הבלוג של מסעות הבלוג של לאה

מסעות – הבלוג של לאה

נולדתי במרכז תל אביב, אמא לשלושה (בן17, בת 13 ובן 7) מתחזקת מערכת יחסים ארוכת טווח עם אותו בן זוג כבר למעלה מ20 שנה. בגיל חודשיים טיילתי את הטיול הראשון בחיי ומאז הורי דאגו לטפח אהבה זו בכל סוף שבוע כמעט. בצבא שירתתי כמשקי"ת... +עוד

נולדתי במרכז תל אביב, אמא לשלושה (בן17, בת 13 ובן 7) מתחזקת מערכת יחסים ארוכת טווח עם אותו בן זוג כבר למעלה מ20 שנה. בגיל חודשיים טיילתי את הטיול הראשון בחיי ומאז הורי דאגו לטפח אהבה זו בכל סוף שבוע כמעט. בצבא שירתתי כמשקי"ת חינוך וידיעת הארץ בחיל הים בחיפה. התחביב הפך למקצוע ולמעלה מעשור הדרכתי טיולים בארץ. לפני 17 שנה חליתי במחלת הקרהון זו דלקת אוטואימונית כרונית הפוגעת במערכת העיכול. מנגנון המחלה פוגע גם באברים אחרים בגוף וכך גם "זכיתי" בדלקת פרקים כרונית, דבר שגרם לנטוש את אהבתי לטיולים. אך אני מטיילת בנשמתי ואם אני לא יכולה לצאת למסעות פיזים החלטתי לצאת למסעות במרחבים רוחניים. היום אני גרה ברמת השרון ועובדת ב"מגוונים" רשת המתנסים בעיר כמנהלת תחום תרבות וזהות יהודית ישראלית .

עדכונים:

פוסטים: 14

החל מאוקטובר 2014

מסע של  האימהות

פוסט זה מוקדש לכל האמהות ולאחותי הצעירה שחוגגת יום הולדת ביום המשפחה/האם.

 זה לא מסע מחאה , אבל אני מוחה, כבר 17 שנה אני מוחה כי לקחו לי את יום האם. איך זה התחיל תוכלו לקרוא בפוסט.

אחותי הקטנה נולדה ביום האם. זה היה עוד בזמנים שחגגנו וציינו את היום הזה. כשהייתי בגן נחמה הכנו חגיגה גדולה שכולה מוקדשת לאמהות שלנו  ואחותי הקטנה החליטה שהיא צריכה להגיח לאוויר העולם דווקא באמצע החגיגה. אמנם זה היה כבר לפני 41 שנה אבל אני זוכרת את זה כאילו זה קרה אתמול. באמצע השיר הנפלא: שימי ידך בידי, אני שלך ואת שלי” https://www.youtube.com/watch?v=COW7gyexbX4

אמא שלי הודיעה קבל עם ועדה, כי “ירדו” לה המים והיא חייבת ללכת לבית חולים להביא לי ” מתנה ” את אחותי. סבתי החליפה אותה והדבר הוביל למופע “אימים”, באמצע החגיגה כמו שרק ילדים בני 4 יודעים לעשות. ה”מופע” כלל השטחות על הריצפה צעקות עד לב השמים וסירוב מוחלט להמשיך לקחת חלק מהחגיגה.

כל כך כעסתי על אמא שלי שהלכה לה באמצע החגיגה שלה שסרבתי ללכת לבקר אותה בבית חולים והתעלמתי מקיומה של אחותי  במשך כל השנה הראשונה לחייה. אין לי שום זיכרון ממנה, עד ליום בו אחי הצעיר נולד שנה וחודש אחריה. מאז חלפו כבר אי אלו שנים ואני מרגישה מבורכת על המתנה הנפלאה הזו – אחותי הקטנה. זאת שאפשר לקשקש איתה על שטויות , זאת שאפשר להגיד לה  אני מנתקת, אין לי סבלנות, בלי שהיא תעלב, זאת שאני צריכה לדבר איתה לפחות 3- 5 פעמים בשבוע.

במהלך שנות התבגרותי ובגרותי הבנתי שאני רוצה להיות אמא. זה חלק מהיעדים ששמתי לעצמי. באותם ימים לא ידעתי איזה מסע עתיר הורמנים, זריקות, בדיקות  ומחיר בריאותי אני עתידה לשלם כדי להגשים את החלום להיות אמא.

ואז בשנת 1997 התגשם החלום בפעם הראשונה והפכתי להיות אמא לבן מקסים והסיבה שאני מציינת את השנה כי באותה שנה הוחלט להפוך את יום האם ליום המשפחה! אז אני מוחה, כבר 17 שנה אני מוחה.

איך בכלל התחיל החג הזה?  בשביל זה צריך להתחיל את הסיפור, בפעם לפני המון שנים בתקופת יוון העתיקה נהגו לחגוג לאם כל האלים ריאה, שהיתה אמם של כל האלים שגרו בפנתאון והיו כאלה שישה.

כאשר האמונות באלים התחלפו באמונה באל אחד ובישו במיוחד,  חגגו  הנוצרים את חג “אם הכנסייה” ובמשך הזמן הפסטיבל הזה התמזג בחגיגות “יום האם”. בשנת 1600 נקרא החג “יום ראשון של האמהות”, והיה מקובל לאפות עוגה מיוחדת שנקראה “עוגת האם”, ביום זה העבדים קיבלו יום חופש כדי לחגוג.

כעבור 300 שנה ומעבר לאוקינוס בארצות-הברית, נוסד “יום האם” על-ידי אנה ג’ארביס באמצע המאה ה-19. הרעיון להקדיש יום אחד בשנה לאמהות התגבש בראשה בימי האבל אחרי מות אמה. היא פנתה לגופים שונים ברחבי ארצות-הברית, הציעה את הרעיון והשאר היסטוריה. בשנת 1875 הוכר “יום האם” בארה”ב רשמית על-ידי הנשיא וודרו ווילסון. את יום האם בארה”ב חוגגים במאי אצלנו בל’ שבט.

ולמה אצלנו דווקא בסוף חודש שבט? זה בזכות אישה מיוחדת רבת פעלים בשם הנריטה סולד, ל’ שבט הוא יום פטירתה (1945), הנריטה סולד היתה  המייסדת של ארגון הנשים הציוניות ,הדסה”, ארגון שנועד לסייע ליישוב היהודי ולמפעל הציוני בארץ ישראל.

היא נולדה בבולטימור ארה”ב ועלתה לארץ לרכז את מחלקת החינוך והבריאות בהנהלה הציבורית. היא הקימה את הבית ספר הראשון לאחיות בארץ ויצרה את  התשתית למערכת הבריאות. ( לא בטוח שהיא היתה אוהבת את מה שנהיה ממנה).  בין תפקידיה הרבים היתה גם אחראית לפעולות שהתוו את עקרון מדינת הסעד של המדינה והיא זו שהיתה אחראית על הקמת לשכות סעד בכל רשות מקומית .

הנריטה היתה גם אחראית לכל מפעל “עלית הנוער” ותפקיד זה הקנה לה את הכינוי “אם עליית הנוער” ,

לא היו ילדים משלה ולאות הערכה גדולה על כל פועלה למען הילדים הוחלט לקבוע את יום פטירתה כיום האם.

אז למה יום המשפחה?

כי התא המשפחתי השתנה והפך מגוון יותר. ההגדרות של חלוקת תפקידים במשפחה גם הם השתנו , והחלוקה המסורתית שה”אמא”, היא זו שאחראית על גידול הילדים כבר לא מתארת את כל סוגי המשפחות, יש לא מעט אבות שלוקחים חלק בעבודות הבית ויותר מעורבים בגידול הילדים. ולכן נעשה השינוי כדי שכל ילד יוכל להיות  חלק מהחגיגה.

ואם כל זאת אני עדין מוחה רוצה שיחזירו לי את יום האם, בבקשה

יום משפחה שמח.

ויום הולדת מקסים לאחותי שחוגגת ביום שבת

יצירה ליום המשפחה שהצעיר עשה, האם משהו מהמחאה אולי הצליח?

יצירה ליום המשפחה שהצעיר עשה, האם משהו מהמחאה אולי הצליח?

 

 

 

דיוקנה של "אם עליית הנוער" - הנריטה סאלד

דיוקנה של “אם עליית הנוער” – הנריטה סאלד

 

עוד מהבלוג של מסעות הבלוג של לאה

תצוגה מקדימה

המסע על החיים ועל המוות

  פוסט שמוקדש לאמהות  ובנות,במיוחד לאמא שלי ולבת שלי, לבחירה  ולירח המסע שלי מתחיל הפעם בנקודת הסיום, ביום שהפכתי להיות אמא ללא אם. עובר דרך הירח שנעלם ונולד כל חודש מחדש ומסתיים בנס גדול לקראת חנוכה - לידת הבת...

תצוגה מקדימה

מתחילה את המסע...

אחרי החגים כבר כאן וכמו כל שנה יש לי רשימת תובנות והחלטות אחת מהן היא לפתוח בלוג לכתוב ולשתף ולהיות  פתוחה לחוויות חדשות. דר' סוס כבר כתב כשיוצאים מגיעים למקומות רחוקים....

תצוגה מקדימה

המסע אל המרק של סבתא שושנה

מסע אל המרק של סבתא שושנה הפוסט הזה מוקדש לסבתא שושנה, לדודים ודודות ובני הדודים ממשפחת גולדשטיין וסטולוביץ , לברכה של יעקב בפרש "ויחי" ולעופרי זוטא. המסע שלי הפעם מתחיל בגיל 3 - 4 , בעצם מרגע שאני זוכרת משהו. גדלתי במרכז תל...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה