנאה. לומדים שנאה, מאומנים לשנאה, תודעה רכה של ילדים נשטפת בעשרות השנים האחרונות, במגוון ערוצי מדיה שונים, לאיבה ולשנאה. בכל הצדדים, ברמות שונות, בשפות שונות, בקטבים שונים, והאלימות גואה בכל מקום, וגם אם אצלם זה מטורף וקיצוני זה רק עניין של דרגה, הם מיואשים יותר וחלשים יותר.

מישהו שאל אותי לפני כמה ימים אם אני שמאלנית, לא יודעת בכלל אם יש בארץ שמאל וימין, ומה זה בכלל שמאל, אני יודעת שאני כותבת ביד שמאל. לא מבינה בפוליטיקה, מבינה באנשים ויודעת להקשיב ללב, שומעת חברי כנסת מכל הצדדים, נבחרי העם מדברים, יותר נכון מקללים ולא נמצאים זמנית בתוך דעתם ומרגיש לי שיש פשוט תמהיל קיצוני של רגשות, מרגיש לי שזה הזמן של התבונה הנשית להתעורר, להראות נוכחות להתחיל לקחת את המושכות לידיים שלנו, מושכות שחוצות ימין ושמאל, חוצות עדות או העדפות מיניות, חוצות אמונות ודפוסים, יהודיה או דרוזית, דתיה אדוקה או רוחניקית מהאשראם במדבר, תימניה או רוסיה, כולנו נשים, רובנו אמהות, רובנו אחיות, מעגל בתוך מעגל בתוך מעגל, כולנו קשורות. האישה נושאת על כתפה את אחריות האנרגיה בבית, זו לא איזו סיסמה רוחנית, כשגבר קם בבוקר עצבני והפוך זה שלו, שאישה קמה בבוקר נרגזת כל הבית עובר לדום ולמתכונת הליכה על קצות האצבעות. לאישה יש את היכולת לברוא חיים בתוכה, יש לה את היכולת לברוא חיים טובים בסביבתה.

כשיושבים למדיטציה אחת מתנוחות הידיים היא שכף יד ימין נחה בתוך כף יד שמאל, בנינוחות, ברכות וזאת משום שצד ימין הוא הצד הזכרי והצד השמאלי הוא הצד הנשי, השאקטי הצד המכיל, הקשוב, הרך, העוטף, היודע. הצד הזכרי מוביל את התנועה, הכח המניע מאחורי התנועה היא האישה.

מרגישה קריאה פנימית חזקה לקום, להגיד, להתאגד, לשנות, לנסות.. אנשים חלשים משנים כל הזמן את סביבתם, את המציאות שתנסה להתאים להם, מחליפים בני-זוג, עבודות, מקום מגורים, משנים את העיצוב בביתם בתדירות גבוהה, אנשים חזקים משנים מבפנים, משנים אצלם ולומדים לחיות עם המציאות הקיימת בשלום. נשים הן המין החזק. בואנה נתכנס, בואנה נשב ביחד ונחשוב איך אנחנו מתחילות לעשות סדר בבית, מגיעות, משפיעות, מתחילות ולו בקצת לשנות.

ההמנון שלנו אומר להיות עם חופשי בארצנו, על זה טובי אנשינו נמצאים עכשיו בחזית וטובי ילדינו, פרחים שנקטפו בטרם עת הקריבו את עצמם, עבור הזכות שלנו להיות חופשיים בארצנו. מה הוא חופש? הוא בטח לא עניין של גבולות גיאוגרפיים, רוב הילדים יושבים בימים אלו בבתים ולא יוצאים לשחק ולא חווים חופש, אני הייתי אתמול בתערוכה במוזיאון המדע בירושלים, היה ריק, כמעט ולא היו מבקרים וכל כך שמחו לקבל את פנינו, האמיצים. והלב כאב לי על כל הצדדים, על הילדים שמפספסים כזה יופי והנאה ועל המוזיאון שהשקיע ותכנן את כל הקיץ והביא וטרח ו.. עומד עכשיו שומם כמו במסיבת יומולדת שאיש לא מגיע. כולם מפסידים. והלב נצבט..

חאלאס היא מילה חזקה. לטעמי מפרשת או מסמלת הרבה יותר מאשר די או מספיק, חאלאס מבטאת קו אדום, זועקת ממעמקים: כלו כל הקיצין!

קוראת לכל הנשים האמיצות לעשות מעשה ביחד.

חאלאס למלחמות הפנימיות. חאלאס לקללות ולגידופים, לאיחולי המחלות חשוכי המרפא ולשנאה של מי שחושב אחרת, חאלאס למדיניות הממשלה ששנים פועלת באותה הדרך שוב ושוב ואין לה תוצאות למעט התחזקות האיבה וכלי הלוחמה, בכל הצדדים, ורכישה כנועה של קוטג’, דלק וצריכת מים במחירים מופקעים ע”י העם שרק נמצא בתחושת הערכה, אהבה והודיה עמוקה לצה”ל שמאפשר לו לקום עוד בוקר בבית, חאלאס לשקרים ולנאומים פוליטיים לא אמינים שבאים רק להשתיק את הציבור, המלחמה הפנימית על שלום הבית זועקת הרבה יותר מהמלחמה בחזית והיא חשובה לא פחות, ולו על מנת שלכל אלו שמחרפים נפשם יהיה לאן לחזור. העם היהודי כל כך מתפאר בתורה, בתנ”ך שלנו, ולמעשה “ואהבת לרעך כמוך” היא כל התורה על רגל אחת. וזו המלחמה האמיתית שלנו היום בתוך הבית, מדיניות של ממשלה שקוראת לא לקבל את האחר בגלל שוני, זו מדיניות שזולגת לתוך הבית, קרבות בין סטרייטים להומוסקסואלים שמוטרדים, קרבות בין ימין לשמאל, בין חרדים לחילוניים, סכנת נפשות בכבישים, אנשים מפחדים לדבר, אנשים ממעטים להביע את הדעה שלהם בפומבי כי מי יודע מה תהא התגובה זו המציאות שלנו היום. שנאת אחים. ישראל 2014 וזה מפחיד אותי יותר מהכל. קוראת לכל הנשים, יש לנו את הכח הנדרש. אפשר להשפיע, ביחד אפשר להגיע רחוק.

שלום היא לא מילה גסה. רוצות להיות חופשיות בארצנו. וטוב לחיות בעד ובארצנו, לא צריך למות למענה, היא רוצה שיהיה לנו פה טוב, היא זועקת, שומעים את האדמה, מריחים את זה באויר, מאמינה בכח שלנו כנשים. בואנה ניכנס לשולחן הדיונים. בואנה ניקח את המושכות. בואנה נעשה שלום.

עוד מהבלוג של ליה די-נור

Thumbnail

בודהה לפני השינה; משהו חדש וטוב

כשהייתי קטנה ורציתי לשמוע סיפור הייתי בוחרת את הספר לפי הציורים והסיפור שנשזר מתוכם. בזמן ההקראה המילים היו משייטות מסביבי כמו מנגינה נעימה שהטון הוביל אותה, את חלק מהמילים זיהיתי (הבנתי) אבל החוויה הסיפורית, והזכרון...

תגובות

פורסם לפני 7 years
Thumbnail

"להציל את אצידופילוס"; מלווה ילדים לאורח חיים בריא ונכון

"אָצִידוֹפִילוּס הִתְהַלֵּךְ בִּדְאָגָה עַל הַסִּיסִים בַּגָּדָה וְהִשְׁקִיף עַל בֵּיתוֹ וְעַל גִּנָּתוֹ הַחֲרֵבָה.  בִּיפִידוּס יְדִידִי, אָצִידוֹפִילוּס קָרָא, חַיָּבִים לְכַנֵּס אֶת כָּל...

תגובות

פורסם לפני 6 years
Thumbnail

אריק איינשטיין בריפוי האישי שלי

את הסרט מציצים ראיתי פעם ראשונה אני חושבת בגיל 10 או אולי קודם לא זוכרת, אלה היו החבר׳ה של אבא שלי. צבי שיסל, מונה זילברשטיין.. והסרט תמיד היה בבית אלו היו הזכרונות הנוסטלגיים של אמא שלי (שנפרדה מאבי עוד בינקותי) שהיתה...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים