קוזונק – לחמניות מתוקות בולגריות

קוזונק בולגרי

קוזונק.
איך למדתי את רזי הקוזונק (לחמניות שמרים מתוקות בולגריות )
אפור  בחוץ,
חורף,גשם,
אני ותלתלי יושבים לחלון מול הים.
פני אדומות ובוהקות מחום,חולה וכואבות לי אזני .
מניחה ראשי בין שתי ידי …"ממש רחמנות על הקטנה" אומרת סבתא ב"לחש" לסבא …
נאנחתי בקול
מולי להקת ציפרים אחרונה במעופה מעבר לים .
פתחתי חלון וסבתא בקולה הרם "היידה לסגור ,לא מספיק כואב לך ?הקור יכאיב יותר "
סבתא אולי ציפור תיכנס אלי ותשב על כף ידי .
"דשה אל פשריקו כסאבולה" עזבי את הציפור לעוף.
בואי פשריקה קטנה שלי נכין קוזונק שיהיה לך לתה אחר כך.
היא ידעה לקנות את נפשי…
ידעה שאוהבת אני ללמוד ממנה הכל.
הוציאה חמאה מהמקררוהניחה בסיר קטןושפתה אותו על הגז על אש קטנה כמובן רצינו רק להמס אותה ולא לטגן איתה אמרה סבתא ובנתיים נפתחה לה שקית הקמח לקערה ענקית והוספו לה ביצים ,סוכר וחלב בששון .
שמרים טריים שקנינו במשקל – כך היה נהוג המוכר פרס בסכין חדה מבלוק שריחו הנפלא עד היום באפי לכל גברת במשקל שביקשה,הוכנסו כלאחר כבוד בקערית נפרדת עם סוכר וחלב להתעורר לחיים ולהקציף …
אהבתי לבהות בקצף שעלה והתעורר לתחייה .
אהבתי גם שסבתא תיתן לי חתיכתבצק להכין את הלחמניה שלי בעצמי .
היא אהבה לצפות בחיוך במעשי ונהגה לאמר לי
"לאיז'יקה ווה סבר תודו,תיינה מניקס בנדיצ'אס"
הילדה הזו תדע הכל יש לה ידיים קטנות מבורכות .
השמרים העלו קצף…וסבתא העבירה לקערה שחיכתה להם ובידיה החזקות מעמל רב חבטה והיכתה לשה ושוב חבטה עד שנוצר בצק רך ונעים לעבודה שנכנע לה באהבה ,צהבהב מחלמוני ביצה וריחני מקליפת הלימון .
החתיכה המובטחת שלי הגיעה .
אחחחחח אין לתאר את הריח.קרבתי את הבצק לנחירי ושאפתי מבושם האלים .
לשתי אותו כמו סבתא על שולחן הפורמייקה הבוהק מנקיון וכרכתי לי שמיניה …
סבתא הביטה בי בעניים נוצצות מדמעות .
היא היתה גאה בי
ילדה בת 8 מכינה קוזונק.
מאז עברו שנים רבות עשרות במספר ומאות קוזונקים שהכנתי ואף אחד לא היה בכזו אהבה עם הנשיקות של סבתא ז'נה שלי .
ניצולת שואה מלאה בדאגות שלא גרמו לה להיות מרירה ואיומה אלא חמה ,מצחיקה ונפלאה שלי .

הפוסט הזה מוקדש למוטי בר – און
מסיפורי יפו הנפלאים .

ונלך למתכון של הפלא הטעים הזה .

צריך-

קילוגרם קמח לבן,

3 כפות שמרים יבשים,

כוס סוכר

150 גרם חמאה

4 ביצים

חצי כוס שמנת מתוקה וחצי כוס חלב חמים

כוס צימוקים שרויים במיץ כלשהו שלי שרו במיץ שנותר מקופסת דובדבנים חמוצים בה השתמשתי,

כפית כורכום במקום צבע מאכל בו משתמשים בבולגריה וכפית וחצי תמצית וניל טובה שמכפרת על טעם הכורכום .

לשים הכל יחד לבצק רך מאוד ןמניחים לתפיחה .

כשתפח לשים היטב וזה מתקשה והופך לבצק נפלא לעיבוד .

מתפיחים שוב .

לשים וחותכים לקטעים ויוצרים לחמניות עגולות אותן טובלים בשמן שהוכן מראש בקערית .

מניחים על נייר אפיה בתבנית ומתפיחים שוב.

מפזרים שומשום ואופים.

כשמוכן מנטפים סירופ סוכר מכוס סוכר וכוס מים ,כמה טיפות לימון וכף מי פריחת הדרים או מי ורדים…מעדן.

leazohar-הבית הזוהר של לאהל'ה
כי אני בולגריה כי אני יפואית ברמ"ח איברי כי אני אוהבת את האוכל שיצרו הסבתות כי ישבתי ולמדתי מהסבתות שלי אחת יפואית ואחת ירושלמית אוכל אותנטי . כי אני אוהבת לנסות הכל מכל להריח ,לטעום וליצור יש מאין וממצרכים רגילים לשנות סדרי עולם . לכן הבלוג שלי קיים כדי לשתף אתכם בחלומותי ובישומם.