הבלוג של ליה די-נור

LeelaHeart

עדכונים:

פוסטים: 8

החל ממרץ 2013

נשים. איזה דבר גדול ונהדר זה נשים. איזה יופי, איזו עוצמה, איזו יכולת הכלה, איזו יכולת הנעה, כמה פראות כמה רוך כמה כח.

” ‘האישה היא יצירת הפאר של הטבע’, כתב ג’ון ריסקין. יופייה וחינה, כמו גם טבעה הרך, מעידים על כך. האישה, בעלת יופי חיצוני אבל בנוסף לו מסתתרים מאחורי דמותה הרכה והחיננית אופייה האיתן וכושר הסבולת שלה. אישה היא רכה, עדינה וגמישה, והדבר גורם לה לנוע בקלות ובחן, בניגוד לגבר שגופו נוקשה, מחוספס וחסון. היוגה תובעת גמישות עצומה ונדמה כאילו הבורא נתן לאישה יתרון כיוון שיצר את גופה כשיר ומתאים ליוגה”. אישה שונה מאד מגבר במבנה גופה ובקומתה. שריריה רכים וקלים בהשוואה לשריריו של הגבר שהם גדולים, גסים וכבדים. מבנה השלד שלה הוא אינו רחב כמו זה של הגבר. יש לה הכוח לעמוד בלחצים גופניים ונפשיים במידה רבה יותר מגבר; אך אין זאת בשל כוח גופני או כושר סבולת כי אם הודות לתכונות שנתן לה הטבע, המאפשרות לה לעמוד בכל אלה.

בנוסף זיכה אותה הטבע באחריות להנצחת המין האנושי. עושרה של אומה ובריאותו של דור העתיד תלויים ברווחתה הגופנית והנפשית. על פי בדיקה קפדנית של התכונות המבחינות בין אישה לגבר, כלומר גופה, תפקודיה הפיזיולוגיים המשתנים ומצביה הרגשיים, עולה כי אם היא בוחרת לתרגל אסנות ופראנאיאמה כחלק מדרך החיים שלה, הם יהיו משמעותיים ומועילים לה עוד יותר.

היוגה מסייעת לאישה למלא את משימותיה וגם לשמור על עורה, זוהרה ונשיותה. היא אינה זקוקה לאביזרי ותכשירי קוסמטיקה, כיוון שזרימת דם טובה גורמת לעורה לזהור. לא יהיה זה מוגזם לומר שתרגילי היוגה תוכננו באופן אידאלי לסייע לה בכל המצבים והנסיבות של חיי היומיום שלה” גיטה איינגאר מתוך “יוגה לנשים”

את הספר Yoga: a gem for women שכתבה גיטה איינגאר ״פגשתי״ לראשונה בסופו של שיעור איינגאר יוגה  במרכז המיתולוגי ברחוב הוברמן, בניהולה של ציפי וינר. דווקא הכריכה של הספר משכה אותי, כריכה המעוצבת בצניעות, בפשטות נקייה, שמשדרת שקט, סוג של חגיגיות, שלא לומר קדושה, ובמרכזה דיוקנה של גיטה, בתנוחת ישיבה.

כשאחזתי בספר לראשונה, פשטה בי תחושת חום. משהו מן הענווה, שעם הזמן זכיתי להתוודע אליה, נבעה מתוכו. שמעתי את ציפי  קוראת לי מהחדר הקטן- “קני את הספר המדהים הזה, גיטהג’י כתבה אותו. קשה להשיגו כעת. אל תחשבי פעמיים. קני”. אז קניתי. שלוש שנים הוא עמד על המדף. שלוש שנים פחות חצי שבהם חיפשתי את הדרך ונאבקתי עם עצמי בניסיון לרכוש לי כוח להתמיד ולהפוך את תרגול היוגה ליומיומי.

יום אחד חזרתי מהעבודה פקעת עצבים, מרוטה, חסרת סבלנות עם כיווצים ברחם, גלי חום, הזעות ועוד שלל תופעות קדם ווסתיות במלוא תפארתן. אני זוכרת שעמדתי במרכז הבית ולא ידעתי איפה לשים את עצמי, הגוף שלי היה מוטרף והנשמה אחוזת תזזית.

בזווית העין קלטתי אותו. מחכה לי שם, עם העטיפה השקטה והרכה שלו, מזמין אותי פנימה…

פתחתי, גיליתי טקסטים קסומים על תורת היוגה, על מקום היוגה אצל אישה, ציטוטים מרגשים מכתבים מקודשים עתיקים, מצאתי את עצמי מרותקת ואז צללתי בחלק של ״המחזור החודשי״.

פרסתי מזרון תרגול ועקבתי באדיקות אחר ההוראות הכתובות והמצולמות. רבע שעה אחר כך הרגשתי איך הנשימה חוזרת לעצמה, חוזרת למקומה ובית-החזה מתרחב בהוקרת תודה, חצי שעה אחר כך הרגשתי איך האיברים הפנימיים שלי מתרחבים ונחים להם בתוך חלל הבטן בנוחות, רפויים ואיך הרחם משחררת מתוכה זרמים-זרמים של כאוס פיזי ורגשי.

בסוף “הניסוי”, בתום כשעה וחצי, הייתי רגועה ונינוחה. ממש טוויסט בעלילה של אותו היום.

חלפו שנים, את הספר קראתי יותר מ״כמה פעמים״ והוא הפך לחלק אינטגרלי בשגרת התרגול שלי, כמו שלטבע יש את הסייקל החודשי שלו, התמלאות והתרוקנות של הירח כך לתרגול יומיומי יש את הסייקל שלו, תנוחות לתחילת חודש וכן הלאה, כשמדובר באישה למחזור התרגול יש חשיבות גדולה עוד יותר.

היו ימים שיצאנו יחד למסע, התחלתי בישיבה שבה צפיתי אל האופק ומשם קמתי ופסעתי למקומות חדשים, מתחתי זרועות ורגליים ודרכתי במחוזות שפתחו לי דלתות חדשות, העפלתי לפסגות הרים ונגעתי בצמרות עצים וממש שהרגשתי שאני נוגעת בשמיים החלה דאייה רכה ושלווה נסוכה בביטחון מלא בבריאה לעבר האדמה, חרשתי שדות והקפתי אוקיינוסים וכשפקחתי את העיניים ראיתי שאני על מזרון התרגול, פיזית לא הרחקתי, מנטלית הרחקתי לכת… נוכחתי שכל תרגול אישי שלך עם עצמך ועם המורה הפנימי הוא מסע קסום מהנודע אל הלא נודע.

מרתק ומסעיר להיווכח שכתבים מסוג זה, לא נס ליחם. אחרי הכול, חלפו יותר מ-35 שנים מיום שראה אור לראשונה בהודו, ומילותיו עדיין מהדהדות והטקסטים שלו כל כך רלוונטיים.

את הדברים הללו כתבתי כאשה שהיוגה בכלל ותרגול היוגה בפרט גרמו לטרנספורמציה עמוקה בחייה. ״הגעתי הביתה״. ואין תחושה חזקה מזו, למי שכל חייה מחפשת שייכות. תרגול יוגה מכה שורש של האחד בבריאה, וזה לא עניין גיאורגרפי. השייכות היא בתוכך. הנשמה שבתוכך מגיעה הביתה.

בסוף כל הסופים מטרת היוגה היא אחת ויחידה –  לעזור לאחר. הכוחות הנצברים השקט העמוק, התבונה, הראייה הצלולה, והיכולת לראות מעבר כל אלו ניתנים למתרגל/ת על מנת שיוכלו לעזור לאחר. כל המורים הגדולים ביותר תמיד יאמרו- היוגה עזרה לך, עזרי לאחרת.

כעת, כשיום האישה מאחורינו וחג החירות לפנינו, ניתנה לי הזדמנות נהדרת לפנות אליכן, קוראות סלונה, ולספר לכן על החוויה שלי ולהציע לכן להצטרף אל המסע. זמן נהדר, חודש ניסן שבתוכו שזור נס, ימי האביב, יציאה מעבדות לחירות, הכל מתחדש וגם בעומק הנשמה קיימת כמיהה בין שבמודע ובין שלא.

http://www.geetaiyengaryog.com/

באהבה,

לייה

עוד מהבלוג של ליה די-נור

Thumbnail

בודהה לפני השינה; משהו חדש וטוב

כשהייתי קטנה ורציתי לשמוע סיפור הייתי בוחרת את הספר לפי הציורים והסיפור שנשזר מתוכם. בזמן ההקראה המילים היו משייטות מסביבי כמו מנגינה נעימה שהטון הוביל אותה, את חלק מהמילים זיהיתי (הבנתי) אבל החוויה הסיפורית, והזכרון...

תגובות

פורסם לפני 7 years
Thumbnail

"להציל את אצידופילוס"; מלווה ילדים לאורח חיים בריא ונכון

"אָצִידוֹפִילוּס הִתְהַלֵּךְ בִּדְאָגָה עַל הַסִּיסִים בַּגָּדָה וְהִשְׁקִיף עַל בֵּיתוֹ וְעַל גִּנָּתוֹ הַחֲרֵבָה.  בִּיפִידוּס יְדִידִי, אָצִידוֹפִילוּס קָרָא, חַיָּבִים לְכַנֵּס אֶת כָּל...

תגובות

פורסם לפני 6 years
Thumbnail

אריק איינשטיין בריפוי האישי שלי

את הסרט מציצים ראיתי פעם ראשונה אני חושבת בגיל 10 או אולי קודם לא זוכרת, אלה היו החבר׳ה של אבא שלי. צבי שיסל, מונה זילברשטיין.. והסרט תמיד היה בבית אלו היו הזכרונות הנוסטלגיים של אמא שלי (שנפרדה מאבי עוד בינקותי) שהיתה...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים