הבלוג של מסעות הבלוג של לאה

מסעות – הבלוג של לאה

נולדתי במרכז תל אביב, אמא לשלושה (בן17, בת 13 ובן 7) מתחזקת מערכת יחסים ארוכת טווח עם אותו בן זוג כבר למעלה מ20 שנה. בגיל חודשיים טיילתי את הטיול הראשון בחיי ומאז הורי דאגו לטפח אהבה זו בכל סוף שבוע כמעט. בצבא שירתתי כמשקי"ת... +עוד

נולדתי במרכז תל אביב, אמא לשלושה (בן17, בת 13 ובן 7) מתחזקת מערכת יחסים ארוכת טווח עם אותו בן זוג כבר למעלה מ20 שנה. בגיל חודשיים טיילתי את הטיול הראשון בחיי ומאז הורי דאגו לטפח אהבה זו בכל סוף שבוע כמעט. בצבא שירתתי כמשקי"ת חינוך וידיעת הארץ בחיל הים בחיפה. התחביב הפך למקצוע ולמעלה מעשור הדרכתי טיולים בארץ. לפני 17 שנה חליתי במחלת הקרהון זו דלקת אוטואימונית כרונית הפוגעת במערכת העיכול. מנגנון המחלה פוגע גם באברים אחרים בגוף וכך גם "זכיתי" בדלקת פרקים כרונית, דבר שגרם לנטוש את אהבתי לטיולים. אך אני מטיילת בנשמתי ואם אני לא יכולה לצאת למסעות פיזים החלטתי לצאת למסעות במרחבים רוחניים. היום אני גרה ברמת השרון ועובדת ב"מגוונים" רשת המתנסים בעיר כמנהלת תחום תרבות וזהות יהודית ישראלית .

עדכונים:

פוסטים: 14

החל מאוקטובר 2014

פוסט שמוקדש למתנות וזמן שבת

מתנות

כשאני חושבת על מתי יש לי  זמן לאיזה מסע ,זה בדרך כלל ביום שבת. למסע הזה יצאתי לפני כ 5 שנים   ואני חוזרת אליו פעם בשבוע  המסע לזמן שבת. 

הפוסט הזה מוקדש לבני ביתי שאוהבת אותם קרוב אלי, לנשים מופלאות שגרות מעבר לאוקינוס – בארצות הברית הרחוקה: קארינה זילברמן -מניו יורק, קבוצת נשים נפלאה מפורטלנד ודנבר. לקבוצת נשים ישראליות שהיו שותפות איתי למסע, לירושלים ולשבת המלכה.

למסע צריך לפנות זמן, מתי יוצאים? מתי חוזרים? באיזה תקופה עושים אותו? יש לי מספיק ימי חופש? מי יהיה עם הילדים? ועוד המון שאלות בירור רק כדי לפנות זמן.

כשאני חושבת על מתי יש לי  זמן לאיזה מסע ,זה בדרך כלל ביום שבת. למסע הזה יצאתי לפני כ 5 שנים   ואני חוזרת אליו פעם בשבוע  המסע לזמן שבת.

זמן שבת – סיפור אהבה

לפני חמש שנים, החל סיפור אהבה שלי ל”זמן שבת” , במסגרת העבודה שלי כמנהלת תחום תרבות וזהות יהודית ישראלית (מגוונים – המרכזים הקהילתיים ברמת השרון), זה התחיל בהכרות עם אחד המתנ”סים היהודים הגדולים בניו יורק  Street 92Y  http://www.92y.org/ . והמשיך בשיתוף פעולה בתוכנית  מקסימה שנקראת  “”Shababa (שבבה )http://www.92y.org/Shababa.

שבבה היא דרך ליצור קהילה דרך טקסי השבת באמצעות שירים ריקודים ספורים והפעלות לכל המשפחה, זמן איכות משפחתי יהודי.

אצלנו קראנו לזה “שבבה -קבלת שבת בסבבה”.  אנחנו מתכנסים אחת לשבועיים באחד מהמרכזים הקהילתיים שלנו ומפנים זמן לערכים של שבת במיוחד לערך המשפחה. בשירים ריקודים סיפורים והצגות אנו מקבלים ביחד את השבת, מדליקים נרות ומקדשים על היין.

 ילדיי גדלו כחלק משבבה. הגדולים היו עוזרים בהכנות ואחראים על הסאונד. והצעיר היה      משתתף פעיל ביחד עם אבא שלו. מקווה שהם ספגו מחווית השבת. הילדים גדלו המשפחות  התחלפו והיום יש לנו גרעין של 10 משפחות שמגיעות גם שקר וגשום בחוץ. ובקיץ אנחנו  יוצאים לעשות שבבה בגינה ומצרפים את כל מי שנמצא בסביבה.

שבבה

שבבה

בזכות שבבה זכיתי להכיר את קארינה זילברמן, שפיתחה את הרעיון הזה. קבלות שבת המבוססות על זמן משפחה וסביב זה בנתה קהילה של משפחות יהודיות  במנהטן.

המסע אל זמן שבת הביא אותי  לארגן ולקיים יום עיון ארצי בנושא “קבלות שבת כמנוע קהילתי” אורחת הכבוד היתה  קארינה והגיעו אליו משתתפים  מראש הנקרה בצפון ועד לב”ש בדרום. הכנס שנערך כבר לפני מספר שנים היה סנונית ודחיפה לקבוצות וקהילות לקיים כל מיני  סוגים של קבלות שבת ברחבי הארץ. בעיני יש משהו שמאחד אותנו ביום הזה. אחד העם כתב את זה כל כך יפה “יותר מששמרו בני ישראל על שבת שמרה השבת על ישראל” .

כנס "קבלת שבת כמנוע קהילתי" ברמת השרון

כנס קבלת שבת ברמת השרון

קארינה זילברמן ובאבי (סבתא) ברכה

קארינה זילברמן מניו יורק עם באבי (סבתא) ברכה, בכנס ברמת השרון

מאז למדתי הרבה על השבת.  העברתי השתלמויות וימי עיון לצוותים חינוכיים מהארץ ומחו”ל, על מהות השבת, על הערכים הסוציאליים והאוניברסליים שיש ליום הזה ואני קיבלתי יום מתנה.

מתנות קטנות

למדתי להתייחס אל השבת כמתנה,  כמו שחכמים ממני כבר אמרו (חז”ל)  במסכת שבת “אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: מתנה טובה יש לי בבית גְּנָזַי (בבית האוצר שלי) – ושבת שְׁמָהּ, ואני מבקש לִיתְנָהּ (לתת אותה) לישראל – לך והודיעם” ואם רוצים את זה בשפה של ימינו, אז רמי קליינשטיין כתב על זה שיר יפיפה “מתנות קטנות” http://youtu.be/pn_p5_8taxg

אחת המתנות  עבורי זה הדלקת נרות שבת ,כמי שאחראית על הדלקת הנרות, אני  מכניסה את השבת כאשר אני מרגישה שהשבת שלי נכנסת  ולא תמיד זה חופף את כניסת השבת ההלכתית. אבל כשהנרות  דולקים בבית, זה הסימן בשבילי להוריד הילוך.

אוהבת את הזמן הזה שבו הוא הולך לאט יותר, רגוע יותר. אפשר לשחרר, אפשר לנשום. הסביבה אומרת שבת, התנועה ברחובות מעטה יותר, הרדיו והטלוויזיה מברכים אותי בשבת שלום.

מוצאת את עצמי בוחרת לעשות במהלך השבת דברים שאני אוהבת ונמנעת לעשות דברים שאני לא אוהבת (חוץ מקיפול כביסה). יכולה לעמוד שעות במטבח לאפות ולבשל או סתם לשחק מונופול עם הילדים או לרבוץ במיטה ולבהות בטלוויזיה. או  לצאת לטיול משפחתי בטבע.

וחוץ מלעשות שבת בבית אני אוהבת את שבת בירושלים. העיר הזו בשבילי היא כמו חו”ל וכששבת נכנסת בירושלים  משהו קסום קורה באווירה. בחודש שעבר השתתפתי במסע של אמהות/נשים מארצות הברית והארץ JWRP http://www.jwrp.org/  במשך שבוע ימים טיולנו ביחד ברחבי הארץ ואת השבת עשינו בירושלים.

מסע דצמבר 2014 JWRP

מסע דצמבר JWRP, צילום של הקבוצה מישראל.

צילום של הקבוצה מפורטלנד מסע דצמבר JWRP

צילום של הקבוצה מפורטלנד מסע דצמבר JWRP

שבת וירושלים

את יום שישי במסע התחלנו באפיית חלות ומיהרנו לשוק “מחנה יהודה”, לחוש את ההמולה של לפני כניסת שבת. וברגע אחד פתאום הכל כמעט נעצר, כמעט שבת. את הדלקת הנרות עשינו בבית “אש התורה” שנמצא ברובע היהודי בירושלים. וכשהמקום  זהר מאור הנרות והכנסנו את השבת, יצאנו לרחבת הכותל.

ברחבת הכותל עמדנו קבוצה ענקית של 400 נשים במעגלים ושרנו ביחד “שלום עליכם מלאכי השלום” ושירי שבת נוספים. למעגלים הצטרפו  נשים וחיילות שפשוט היו שם.  ה”ביחד” שנוצר במקום המיוחד הזה, היה עוצמתי ביותר כמעט שאינו ניתן לתאר במילים.

בשבילי היה בזמן הזה, משהו אותנטי שחיבר אותי אל הזמן, אל המקום, אל השורשים, ואל נשים יהודיות שהן ובני משפחותיהן הם חלק מהעם שלי, חלק ממני.

לכל דבר טוב יש סוף. מהשבת נפרדים בטקס שאני מאד אוהבת והוא עוזר לי לפעמים להמנע “מבלוז של יום ראשון” – טקס הבדלה.

בבית הצעיר לפעמים מבקש לעשות “הבדלה” הוא משוגע על הנר המיוחד שלו.

 במסע  ערכנו “הבדלה” מרגשת,  על אחד הגגות ברובע היהודי ממנו נשקף נוף מדהים וביחד עם חיילים מיחידת דובדבן והנשים האמריקאיות שמתעלפות מחייליים במדים. נפרדנו מהשבת.

 

נרות ההבדלה שהצעיר מאוד אוהב וטכס הבדלה במסע דצמבר JWRP

נרות ההבדלה שהצעיר מאוד אוהב וטכס הבדלה במסע דצמבר JWRP

שבת היא מתנה ! תחליטו איזה סוג של מתנה היא עבורכם ותהנו ממנה.

סוף שבוע נפלא

ושבת שלום

עוד מהבלוג של מסעות הבלוג של לאה

תצוגה מקדימה

המסע על החיים ועל המוות

  פוסט שמוקדש לאמהות  ובנות,במיוחד לאמא שלי ולבת שלי, לבחירה  ולירח המסע שלי מתחיל הפעם בנקודת הסיום, ביום שהפכתי להיות אמא ללא אם. עובר דרך הירח שנעלם ונולד כל חודש מחדש ומסתיים בנס גדול לקראת חנוכה - לידת הבת...

תצוגה מקדימה

מסע אל יום המשפחה/ יום האם

מסע של  האימהות פוסט זה מוקדש לכל האמהות ולאחותי הצעירה שחוגגת יום הולדת ביום המשפחה/האם.  זה לא מסע מחאה , אבל אני מוחה, כבר 17 שנה אני מוחה כי לקחו לי את יום האם. איך זה התחיל תוכלו לקרוא בפוסט. אחותי הקטנה נולדה ביום האם....

תצוגה מקדימה

מתחילה את המסע...

אחרי החגים כבר כאן וכמו כל שנה יש לי רשימת תובנות והחלטות אחת מהן היא לפתוח בלוג לכתוב ולשתף ולהיות  פתוחה לחוויות חדשות. דר' סוס כבר כתב כשיוצאים מגיעים למקומות רחוקים....

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה