הבלוג של ליטל יעקובוביץ דראי

lawlital79

ליטל יעקובוביץ דראי היא גם וגם וגם. גם אמא לחמישה, גם עורכת דין עצמאית בעלת משרד, גם אופה וגם עייפה. עורכת דין, נוטריונית, מגשרת ומרצה במקצועי. קמה כל בוקר לעבוד בשליחות של חיי, ללוות מגירושין לדרך חדשה את לקוחותיי.... +עוד

ליטל יעקובוביץ דראי היא גם וגם וגם. גם אמא לחמישה, גם עורכת דין עצמאית בעלת משרד, גם אופה וגם עייפה. עורכת דין, נוטריונית, מגשרת ומרצה במקצועי. קמה כל בוקר לעבוד בשליחות של חיי, ללוות מגירושין לדרך חדשה את לקוחותיי. אוהבת את מה שאני עושה ועושה את מה שאני אוהבת. נשואה לרועי קצין משטרה ואמא לחמישה ותאמינו לי, שכל זה רק נשמע מלחיץ נורא. המשפחה שלי הם האור והחמצן, ובזכותם למדתי שאין דבר כזה אין לי זמן. באופיי אני בלבוסטה, כך אומרים, חולה על רשימות, מתקתקת משימות, חברת ועדות בלשכה, חברת ועדים בבתי ספר ובגנים ולסיום גם חברת הנהגת הורים. אוהבת לכתוב, אוהבת לבשל וגם לאפות אוהבת חברים חברות דיגיטל ורשתות חברתיות. ואמנם אין הנחתום מעיד על עיסתו, אבל בעלי תמיד מעיד על אישתו, ואם תשאלו אותו, זה הכל בזכותו.

עדכונים:

פוסטים: 10

החל מפברואר 2013

כבר חודשיים מנסה להבין מה פשר מצבי הרוח שלי, למה אני חושבת כל כך הרבה, למה אני עסוקה בבדיקה עצמית האם אני במקום שטוב לי, בעבודה שאני אוהבת, האם יש דברים שפספסתי ולמה לא עשיתי טיול של אחרי צבא ?קמה לשאלות ומחשבות, והולכת לישון איתן. ונדמה לי שמצאתי את הפתרון ואת התשובות למרבית השאלות.

24/05/2019

ב- 7.9.1999 , בדיוק ביום הולדת 20 השתחררתי מהצבא. לא חשבתי על טיול אחרי צבא, לא חיפשתי את עצמי.

היה נדמה שמאז שנולדתי מצאתי את עצמי. שתמיד ידעתי מה אעשה כשאהיה גדולה (עורכת דין) תמיד הייתי ילדה טובה, חרוצה, לומדת משקיענית, ותמיד עשיתי הכל BY THE BOOK.

תיכון בזמן, בגרות בזמן, צבא בזמן לימודים באוניברסיטה בזמן, נישואים בזמן ילדים בזמן. נראה לי שרק מרד נעורים לא עשיתי בזמן.

והזמן עבר, טס.

הכל לפי הספר, הכל מסודר.

לכאורה.

 

אוסף פרטי

אוסף פרטי

משבר גיל 40

אני זוכרת קרובת משפחה מדברת על משבר גיל 40. פחח גיחכתי לעצמי, זה לא יקרה, לא לי. הכל מסודר, לפי הספר. אין שום סיבה.

והנה, עוד רגע, 3.5 חודשים ליתר דיוק, וגיל 40 ינחת היישר לחיקי ויבקש שאחבק אותו באהבה.

ואני? אני בכלל במשבר גיל 40.

לא בטוחה שנועדנו להיות. ואולי דווקא כן, וזה החשש הקבוע שלי ממקומות חדשים, לא מוכרים.

כבר חודשיים שאני מנסה להבין מה פשר מצבי הרוח שלי. עסוקה במחשבה  “למה אני חושבת כל כך הרבה?”, למה אני עסוקה בבדיקה עצמית האם אני במקום שטוב לי, בעבודה שאני אוהבת, האם יש דברים שפספסתי ולמה לא עשיתי טיול של אחרי צבא ?

קמה לשאלות ומחשבות, והולכת לישון איתן.

לרגע אחד בא לי לחגוג לגמרי את החיים וברגע שאחרי אני שואלת את עצמי מה חוגגים בעצם? ואולי לא צריך..

זה מבלבל ומתסכל, ולא לגמרי ה”אני” שאני רגילה אליי. ואני לא בטוחה שיש לי תשובות, וזה מפתיע, ומלחיץ, כי תמיד היו לי תשובות, ותמיד השמעתי אותן בקול רם.

 

Image by Gerd Altmann from Pixabay

Image by Gerd Altmann from Pixabay

גיל הבינה

“חכי לגיל הבינה” אמרה לי סגנית נשיאת ביהמ”ש לענייני משפחה כששוחחנו לפני שנתיים על הגשת מועמדות.

“מה ההבדל ביני בגיל 38 לגיל 40? ” הקשתי.

“יש הבדל” היא השיבה בחיוך ואצלי עוד לא נפל האסימון, אבל מפאת הערכתי אליה השבתי לה שאני מבינה לגמרי, ובערך 9 חודשים לאחר מכן נולד בני החמישי.

אם עדיין לא שפיטה חשבתי, אז יש עוד זמן לעוד יהלום.

והנה הוא עוד רגע כאן. גיל הבינה.

עושה בדיקת סאונד בקולות שבראשי, בדיקת נוכחות בין קמטי הצחוק והעצב, בין השערות הלבנות שצומחות מהר יותר, ובדיקת נוכחות בין תאי השומן שמתפרקים לאט יותר. הרבה יותר לאט.

וכמו שקורה כשנלחמים ברוח, ואין סיכוי לנצח אותה, ככה גם כאן. מול מה את נלחמת? ואז נפל האסימון וקראתי למה שעובר עליי בשם שהעניקו לו רבים וטובים ממני.

“משבר גיל ה 40″

ואנחת רווחה יצאה מגרוני והרגשתי הקלה עצומה.

אוסף פרטי צלם סם יצחקוב

אוסף פרטי
צלם סם יצחקוב

 

משברים? קטן עליי

היה מצופה שאקלוט מהר יותר שזה משבר. אבל הסנדלר היחף וזה..

והרי כבר חצי מחיי לערך אני מלווה אנשים במשברים משפחתיים מובילה אותם לחוף מבטחים.

עוד לפני שהיו לי ילדים, דאגתי לילדים של הלקוחות שלי.

עוד לפני שנישאתי, ייצגתי זוגות נשואים בהליכי גירושין.

עוד לפני שאיבדתי את אבי, ייצגתי א.נשים בסכסוכי משפחה, סכסוכי ירושה ובתיקי ניכור הורי.

עוד כשכירה, לפני שהפכתי לעצמאית שצריכה לדאוג לעצמאות כלכלית, עודדתי את הלקוחות שלי לצאת לעצמאות כלכלית .

בראיה לאחור, שיחקתי את המשחק של הגדולים כבר כשהייתי קטנה. גם אז, כמו היום, הייתי כולי שם עבורם, אבל אין לי ספק שיש ערך לבינה הזו שהחיים מספקים לנו.

הייתי חדורת אמונה, נאיבית ובטוחה שאני יודעת הכל. זה הזמן לצחוק שוב..

עלי ועל דומיי נאמר המשפט בצרפתית (בתרגום קל) “ אם הצעירים היו יודעים, ואם המבוגרים היו יכולים“.

והיום – אני עוד לא יודעת הכל, אבל אני יודעת הרבה הרבה יותר, ולמזלי אני עוד בגיל שאני יכולה.

אז אני עדיין נאיבית בכל מה שקשור בבני אדם, לעיתים נותנת לחוסר בטחון להשתלט עליי ואז מעיפה אותו בבעיטה, ומזכירה לעצמי בדיוק מי אני. ומי שאני מתאים לי בול. ומי שזה לא מתאים לו, אדיוס. וזה החלק הכייפי נראה לי. אין יותר פחדים של “הקיץ של אביה” ואין דאגות מה יהיה אם אהיה לבד והמחשבות של מה יחשבו עליי? מזל שחושבים, ככה יודעים שיש לנו ראש.

בחרתי לקחת את כל הידע, את כל הניסיון חיים, את כל הבינה הזו שצברתי, לכל מקום ולכל מה ומי שחשוב לי ולעשות הבדל.

 

Image by Gordon Johnson from Pixabay

Image by Gordon Johnson from Pixabay

 

מה נשתנה היום הולדת הזה מכל הקודמים?

יום הולדת של שליש חיים.

המסקנה – מה שעשיתי בשליש חיים יכול למלא חיים שלמים, ולי נשארו עוד 2/3 לעבור.

שהכל בידיים שלי, בהתמדה שלי, באמונה שלי בעצמי.

שהיום, יש לי את כל מה שהיה לי בגיל 20 בתוספת בינה ועוד 5 ילדים שתפקידי לחנך אותם ולתת להם כל מה שצריך, כדי שיהיו אנשים טובים פרודוקטיבים ומאושרים. וזה המון.

אז משבר גיל ה 40 עוד לא עזב את הבניין, הוא מטייל כנראה בין הקומות ועוד ינצנץ מדי פעם.

יבוא וילך וזה בסדר לגמרי. היופי הוא לא להתעלם ממנו. אלא להיות בתוכו ולעבור אותו דרכו, ולא לנסות לדלג מעליו.

או כמו שכתב מארק מנסון בספר (המהמם) שלו “חכמת האדישות” :

לרצות חוויה חיובית זה חוויה שלילית, לקבל חוויה שלילית זה חוויה חיובית – כל דבר בעל ערך בחיים מושג דרך התגברות על החוויה השלילית הקשורה איתו

ואחרי שהסשן היומי של משבריקו גיל 40 חלף, עשיתי מה שכל אישה משימתית לקראת גיל 40 עושה :

הזמנתי תור לספר, 

אכלתי רבע חבילת שוקולד

בחרתי בגד מחמיא

קבעתי תור לבדיקת פאפ וגם אולטרסאונד שד

והלכתי לתכנן לי ולבעלי שחוגג חודש לפניי גיל 40, מסיבת גיל 40 של ה LIFE 

אם כבר משבר אז ביחד, אם כבר חגיגה אז לגמרי ביחד. 

כי בכל זאת, שרדתי 40 שנות קיום וברובם עשיתי טוב, ועכשיו אני גם מבינה יותר טוב מה קורה סביבי,

ואני במצב שבו אני יכולה להזמין את החברים שלי למסיבה שווה שאיננה חתונה ברית או יום הולדת של אחד הילדים :-)

 

Image by Free-Photos from Pixabay

Image by Free-Photos from Pixabay

ואלו מסקנותיי הצנועות בגיל 40:

1. תאהבי את עצמך ותפני זמן ביומן לעצמך אף אחד אחר לא יעשה את זה בשבילך.

2. עצמאות כלכלית!!! בגיל 40 אם את עוד תלויה במישהו אחר הגיע הזמן שתבדקי מה לא תקין. 

3. אלבר קאמי אמר בצדק : “לעולם לא תהיה מאושר אם תמשיך לחפש ממה האושר מורכב. לעולם לא תחיה אם אתה מחפש את משמעות החיים” 

    אז תזרמו. אל תריבו על איזה יין יהיה לכם בחתונה, אל תבזבזו זמן לחנך את הבעל, אל תחכו שמישהו יעשה לכן מסיבת הפתעה לגיל 40. תחיו ותעשו לעצמכם. 

4. זה לגמרי לגמרי לגמרי בסדר להיות רגילה, בינונית ומעולה. כוסאומו ההגדרות שמחלקים בעולם הפייק ניוז וברשתות החברתיות. לכולכם יש בעיות. לכולכם לא תמיד הכל הפי הפי. לכולכם יש ימים שלא בא לכם לצאת הפוך ולכולכם יש סיבה לחיות אז תזכרו את הסיבה ותזכרו שאתם מהממים בכל מצב. 

5. יש דברים שלא ישתנו בגיל 40 וקבלו את זה באהבה. 

6. גם בגיל 40 ספורט עדיין לא מעניין אותי. אבל לא אומר נואש, אולי לקראת הפנסיה אשנה את דעתי. 

7. הפחד בגיל 30 לאבד הורה התממש לי בגיל 37, והפחד טפו טפו חס וחלילה לאבד הורה שוב משתק את כל המערכות. 

8. כפרה עליהם היהלומים שלי. הם לגמרי הסיבה שאני קמה בבוקר, שוטפת את הרצפה 3 פעמים ביום, מתלוננת על חוסר שינה, לעיתים חסרת סבלנות, לעיתים כועסת שלא חיבקתי מספיק, ובכל זאת הם הם הם תמצית קיומי. בכל זאת אני אני אני ורק אני (כל האג’נדות וכל ארגוני הגברים שאני מאד מעריכה עכשיו עם כל הכבוד – SHUT UPׂ) סחבתי אותם במשך 36 חודשים במצטבר (4 הריונות, 5 ילדים) הנקתי כמעט עוד 5 שנים במצטבר וויתרתי על שינה על הגב במשך עוד עשור. יש לי בעל מהמם ויש להם אבא מדהים, ועדין אל תקחו ממני את היותי אמא. אנחנו לא בתחרות, אבל בואו ניתן כבוד האחד לשניה. 

9. בגיל 40, אם זכית ויש לצדך מישהו שאוהב אותך כמו שאת וחברה טובה אחת לפחות, את ברת מזל לגמרי. זכיתי בשניהם. אמחייה! 

10. בגיל 40 את מתחילה להישמע כמו אמא שלך, לחזור על משפטים שאמא שלך אמרה ואת גם מבינה כמה חכמה אמא שלך. תקשיבו לאמא! 

יכולתי להמשיך עוד מלא, אבל תכלס כל קלישאה שבספר “משבר גיל 40″ שכתבו קודמיי, נכונה.

אז ההמלצה היא חפשו את “הספר” על המדפים של חברים שכבר הזדקנו לפניכם או שתחכו לכתוב את הספר שלכם.

לי נשאר רק לקחת את כל ההון הרגשי קוגניטיבי חווייתי שצברתי בשליש חיי,

כדי לעשות הבדל בחיים שלי ובחיים של אחרים גם בשליש הבא,

על מנת שבשליש האחרון אוכל לנוח ולראות עולם,

ואולי אז אעשה את הטיול אחרי צבא שלי, שלא הספקתי.

מתוכננת עד הפרט האחרון, כבר אמרתי?

נ.ב

תכתבו.

זה חוסך מלא כסף על פסיכולוגים ומעביר משברים יותר מהר.

 

קרדיט pixabay  Image by Myriam Zilles

קרדיט pixabay
Image by Myriam Zilles

 

אהבתם מה שקראתם? בואו לעקוב אחריי באינסטוש

צריכים ליווי במשבר שלכם? אני כאן לרשותכם

 

עוד מהבלוג של ליטל יעקובוביץ דראי

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 5 months
תצוגה מקדימה

ככה זה כשיש שניים?

פחות מ-6 חודשים אחרי שעמדתי מתחת לחופה זה קרה. סטיק עם שני פסים. אז עשיתי מה שכל אישה הגיונית ונורמלית עושה- הלכתי לקנות עוד 5 ערכות. 4 בדיקות אני עשיתי, ואת החמישית נתתי לבעלי שיעשה. כשהבנו שרק אני בהריון (גילוי מרעיש),...

תגובות

פורסם לפני 5 months
תצוגה מקדימה

הכללים של ילד להורים גרושים

היי ילדים,  מה שלומכם? אנחנו לא ממש מכירים, אבל בחיים המקצועיים שלי, אני מכירה רבים מבני גילכם. נעים לי מאד, שמי ליטל יעקובוביץ דראי ואני עורכת דין שעוסקת בדיני משפחה. זה אומר שלפעמים כשאבא ואמא שלכם כבר לא כל כך מסתדרים,...

תגובות

פורסם לפני 4 months

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה