הבלוג של אורנה שפטר

המגשרת

שמי אורנה שפטר, אני עו"ד ועובדת סוציאלית, עוסקת בגישור גירושין, גישור זוגי וגישור משפחתי, ומנחה קבוצות של נשים וגברים בתהליכי פרידה וגירושין. נשואה, אם לשני בנים ובת. משרדי נמצא בר"ג, מקבלת גם ברמת השרון. הבלוג משלב בין... +עוד

שמי אורנה שפטר, אני עו"ד ועובדת סוציאלית, עוסקת בגישור גירושין, גישור זוגי וגישור משפחתי, ומנחה קבוצות של נשים וגברים בתהליכי פרידה וגירושין. נשואה, אם לשני בנים ובת. משרדי נמצא בר"ג, מקבלת גם ברמת השרון. הבלוג משלב בין מידע משפטי, סיפורים מחדר הגישור, מקבוצות התמיכה ומחיי.

עדכונים:

פוסטים: 78

החל מיוני 2015

אורנה קטןמאת: אורנה שפטר, עו”ד, עו”ס ומגשרת.

 מהם המקרים בהם זוגות שנפרדו ו/או התגרשו אחרי שקבלו פס”ד לגירושין, סיימו כבר את איזון המשאבים ביניהם, כל אחד חי בבית משלו ומנהל את חייו באופן עצמאי ובכל זאת הם ממשיכים להיפגש בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.

 סיטואציות כאלו נראה בעיקר בגלל שלוש סיבות עיקריות:

  •  אי עמידה של אחד מבני הזוג בתנאי ההסכם או פסק הדין (להלן: “פס”ד“) .
  • שינוי בנסיבות החיים של אחד מבני הזוג.
  • סעיפים חסרים או נתונים לפרשנות כפולה בהסכם או בפסק הדין.

 אי עמידה של אחד מבני הזוג בתנאי ההסכם או פסק הדין

 כפי שאני מבהירה לבני זוג שבאים אלי לגישור לגירושין, הסכם הגירושין לא שווה את הדף שהוא כתוב עליו אם הוא לא ישים, ואם אחד הצדדים לא מסוגל לעמוד בתנאים שנקבעו בו.

 אולם, בפועל ישנם מצבים בהם בני זוג עלולים לא לכבד סעיפים בהסכם גישור לגירושין שקיבל תוקף של פס”ד, או לא לקיים סעיפים בפס”ד שניתן במהלך תביעה משפטית.

 למשל, אב שהתחייב בהסכם על דמי מזונות גבוהים לילדיו ולא עומד בכך היות והוא נשאר חסר יכולת כספית לדאוג לעצמו לדיור. או אב שבשל דרישות מקום העבודה שלו לא יכול לאסוף את הילדים ממסגרות הלימוד בזמן ולא עומד ב-100% בזמני השהות שנקבעו לו. או אם שבאופן קבוע מאחרת להגיע הביתה ולקבל את הילדים שהיו משעות הצהריים אצל האב בגלל שהיא משלימה שעות חסרות במקום עבודתה וכיו”ב…

 כאשר עסקינן במחויבויות כספיות בפס”ד כגון תשלום דמי מזונות, תשלום דמי מדור, תשלומים עבור הוצאות רפואיות וחינוכיות המתחלקים בין בני הזוג, התחייבויות כספיות או שיקים שהועברו במהלך איזון המשאבים בין בני הזוג ולא כובדו- ניתן לפנות לרשות האכיפה והגביה (הוצאה לפועל). אולם כאשר מדובר בהתחייבויות “בעין” שלא כובדו, כגון עמידה בזמני שהות עם הילדים באמצע שבוע, סופי שבוע, חופשים וחגים, הסתה של הילדים וגרימה לניכור הורי של ההורה הלא משמורן וכיו”ב, נראה חזרה לדיון בבית המשפט לענייני משפחה ו/או בית הדין הרבני. בפועל ההפרדה אינה דיכוטומית לחלוטין ויהיו גם ענייני כסף שיחזרו לדיון בבית המשפט לענייני משפחה כמו במקרים של קיזוז או של התחשבנות מאוחרת לפסה”ד.

 שינוי בנסיבות החיים של אחד מבני הזוג

 החיים הם דיפוזים ומשתנים ומהלך החיים שלנו יכול להוביל אותנו למקומות לא צפויים ומפתיעים. הפתעה יכולה להיות טובה, אך גם רעה. היה מי שהשווה את החיים לגלגל ענק ואמר ש”כמו הגלגל גם החיים יכולים לקחת אותנו פעם למעלה ופעם למטה“.

 כאשר בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני מאשר או נותן פס”ד לגירושין הוא מסתמך על המציאות שהיתה קודמת לפסה”ד וקיימת בזמן נתינתו, אך הוא אינו נביא ואינו יכול לצפות את המציאות לאחר מכן על גילגוליה השונים.

 שינויים במצב הבריאותי כגון מחלה כרונית או סופנית ו/או נכות, שינויים במצב האישי כגון זוגיות ו/או נישואין ולידת ילדים נוספים, שינויים במצב הכלכלי כגון התעשרות או לחילופין אבטלה ממושכת ו/או פשיטת רגל, ושינוי מגורים כגון מעבר מעיר לעיר, הגירה זמנית או קבועה לחו”ל, שינוי מהותי במצב הקטין/ה ועוד כהנה וכהנה שינויים אחרים, הם שינויים בלתי צפויים שחלק מהשלכותיהם עלולים להשפיע על יכולתם של בני הזוג לשעבר לעמוד בתנאי פסק הדין.

 כאשר נפגעת יכולתו של אחד מבני הזוג לעמוד בהסדרים שנקבעו בענייני משמורת, זמני השהות עם הילדים, לינת הילדים, גובה דמי המזונות ודמי המדור, מעבר דירה בארץ והגירה לחו”ל, יש ביכולתו לפנות לערכאה שנתנה או אישרה את פסה”ד ולבקש לשנות את ההסדר הקיים בשל שינוי הנסיבות המתוארות לעיל.

 ככלל, בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני לא ייטו לשנות פס”ד שניתן היות ולאחריו מסתיים ההליך המשפטי. הם יסכימו לשינוי בפסה”ד רק במקרים מיוחדים וכאשר יוכח שינוי נסיבות מהותי המצדיק את הדבר. לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני אין עניין בכך שבכל שינוי שקורה, יפנה אליו כל אחד מבני הזוג ויבקש להתאים את ההסכם לנסיבות. לפיכך, הם יאותו לערוך שינויים בהסכם רק במקרים קיצוניים בהם הם ישתכנעו ולא בקלות, כי ההסכם הקודם אינו מתאים למציאות החיים העכשווית ויש להתאימו אליה.

 סעיפים חסרים או נתונים לפרשנות כפולה בהסכם או בפסק הדין

בעיקרון ניתן לבטל הסכם גירושין ככל הסכם אחר עפ”י העילות המפורטות בחוק החוזים (חלק כללי) תשל”ג-1973: הטעיה, טעות, הפרה, אי חוקיות, או שינוי מהותי בנסיבות. אולם, כאשר מדובר בהסכם גירושין ו/או הסכם ממון שאושר עפ”י חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל”ג- 1973, לפני שופט בבית משפט לענייני משפחה או לפני דיין בבית הדין הרבני, הכללים הינם חמורים אף יותר.

ישנם שני מקרים עיקריים, בהם נראה בני זוג לשעבר חוזרים לדון בסעיפי הסכם הגירושין והסכם הממון בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, לאחר הפרידה ו/או הגירושין. המקרה האחד הוא כאשר בהסכם בין בני הזוג לשעבר ישנם סעיפים שניתן לפרש אותם במספר אופנים והמקרה השני כאשר ההסכם לא כלל עניינים מהותיים שמשפיעים על מערכת היחסים העתידית בין שני בני הזוג לשעבר.

 פניה חוזרת לבית המשפט/ביה”ד בשל השמטת פרטים מהותיים:

  • בני זוג פנו לגישור והגיעו להסכם למעט אופן הבאת והחזרת הילדים. למרות זאת החליטו להשאיר את הנקודה הזו פתוחה במחשבה שיצליחו להגיע להסכמה עתידית בנושא. זמן קצר לאחר אישור ההסכם עבר האב לעיר אחרת וביקש שהילדים יגיעו אליו בתחבורה ציבורית (אוטובוס ו/או רכבת) בימים שהם אמורים לשהות עמו. האם התנגדה לכך היות והילדים צעירים מידי לדעתה לנסיעה כזו והסכימה לחלוק עם האב בהסעות. משעמד האב על דעתו פנתה לבית המשפט לענייני משפחה.

 

  • בגישור בין בני זוג נקבע כי שלוש שנים לאחר אישור ההסכם  ישארו האם והילדים להתגורר בדירת בני הזוג, אולם לאחר מכן היא תימכר ותמורתה תחולק בין שני ההורים באופן שווה. בפועל, בהסכמת האב המשיכו האם והילדים לגור בדירה חמש שנים עד ליום מכירתה. היות וההסכם לא כלל את תקרת המדור לפיה ישלם האב לאם דמי מדור לאחר מכירת הדירה, וההורים לא הצליחו להסכים על תקרה כזו, פנתה האם לבית המשפט על מנת שיקבע תקרה זו. האב פנה לבית המשפט ותבע שהאם תחזיר לו את דמי המדור העודפים המגולמים בשנתיים הנוספות בה גרו האם והילדים בדירה המשותפת.

 פניה חוזרת לבית המשפט/ביה”ד בשל סעיפים הנתונים לפרשנות כפולה:

  •  בג”ץ 7716/05 פלוני נ’ פלוני- בהסכם גישור לגירושין נקבע כי האישה זכאית למחצית מהכספים שנצברו לזכות הבעל בתקופת הנישואין. יום לאחר מתן הגט פוטר הבעל ממקום עבודתו לאחר שנים רבות, והאישה פנתה לבית הדין הרבני וביקשה לקבל גם מחצית מפיצויי הפיטורין. בית הדין הרבני האזורי וגם בית הדין הרבני הגדול דחו את בקשתה. בג”ץ קבע כי העותרת זכאית למחצית משווים של פיצויי הפיטורין.
  • רמש (י-ם) 4044/10 פלונית נ’ פלוני- הכרעה בפרשנות הסכם גירושין שקיבל תוקף של פס”ד מבית המשפט לענייני משפחה הכולל הוראות סותרות בין גוף ההסכם לבין כתב ההוראות לעורכי הדין הנאמנים ביחס לחישוב חלקה של האישה ממכירת הדירה המשותפת. במבוא להסכם הגירושין נאמר כי הדירה תימכר “תמורת סך בשקלים אשר לא יפחת מ-470,000$”. לעומת זאת בסעיף 4 לכתב מתן הוראות לנאמנים, נאמר כי האישה תקבל “עד לסך בשקלים חדשים של 235,000$”. בפועל נמכרה הדירה בסך של כ-528,000$. הבעל טען כי לאישה מגיע סך של 235,000$ והאישה טענה כי מגיעה לה מחצית מסך של 528,000$. ביהמ”ש המחוזי התמקד בפרשנות המסמכים וקיבל את הבר”ע לאחר שמצא כי לאור האינדיקציות שלאורך כתב ההוראות, ובשילוב עם פסק הדין והסכם הגירושין, הכף נוטה בבירור ובאופן חד משמעי, לכיוון פרשנות ב”כ האישה שעל פיה זכאית האישה למחצית תמורת מכירת הדירה.

 סיכום

בעשיית הסכם גירושין חשוב להתייחס לכל הפרקים הנדרשים כגון, משמורת/אחריות הורים משותפת, דמי מזונות, דמי מדור, זמני השהות של כל הורה עם ילדיו ואיזון המשאבים. אולם אין בכך די ויש לנסות ולצפות גם סיטואציות עתידיות ולנסות להתייחס אליהן בגוף ההסכם. בנוסף, לכל זוג יש את הניואנסים המיוחדים שחשובים לו כגון: חלוקת נטל הנסיעות השוטפות ואופיין, אפשור נסיעות ארוכות לחו”ל פעם בשנה כשהילדים נשארים באחריותו של ההורה השני וללא קשר לתשלום דמי המזונות. מידת הקשר של הילדים עם המשפחה של ההורה שנמצא בחו”ל, פתרון לזמן ימי המילואים של האב ועוד עניינים אחרים שחשוב שמי שעורך את ההסכם של הצדדים יהיה ער להם, יפתח אותם לדיון בפני בני הזוג וידאג לתת להם מקום בגוף ההסכם.

אורנה שפטר, עו”ד ומגשרת זוגית ומשפחתית, רחוב היצירה 3 (בית ש.א.פ) ר”ג,

 03-6962453, 050-5794548, [email protected],

 www.shpetter-law.co.il/news/default.aspx?mainCat=5&topId=9

עוד מהבלוג של אורנה שפטר

תצוגה מקדימה

האם ניתן לחתום על הסכם למזונות ולמשמורת לפני שילד נולד?

מאת: נטלי ברדוגו, עו"ד המשפחה היום כבר אינה מורכבת בהכרח מזוג, גבר ואישה הנשואים ומביאים ילדים. המציאות היום היא שונה ומכתיבה פתרונות שונים מהבאת ילדים לעולם לאחר נישואים...

טובת הילדים בהליכי גירושין

רבות דיברו על טובת הילדים בהליכי גירושין, טובת הילדים, הפכה לסלוגן ואף למס שפתיים אצל אנשי מקצוע רבים. פעמים רבות, כששני הצדדים מתגרשים ויש להם ילדים, בני הזוג נכנסים...

תצוגה מקדימה

אלימות כלכלית לאחר גירושין

מאת: הילה נדב, עו"ד אנחנו שומעות בכותרות על אלימות כלכלית ולא מבינות מהי ובכלל כלכלה נשמע כמשהו לא מאיים מהי אותה תופעה ומדוע היא נקראת כך? אלימות כלכלית הינו סוג של אלימות נפשית,  במסגרתה הגבר מנסה לשלוט באישה תוך כדי...

תגובות

פורסם לפני 4 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה