הבלוג של מסעות הבלוג של לאה

מסעות – הבלוג של לאה

נולדתי במרכז תל אביב, אמא לשלושה (בן17, בת 13 ובן 7) מתחזקת מערכת יחסים ארוכת טווח עם אותו בן זוג כבר למעלה מ20 שנה. בגיל חודשיים טיילתי את הטיול הראשון בחיי ומאז הורי דאגו לטפח אהבה זו בכל סוף שבוע כמעט. בצבא שירתתי כמשקי"ת... +עוד

נולדתי במרכז תל אביב, אמא לשלושה (בן17, בת 13 ובן 7) מתחזקת מערכת יחסים ארוכת טווח עם אותו בן זוג כבר למעלה מ20 שנה. בגיל חודשיים טיילתי את הטיול הראשון בחיי ומאז הורי דאגו לטפח אהבה זו בכל סוף שבוע כמעט. בצבא שירתתי כמשקי"ת חינוך וידיעת הארץ בחיל הים בחיפה. התחביב הפך למקצוע ולמעלה מעשור הדרכתי טיולים בארץ. לפני 17 שנה חליתי במחלת הקרהון זו דלקת אוטואימונית כרונית הפוגעת במערכת העיכול. מנגנון המחלה פוגע גם באברים אחרים בגוף וכך גם "זכיתי" בדלקת פרקים כרונית, דבר שגרם לנטוש את אהבתי לטיולים. אך אני מטיילת בנשמתי ואם אני לא יכולה לצאת למסעות פיזים החלטתי לצאת למסעות במרחבים רוחניים. היום אני גרה ברמת השרון ועובדת ב"מגוונים" רשת המתנסים בעיר כמנהלת תחום תרבות וזהות יהודית ישראלית .

עדכונים:

פוסטים: 14

החל מאוקטובר 2014

23/05/2015

הפוסט הזה מוקדש להכנות למסע, למעמד הר סיני ולכביסה.

עוד קצת יותר מ24 שעות אני על המטוס לעיר הגדולה ניו יורק והפעם לבד ולהרבה מאד זמן.

הבטן מתהפכת לי כל פעם שאני עונה על מייל שקשור בנסיעה הזו. אני נוסעת ל 3 וחצי שבועות להשתתף בתוכנית בינלאומית למנהיגים ומנהלים של ארגונים חברתיים.

בשבועות האחרונים אני עוברת “מסעות” קטנים בעיקר בעבודה אך גם בבית ורק מאתמול פיניתי זמן להרגשות ולמחשבות על הנסיעה הקרובה.

 

שישו ושימחו

איש מאד חכם בעיני עם רעיונות שצריך עוד ללמוד ולראות איך אפשר ליישם, כתב על החגים:

“עצתי האחת היא :חוגו את חגי אבותיכם והוסיפו עליהם קצת משלכם לפי כוחכם ולפי מסיבתכם.

העיקר, שתעשו הכל באמונה ומתוך הרגשה חיה וצורך נפשי, ואל תתחכמו הרבה.

אבותינו לא נמאסו עליהם שבתותיהם ומועדיהם, אף על פי שחזרו עליהם כל ימי חייהם כמה וכמה פעמים בנוסח אחד. הם מצאו בהם כל פעם טעם אחר והתערותא [התעוררות] חדשה.

ויודע אתה מפני מה? מפני שהייתה בהם לחלוחית וברכת החג שכנה בנפשם….”

חיים נחמן  ביאליק, תרצ”ד.

אז אצלנו התקיימו השנה מספר אירועי שבועות קהילתיים, כל אחד בעל אופי קצת שונה וכל אחד בשכונה אחרת וכולם מבוססים על ערכי חג השבועות ומיועדים לקהל של משפחות.

את “ירית הפתיחה” עשינו שבוע לפני החג עצמו בקבלת השבת שלנו “שבבה”. עלינו לירושלים “ברגל” כמו בימים שבית המקדש היה קיים. נכנסנו דרך שער האריות ו”שמנו” פתקים בכותל אחרי שביקשנו וחלמנו.

שבועות בשבבה

באירוע שבועות אחד היתה זו הפעם הראשונה – ביכורים,  בו נשות השכונה מכרו בדוכנים את הדברים שהן עושות, תכשיטים, בגדים ועוד.

באירוע אחר התחילו את הטכס בשיר אותו שרו ילדי הצהרון בשפת הסימנים והשתתפו בו ילדים חרשים המשולבים בו, מתוך ראיה של קבלת השונה והאחר, בנושא זה עוסקת גם מגילת רות.  ואחר כך “תצוגת אופנה” של  ילדי הגנים, כל גן לקח נושא אחר הקשור בחג כמו: שבעת המינים, ארץ זבת חלב ודבש, מעמד הר סיני ועוד.

סיכום פעילות שנתית בנושא קבלת השונה בצהרון

סיכום פעילות שנתית בנושא קבלת השונה בצהרון

באירוע נוסף היו סדנאות יצירה הקשורות לחג והרקדה גדולה וסוחפת.

ואירוע נוסף היה שוק איכרים, שיזמו מספר נשים באותה שכונה והביאו בעיקר בעלי דוכנים של חברות חברתיות המעסיקות אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים. ובעלי עסקים מהדרום, איתם הן שומרות על קשר מאז “צוק איתן”.

אז כל אחד הביא את הדרך שלו להתכנסות קהילתית של שבועות. והרי זה חלק מן הענין. ההתכנסות סביב ההר עליו ניתנה התורה.

 

קהל וקהילה

בני ישראל יצאו ממצרים, אלוהים סידר להם אחלה יציאה, לא צריך ויזה אבל עשה את זה ברעש גדול כמו שרק יהודים יודעים לעשות, זה התחיל כמה חודשים קודם עם 10 המכות וחציית ים סוף ואחר כך הליכה בנוף המדברי שאין בו “כלום” ולחלק ה”כלום” הזה עושה שקט ומפנה מקום לדברים אחרים משמעותיים.

ואז מגיעים לאמצע המסע, כי הרי היעד – ארץ ישראל. אז כדי שהחבר’ה לא יתייאשו באמצע,  אלוהים מכין להם מופע שקרה רק פעם אחת בהיסטוריה , זהו רגע מכונן לנו בתור עם, אבל גם לאנושות כולה וזה מבלי להשתחצן.

במעמד הזה קיבלנו את 10 הדיברות שחלקן הגדול מהוות את הבסיס לכל חברה הומניסיטית ומוסרית. דברים אלו גם מהווים את הבסיס לכל הדתות המונותאיסטיות  שנוצרו במהלך ההיסטוריה.  אלו הם דברים שהופכים את האנשים מקהל לקהילה.

אז באמת בהתחלה בני ישראל הם קהל, אלוהים מזמין אותם למגה אירוע והוא לא חוסך בכלום. האמת שאם מפיקי אירועים רוצים ללמוד לעשות אירוע, שווה להם להציץ בספר שמות פרקים י”ט’ וכ’  ולראות איך עושים דברים, עובדה שאנחנו כ 3500 שנה אחרי האירוע, מדברים עליו כאילו הוא קרה אתמול.

 

ההכנות

האירוע שלנו הוא  מופע חד פעמי בו אלוהים הולך להיפגש עם בני ישראל. עד עכשיו הוא נפגש רק עם משה והוא העביר לנו מה שאלוהינו אומר. הוא יגיע במופע על ענן. לצורך כך כולם צריכים להתכונן ולכבס את הבגדים. תנסו רגע לעצום את העיניים ולדמיין  מלא אוהלים במדבר ומסביב חוטים חוטים ועליהם בגדים מכובסים תלויים, מתנופפים ברוח כמו שרשרת דגלים צבעוניים.

Prayerflags

כיאה לאירוע רב משתתפם יש הוראות בטיחות ואסור להתקרב לבמה. כי אתם יודעים יש לנו נטיה להתקרב לבמה בזמן המופע. אז בימים שלא היו מאבטחים היה רק צריך להגיד שמי שיגע בהר פשוט ימות. וזה עבד. אם אתם לא מאמינים הכל כתוב בספר שמות פרק י”ט

“בַּחֹדֶשׁ, הַשְּׁלִישִׁי, לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם–בַּיּוֹם הַזֶּה, בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי.  ב וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים, וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי, וַיַּחֲנוּ, בַּמִּדְבָּר; וַיִּחַן-שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר.  ג וּמֹשֶׁה עָלָה, אֶל-הָאֱלֹהִים; וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָה, מִן-הָהָר לֵאמֹר, כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב, וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.  ד אַתֶּם רְאִיתֶם, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם; וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי. …..  ט וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן, בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ, וְגַם-בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם…..י וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה לֵךְ אֶל-הָעָם, וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר; וְכִבְּסוּ, שִׂמְלֹתָם.  יא וְהָיוּ נְכֹנִים, לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי:  כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי, יֵרֵד יְהוָה לְעֵינֵי כָל-הָעָם–עַל-הַר סִינָי.  יב וְהִגְבַּלְתָּ אֶת-הָעָם סָבִיב לֵאמֹר, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ:  כָּל-הַנֹּגֵעַ בָּהָר, מוֹת יוּמָת…..”

 

המופע

ואחרי שלושה ימים של הכנות ,כביסה שמפרסמת את האירוע כמו שלט פרסום על נתיבי אילון. המופע מתחיל עם כל הפירוטכניקה: סאונד, תאורה, ברקים, רעמים וקול שופר. בקיצור אלוהים לא חוסך במערכת הגברה ותאורה.

החבר’ה, בני ישראל, קצת נבהלו מכל הרעש, כיוון שלא היו רגילים לסטנדרט אלוהי שכזה, אבל משה אמר להם שזה בסדר והם באו אל ההר. שם נמשכה הפירוטכניקה עם עשן, דרך  אגב גם אומנים בני זמנינו אוהבים להשתמש באפקט העשן לפני שהם עולים לבמה.

“  טז וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל-הָהָר, וְקֹל שֹׁפָר, חָזָק מְאֹד; וַיֶּחֱרַד כָּל-הָעָם, אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה.  יז וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת-הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים, מִן-הַמַּחֲנֶה; וַיִּתְיַצְּבוּ, בְּתַחְתִּית הָהָר.  יח וְהַר סִינַי, עָשַׁן כֻּלּוֹ, מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְהוָה, בָּאֵשׁ; וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן, וַיֶּחֱרַד כָּל-הָהָר מְאֹד.  יט וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר, הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד; מֹשֶׁה יְדַבֵּר, וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל.  כ וַיֵּרֶד יְהוָה עַל-הַר סִינַי, אֶל-רֹאשׁ הָהָר; וַיִּקְרָא יְהוָה לְמֹשֶׁה אֶל-רֹאשׁ הָהָר, וַיַּעַל מֹשֶׁה….”

ולסיכום שמופיע בפרק כ’ פסוק יד

“וְכָל-הָעָם רֹאִים אֶת-הַקּוֹלֹת וְאֶת-הַלַּפִּידִם, וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר, וְאֶת-הָהָר, עָשֵׁן; וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ, וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק. “

מה שקרה על ההר נשאר על ההר, אבל משה ירד עם 10 הדיברות.

ללא ספק היה המון רעש וגם פחד. אלוהים הציב תנאים, 10 הדיברות כתובים בשלילה זה קצת מפחיד.

 אבל מה שכתוב על לוחות הברית זה הבסיס.

10 הדברות

ביננו, אני לא אוהבת לקבל איומים ותנאים. ומה לעשות 10 הדיברות הן חלק מאד חשוב במורשת שלי ובמורשת העולמית ליצירת חברה מוסרית. עשרת הדיברות, הם אלו שבעיני הופכות את הקהל לקהילה. את קבוצת האנשים הזו, שיצאה ממצרים בתור עבדים לעם עם ערכי מוסר, עם שותפות וכן גם אחריות לגבי אחינו הנמצאים בקהילות יהודיות בארץ ובעולם.

הייתי רוצה רק לקבל אותן אחרת לתת לכל חוש בנפרד לספוג ולהכיל את הגדולה של הענין. קשה לי עם רעש, צילצולים, ברקים ורעמים.

מה שלי עזר להבין איך הייתי רוצה לקבל את עשרת הדיברות הוא שיר  שכתב יהודה עמיחי.

“אבי היה אלוהים ולא ידע. הוא נתן לי

את עשרת הדברות לא ברעם ולא בזעם, לא באש ולא בענן

אלא ברכות ובאהבה. והוסיף ליטופים והוסיף מלים טובות,

והוסיף “אנא” והוסיף “בבקשה”. וזימר זכור ושמור

בניגון אחד והתחנן ובכה בשקט בין דיבר לדיבר,

לא תישא שם אלוהיך לשוא, לא תישא, לא לשוא,

אנא, אל תענה ברעך עד שקר. וחיבק אותי חזק ולחש באוזני,

לא תגנוב, לא תנאף, לא תרצח. ושם את כפות ידיו הפתוחות

על ראשי בברכת יום כיפור. כבד, אהב, למען יאריכון ימיך

על פני האדמה. וקול אבי לבן כמו שער ראשו.

אחר כך הפנה את פניו אלי בפעם האחרונה

כמו ביום שבו מת בזרועותי ואמר: אני רוצה להוסיף

שניים לעשרת הדברות:

הדיבר האחד-עשר, “לא תשתנה”

והדיבר השניים-עשר, “השתנה, תשתנה”

כך אמר אבי ופנה ממני והלך

ונעלם במרחקיו המוזרים.”

­­­­­­­­ מתוך “פתוח סגור פתוח”

מסע חדש

עוד קצת יותר מ24 שעות אני על המטוס בדרך לניו יורק, להשתתף בתוכנית בינלאומית למנהגים חברתיים וקהילתיים. אז יש הכנות של כמעט שנה של תהליך מיון ומשימות שכמובן צריך לכתוב אותן באנגלית.

ובימים האחרונים יש מלא הכנות: קניות לבית, שיחות הכנה לגעגועים שיגיעו, פחדים חששות וכביסה הרים של כביסה. כנראה יש משהו של התכוננות לאירוע משמעותי שקשור לכביסה.

ללא מילים

ללא מילים

מקפלת כביסה ומכינה את עצמי לחוויות חדשות למפגש עם אנשים – הכנה למסע חדש.

עוד מהבלוג של מסעות הבלוג של לאה

תצוגה מקדימה

המסע על החיים ועל המוות

  פוסט שמוקדש לאמהות  ובנות,במיוחד לאמא שלי ולבת שלי, לבחירה  ולירח המסע שלי מתחיל הפעם בנקודת הסיום, ביום שהפכתי להיות אמא ללא אם. עובר דרך הירח שנעלם ונולד כל חודש מחדש ומסתיים בנס גדול לקראת חנוכה - לידת הבת...

תצוגה מקדימה

מסע אל יום המשפחה/ יום האם

מסע של  האימהות פוסט זה מוקדש לכל האמהות ולאחותי הצעירה שחוגגת יום הולדת ביום המשפחה/האם.  זה לא מסע מחאה , אבל אני מוחה, כבר 17 שנה אני מוחה כי לקחו לי את יום האם. איך זה התחיל תוכלו לקרוא בפוסט. אחותי הקטנה נולדה ביום האם....

תצוגה מקדימה

מתחילה את המסע...

אחרי החגים כבר כאן וכמו כל שנה יש לי רשימת תובנות והחלטות אחת מהן היא לפתוח בלוג לכתוב ולשתף ולהיות  פתוחה לחוויות חדשות. דר' סוס כבר כתב כשיוצאים מגיעים למקומות רחוקים....

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה