הבלוג של מסעות הבלוג של לאה

מסעות – הבלוג של לאה

נולדתי במרכז תל אביב, אמא לשלושה (בן17, בת 13 ובן 7) מתחזקת מערכת יחסים ארוכת טווח עם אותו בן זוג כבר למעלה מ20 שנה. בגיל חודשיים טיילתי את הטיול הראשון בחיי ומאז הורי דאגו לטפח אהבה זו בכל סוף שבוע כמעט. בצבא שירתתי כמשקי"ת... +עוד

נולדתי במרכז תל אביב, אמא לשלושה (בן17, בת 13 ובן 7) מתחזקת מערכת יחסים ארוכת טווח עם אותו בן זוג כבר למעלה מ20 שנה. בגיל חודשיים טיילתי את הטיול הראשון בחיי ומאז הורי דאגו לטפח אהבה זו בכל סוף שבוע כמעט. בצבא שירתתי כמשקי"ת חינוך וידיעת הארץ בחיל הים בחיפה. התחביב הפך למקצוע ולמעלה מעשור הדרכתי טיולים בארץ. לפני 17 שנה חליתי במחלת הקרהון זו דלקת אוטואימונית כרונית הפוגעת במערכת העיכול. מנגנון המחלה פוגע גם באברים אחרים בגוף וכך גם "זכיתי" בדלקת פרקים כרונית, דבר שגרם לנטוש את אהבתי לטיולים. אך אני מטיילת בנשמתי ואם אני לא יכולה לצאת למסעות פיזים החלטתי לצאת למסעות במרחבים רוחניים. היום אני גרה ברמת השרון ועובדת ב"מגוונים" רשת המתנסים בעיר כמנהלת תחום תרבות וזהות יהודית ישראלית .

עדכונים:

פוסטים: 14

החל מאוקטובר 2014

 

ואן גוך לילי כוכביםפוסט שמוקדש לאמהות  ובנות,במיוחד לאמא שלי ולבת שלי, לבחירה  ולירח

המסע שלי מתחיל הפעם בנקודת הסיום, ביום שהפכתי להיות אמא ללא אם. עובר דרך הירח שנעלם ונולד כל חודש מחדש ומסתיים בנס גדול לקראת חנוכה – לידת הבת שלי.

כשמתחילים לראות סופגניות בסופר או במאפיה אני קצת נלחצת, לא בגלל שאני חובבת גדולה של סופגניות וקשה לי לעמוד בפיתוי, אלא שזה אומר שחנוכה מתקרב. ככה בתחילת חודש דצמבר ותחילת כסלו אני נהיית דרוכה וקצת יותר רגישה זוהי תקופה לא  פשוטה עבורי בשנה. וזו תקופה שאני שמחה שאני יהודיה,  אני שמחה כי יש לי אפשרות  בחירה.

ב9 בדצמבר לפני 17 שנה, אמא שלי נפטרה לאחר מאבק במחלת הסרטן. פטירתה קטעה את המסע המשותף שלנו, של אמא ובת. באותה התקופה גרנו ( אישי היקר ואני) בדירה מתחת להורים שלי במרכז תל אביב. ולמרות שגרנו בדירות נפרדות חצי מהחיים היו אצל אמא בבית. אבל אמא נפטרה שלושה חודשים אחרי שהגדול נולד.

במהלך הריון אמא ואני רקמנו חלומות, איך נלך ביחד עם התינוק החדש להסתובב ברחובות תל אביב.  השתעשענו במחשבה שאולי אאריך את חופשת הלידה ונהיה כולנו יותר זמן ביחד. ובכלל היתה לי התחושה וההרגשה כי אמא תהיה שם להנחות וללוות אותי בתפקיד החדש שלי “להיות אמא”.

 אני מניחה שכל אמא היא משמעותית לילדיה אבל את אמא שלי גילית רק כאשר היא חלתה בפעם הראשונה. בתקופה שבה היא היתה מאושפזת, פרצה שביתת מרצים באוניברסיטה למשך כמעט סמסטר שלם וכך יצא למזלי שביליתי  איתה ימים על גבי ימים.

בזמן האישפוז היו לנו טכסי בוקר קטנים וכמובן שיחות וריבים. וניתנה לי ההזדמנות להכיר אותה מחדש לא רק כאמא שלי אלא כאישה. והיא עבורי דמות מעוררת השראה, בבחירות שהיא עשתה, בדרך בה גידלה ארבעה ילדים לא פשוטים (תאמינו לי אני יודעת על מה אני מדברת כי אני אחת מהם) ובדרך בה היא התמודדה עם קשיים והתגברה עליהם.

וכך התחלתי את מסע האמהות שלי בלי אמא שלי, בלי מישהי להתייעץ איתה ולשאול אותה או לספר לה עלי כאישה ועל הנכדים המדהימים שלה.

מסע אחד גדול הסתיים ב9בדצמבר 1997 וארבע שנים בדיוק לאחר מכן בשנת 2001  התחיל מסע חדש.

ב9 בדצמבר לפני  13 שנה (עוד מעט) נולדה הבת שלי. בלידה טבעית שכמותה אני מאחלת לכל אישה באשר היא. חווית הלידה שלה היא עבורי סוג של נס ותיקון אחרי הלידה הראשונה. ומבלי להאריך בתיאורים רק אספר שכח המשיכה של כדור הארץ היה שותף פעיל בלידה, מאחר שסרבתי לעלות על המיטה בבית החולים, לא הותרתי הרבה ברירות  למיילדת שלי , אלא להניח סדין על הרצפה ולשבת על שרפרף נמוך  ולחכות. והילדה פשוט החליקה החוצה בהכי אלגנטיות שאפשר לחשוב עליה בחדר הלידה.

כשילדתי את ה”נסיכה” היה “חלון הזדמנויות” בו ניתן היה לקחת מיילדת פרטית בבית החולים. כשהגעתי לחדר לידה והצירים התגברו המיילדת שלי לחשה לי באוזן, שהיא הבטיחה לבת שלה להגיע למסיבת חנוכה ולכן היא תצטרך לצאת בשעה ארבע ורבע ואם זה בסדר מבחנתי שתגיע מישהי שתחליף אותה. בין ציר לציר אמרתי לה שהבטחה לילדים חייבים לקיים ואין בעיה שתצא, וגם הוספתי שהיא תגיע בזמן כי התינוקת תצא לפני.

ואכן הנסיכה כיאה לנסיכה הגיחה לאויר העולם בשעה ארבע ודקה. המיילדת כמובן הספיקה להגיע למסיבת החנוכה של הבת שלה. ושעתיים אחרי הלידה כבר הדלקנו במסדרון בית החולים נר ראשון של חנוכה.

וכך הפכתי לאם לשני ילדים ביום שאמא שלי נפטרה. ואיך חוגגים יום הולדת בתאריך שכזה? את הפתרון מצאנו בבחירה בלוח השנה העברי. את יום האזכרה של אמא ואת יום ההולדת של ה”נסיכה” אנו מציינים על פי התאריך העברי וככה התאריכים שמציינים שני אירועים כל כך משמעותיים  וכל כך קוטבים לא יפגשו לעולם.

את היום הולדת של הנסיכה אנחנו חוגגים תמיד בנר ראשון של חנוכה.

לכאורה נראה כי לוח השנה העברי אינו רלוונטי לאורח החיים שלנו היום. למעט החופשים של הילדים בגן ובבית הספר, ושוב נגמרו לנו ימי החופש מהעבודה.

שמות חודשי השנה אינם בעברית אלא בבבלית, זאת אומרת שאנחנו משתמשים במילים משפה שלא מדברים בה היום. אך שמות אלו שומרים על הקשר שלנו עם עונות השנה ואמא אדמה, שכן הם לקוחים מעולם החקלאות, ובאורך החיים הקצבי שלנו הקשר עם הטבע ומקצב חיים אחר קצת רופף במיוחד לאנשי העיר.

על תחילת החודש נהגו להחליט על פי עדות של שני אנשים לפחות, שטענו כי ראו את מולד הירח ויש על זה  סיפורים שלמים בספרות החכמים שלנו עד שלפני כ 1600 חכמינו בבבל מצאו נוסחא איך לחשב את תחילת החודש העברי.

לוח השנה העברי מבוסס על מולד הירח, החודש מסתיים ומתחיל כאשר בקושי רואים את הירח בשמים. כמו המסע שלי שמשהו נעלם, חסר ולבסוף מופיע מתוך החשיכה אור קטן זוהר ומתחיל משהו חדש.

שיר ליקינטוןויש פה גם שיר על הלבנה, שיר  שאמא שלי היתה שרה לי ואני הייתי שרה לילדי שהיו תינוקות בזמן שהשכבתי אותם לישון בלילה –  שיר ליקינטון

אז בחודש כסלו אני שמחה שאני יהודיה שיש לנו לוח עברי ושיש לי אפשרות לבחור, באיזה חודש עברי אתםן בוחרים/ות?

עוד מהבלוג של מסעות הבלוג של לאה

תצוגה מקדימה

מסע אל יום המשפחה/ יום האם

מסע של  האימהות פוסט זה מוקדש לכל האמהות ולאחותי הצעירה שחוגגת יום הולדת ביום המשפחה/האם.  זה לא מסע מחאה , אבל אני מוחה, כבר 17 שנה אני מוחה כי לקחו לי את יום האם. איך זה התחיל תוכלו לקרוא בפוסט. אחותי הקטנה נולדה ביום האם....

תצוגה מקדימה

מתחילה את המסע...

אחרי החגים כבר כאן וכמו כל שנה יש לי רשימת תובנות והחלטות אחת מהן היא לפתוח בלוג לכתוב ולשתף ולהיות  פתוחה לחוויות חדשות. דר' סוס כבר כתב כשיוצאים מגיעים למקומות רחוקים....

תצוגה מקדימה

המסע אל המרק של סבתא שושנה

מסע אל המרק של סבתא שושנה הפוסט הזה מוקדש לסבתא שושנה, לדודים ודודות ובני הדודים ממשפחת גולדשטיין וסטולוביץ , לברכה של יעקב בפרש "ויחי" ולעופרי זוטא. המסע שלי הפעם מתחיל בגיל 3 - 4 , בעצם מרגע שאני זוכרת משהו. גדלתי במרכז תל...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה