הבלוג של מסעות הבלוג של לאה

מסעות – הבלוג של לאה

נולדתי במרכז תל אביב, אמא לשלושה (בן17, בת 13 ובן 7) מתחזקת מערכת יחסים ארוכת טווח עם אותו בן זוג כבר למעלה מ20 שנה. בגיל חודשיים טיילתי את הטיול הראשון בחיי ומאז הורי דאגו לטפח אהבה זו בכל סוף שבוע כמעט. בצבא שירתתי כמשקי"ת... +עוד

נולדתי במרכז תל אביב, אמא לשלושה (בן17, בת 13 ובן 7) מתחזקת מערכת יחסים ארוכת טווח עם אותו בן זוג כבר למעלה מ20 שנה. בגיל חודשיים טיילתי את הטיול הראשון בחיי ומאז הורי דאגו לטפח אהבה זו בכל סוף שבוע כמעט. בצבא שירתתי כמשקי"ת חינוך וידיעת הארץ בחיל הים בחיפה. התחביב הפך למקצוע ולמעלה מעשור הדרכתי טיולים בארץ. לפני 17 שנה חליתי במחלת הקרהון זו דלקת אוטואימונית כרונית הפוגעת במערכת העיכול. מנגנון המחלה פוגע גם באברים אחרים בגוף וכך גם "זכיתי" בדלקת פרקים כרונית, דבר שגרם לנטוש את אהבתי לטיולים. אך אני מטיילת בנשמתי ואם אני לא יכולה לצאת למסעות פיזים החלטתי לצאת למסעות במרחבים רוחניים. היום אני גרה ברמת השרון ועובדת ב"מגוונים" רשת המתנסים בעיר כמנהלת תחום תרבות וזהות יהודית ישראלית .

עדכונים:

פוסטים: 14

החל מאוקטובר 2014

עברנו את פרעה ואת סדר פסח, ניקינו את הבית, קנינו בגדים חדשים, עשינו סדנא לניקוי רעלים מהגוף והתחברנו להתחדשות של העונה המקסימה – האביב. ועכשיו….אז זהו, הזמן היהודי מזמן לנו המשך של התהליך להתחבר אל ההתפתחות והצמיחה האישית שלנו, 49 ימים שבין חג הפסח לחג השבועות.

מה סופרים?

בחצי השנה האחרונה הפייסבוק שלי היה מלא בעיקר  בחברות , פחות בחברים, ששיתפו כל יום על 5 ו10  דברים טובים שקרו להם היום במשך מספר שבועות, היה בזה כיף גדול לקרוא על הטוב זה ששמים לב אליו ומודים לו.

גם “הזמן היהודי” כבר עובד בטכניקה הזו  מיום שיצאנו ממצרים – קוראים לזה “ספירת העומר”

וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה – שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה’. ויקרא

אנחנו בדרך כלל מתייחסים לספירת העומר בהיבטים של מנהגי אבלות, מתי אפשר להתחתן? מתי לא? וכו’

אבל לפני שהתחיל כל הסיפור הזה בתקופת רבי עקיבא ומרד בר כוכבא, היהודים היו סופרים 49 יום מפסח ועד לשבועות.חיטה

בזמן שבית המקדש היה קיים, היו סופרים את הימים בין הביקור בירושלים של זבח פסח והבאת השעורה לבית המקדש

עם חורבן בית המקדש המשכנו לספור את העומר גם בשל המסורת של ימי הכנה לקראת חג מתן תורה.  ועד לשבועות, שבו היו מביאים את ביכורי החיטה.

הרבה פירושים והרבה סיפורים נכתבו למה לקח לאלוהים  50 יום, עד שנתן לבני ישראל את התורה והפך אותם מקבוצה של עבדים  לעם. משהו פנימי ומשמעותי קרה לקבוצה הזו עד שהגיעו לנקודה בה הפכו להיות עם!

אחד המפרשים הקלאסיים של התלמוד כבר טען שבימי ספירת העומר טמון כוח מיוחד שמאפשר גם לנו לרכוש את אותן דרגות רוחניות בהן זכו בני ישראל במדבר.

כל מאמן ומלווה יאמר לנו כי תהליך הגדילה והצמיחה שלנו איננו עוצר אף פעם. בכל יום אנחנו לומדים, אבל לא כל יום אנחנו “מכינים שיעורים” או  עוברים על “החומר הנלמד”.

 

איך עושים את זה?

אז בני ישראל היו במדבר, שינוי דרסטי ומשמעותי מהמציאות של מצרים אליה הורגלו ונקראה “סיר הבשר”. לא כל אחת ואחד מאיתנו יכול לקחת פסק זמן ולרדת למדבר לתקופה של 50 יום, למרות שארץ ישראל בחציה מדבר.

בימי הביניים שהקבלה היתה להיט כמעט כמו ימינו, האר”י הקדוש (רבי יצחק לוריא) בצפת, חיזק את המנהג של עיסוק בספרות הקבליות בזמן ספירת העומר.

על פי הקבלה, תקופת הספירה מתחלקת לשבעה שבועות. שבעה שבועות בהן כל עם ישראל עובר הזדככות לקראת מתן תורה, חג השבועות.       כל שבוע הוא למעשה בירור לאחת משבע הספירות הקבליות הקשורות במידות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. שלשת הספירות הראשונות, כתר, חכמה ובינה, אינן מידות ולכן לא נכללו.                                                                                                                       זהו זמן לתיקון הנשמה.

הספירה מלמדת אותנו להתבונן, כאשר אנחנו סופרים את הימים אנחנו עוצרים, מעניקים ליום ערך ומספר ו… מתבוננים. התבוננות זו מפרידה בין יום ליום, בין עבר להווה, בין הווה לעתיד ופותחת את ליבנו להבחין ולקלוט את ‘סיפורי החיים’ ומהם סיפורים אלו?

ומהם סיפורים אלו?

ישנם שני סיפורים המשולבים זה בזה – סיפורו של עם ישראל וסיפורו האישי של כל אחד מאיתנו.

סיפורי של עם ישראל הוא  הדרך במדבר אותה הוא עושה על מנת להפוך לעם, התיקון והתכוננות לקראת מעמד הר סיני שמהווה את סיום התהליך המורכב של שינוי מודעות מעבד לבן חורין.

הסיפור האישי הוא הדרך שלנו למודעות, דורש הקשבה, תשומת לב ואחר כך גם זמן לעיבוד ותובנות ובסוף לא יהיה שם איזה “משה” שיביא לנו סיכום עם כל המסקנות שנובעות מתוך התובנות,

כדי שנוכל לעשות תיקון אישי.

אז החלטתי להצטרף לזמן היהודי ולסכרן אותו עם הזמן האישי ובתקווה שכשיגיע תיקון ליל שבועות אדע גם מה התיקון האישי שלי.

“איש תעה במעמקי היער. כעבור זמן מה תעה שם אדם אחר ופגש בראשון. בלי לדעת מה אירע לו לזה. שאל אותו באיזו דרך אפשר לצאת        מהיער. ‘דבר זה איני יודע’, השיב הראשון, ‘אבל יכול אני להראות לך את הדרכים המוליכות יותר לתוך הסבך, ואחרי כן נלך יחד לחפש את הדרך’. “עולם!”, סיים הרבי את סיפורו, “נחפש יחד את הדרך החדשה!”

    35ר’ חיים מצאנז, אור הגנוז, הוצאת הקבוץ הארצי תשס”ה, עמ’

אני לא מתכוונת לעשות את זה לבד מאחר וזו נראית לי מחויבות לא פשוטה אז צירפתי אלי את קוקה רונן, חברה לספסל הלימודים בקורס הפרלמנט לבלוגריות. קוקה רונן יצרה את קלפי “גרעין האמת” שנשענים על מסורות עתיקות וחדשות ומכילים סמלים ותובנות ממגוון תורות: פילוסופיות מערביות ומזרחיות וארון הספרים של הדתות הגדולות  –  ובתוכם התנ”כ, הברית החדשה, הקוראן, ספר הזוהר, ספר התמורות וכתבי קונפוציוס, אנתרופוסופיה, מיתולוגיות וסיפורי עמים –  כמו גם תובנות מתפיסות איזוטריות כגון קלפי טארוט, התרבות האינדיאנית ועוד.

קוקה עוסקת שנים רבות בייעוץ ארגוני והנחיית קבוצות בשדה החינוכי והחברתי ומפתחת מתודולוגיות שונות לתהליכים אישיים וחברתיים.

הקלפים המקסימים שהיא יצרה ילוו אותי ויעזרו להעשיר את השיח בתובנות וכיווני מחשבה מגוונים.

על הקלפים ניתן ללמוד גם באתר: www.fusionspirits.com

אני מזמינה כל אחת ואחד מכם  לשתף ולהוסיף את הסיפור האישי שלו מאחר וכמו שמצוטט בספר ההדרכה של הקלפים:                                     “היוצר הוא שמוליד דברים, אך הם באים לאוויר העולם בידי המקבל” (אי צ’ינג – ספר התמורות).

לפני שעוצרים ויוצאים לדרך צריך להחליט באיזו דרך לבחור, קוקה בחרה את הקלף הבא

אז מתחילים לספור/ להתבונן מעכשיו……

מהו גרעין האמת?

יוצרת הקלף:קוקה רונן. מאיירת: עדי שם טוב

יוצרת הקלף:קוקה רונן. מאיירת: עדי שם טוב

האם אחד/אחת הוא (הגרעין) היא (האמת)?

תהליך הבריאה התחיל מתוהו ובוהו – כך גם כשאנחנו עוצרים לרגע כדי להתארגן, לקבל החלטות, לבחור דרך.

הקלף “גרעין האמת” הוא הראשון בסדרת הבריאה, סדרה של 7 קלפים שיש בה איזכורים למספר 7 בתרבויות ובתפיסות שונות                        7 המינים בארץ המובטחת שעוד נגיע אליה, 7 צ’קרות בגוף האדם, 7 ימי בריאה שבעת תהליכי האלכימיה ועוד. באנתרופוסופיה – תפיסתו הרוחנית והחינוכית של רודולף שטיינר – תהליך ההתפתחות של האדם נספר במחזורים של 7 שנים (שביעונים), ושבעה שביעונים מסיימים מחזור חיים שלם של בשלות.

“בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ.  ב וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם.  ג וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר.  ד וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר, כִּי-טוֹב; וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ.  ה וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה; וַיְהִי-עֶרֶב  וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם אֶחָד”

גרעין האמת – נביעה מבפנים כלפי חוץ. מה שהיה כבר לא יהיה.  תהליך הנפרדות (תחילת הבריאה) מכיל סממנים של מוות, ממנו בוקעים חיים חדשים. מתוך הויתור על הקיים ייווצר דבר חדש. על כן אמת איננה יחידה אלא היא כגרגרי הרימון.

לא ניתן להתחיל תהליך חדש ללא אמת אחת לפחות. אמת שמניעה את תהליכי הבריאה, שמניחה את היסוד הראשוני להתמרה.

מצורף גם ההסבר לקלף כפי שמופיע בספר ההדרכה:

המסר המרכזי: מחזור חיים נוסף מתחיל. מוחשי ואינו מוחשי בו זמנית. זהו זמן לחיקוי ולשיקוף, ללמידה ולקבלה, תוך הבחנה בין טוב לרע.       בקלף: הרימון המתבקע מגיר את עצמו כלבה רותחת, נשפך אל אינסופיותו של היקום. מסביבו ריק ומאחוריו אור קורן, שתפקידו בעצם היותו.

הביטוי גרעין האמת מכוון את המחשבה למצוא את העיקר בתוך התמונה הכוללת. הביטוי מזכיר לנו כי חקר האמת מחייב פעולה מדויקת של למידה, ללא משוא פנים ומתוך התמדה. מציאת הגרעין פירושו הבנה טובה יותר של מה שנוצר ממנו.

מהו גרעין האמת? האם הוא אחד ויחיד או שבעצם לכל פרי יש גרעין משלו? האם מספרם כמידת ההתהוויות ביקום? האם התהוות היא כורח המציאות או משאלה שמחכה לגוף אשר ימלא אותה בנוכחותו? האם יש משמעות לאמת ללא מציאתה? האם היותה חלק מאמת אחרת, גדולה יותר, מפחיתה מערכה המוחלט?

ביומה הראשון של הבריאה מתבהר ראשיתו של תהליך היצירה: מותו של התוהו ובוהו הקיים והבדלה בין אור לחושך. האמת הראשונית והקדמונית בדבר הקיום היא, שכדי להתממש יש לקבל צורה מוחשית שיוצרת משהו חדש, אולם עדיין נמצאת בתוך תבנית המציאות כפי שהיא. זוהי אמת אחת, ראשונה מבין רבות, שמשמעותה בחירה בלא נודע מתוך רצון להתגלות. להיפרד מהמים הרחמיים, להמית את שלב העבר (עובר?) ולהתחיל להתקיים בזכות עצמי חדש.

חוויה של גילוי האמת היא לעיתים חיצונית. החיים כופים עלינו מצבים מטלטלים שדוחפים אותנו לתהליך של שינוי, תהליך של לידה מחדש. זו יכולה להיות לידה רעיונית או טרנספורמציה מקצועית. זוהי נקודה של שבר. משהו נבקע על מנת להוציא מתוכו את פוטנציאל ההמשך. ההתהוות הפיסית שלנו חיונית כדי שנקלוט את העולם על כל האמיתות שבו ונהפוך לחלק ממנו ולנבדלים ממנו בו זמנית.

ומהי האמת שאיתה אתם יוצאים לדרך?

הדרך שלא נבחרה / רוברט פרוסט

שתי דרכים נפרדו ביער עבות

לא שתיהן בשבילי; הצרתי על כך

נעצרתי מולן לזמן ממושך

לאורכה של אחת הרחקתי ראות

עד לנקודת פיתולה שבסבך.

לשנייה אז פניתי, כמותה מפתה

ואולי במעט מצודדת יותר

רמוסה קצת פחות, כך לי נדמתה

עשביה שעליה פחות עבותה -

בעצם דמו הן כמעט בלי הכר.

בשתיהן כאחת ריצד שם האור

על מרבד בתולי של עלי השלכת

אז אמרתי, לזו יום אחד עוד אחזור!

אל לא: שכן דרך נמשכת

ידעתי, מכאן לא אשוב עוד ללכת.

ברבות הימים, בשנים הבאות

אאנח בחוזרי לספר איך אי-שם

משתי הדרכים שביער עבות

בחרתי בזו שהלכו בה פחות

ופה הרי כל ההבדל בעולם.

תרגמה  עדנה אולמן-מרגלית

 תודה ענקית לקוקה רונן

עוד מהבלוג של מסעות הבלוג של לאה

תצוגה מקדימה

המסע על החיים ועל המוות

  פוסט שמוקדש לאמהות  ובנות,במיוחד לאמא שלי ולבת שלי, לבחירה  ולירח המסע שלי מתחיל הפעם בנקודת הסיום, ביום שהפכתי להיות אמא ללא אם. עובר דרך הירח שנעלם ונולד כל חודש מחדש ומסתיים בנס גדול לקראת חנוכה - לידת הבת...

תצוגה מקדימה

מסע אל יום המשפחה/ יום האם

מסע של  האימהות פוסט זה מוקדש לכל האמהות ולאחותי הצעירה שחוגגת יום הולדת ביום המשפחה/האם.  זה לא מסע מחאה , אבל אני מוחה, כבר 17 שנה אני מוחה כי לקחו לי את יום האם. איך זה התחיל תוכלו לקרוא בפוסט. אחותי הקטנה נולדה ביום האם....

תצוגה מקדימה

מתחילה את המסע...

אחרי החגים כבר כאן וכמו כל שנה יש לי רשימת תובנות והחלטות אחת מהן היא לפתוח בלוג לכתוב ולשתף ולהיות  פתוחה לחוויות חדשות. דר' סוס כבר כתב כשיוצאים מגיעים למקומות רחוקים....

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה